שולחן-הליכון: תפסיקו לשבת מול המחשב ותתחילו ללכת מולו!

לפרוטוקול: אני כותב את הפוסט על השולחן-הליכון שלי, תרתי משמע.

הפוסט הזה מיועד לאנשים שיושבים יותר משעה ביום מול המחשב, ומרגישים שזה לא בריא לגוף שלהם.
הרעיון שאני מציג בפוסט הזה הוא (לדעתי) אחד מהמהפכניים שבהם נתקלתי: אהבתם את הפוסט? אנא הפיצו אותו הלאה!

בפוסט הזה אני אתאר את הבעיה של חוסר-התנועה המודרנית, את הפתרון בו נתקלתי (שולחן הליכון), סרטוני הדגמה, קישורים רבים (למאמרים פופלאריים ואקדמיים), המלצות שימוש, והזמנה לשיתוף פעולה. ונתחיל:

הבעיה: אנחנו לא זזים!

בוא נסתכל לרגע במציאות הקשה בפנים: אנחנו לא זזים מספיק.

בעידן הטלוויזיה, והאינטרנט (הפייסבוק, הצ'טים וכל השאר), התאהבנו במסך המחשב שלנו יותר מידי. וככל שאנחנו מתבגרים, ההשפעות של זה נהיות גרועות יותר ויותר עם הזמן:

  • אנחנו מתחילים להרגיש כאבים בכל מיני איזורים בגוף (הצוואר הכתפיים, הגב התחתון, מפרקי הירך, הבירכיים).
  • הנשימה שלנו נהפכת להיות שטוחה יותר (מתי בפעם האחרונה לקחת נשימה עמוקה?)
  • ואין לנו יותר כושר – כשאנו מנסים לצאת להליכה ארוכה, אנחנו פתאום מגלים שאנחנו צריכים לשבת הרבה יותר מהר ממה שחשבנו שנצטרך.

הפתרון שיכשל: "התעמלות"

ההשפעות המייטיבות של פעילות גופנית הן ידועות (ברמה כזו או אחרת) לכולנו. פעילותו גופנית שומרת על מסת שרירים, צפיפות עצמות, תנועתיות במפרקים, הקטנת סיכון לשלל מחלות, חיזוק המערכת החיסונית ומצב הרוח.

ולמרות כל זאת, אתם לא מתעמלים. וסביר שאתם אפילו קצת מרגישים רע עם עצמכם שאתם לא מתעמלים. ועדיין, רוב הסיכויים שלא תתחילו. וגם אם התחלתם, בואו נהיה כנים: זה לא מספיק. ללכת כמה פעמים בשבוע למכון כושר או לשיעור צ'י קונג (הקישור הוא למורה שלי, אמיר ניסן – מומלץ ביותר) – זה פשוט לא מספיק. אפילו לעשות אימון יומי של חצי שעה, זה כנראה לא מספיק.
למה אני אומר שזה לא מספיק? כי את שאר היום אתם מעבירים בישיבה. לא סתם ישיבה, ישיבה בתנוחה אחת, כמעט בלי תנועה, ולרוב מול מסך מחשב. ואני מתקשה להאמין שזה בריא לנו. אפשר להתווכח עד כמה זה לא בריא לנו (ולהתחיל לראות איזה מחקרים עשו בנושא), אבל אני לא חושב שמישהו מכם יערער על זה שזה לא נשמע בריא.

הפתרון ה"אמיתי" צריך להיות שבמהלך היום, כל יום, אנחנו נפעיל את הגוף. הפעילות יכולה להיות מתונה, רגועה, אבל שתהיה כל יום (ורצוי שזה יהיה יותר מפעם אחת).
והסיבה שזה לא קורה כרגע היא שבשביל לעשות דבר כזה, אנחנו צריכים לבצע שינוי משמעותי באורח החיים הנוכחי שלנו, שינוי אשר יגזול מאיתנו זמן שאנחנו נותנים לדברים שבאמת חשובים לנו (כמו לקרוא על האיום האיראני, או על צדק חברתי, או לראות סרטוני יוטיוב של חתולים חמודים).

עד לכאן אתם איתי? עכשיו הרשו לי לספר לכם משהו חדש…

שולחן-הליכון: פתרון "מוזר" אבל שעובד!

כאשר ניהלתי שיחה על הנושא עם בן-דודי, ינון לרנר (מעסה רפואי, מהטובים שהכרתי בחיי), הוא השיב לי כך: "טל, הפתרון האמיתי הוא שיהיה לך שולחן הליכון. אבל אתה לא תעשה את זה, כי רוב האנשים לא עושים את זה – כי זה מוזר להם מידי".
טוב, כמו שאישתי (אוהבת הגאגא, לא ליידי גאגא) אמרה לי ביום השני לאחר שהכרנו "אתה אדם מאד אותנטי טל", ואנשים אותנטים מנסים דברים מוזרים.
אז עכשיו בואו אספר לכם מה זה שולחן הליכון, ונחשוב על זה קצת ביחד.

שולחן-הליכון: מה זה בעצם?

"שולחן-הליכון" הוא פשוט להציב שולחן עבודה מעל מסלול-הליכה (אתם יודעים, מכשיר כושר ביתי כזה).

אדם אשר משתמש בשולחן-הליכון הולך באיטיות על מסלול-ההליכה בעודו ממשיך לבצע את פעילויות העבודה הרגילות שלו.
המטרה של שולחן-ההליכון היא לשלב תנועה ואימון עדין לתוך יום העבודה אשר הוא לרוב נייח.

במהירויות הליכה איטיות, אנשים מסוגלים לרוב לבצע פעילויות שולחניות רגילות כגון הקלדה, כתיבה, שימוש בעכבר ושיחות טלפון (עוד נתונים על זה מאוחר יותר).

הרעיון של שולחן-עבודה+הליכון (Treadmill Desk) הופיע עוד בשנת 1996 על ידי ד"ר סת' רוברטס אשר תכנן והשתמש בשולחן כזה. מי שהוא כנראה מהאבות הרעיוניים של הקונספט הוא ד"ר ג'יימס לוין. עם זאת, לפי גוגל-תובנות-חיפוש, כנראה שעיקר העניין הציבורי (של דוברי האנגלית) בשולחן כזה התחיל רק במהלך שנת 2007. ומאז, העניין ממשיך לגבור. ראו את גרף החיפוש עבור הצירוף: "Treadmill Desk"

אתה רציני? אנשים עושים את זה?? *אתה* באמת עושה את זה???

אני הכי רציני שיש.
לעדות, הנה תמונות שלי על שולחן ההליכון שלי (בלבוש ביתי משהו, אבל עדיין), הקליקו בשביל תמונה מוגדלת (זה יקח שניה לתמונה להיטען):

יש מאמרים בעברית על השולחן-הליכון?

מצאתי כמה, אבל לא הרבה.

יש מאמר מהאתר של גלובס, מלפני פחות משנה, שבו מראיינים את דני דנקנר (לא קשור לבנק הפועלים) על השולחן הליכון שלו. בעקבות המאמר שוחחתי עם דני בטלפון מספר פעמים, והוא עזר לי רבות בקבלת ההחלטה להתחיל עם הפרוייקט הזה (דני – תודה!)

דני גם כתב מאמר משל עצמו אשר הופיע באתר באופןטיבעי.

והנה מאמר נחמד מהארץ שמסכם ערימה של מחקרים ותוצאות על עד כמה ישיבה רעה לנו.

ומסתבר שמלבד דני, ואני, יש עוד אנשים בעולם שמתעניינים (מאד) בנושא הזה. הנה כמה סרטוני יו-טיוב של אחרים שמדברים ועושים את אותו הדבר:

להמשיך לקרוא שולחן-הליכון: תפסיקו לשבת מול המחשב ותתחילו ללכת מולו!

"סדרי גודל ביקום 2" – עכשיו בתירגום לעברית! (ומחשבות על שיתופי פעולה ברשת)

החדשות: האפליקציה באוויר (ובעברית)!

לפני כשבוע העליתי פוסט שבו ביקשתי מכם לבוא ולעזור לי לתרגם את אפליקציית הרשת "סקאלת היקום 2". מדובר באפליקציה שמאפשרת לסייר בין חפצים בגדלים שונים, החל מאטום ועד גלקסיות, ובדרך אמבות ומגדל אייפל.

האפליקציה עלתה לאוויר וניתן לראות אותה כעת בקישור כאן.

אפשר גם להטמיע אותה בפוסט אצלכם בבלוג (הנה הטקסט שצריך בשביל להכניס את הסרטון לבלוג שלכם), וככה זה נראה (פשוט לחצו על "עברית" כדי לראות את הגירסה העברית):

You need a more recent version of Adobe Flash Player.

אני שמח לבשר לכם שהפרוייקט זכה להצלחה מסחררת!
תוך פחות משבוע תורגם כמעט כל המסמך (נשארו במסמך כמה פיסקאות לא מתורגמות, אתם מוזמנים לקפוץ למסמך ולתרגם אותם, או לראות אם יש משהו שדורש תיקון).

הגירסה שיש כרגע באוויר לא כוללת את התירגום הכי עדכני, אבל יש מספיק עברית כדי לראות שזה "באמת קורה". המפתח של האפליקציה אמר לי שהוא יעדכן את קובץ העברית באפליקציה בזמן הקרוב (אני מנחש שזה יהיה עד שבוע מהיום).
הגירסה שיש כרגע באוויר כוללת תירגום של למעלה מ- 95% מהטקסט. האפליקציה תתעדכן עוד בהמשך עם התירגום המלא 🙂

הזמנה לשיתופי פעולה נוספים

אם אתם מעוניינים לעזור לתרגם את המערכת לשפות אחרות (כמו, לדוגמא, ערבית או רוסית), או שיש לכם רצון לשפר את התירגום יותר, או לעשות איתו משהו מכניב אחר שלא חשבתי עליו. אתם מוזמנים

הרוב המוחלט של הכניסות (כ- 700 כניסות) לפוסט שפירסמתי היו דרך פייסבוק (500 ומעלה), כפי שניתן לראות מגוגל אנליטיקס:

מתוך אותם 700 מבקרים, כ- 157 איש המשיכו למסמך התירגום (לפחות, כי יכול להיות שהגיעו למסמך אנשים גם דרך הפייסבוק):

הדרך שבה פירסמתי את הפוסט הייתה לתת את הקישור אליו על הקיר שלי, ועל הקיר של כמה חברים שידעתי שיהיו מעוניינים להשתתף בפרוייקט (זה מהלך מסוכן, שכן אם אני מפרסם את זה אצל חבר שלא מתעניין בפרוייקט – קיים הסיכון לעשות sociale-spam, משהו שאנחנו מ-א-ד רוצים להמנע ממנו.)

אחת הקהילות המתהוות שעזרו לי לקדם את הפרוייקט היא קהילת הספקנים בישראל (אליה אני משתייך בגאווה). זוהי קבוצה של אנשים אשר שואפים לקדם חשיבה (וספקנות) מדעית. ומה יותר מתאים מאשר פרוייקט כמו זה שמזכיר לכולנו שהעולם מדהים (גם מבלי שצריך שיהיו בו דרקונים ופיות. אפילו שדרקונים ופיות זה מגניב). כדי להכיר את קהילת הספקנים יותר, המקום לבקר הוא הגוגל-קבוצה שלנו, תצטרפו ותגידו שלום 🙂

על למה הפרוייקט "הצליח"

לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שהפרוייקט הצליח היא פשוט כי מדובר בפרוייקט מגניב (תבקרו בדף האפליקציה כדי להבין למה אני מתכוון).

והסיבה השניה היא שהפעילות של התירגום היא כייפית. כפי שכתבה לי ידידתי (פראפרזה על משהו שכתבה קרן): "נכנסתי רק כדי לתרגם כמה ווירוסים, ופתאום מצאתי את עצמי מתרגמת עוד ועוד. זה ממש ממכר!"

על "ביזור תירגומים", או: למה הפרוייקט הזה הוא *לא* דוגמא ל-crowd sorcing!

כשדיברתי על זה עם חברי הטוב אייל סלע (a.k.a: one of the real web experts out there)
הוא שאל אותי "אבל למה זה בעצם עובד?! הרי יש כל כך הרבה דרכים שבהם זה יכול להכשל. אנשים יכולים למחוק את המסמך בטעות, או לתרגם רע, או להוריד פסיק במקום הלא נכון. או אפילו לשבש את הטקסט בכוונה, למה זה לא קרה?"
הפליאה של אייל הייתה מוצדקת. הרי מה שעשיתי היה לפתוח מסמך-גוגל בשביל שאנשים יערכו אותו. המסמך הוא אסופה של הרבה פיסקאות, שחייבים לשמור על הסדר שלהם, ועל הפסיקים וגרשאים במקום (כדי שהאפליקציה תוכל אחר כך להשתמש בה). אומנם יש מעקב אחר גירסאות, ואפשר היה לחזור אחורה. אבל באופן כללי, זה גן עדן לטרולים ולשגיאות תמימות.

התשובה לכך היא שהפרוייקט הזה מדגים את ההבדל בין crowd sourcing (מיקור המונים, עליו ארחיב מיד) למול משהו שאייל ואני החלטנו בשיחה לקרוא לו friend sourcing (מיקור חברים):

מיקור המונים (הסבר מויקיפדיה) – הוא הפנייה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או עובדים מטעמה, לביצוע על-ידי קהל גדול ("המונים").
אחת הדוגמאות היפות ביותר למטלה הזו היא הפרוייקט ר-קאפצ'ה. כתבתי בזמנו על איך גוגל משתמש בפרוייקט הזה כדי לקודד אינספור ספרים סרוקים לשפה שמחשבים יכולים לקרוא.

האיש שהמציא את ר'-קאפצ'ה העלה לאחרונה סרטון מצויין (רק 16 דקות) על הרעיון של ללמד אנשים שפה זרה באמצעות זה שנותנים להם לתרגם טקסטים. ודרך תהליך הלימוד, האנשים לומדים (בחינם) את השפה, והרבה טקסטים יתורגמו בין שפות (לדוגמא, תדמיינו שאפשר כך לתרגם את כל ויקיפדיה האנגלית לעברית, דרך התהליך שבו אנשים ילמדו אנגלית…)
הנה הסרטון בו המפתח, לואיז ון האן, מספר על הפרוייקט:

מיקור המונים לעומת מיקור חברים

הסוגיה היא שכדי לפתח מערכת טובה למיקור המונים, חייבים לבנות אותה כך שהיא תהיה יציבה לשגיאות. כי אם נותנים להמון אנשים לבצע משימה, באופן סטטיסטי, חלקם יפשלו ויעשו בלאגן (בטעות, או לעיתים בכוונת זדון). חייבים לבנות את המערכת כך שהיא תהיה אמידה לנסיונות של מעט אנשים לפגוע במערכת לשאר המשתמשים.
עם זאת, מערכת כזו חייבת להיות יחסית מובנה, וזה גם אומר ש"תוכנות מדף" (כמו גוגל-דוקס) לא יתאימו עבורה, היות ותוכנות מדף לרוב מאפשרות יותר מידי חופש פעולה למשתמשים.

המסקנה מכל זה היא שפרוייקט התירגום של "סדרי גודל ביקום 2" לא היה יכול להתבצע באמצעות "מיקור המונים".
אבל, הוא כן היה יכול להתבצע באמצעות "מיקור חברים". הכוונה פה היא לפרוייקט אשר משווק רק למעגל הראשון והשני של החברים שלי, אנשים עליהם אני סומך (או שהחברים שלי סומכים עליהם). כאשר הפרוייקט מגיע לקהל הזה, מובטח לי שהאנשים יעשו מאמץ כנה לעזור (או לפחות, לא לפגוע) במייזם.

מיקור-חברים זה מה שאנחנו עושים כשאנו מארגנים מסיבת "תביאו את האוכל של עצמכם". זה לא פרוייקט שאפשר להעלות את הסקאלה שלו לאלפי אנשים, אבל כל עוד מדובר בכמה עשרות (או אפילו מאות), המערכת מתפקדת.

התחלה של פרוייקט מיקור חברים הופך אתכם לסוג של "מנהיגי שבט" קטנים (במשמעות של להוביל אנשים בפרוייקט מסויים). סביב פרוייקט מיקור חברים, אפשר לדמיין התחלה של התאגדות חברתית דרך האינטרנט. אבל גם אם הפרוייקט לא יזלוג מחוץ למעגל החברים שלכם, עדיין עשיתה משהו שתרם לחבריכם, ולכם.

מוסר ההשכל: מיקור חברים ואתם (friend sourcing and you)

מוסר ההשכל של הפרוייקט הזה איננו שאפשר לפתוח גוגל דוק, לשתף אותו עם אלפי אנשים – ושיהיה שיתוף פעולה פורה. מרגע שתתרחקו מידי ממעגל החברים שלכם אני מנחש שצרות יתחילו להגיע. פרוייקט שדורש אלפי אנשים בשביל שהוא יעבוד, צריך מערכת חזקה בשביל להתמודד עם שגיאות (לדוגמא, ויקיפדיה)

אבל, באמצעות הכלים הנגישים של היום (גוגל-מסמכים, פייסבוק, וכן הלאה), כל אחד מכם, הקוראים היקרים שלי, יכול לפתוח פרוייקט "בינוני", אשר השלמתו יכולה להתבצע באמצעות מאות חברי-הפייסבוק שלכם. בזכות הטכנולוגיות הנוחות של היום, לפרוייקט שלכם יש תקווה להתממש.

אל תחשבו על להקים פרוייקט אחד למאות אלפי אנשים (כמו ויקיפדיה לדוגמא). תחשבו על זה שאלפי מכם יקימו אלפי פרוייקטים, כל אחד יבוצע על ידי עשרות חברים. אבל התוצאה שלו תהיה עולם מגניב ביותר עבור כולנו.

העתיד כבר כאן, להתראות בעתיד…

"סקאלת היקום 2" – בואו לתרגם מאנגלית לעברית ביחד (פרוייקט ממש מגניב)

עידכון משמח: הפרוייקט הוכתר כהצלחה. האפליקציה עלתה לאוויר ובתירגום שלנו לעברית. בקישור הבא תוכלו לראות את האפליקציה בעברית של סקאלת היקום (וגם דיון על מיקור-חברים).

שלום חברי האינטרנטיים, יש לי בשבילכם משימה! (ואחריה ההסבר של למה)

אני רוצה שתכנסו למסמך הזה כאן: מסמך תירגום. ובכל מקום שמופיע משפט (או מילה באנגלית) תתרגמו אותו לעברית. אל תשנו בשום צורה את הרווחים או הפסיקים. זה מסמך שצריך יהיה אחר כך להעביר לקובץ פלאש, אז הכרחי לשמור על המבנה שלו כמו שהוא. חלק מהדברים במסמך הם קלים לתירגום, וחלק צריכים מומחים ללשון-מדעית/פיזיקאלית…

עכשיו הנה ההסבר למה:

רקע: לפני כמה ימים חבר מהלימודים (הידוע בתור ליעד המחונן) שלח אלי קישור למשחק פלאש חינוכי בשם "The scale of the universe".
מדובר במשחק שמאפשר לנו להזיז בר-ניווט כדי לזוז בין רזולוציות שונות של היקום המוכר. בכל רזולוציה, אפשר לראות אובייקטים שונים באותו הגודל (החל ממיתר קוואנטי ועד הגודל המקסימאלי של היקום המוכר. ובדרך יש גם את העולם של world of warcraft, לאנשים שיצרו את זה יש חוש הומור). ניתן ללחוץ על כל אובייקט בדרך כדי לקבל עליו מידע (מה הגודל שלו, וקצת פרטים כלליים).

מדובר במשחק שממחיש באופן נפלא עד כמה העולם לפי הראיה במדעית (גם מבלי שנידרש לפסאבדו מדע ודרקונים קסומים), הוא מ-מ-ש מגניב.

אחרי שראיתי את הסרטון, יצרתי קשר באימייל עם מי שבנה את הסרטון ושאלתי אם הוא יסכים לתת לי (לנו 🙂 ) לתרגם את המסמך לעברית. הוא אמר שכן, ושאז אפשר יהיה להטמיע אותו באתרים אחרים. האם זה לא יוזמה מגניבה לחלוטין לילדי ישראל הקטנים (שעוד לא למדו איך לקרוא אנגלית מדעית?)

הנה פרומו של משחק הפלאש דרך סרטון יוטיוב:

להתראות במסמך 🙂

נ.ב: אני מתנצל לקוראי הנאמנים על שהם קיבלו אימיילים עם פוסטים ישנים ביומיים האחרונים – זה בגלל קריסה לא מתוכננת של האתר, ויוזמת חילוץ שדרשה כמה פליק פלאקים. אולי אני אכתוב על זה פוסט בקורס. נראה.
נ.נ.ב: אין לי שום בעיה עם דרקונים קסומים, אני לחלוטין בעדם.

הנחה לכנס ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי

ב- 21 בפברואר, 2012, בנייני האומה, ירושלים, צפוי להתקיים הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. אני צפוי להיות שם, בשביל ההרצאות ובשביל האנשים. וזכיתי להשיג עבורכם הנחה של 20% להרשמה.

ההרשמה תעלה 272 ש"ח (במקום 340) למי שאינו חבר איגוד (או רק 160 ש"ח, במקום 200, לחברי איגוד האינטרנט).
לקבלת ההנחה יש להתקשר למרכז הרישום בטלפון 03-9727406 ולציין את קוד ההנחה 526900.

*** ההנחה בתוקף לנרשמים עד ל-14 בפברואר.

לתוכניית הכינוס: www.isoc.org.il/conf2012

הנה פרטים נוספים:

הכינוס השנתי ה-16 של איגוד האינטרנט הישראלי, ידון בסוגיות הבוערות בתחום האינטרנט בישראל ובעולם

  • · בין הנושאים שיעלו: טכנולוגיית הרשת עשר שנים מהיום, צרכני דור ה- Y ומסחר באינטרנט, סייבר- הגנה והיערכות וכן מסלול הרצאות מיוחד בנושא מימדים ברשת

  • · בין המשתתפים: Carlo d’Asaro Biondo, נשיא EMEA בגוגל, Tomi Ahonen, יועץ ומומחה עולמי בתחום האינטרנט הסלולרי מחבר רבי מכר, David Boloker, סמנכ"ל טכנולוגיות ב- IBM, פרופ' יצחק בן ישראל ראש מטה הסייבר הלאומי, תא"ל במיל' ניצן נוריאל ראש המטה ללוחמה בטרור, אסף סלע CTO בטקסס אינסטרומנטס ועוד

הכנס יערך ב-21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים

הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי נערך זו השנה ה-16 ברציפות, במקביל למאורעות משמעותיים חובקי עולם בתחום האינטרנט והפרטיות. בכנס, שייערך ב-4 מסלולים מקבילים, יידונו הנושאים הבוערים כיום בעולם האינטרנט הישראלי והעולמי, בהשתתפות מומחים בכירים מחו"ל, מנכ"לים ואנשי אקדמיה, שיציגו את המגמות החדשות והעתידיות באינטרנט בישראל. הכנס יתקיים ב- 21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים.

את הכנס יפתחו ד"ר ישע סיון, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי וניר בקרת, ראש עיריית ירושלים. לאחריהם יעלו שני מרצים מובילים מחו"ל; Carlo d’Asaro Biondo, נשיא EMEA בגוגל העולמית שידבר על מסחר אלקטרוני בישראל, ו-Tomi Ahonen, יועץ ומומחה עולמי בתחום האינטרנט הסלולרי שידבר על השינוי שחל בעולם בעקבות האינטרנט הסלולרי ועל הצפוי לנו בתחום בשנים הקרובות.

לאחר מכן תתפצל המליאה לארבעה מסלולים מקבילים: מסלול ה- "Cyber, המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה" אשר יעסוק בטכנולוגיות וכלים להגנה מפני איומים על ארגונים וחברות בעולם המסחר המקוון ובחזית הסייבר הממשלתית. מסלול "טכנולוגיות האינטרנט – עשר שנים קדימה", שיעסוק בטכנולוגיות חדשות ועתידיות ברשת האינטרנט – לשיפור התקשורת ברמת התשתית, האביזרים והיישומים הנמצאים ברשת ובסביבה – כגון: NFC, רשתות mash, זיהוי מקוון של מחלות, LTE ובינה מלאכותית. מסלול נוסף ידון ב"צרכני דור ה-Y" ויעלה לדיון את נושא המסחר האלקטרוני בישראל, המחאות החברתיות והאינטרנט בתנועה (בכף היד, ברכב ובכל מקום).

המסלול הרביעי הינו מסלול ייחודי – "מימדים – רואים את האינטרנט אחרת" (Web Dimensions), אשר יביא הרצאות מיוחדות בנושאים הנושקים לאינטרנט כגון: "החיים במדינת eBay", "מקהיר העתיקה לרשת האינטרנט", "קץ עידן הפרטיות – האמנם?", "הלא-מודע האינטרנטי וההיפנוזה – שליטה בזמן אמת על ישות בעזרת מחשבה ע"י שימוש ב-fMRI" ועוד.

היום ייחתם בהצגת תכלית המכונה החושבת (בהשתתפות קהל) שתתבצע ע"י David Boloker, סמנכ"ל טכנולוגיות ביבמ העולמית.

בין המשתתפים בפאנלים ובהרצאות: פרופ' יצחק בן ישראל – ראש מטה הסייבר הלאומי ויו"ר המולמו"פ במשרד המדע, יאיר כהן ראש מנהל מודיעין וסייבר באלביט מערכות, תא"ל במיל' ניצן אוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור, ברוך אלפיה – יועץ לניהול סיכונים באמצעי תשלום ולשעבר יועץ בכיר ל'ויזה' הבינ"ל, רמי לוי, מנכ"ל ובעלי שיווק השקמה, יוסי אלבז מנכ"ל דומינוס פיצה, רון רוטשטיין מנהל קבוצת מחקר לתקשורת אלחוטית בג'נרל מוטורס, ערן מנגד, מנהל תחום פתרונות רדיו, אריקסון ישראל, אסף סלע CTO בטקסס אינסטרומנטס ישראל, ד"ר אהרון האופטמן, חוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת תל-אביב, ועוד מרצים מובילים מהארץ ומהעולם.

לו"ז הכנס המלא: www.isoc.org.il/conf2012

"אסור לשתות חלב, זה רעיל!!", רגע – מה?!

הבלוג המגניב ספק סביר פירסם סרטון מושקע אשר מתמודד עם הסוגיה של האם זה בריא או לא לשתות חלב. הסרט מדגים פירוק שיטתי של טיעונים אשר הופיעו בסרטון שפורסם לאחרונה בשם "מישהו עדיין מאמין לפרסומות של שטרואס ותנובה" (זהו סרטון אנטי חלב).

מומלץ לצפות ולהפיץ הלאה (לא בהכרח בסדר זה):

בויקיפדיה העברית ובאנגלית , מציגים שורה של מאמרים שעוסקים בעד כמה חלב זה דבר נפלא ובריא, ואז לצידם רשימה (קטנה יותר, כנראה, מבחינת כמות ואיכות – אבל לא עברתי על כולם). של מאמרים שטוענים שחלב זה רע.

מהסתכלות רק על החלק בויקיפדיה העברית שמתייחס לזה שחלב זה "רע", התעניינתי לדעת איזה מחקרים מתוארים בחלק הזה. המאמר הראשון שמצוטט מתייחס ל"קשר" בין שתיית חלב לבין אקנה. הבעיה היא שהמחקר הזה הוא מחקר תצפיתי אשר נתון לבעיות מחקריות אשר אינן מאפשרות בהכרח להסיק שיש סיבתיות בין חלק לאקנה (באותה מידה שאין קשר בין התאורה בחדר השינה וסרטן השד). הנה תיאור מהכתבה על המחקר, שמסביר מה בוצע בו:

במחקר ראשון מסוגו שביצע ארגון הבריאות העולמי השתתפו 112 אלף נשים, אחיות במקצוען, בגילאים 25-42, שהתבקשו לתאר את הרגלי צריכת החלב שלהן בהיותן תלמידות תיכון ואת חומרת האקנה ממנה סבלו באותן שנים.

מעיבוד הנתונים הסתמן בבירור קשר בין אקנה והחמרתה לבין צריכת מוצרי חלב.

אז מצד אחד אפשר להחמיא לחוקרים על גודל המדגם המרשים שהם השיגו בשביל המחקר (אמרתי את זה בציניות, כי גודל המדגם זה כנראה לא הסוגיה במחקר הנוכחי), אך מצד שני הם מבקשים מאנשים מטלה מאד קשה. אם עכשיו אני אשאל אותכם מה הייתה מידת הצריכה שלכם של חלב כשהייתם מתבגרים, אתם תזכרו? ומה לגבי כמות פצעי הפנים שהיו לכם? אני לא יודע מה איתכם, אבל לי אין מושגר כמה חלב שתיתי, ובטח שלא כשמכניסים לזה מקורות שונים לחלב (שוקולד, עוגיות, ומה לא). וגם אין לי מושג כמה פצעים היו לי על הפנים (היו לי כל מיני, אבל אין לי מושג איך לכמת את זה באופן שיהיה עיקבי עם הדיווח של אנשים אחרים). בקיצור, המחקר הזה נותן ממצא שאולי מעניין לנסות להבין מה המקור שלו (החלב, או אולי התפיסה של אנשים שהיה להם פצעים על הפנים, שהם שתו יותר חלב), אבל בפירוש לא הוכחה לפי סטנדרטים מדעיים לקשר סיבתי בין חלב לאקנה.

לסיכום: אני לא רופא. אני לא תזונאי. לא חקרתי את הנושא לעומק על כל היבטיו. עם זאת, יש מחקרים שמראים שלחלב בבירור יש ערך תזונתי רב. לעומת זאת, לא נתקלתי במחקר מדעי שמראה שחלב הוא דבר נוראי שצריך להתרחק ממנו (למרות שבהחלט יכול להיות שיש לו גם נזקים בריאותיים, לחלק מהאנשים או כולם – אבל לא על בסיס הספרות שאני נחשפתי אליה עד כה). אם אתם נתקלתם במחקרים מדעיים שהוכיחו לדעתכם שאסור לשתות חלב – אדרבה תספרו לי עליהם.

מה שכן, ברור לי שלחברות החלב יש אינטרס שיחשבו שחלב זה בריא. ובמקביל, שלאנשי ה"רפואה הטיבעית" יש נטייה (נוחה מידי לטעמי) לפנות לתאוריות קונספירציה לפיהן החלב הורג את כולנו ולא מספרים לנו (מה שבאמת יכול לקרות, באותה מידה שמגדלי התאומים הופלו בעקבות קנוניה יהודית. ועם זאת – אני רוצה הוכחות טובות שיצליחו להעפיל על ברירת המחדל שלי שאומרת שנדיר להתקל בהתארגנות מתוחכמת, ומוצלחת, שמטרתה להונות את כל האוכלוסיה בערך…)

דעות (מגובות בקישורים רלוונטיים!), יתקבלו בברכה icon smile אסור לשתות חלב, זה רעיל!!, רגע   מה?!

 

(נ.ב: לינק טיפ מגיע לירון אסא על העלאת הקישור אצלו בפייסבוק)