קטגוריה: תוכנות שימושיות

עיתון-מיידי: שמירה קלה של רשימת "צריך לקרוא"

שמירה קלה של "דפים שצריך לקרוא"

במה מדובר: היום נתקלתי בכתבה על אתר חדש המאפשר לשמור מועדפים: www.instapaper.com. מטרתו היא לשמור דפים שאנחנו רוצים "לקרוא אחר כך". TechCrunch כתבו עליו (כאן) עם ביקורות מאד חמות על כך שהממשק מאד (מאד) קל לשימוש, זריז להרשמה וכו' וכו'. כפי שמישהו כתב: מדובר בדלישס רק בלי תגיות ובלי קהילה.

"אני צריך את זה ?": התשובה האינסטנקטיבית שלי הייתה שלא. הרי איזה ייתרון זה כבר יתן לי על פני דלישס (בשילוב עם תגית toread) או סטמבל-אפון? או קורא הרסס שלי (שם אני משאיר מאמרים שצריך לקרוא כ"לא נקראו")? אך לאחר מחשבה נוספת – נרשמתי.

למה נרשמתי:

  1. כי באמת מאד קל להרשם למערכת (מייל, סיסמא – זהו).
  2. כי להכניס מועדף לדלישס לוקח יותר מידי זמן (בגלל הטעינה, והצורך לתייג).
  3. כי בקורא הרסס שלי אני אין כבר הולך לאיבוד בין מאמרים שאני רוצה לקרוא (על ידי שתייגתי אותם כ"לא נקראו"), לבין מאמרים שבאמת לא נקראו. (ואני יודע שאני יכול להשתמש בסימון כוכב של המועדף, אבל את זה אני שומר למאמרים שאני אמור לעשות בהם שימוש מיוחד בעתיד).
  4. כי יש אתרים שאני לא אכניס לעולם לרסס או לדלישס שלי לפני שאני אקרא אותם (לדוגמא, מאמרים ב- YNET).
  5. כי עד כה, הפתרון הכי טוב שלי למאמר שאני צריך לקרוא – היה להשאיר אותו פתוח בדפדפן. והתוצאה של זה הייתה שהמחשב פועל לאט יותר (במקרה של מאמרים YNET, הם דורשים ריענון של העמוד כל כמה זמן – פויי! בפיירפוקס הצלחתי לעבור את השימוש בזכרון מעבר ל- 500 MB, בגלל עודף חלונות פתוחים על רקע "אני צריך לקרוא").

אז איך משתמשים:

תכנסו ותנסו, זה (מאד) קל לשימוש. אני אעדכן פירוט שימוש אילו יעלה הצורך…

עידכון: הנה עוד כלי שנותן אפשרות דומה (לשמירה של מועדפים בעלי עניין "קל": http://listmixer.com. החיסרון שלו הוא שבניגוד לאינסטפיפר (instapaper), הרי שליסטמיקסר (listmixer) פותח את חלון השמירה בחלון שבו אנו גולשים, מה שמוביל להאטה בקצב הגלישה (אותה בעיה של דלישס). על כן אינסטפיפר עדיין נשאר המוביל בתחרות. אבל ליסטמיקסר מקבל נקודות על זה שהוא אפילו לא דורש רישום בשביל שימוש (מאד אלגנטי).

הממשק של ווינדוז מול זה של אובנטו

נתקלתי בסרטון שמשווה בין ממשק המשתמש (GUI = graphical user interface) של Windows Vista Aero לעומת זה של Linux Ubuntu's Beryl.
להתבונן בממשק של ווינדוז היה משמים עבורים (שום חידוש מעניין). לעומת זאת, להתבונן בממשק של אובנטו היה מהפנט. אני משער שעוד יקח זמן לפני שאני אתחיל בהרפתקה של התקנת לינוקס על המחשב שלי. אבל אין ספק שהסרטון הזה קירב אותי צעד נוסף לתמוך ברעיון. תהנו:

כיצד לשחזר (בחינם) קבצים מחוקים (ב- windows)

מה קורה כאשר מוחקים קובץ מהמחשב ?

ברוב המקרים, כאשר אנו מוחקים קובץ, הוא מגיע ישירות לתקיית המיחזור (the recycle bin). את התיקיה הזו ניתן לפתוח כל אימת שבה לנו, ולשחזר ממנה קבצים אשר מחקנו בטעות.

בשלושה מקרים עיקריים, זה לא מספיק:

  1. אם ברצוננו לשחזר קובץ שמחקנו – אבל בינתיים רוקנו את תקיית המחזור.
  2. אם כאשר מחקנו את הקובץ, לחצנו על ה- Shift + delete  (ואז הקובץ המחוק לא עובר דרך סל המחזור)
  3. כאשר קובץ נמחק דרך תוכנה כלשהי (אשר לא מעבירה את הקובץ דרך סל המחזור).

כיצד ניתן לשחזר קבצים במצבים אלו?

ובכן, צריך לזכור שכאשר מוחקים קובץ מהכונן הקשיח, הקובץ לא באמת נמחק. המחיקה היא בסך הכל הפעולה שבה אנו אומרים למערכת ההפעלה על המחשב שלנו "הקובץ הזה לא חשוב, תתעלמי מזה שהוא קיים. ואם את צריכה את המקום שבו הוא היה, את יכולה לדרוס את המידע שיש שם". יש לכך שתי השלכות חשובות:

  1. אם רוצים לשחזר מידע, אז יש דרכים (בהנחה שלא העליתם בינתיים למחשב הרבה קבצים חדשים במקום).
  2. אבטחת מידע – אם ציפיתם שלמחוק קובץ מהמחשב יעלים אותו – אתם טועים. ישנן תוכנות שמתמחות ב"להעלים" קבצים מהמחשב שלכם, כך שלא ניתן יהיה לשחזר אותם (אבל בהם לא נגע היום).

אז כיצד משחזרים ?

אם שלחתם קובץ לסל המחזור, ואז ניקיתם אותו, ואתם רוצים למצוא את הקובץ מחדש, כל שעליכם לעשות הוא :

  • להוריד את התוכנה החינמית (והפיצפונת) Restoration מהקישור הבא: הורדת רסטוריישן. (ניתן לקרוא עוד על התוכנה כאן).
  • ונניח שאתם רוצים להתעסק במחיקות יותר מורכבות. לדוגמא, מישהו החליט למחוק לכם מחיצה שעליה היה לכם כונן. במקרה כזה (אחרי שטילפנתם לרוצח השכיר השכונתי, כדי שיעזור לכם לנקות), הייתי ממליץ להוריד את התוכנה (החינמית) והיותר מתקדמת pcinspector: קישור להורדת פיסי-אינספקטור.

(הערונת: שתי התוכנות תומכות במערכות הקבצים של fat32 ו – NTFS. אם אינכם יודעים מה אמרתי, באמת שלא פיספסתם כלום – פשוט תדעו שהתוכנות שאתם מתכננים להשתמש בהם יעבדו טוב בהרבה הקשרים)
תהנו.

המוח – מהרצאות רית' של ה- BBC, עד לסיפורו של אדם שחושב שתשע זה מספר "גבוה".

לפני זמן קצר, נתגלה לי מאגר מהנה של הרצאות איכותיות (באנגלית מצוחצחת לעילה) בשם "הרצאות רית'".

ההרצאות ממוקמות כאן.
וניתן להוריד אותן כקובץ MP3 (הרבה בלאגן), או לשמוע באופן ישיר כל הרצאה, באמצעות שמיעה של קבצי ram. אשר אותם ניתן לשמוע בעזרת real player (בוווז). או באמצעות Real Alternative (הורייי), אותו ניתן להוריד כאן.

ההרצאות להן הקשבתי היו מ- 2003 של מדען המוח ההודי, וילנור רמצ'נדרן. מדובר ב- 5 הרצאות, מרתקות ומבדרות על כיצד הדמיה מוחית, ידע קיים על הגיאוגרפיה של המוח, ואנשים בעלי תופעות חריגות שקשורות לתפקוד מוחי – מאפשר להבין יותר טוב שלל דברים.
אחת התופעות עליהן וילנור מדבר היא של איברי פאנטום (דהיינו, החוויה של אנשים, אשר איבדו איבר מגופם – שהם עדיין מרגישים את אותו האיבר). מסתבר שבחלק מהמקרים של איברי פאנטום, כאשר נוגעים לאותם אנשים באיזור אחר בגופם (שעדיין מתפגש) – אותם נכים, מרגישים את המגע כאילו הוא מתבצע על איבר הפאנטום שלהם. ההסבר לתופעה זו נעוץ בכך שהמיפוי של גופנו, בתוך המוח – איננו באותה צורה של הגוף, אלא מקופל בתוך עצמו. ואז, כאשר הגוף מאבד איבר, החלק במוח שאחראי עליו "צמא" לקלט – ועובר "להאזין" לאותות שמתקבלים מאיבר שסמוך לאיבר הקטוע (אך איבר שסמוך לפי מיפוי הגוף במוח, ולא לפי צורת הגוף במרחב).
עוד נושא מרתק שעלה בהרצאות הוא על אנשים שחווים קלט חושי בחושים אחרים (לדוגמא, מרגישים את הטעם של צלילים, או רואים מספרים עם צבעים). אבל על זה אני חושב שאני אספר עוד בבלוג הסטטיסטיקה שלי, מאוחר יותר.

כמה מילים על "מה זה רסס" (אם אתה קורא את זה ברסס – אין צורך שתכנס)

רסס במשפט: רסס הוא עיתון אינטרנטי, מותאם אישית, שאתה בוחר מי יהיו הכותבים שלו (מבין אתרים שמאפשרים לך להשתמש ברסס של האתר שלהם).

כל מה שצריך לדעת על רסס:

  • מה זה נותן – רסס מאפשר לך לדעת מתי אחד מעשרות או מאות הבלוגים שאת קוראת, הוסיפו תוכן לאתר שלהם.
  • באיזה תוכנה להשתמש – אני משתמש בפידרידר (feedreader) (אם למישהו יש סיבה ממש טובה למה כדאי לעבור למשהו אחר, שיספר על זה)
    • 2.9.08 עידכון:  אם אתם רוצים להירשם לשירות אינטרנטי לקריאת רסס, תעיפו מבט בסרטון בן הדקה על קורא הרסס של גוגל: גוגל רידר.
  • כמה זמן לוקח להתקין – דקות.
  • כמה זמן לוקח ללמוד להשתמש – דקות.
  • כמה זמן לוקח להוסיף מישהו חדש לרשימת הרסס שלך – שניות (נאמר, עד 15 שניות)

דברים נוספים שכדאי לדעת: איך להעיף אתרים מהרסס. (זהו פוסט מ-zen-habbits, אתר אשר חביב עלי בתחום ניהול הזמן והפרודוקטיביות. ובלינק שהבאתי, הוא מדבר על הצורך להתמודד עם יותר מידי פידים בקורא RSS).

רוצים את ההסבר בוידיאו? להנאתכם, סרטון מוצלח על "מה זה RSS ":

הקדשות:
פוסט זה מוקדש בחיבה לעדיפצ'.רוצים חומר נוסף: אם תחפשו בגוגל, תמצאו הרבה תוכן על רסס, לדוגמא מה שוויקי אומרת על RSS. וגם הסברים מפורטים על מה זה רסס ושימושיו: כאן, כאן ואצל יגאל.