כמה מילים על "מה זה רסס" (אם אתה קורא את זה ברסס – אין צורך שתכנס)

רסס במשפט: רסס הוא עיתון אינטרנטי, מותאם אישית, שאתה בוחר מי יהיו הכותבים שלו (מבין אתרים שמאפשרים לך להשתמש ברסס של האתר שלהם).

כל מה שצריך לדעת על רסס:

  • מה זה נותן – רסס מאפשר לך לדעת מתי אחד מעשרות או מאות הבלוגים שאת קוראת, הוסיפו תוכן לאתר שלהם.
  • באיזה תוכנה להשתמש – אני משתמש בפידרידר (feedreader) (אם למישהו יש סיבה ממש טובה למה כדאי לעבור למשהו אחר, שיספר על זה)
    • 2.9.08 עידכון:  אם אתם רוצים להירשם לשירות אינטרנטי לקריאת רסס, תעיפו מבט בסרטון בן הדקה על קורא הרסס של גוגל: גוגל רידר.
  • כמה זמן לוקח להתקין – דקות.
  • כמה זמן לוקח ללמוד להשתמש – דקות.
  • כמה זמן לוקח להוסיף מישהו חדש לרשימת הרסס שלך – שניות (נאמר, עד 15 שניות)

דברים נוספים שכדאי לדעת: איך להעיף אתרים מהרסס. (זהו פוסט מ-zen-habbits, אתר אשר חביב עלי בתחום ניהול הזמן והפרודוקטיביות. ובלינק שהבאתי, הוא מדבר על הצורך להתמודד עם יותר מידי פידים בקורא RSS).

רוצים את ההסבר בוידיאו? להנאתכם, סרטון מוצלח על "מה זה RSS ":

הקדשות:
פוסט זה מוקדש בחיבה לעדיפצ'.רוצים חומר נוסף: אם תחפשו בגוגל, תמצאו הרבה תוכן על רסס, לדוגמא מה שוויקי אומרת על RSS. וגם הסברים מפורטים על מה זה רסס ושימושיו: כאן, כאן ואצל יגאל.

קריאה מומלצת: אבא שלי ופלדנקרייז

את הרומן שלי עם שיטת פלדנקרייז, התחלתי בסביבות גיל 14. אז התחלתי להתאמן בנינג'יטסו בהוראתו המסורה של אילן גטניו. השנים שביליתי בדוג'ו של אילן תרמו לי הרבה. ואחת המתנות שיצאתי איתן – הייתה הרכישה של חיבה עצומה לשיטת פלדנקרייז.

שנים מאוחר יותר, אבי (כיום בן למעלה מ- 70) מצא לעצמו מורה (אולי אפילו מאסטר) לפלדנקרייז – את עודד עופיר.

הסיפור כיצד אבי החל להתמסר לשיטת פלדנקרייז יכול לשמש השראה לכל אדם (ובכל גיל) ללקחת אחריות על בריאותו המוטורית של גופו. ומבלי להוסיף, אני מפנה את הבמה לאבי במאמר: הקשר בין יפי הנמר וכאב הגב שלך (זאב גלילי)

(??) חברות הטבק = חברות התרופות = חברות המזון (/??)

איני יודע האם ההשוואה נכונה או לא. אבל דינה ראלט (בעיני, אחת הנכסים של הבלוגרים הישראלים), מעלה את ההשוואה הזו במאמרה היזהרו מתעשיות המזון. (וזו הזדמנות טובה להזכיר שאני בעד חומוס)

זהו מאמר קצר של העלאת מודעות – שווה קריאה.

למה מישהי שרה על בגידה בגבר שאוהב אותה

דוד, איש יקר, כתב על שיר שהוא שמע ועיצבן אותו.

בתימצות: הזמרת בשיר מספרת שהיא בוגדת בגבר שהיא איתו. הגבר מאוהב בה, היא לא אוהבת אותו – והבגידה בידיעה.

הרשומה מעלה סוגיות מתבקשות החל מ- "מה, היא שרוטה ?" וכלה ב "אנחנו ממש לא מקשיבים למילות השיר שאנו שומעים מה…" (סוגיה שקיבלה הרחבה מקסימה בבלוג של גילי ברשימות).

הפוסט הזה היא תגובה ל "מה היא שרוטה ?!?!". ובעצם לשאלה של "איך קורא דבר כזה". לשם כך – אני מפנה את הבמה לאלן פישר, מדענית אשר חוקרת (ובסרטון טד שלפנינו, מרצה על) אהבה. ספציפית לעניינו, ההרצאה של אלן, מלבד שהיא מרתקת – מציגה טענה מרתקת לפיה ישנן איזורים שונים במוח אשר אחראיים לתחושות של: אהבה, מיניות והקשרות. כך שמצבים פתולוגיים בהם יש אחד ואין את האחרים, הם חלק מהתופעה האנושית. תהנו.

אלגוריתם לשינוי חכם של גודל תמונה (סרטון הדגמה)

נתגלה דרך הבלוג המעניין של יקיר הפיירסטטס עומרי.

ניתן לצפות בסרט באיכות טובה יותר באתרו של אריאל שמיר: כאן.

האלגוריתם המוצג מצליח להקטין את גודלה של תמונה על ידי איתור שבילי פיקסלים "מיותרים" בתמונה, והסרתם (או הוספה של שביל נוסף כזה, על מנת להגדיל את התמונה).

באופן כזה, יש צימצום (או הגדלת) גודל תמונה, תוך שמירה על פרופורציות בתמונה, ותוך הסרה של שבילי פיקסלים "פחות חשובים" בתוך התמונה.