קטגוריה: שימושי לדעת

החידה: השארתם תגובה בפוסט ( = מאמר בתוך בלוג) – עכשיו אתם רוצים לקבל עידכון כשעוד מישהו הגיב באותו הפוסט. איך עושים את זה ?

ישנן כמה דרכים לעקוב אחר תגובות חדשות בבלוגים. ברצוני לחלוק אתכם את אלו שאני מכיר (בעיקר בעבור השיטה האחרונה אותה גיליתי ממש לאחרונה)

שיטה 1 – הרשמה לפיד התגובות של הבלוג

בהרבה בלוגים בימינו תוכלו להירשם לרסס של תגובות. כל בלוג וורדפרס מציע את האפשרות הזו. בבלוג שלי יהיה עליכם לעקוב אחר הקישור: https://www.talgalili.com/?feed=comments-rss2

החיסרון בשיטה הזו הוא שמקבלים כך עידכון על כל תגובה שפורסמה בבלוג, לכל הפוסטים, ולא רק לפוסט שמעניין אותכם.

שיטה 2 – פלאגין "מנוי לתגובות"

אם הבלוג שבו הגבתם בנוי על וורדפרס עצמאי, ובעל הבלוג התקין את הפלאגין subscribe to comments , אז תוכלו לסמן תיבה קטנה – ולקבל עידכון לאימייל כל פעם שמשתחררת תגובה חדשה.

החיסרון: לא כל בעל בלוג מאפשר את זה. (או כי הוא לא פועל על וורדפרס עצמאי, או כי הוא לא מכיר את האפשרות, או כי שירות האיכסון שלו לא מסתדר טוב עם משלוח אימיילים)

שיטה 3 – יצירת רסס לעדכונים בעמוד (תמיד יעבוד 🙂 )

אני מציג בפניכם את page2RSS – שירות המאפשר ליצור פיד רסס מכל (טוב נו, כמעט) כל עמוד. וכך לקבל עידכונים כאשר עמוד הפוסט משתנה (ולרוב הוא ישתנה בגלל שאנשים הוסיפו לו תגובה). לנוחות השימוש באפשרותכם לגרור את הקישור הבא: :Add to Page2RSS

לשורת קיצורי הדרך שלכם, וכאשר תלחצו עליו בפוסט האהוב עליכם – ישר תקבלו את קישור הרסס הנחשק.

ואם אתם לא יודעים איך להשתמש ברסס באפשרותכם לקבל את הרסס אליכם לאימייל (על ידי שימוש בשירות כמו: http://www.rssfwd.com/ )

או פשוט ללמוד מה זה רסס.

והנה, בטיפ אחד קטן, הפכנו את הרשת למקום נגיש יותר לכולנו 🙂 (הפיצו לחבריכם הבלוגרים)

בתגובה לכתבה ב- YNET, התוודעתי לרוקטדוק: תוכנה שיוצרת "מדף" (או "תחנת עגינה") על שולחן העבודה, עליו אפשר להשאיר קישורים למסמכים ודברים שחשוב לנו לטפל בהם כששולחן העבודה עמוס – מאד חביב.

הנה לינק הורדה

והנה סרטון קצר להדגמה:

עידכון (17.10.08): לאחר מספר ימי שימוש – הפסקתי להשתמש ברוקט-דוק. הגעתי למסקנה שלמרות האפקטים המדליקים על המסך (והם אכן מדליקים), מצאתי שהשרוקט-דוק לא מאיץ (ואף מאט) את קצב העבודה שלי על המחשב.
הדוק מאט את קצב המעבר בין תוכנות (כי הוא יוצר מעין טישטוש בזמן שהוא יוצר את הזום-אין זום-אאוט בין התוכנות). בנוסף, הדוק מאכסן תוכנות מקובצות באמצעות צילומי המסך של התוכנות (בניגוד לשורת טקסט אותם שומר ווינדוז בטסק-בר). ומסתבר שצילומי המסך הם פחות אינפורמטיביים מאשר הכותרות של התוכנות (בעיקר כשיש לי הרבה חלונות של וורד או אקסל פתוחים).
בעיה נוספת עם הדוק היא למצוא לו מקום על המסך. מיקום הדוק בצדדים (ימין או שמאל), הרגיש לי לא נוח. ומיקום בחלק העליון או התחתון התנגש לרוב בלשוניות של פיירפוקס או של ווינדוז. אפשר להתגבר על זה על ידי הרחקת הדוק משולי המסך, אך יש לזכור שבמקרה כזה רצוי להימנע מ"להחביא" את הדוק בזמן של חוסר שימוש. זאת משום שהחזרתו של הדוק לשימוש, על ידי מיקום העכבר בשולי המסך, מחזיר את הדוק רחוק מידי ממיקום העכבר באותה העת – מה שמוביל לכך שהדוק חוזר מיד להתחבא, אלא אם מריצים אליו את העכבר בזריזות. והמרדף אחר הדוק הנעלם, כשהוא רחוק משולי המסך, על אף שהוא משעשע, הוא די מיותר.
לסיכום: היה כיף לשחק, אבל הניסיונות העלו שהרוקט-דוק איננו חלופה יעילה לשורת המשימות של ווינדוז. יש לכם מסקנות שונות (או דומות), אשמח לקרוא עליהם בתגובות…

את המילה "ubiquity" ניתן לתרגם ל"נוכחות בכל מקום". וזה תיאור מוצלח של תוסף הפיירפוקס המבריק, אשר השתחרר לפני 10 ימים (הנה לינק להורדת התוסף והנה עוד לינק להדרכה על שימוש בתוסף). התוסף עוד בשלבי בטה ראשונים, אבל היותו קוד פתוח ועם רעיון מרענן, אפשר לצפות שנשמע עליו עוד הרבה בהמשך.

מטרת התוסף היא למשוך מידע ממקורות שונים ברשת לתוך האתר שבו אתם נמצאים כרגע (מה שמכונה מאשאפ). באמצעות פקודות טקסט ("שפה טיבעית").

בפועל: לאחר התקנת התוסף, ועל ידי לחיצה על Ctrl + SPACE – נפתח חלון שמאפשר להקליד בו פקודות (כמו "email this to tal") ששואבים שירותים ממקומות שונים (כמו גוגל, וויקיפדיה, גוגל-מפות, גוגל-מונחים, טוויטר, וכו') – ומבצעים אותם. וכמובן, שמספיק שמתחילים להקליד את שם הפקודה – והתוסף כבר נותן הצעות להשלמת הפקודה אליה התכוונו.

הנה סרטון של כ-7 דקות המסביר היטב את המוטיבציה והיכולות של יוביקווטי:

Ubiquity for Firefox from Aza Raskin on Vimeo.

להמשיך לקרוא יוביקווטי (ubiquity) של פיירפוקס – פקודות פשוטות שמאיצות את השימוש ברשת (ולמבינים: טקסט אל מאשאפ)

הסרטון הבא מציג בפשטות מה זה להשתמש בגוגל-רידר בשביל לקרוא עידכון-רסס של אתר. אני עוד לא התחלתי להשתמש בגוגל-רידר (אני עדיין משתמש בתוכנת הפידים השולחנית פידרידר). ועדיין, מדובר בסרטון טוב:

ליאור לוין שאל אותי בטוויטר (לינק לטוויטר של ליאור) מהי אסטרטגיית האימייל שלי. וזו שאלה מעניינת (כל כך מעניינת, שהייתי אפילו רוצה לשמוע את תגובותיכם עליה), והנה התשובה שלי:

במה משתמש:  אני קורא את האימיילים שלי בעיקר באמצעות ט'נדרבירד (ציפור הרעם). כאשר האימיילים שלי נמשכים משרת האוניברסיטה של ת"א, ומהשירות של ג'ימייל. אני גם מסנכרן את היומן שלי (גוגל קלנדר) עם הרחבת הט'נדרבירד ליומנים שנקראת לייטנינג (ברק) – הנה איך לסנכרן את ג'ימייל וגוגל-קלנדר עם ט'נדרבירד.

מתי בודק:  כשיש לי כוח-נפש אז פעם בכמה שעות. כשאין לי, אז אני משאיר את התוכנה פתוחה, ונותן לאימיילים להכנס ולהפריע. המומלץ בעיני -להשאיר את האימייל סגור בזמן העבודה, ולהכנס פעם בשעה עד כמה שעות.

כיצד מאבד אימיילים:

1. אני מסתכל על מה שחדש.
2. יצירת אירוע – אם מדובר במשהו שצריך להפוך לפגישה או שדורש ממני פעולה עתידי – אני יוצר אירוע חדש ביומן, עם תזכורת, לגבי אותה הפעולה. (והלוואי והיה לי דרך לתת קליק ימני על אימייל, ולהישאל האם ליצור אירוע בקלנדר ולשפוך את תוכן האימייל אליו – אם מישהו יודע כיצד לתכנת תוספים לט'נדר בירד, אני אשמח לעשות זאת. לעזאזל, אם מישהו יודע באיזו שפה כדאי לעשות את זה, אני אולי פשוט אלמד אותה עם האחיין שלי ואעשה זאת בעצמי)
3. יצירת מטלה עתידי – לעיתים אני מקבל אימיילים שמעניין אותי לטפל בתוכן שלהם (לדוגמא לינק למשהו מעניין, או מטלה לנושאי העבודה שלי), אבל אין לי זמן להתייחס לתוכן שלהם באותו הרגע – אני יודע שזה יהיה משהו עתידי, ואני רוצה להקפיד לא לשכוח אותם. במקרים כאלה, אני יוצר מטלה, בתוכנת ניהול המטלות הכי טובה שאני מכיר (טו-דו-ליסט, שמסתבר שכתבתי עליה לפני שנה פחות שבוע – אז שווה להזכיר אודותיה). וכך אני יודע שכשאחזור לטפל באותו נושא/תחום, אטפל באותה מטלה. (ואליה אני שופך את תוכן האימייל, בהתאם לצורך. ושוב – אילו הייתי יכול לקבל תוכנה ברמה כזו בתוך ט'נדר בירד, ולקבל אפשרות לשפוך את זה אוטומאטית – אז הידד לכולנו. ואם לכל זה הייתי יכול לממשק את ספר הכתובות שלי – החיים שלי היו דבש !)
4. מענה – אם מדובר במייל חברים/עבודה, שיש לי פנאי לענות אליו – אני עונה (או שולח הלאה למי שצריך, וכו').
5. דחייה – אם האימייל דורש ממני יותר זמן משאני מוכן להקדיש באותו הרגע, אני מסמן אותו ב"לא נקרא", וחוזר אליו מאוחר יותר. אסטרטגיה חלופית היא לסמן אותו לשם כך בכוכב או בלייבל מתאים, או להעבירו לתיקיית "לטיפול".זו אסטרטגיה טיפונת בעייתית, כי לעיתים לוקח לי הרבה זמן לחזור לאימיילים "שלא נקראו" ישנים, ואז יש אנשים שלא תמיד מקבלים ממני מענה (וזה חבל).

תורכם: איך אתם מטפלים באימיילים שלכם ? (אשמח לתגובות וטרקבקים, ואולי עוד יהיה פה שמייח)