האם אנחנו רוצים להביס את הזיקנה לחלוטין? דיון ציבורי בין אוברי-דה-גרי למול קולין בלקמור

הדיון (דיבייט), התקיים ב-25 לאפריל (2012), באוניברסיטת אוקספורד, בין אוברי דה-גרי ופרופסור קולין בלקמור.
קולין הוא מדען-מוח, והראש לשעבר של קרן המחקר הגדולה ביותר באנגליה למחקר ביו-רפואי.

הנה ההרצאות, ולאחריהן כמה מחשבות:

ההרצאה:

ה"שאלות תשובות":

הדיון נסוב סביב שתי סוגיות: האם הארכת רדיקאלית היא אפשרית, והאם היא רצויה. בשתי הסוגיות, הדיון היה חלקי ביותר. לא הייתה התמודדות ראויה עם הסוגיה של ייתכנות מדעית. נראה היה שקולין לא חקר לעומקם את ההצעות של אוברי והדגים את מגבלותיהן. מה שהוא כן עשה, זה להדגיש את המורכבות העצומה של המייזם להתגברות על זיקנה.

בנושא של האם הארכת חיים היא רצויה או לא, קולין טען שלא. הוא הביא טיעונים כמו זה שהארכת חיים משמעותית תיצור עומס על שירותי הבריאות, ביטוח לאומי – ובכלל, שזה ישנה את העולם, ואולי לא לטובה.
היות ועל הנושא המדעי אין לי מה לעשות מלבד להמתין ולראות האם אנחנו, כקהילה אנושית/מדעית, נצליח להתקדם בנושא או לא – אני יכול להגיב רק בנושא של האם הארכת חיים רדיקאלית היא רצויה או לא. לדעתי היא רצויה.
למעשה, מה שמדהים אותי בדיון הוא מדוע מדענים מובילים יכולים להתווכח לגבי האם הארכת חיים רדיקלית היא רצויה או לא. כלומר, אם היינו מדברים על אורך חיים למול איכות חיים, עוד הייתי אומר שיש מקום לדיון. אבל מרגע שאנחנו מניחים (ועל זה אוברי דה-גרי מדבר), שאנחנו מתכוונים להארכת תוחלת החיים תוך שמירה על איכות חיים מתמשכת, מהו המקום לדיון? זה לא באמת ברור לי…

(נתקלתי בקישור הזה במקור דרך מישהו בפייסבוק, סליחה שאני לא זוכר מי, ששלח אותי לכאן)

אנשי R (בהווה ובעתיד) – בואו ניפגש

על R ועלי:  אלו מיכם שמכירים אותי אישית יודעים שאני שהאהבות הגדולות שלי בחיים (שאינם בני אדם) זה מידע פתוח, קוד פתוח, אינטרנט וסטטיסטיקה. את כל אלו אני זוכה (בצורה כזו או אחרת) לשלב דרך שפת R. R זו סביבת פיתוח, ושפת תכנות, המיועדת לתכנות סטטיסטי. התוכנה מפותחת ומופצת בקוד פתוח ומאפשרת אינספור שימושים והרחבות.

קהילות R בעולם:  באופן דומה לפרוייקטים אחרים כמו ויקפדיה וורדפרס, הפרוייקט המונומנטלי שהוא R מצליח בזכות אינספור מתכנתים וסטטיסטיקאים אשר משפרים את המערכת עוד ועוד. הקהילה של משתמשי R היא קהילה חובקת עולם עם קבוצות אשר נפגשות בערים גדולות ברחבי העולם. קבוצות מקומיות של משתמשי R מכונות גם RUG (R user group). יש רשימה של קבוצות כאלה כאן, ויש גם בלוג עם הרצאות מוקלטות ממפגשי R ברחבי העולם (כאן).

קהילת R בישראל?  ומה לגבי ישראל? בישראל יש קבוצת דיון של משתמשי R בגוגל גרופס אשר הוקמה על ידי יונתן רוזנבלט (תודה יונתן!). וגם היו שני סדנאות על R במהלך שנת 2012, אשר אורגנו על ידי איגוד הסטטיסטיקאים הישראלים (קישור). אבל זה עדיין לא קהילה.

בואו ניפגש: כדי שנהפך להיות קהילת משתמשי R בישראל, אנחנו צריכים להיפגש ולהכיר. רצוי באופן קבוע יחסית (פעם בחודש עד 4 חודשים?). מה שמוביל אותי למטרת הפוסט. אם אתם מעוניינים להיפגש עם אנשי R, אנא השאירו את פרטיכם בטופס הזה (הטופס ממוקם באתר חדש שהוקם לצורך ריכוז מידע עבור הקהילה שתתהווה). אחרי שהטופס יתחיל להתמלא, אני אוכל לקבל מושג על מי עוד "נמצא שם". ולפי זה אפשר יהיה להתחיל לתכנן מפגשים (בהתאם לרקע של האנשים שירשמו), ולגלגל את הכדור הלאה…

רצינות הבלוגר: רק כדי להבהיר שאני רציני לגבי הפוסט הזה – 1) הייתי בין המארגנים של שני כנסי קוד פתוח (וורדקמפ 2007 וורדקמפ 2008). ביוני הקרוב אני מתכנן לטוס לארה"ב לכנס useR!2012 הבינלאומי, אני מניח שבאחד ממפגשי ה- R הקרובים אני אתן הרצאה על דברים מעניינים שאגלה שם. וגם תודה לשלמה יונה (מאאוטבריין) אשר דחף אותי לקדם את הנושא, ומסייע מאד בצד הלוגיסטי והרוחני.

 

כך זינק המס שאנחנו משלמים על הדלק?!

באולפן שישי מהימים האחרונים (30.03.2012), התנוססה לה כתבה תחת הכותרת "כך זינק המס שאנחנו משלמים על הדלק". בכתבה מופיע תרשים מרשים המראה את הטיפוס הבלתי נלאה של המס שאנחנו משלמים על הדלק בעשור האחרון. היות והרבה חברים בפייסבוק החליטו להפיץ את התרשים הזה, החלטתי להסתכל עליו קצת יותר, הנה הוא:

בתרשים הזה יש שני כשלים משמעותיים: הראשון הוא מבחינה עיצובית (תרשים עמודות תלת מימדי, במקום דו מימדי) והשני הוא מבחינת סוג הנתונים שהוצגו (נתונים גולמיים ללא תיקנון). וכעת הסבר מורחב:

להמשיך לקרוא כך זינק המס שאנחנו משלמים על הדלק?!

תרשים של מחירי דירות בשנתיים האחרונות – אני לא רואה בשורות גדולות – ואתם?

מדור הכלכלה של ווינט פירסם לפני כמה שעות את הנתונים שפרסם היום משרד הבינוי והשיכון.

המממ, כשאני אומר "פירסם", כוונתי היא שהעיתון נתן צילום מסך של טבלת נתונים, ביחד עם תיאור של היחס בין מחירי הדירות בתאריכים שונים (דהיינו, הירידה באחוזים).
אז מה הפריע לי? שלהסתכל על (צילום מסך) של טבלת נתונים גדולה לא ממש עוזר לי להבין מה קורה בשוק הדיור (ותיאור האחוזים של הכתבה גם כן לא עוזר).

הכנת הנתונים

רציתי ליצור תרשים של הנתונים. בשלב הראשון, הורדתי את התמונה של טבלת הנתונים מהאתר של ווינט (קישור) . בשלב השני נגשתי לגוגל וחיפשתי "OCR jpg to doc", כדי למצוא אתר שיאפשר לי להמיר את התמונה למספרים (כדי שאני לא אצטרך להתאמץ יותר מידי בהקלדה). הנה קישור לאתר שהצליח לא רע להמיר את התמונה למסמך וורד (קישור). את הטבלה שבקובץ וורד העברתי לאקסל, ותיקנתי כל מיני שגיאות (פסיקים, נקודות, ואפסים חסרים).
אתם מוזמנים להוריד את הקובץ שהתקבל ולחשוב על דברים יצירתיים אחרים לעשות איתו (קישור לקובץ הנתונים).

התרשים של מחירי הדירות בשנתיים האחרונות

מה שמצער אותי זה שאני לא מבין את המשמעות המדוייקת של המחיר. אני לא יודע אם זה מחיר ממוצע לדירה בגודל מסויים. באיזה איזורים בארץ, וכן הלאה. המשמעות המדוייקת של הנתון לוטה בערפל, לא מתואר בכתבה של ווינט, ודורש חפירה באתר של משרד השיכוי והבינוי (וזה בהנחה שהם רשמו את ההסבר שם איפשהו).
אבל בואו נניח שהנתון הזה בכל זאת מייצג משהו על מה שקורה בארץ. הנה התרשים:

הקו הכחול הוא של מחירי דירות יד שניה, בעוד שהקו האדום הוא של מחירי דירות חדשות. הקו השחור שהוספתי על גבי הנתונים הוא החלקה על פני 4 תקופות (אפשר לחשוב על זה כעל קו המגמה "הממוצע" של מחירי הדירות).

מחשבות על הנתונים (ומחאת האוהלים)

כמה תופעות מעניינות צצות כשמסתכלים על הגרף:

  1. מחירי הדירות הם נתון "רועש" בין חודש לחודש (שזה די מרשים לראות כשחושבים על זה שמדובר בממוצע של מחירים). אחת המסקנות שמתקבלות מזה היא שלהשוות חודש ספציפי עם חודש ספציפי בשנה שלפני כן, זה לא בהכרח ההשוואה הכי טובה. מדוע? כי ייתכן שבמקרה (או בכוונה שאיננה "נקיית כפיים") נבחר להשוות שני חודשים עבורם היה הפרש גדול. וייתכן וההפרש הזה הוא מיקרי, ויהיה מתון יותר בחודש שלאחר מכן. זה אומר שלשם השוואות בין תקופות, ייתכן ועדיף להסתכל על נתונים שעברו "החלקה" (דהיינו, "מיצוע", מה שמופיע בתרשיימים למעלה בתור הקו השחור).
    זה גם אומר שיכול להיות חודש שבו פתאום יכריזו ש"מחירי הדירות מתרסקים" (בעיקר כאשר מדובר במחירי הדירות החדשות), אבל שחודש לאחר מכן המחירים שלהם יתאזנו חזרה למחירים הקודמים.
  2. נראה שיש יותר תנודתיות במחירי הדירות החדשות לעומת מחירי הדירות יד-שניה (זה רק מהסתכלות בעין, לא בהכרח מדובר בהבדל מובהק סטטיסטית). הסבר אחד על כך נתן אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אשר אמר בעקבות פרסום הנתונים כי "הודעת משרד השיכון תואמת אחת לאחת את תחזיות לשכת השמאים בדבר ירידת מחירים זמנית, בשיעורים מינוריים, כשהקבלנים מוכנים להתפשר מעט יותר משוק דירות היד השנייה, וזאת רק הממונפים שבהם".
  3. מאז תחילת מחאת האוהלים (דהיינו, יולי 2011), נראה שהייתה "ירידה" במחירי הדירות החדשות והיד-שניה (בהשוואה לשיא). אם כי הירידה היא על פני המגמה, יותר משמעותית בדירות החדשות – ובכל מקרה די זעומה ביחס לשונות הכללית של הנתונים. האם הנתונים האלה מלמדים אותנו שמחאת האוהלים השפיע על שוק הדיור והורידה את מחיריו? זו שאלה מצויינת, אינני יודע את התשובה. ייתכן ומחאת האוהלים הגיע באותו הזמן שהתחילה להתהפך מגמת העלייה של מחירי הדיור.

בשורה התחתונה, אני לא רואה בשורה גדולה בנתונים האלה, רק קצת תובנות שלא ברור לי מה אפשר לעשות איתן.

אם יש לכם מחשבות על מה לעשות עם הנתונים, או איך לפרש אותם – אשמח לקרוא עליהם בתגובות, אני אוהב ללמוד דברים חדשים…

מחירי החשמל עולים, אבל לא ככה – ביקורת על גרפיקה מהעיתון

דף הפייסבוק של ידיעות אחרונותפירסם הודעה עם הגרף שמתחת, ומעליו הטקסט הבא:

התעצבנתם מחשבון החשמל המנופח? כשתקבלו את החשבון הבא תתעצבנו עוד יותר. כתבנו עמיר בן-דוד מדווח כי תעריפי החשמל יעלו בשבוע הבא בעוד 8.9%, ובכך ישלימו זינוק של 24% בתוך שנה. תראו כמה שילמתם אז – וכמה אתם עומדים לשלם עכשיו

אין ספק שכעס זה דבר שמושך תשומת לב של קוראים, ועלייה במחירי החשמל בפירוש עונה על הקריטריון הזה. אבל רגע, האם אתם שמים לב לאיזושהי בעיה בגרף שלמעלה? להמשיך לקרוא מחירי החשמל עולים, אבל לא ככה – ביקורת על גרפיקה מהעיתון