קטגוריה: מידענות

טקקרנצ' מדווחת על גיוס כספים לסטארט אפ בשם פרנד-פיד (http://friendfeed.com) אשר נפתח רשמית אתמול. אז נכנסתי להתרשם.

במה מדובר:

פרנד-פיד מאפשר הרשמה זריזה עם ייבוא נוח של אנשי קשר מג'ימייל, פייסבוק וכו', ושל הפידים שלנו (מהבלוגים, דלישס, וכו').

אחרי שנרשמים, האתר מאפשר לעשות שני דברים:

1. לרכז את הפידים של החברים שלנו (מדלישס, מהבלוגים שלהם, טוויטר, פליקר, יוטיוב וכו') במקום אחד, וכמובן, להירשם כמנוי רסס לריכוז הפידים של החברים שלי. כשלעצמו, לא מדובר בחידוש הרי כבר היום אני עוקב אחרי הפידים של חברי בקורא-רסס, ובפייסבוק. ייתרון שכן יש כאן הוא שחברים יכולים כעת לעדכן את הפידים שלהם, ובכך חוסכים ממני לעשות זאת. (כך שאם חבר פותח בלוג חדש – אני אוטומאטית אתחיל לקבל את הפידים שלו, מבלי שאצטרך להירשם אליו מחדש).
2. סוציאליות סביב הפידים – זאת נקודה מעניינת.
   "סוציאליות" בפרנדפיד אומר שעל כל פיד שחבר מעלה אפשר:
   1. לכתוב תגובה על הפיד. (ואז כל מי שיראה את הפיד הזה, יראה את התגובה עליו)
   2. "להחמיא" על הפיד. (ואז, אם החמאתי על פיד של חברי X, אוטומאטית, חברים אחרים שלי יראו את אותו הפיד – אפילו אם הם לא חברים של X ).

צילומי מסך
לנוחיותנו, צירפתי צילומי מסך מההרשמה לשירות ומאיך שהאתר נראה "בפנים":

דוגמא לשימוש הגיוני בפרנדפיד:

אני משוטט כהרגלי ברשת. חבר שרשום לשירות, נתקל במשהו ש"פירסמתי" (בין אם בבלוג, או במועדף ששמרתי) – וכותב עליו תגובה מאירת עיניים. אחרי תקופת מה, החבר פותח בלוג חדש ומעדכן אותו בפרנדפיד, ומאז אני מתחיל לעקוב גם אחריו (מבלי שנדרשתי לעדכן אותו ידנית). החבר גם ממליץ על הלינק, ואז חבריו ממליצים על הלינק – ואז, תוך 6 דורות, כל מי שמחובר ב- friend-feed ידע על הלינק שהוספתי.
השוואות לשירותים אחרים:

• פרנדפיד ודלישס – אני חושד שמדובר בשילוב מאד חזק. נכון לכיום, דלישס (שקצב הפיתוח שלו איטי להחריד) איננו מאפשר לאנשים להגיב על לינקים שהם מעלים. פרנדפיד מציע לנו דרך להתגבר על זה – ובכך משדרג את החוויה הסוציאלית שלנו סביב מועדפים.
• פרנדפיד וסטמבל אפון – סטמבל אפון כן מאפשר לדבר על מועדפים, וזו שאלה טובה למי, בפיטצ'ר הזה, יש ייתרון – אני חושד שלאף אחד משניהם.
• פרנדפיד ופייסבוק – דבר אחד שפייסבוק לא מציע, זה להגיב על הסטטוס של מישהו. את זה פרנדפיד כן מאפשר (וגם על הסטטוסים בגוגל-טוק, טוויטר וכן הלאה). כאם פרנדפיד על העליונה – אך אני חושד שפייסבוק יוכלו לתקן זאת בקלות (ואני מחכה ליום שיעשו זאת).

ביקורות ותקוות לעתיד

בתהליך ההרשמה – לא ניתן להכניס אימיילים ישירות, אלא נדרשים להכניס שם-משתמש וסיסמא עבור הג'ימייל, כדי שהשירות יוכל לייבא את רשימת אנשי הקשר שלי. מדובר בהרגל רע (שלראשונה נתקלתי בו בפייסבוק) – ואני מתנגד לו בתוקף.

לפרנדפיד יש ערך אם:

1. ירשמו אליו עוד אנשים. (התהליך יחסית זריז, אז אני בעד)
2. הוא ימשיך להתפתח.
   1. דוגמא 1 – מנגנון סינון לריבוי לינקים: נניח ש-10 חברים שלי אהבו איזשהו לינק, ועכשיו כולם שומרים אותו בדלישס שלהם. אני חושד שהתוצאה תהיה שאני אראה את הלינק הזה עכשיו 10 פעם, זה מאד מיותר.
   2. דוגמא 2 – מנגנון סינון לריבוי פידים מגולש: אם השירות יצליח וירשמו אליו הרבה אנשים, הרי שמנגנון ההפצה על ידי "המלצה", עלול להיות מתירני מידי. אני מקווה שבשלב כזה, אפשר יהיה לסנן המלצות של חברים מחברים, לפי כל מיני מדדים. (כרגע, מנגנון הסינון לא מספיק ספציפי, ואני מאד מקווה שהם ישפרו אותו)

האם פרנדפיד ישכילו להשתכלל ? נגלה זאת בקרוב…

סיכום ומסקנות

• קל להירשם.
• אני מאוכזב מהדרישה להשאיר את פרטי האימייל שלי בשביל לייבא רשימת אימיילים של חברים. (אפילו שהוא כותב שהוא לא שומר את הסיסמא שלי)
• הוקסמתי מהפוטנציאל שפרנד-פיד מציע בסוציאליות סביב הפידים שלי ושל חברים. (בעיקר עבור דלישס)
• בצער, גיליתי (שוב) שאי אפשר להציג סטטוסים שלי מפייסבוק (כי הרי פייסבוק היא רשת סגורה).

שורה תחתונה: נרשמתי לשירות (ואני אעקוב אחר הבלוג שלהם כאן), אני לא מפיץ על זה לחברים במייל. נחכה ונראה איך הם מתפתחים.

לקינוח

היסטוגרמת הפידים שלי ברשת:

בפוסט הקודם, עוזי איתי ואנוכי הסכמנו שהשאלה "כיצד לסנן מידע חדש שנתקלים בו?" – היא שאלה מצויינת.

והנה במקרה, נתקלתי היום בכתבה "Comparing Six Ways to Identify Top Blogs in Any Niche". שמציגה בעד-ונגד עבור שלל כלי חיפוש (והם: טכנורטי, דלישס, סטמבל-אפון, המלצות מגוגל-רידר, אייד-רסס וחיפוש הבלוגים של אסק). במאמר מופיעות כמה טענות מעניינות כגון:

1. Technorati doesn't feel as active today as it once did (מסכים)
2. Del.ico.us hasn't been evolving very quickly (בהחלט נכון, מאידך – עדיין אחלה שירות)
3. StumbleUpon is more "fun" than it is business (אני מסכים מאד)
4. Google Reader's new recommendations are very high quality, in tech at least (מעניין, לא ידעתי על זה)
5. Ask has the best blogsearch on the web, (There's very little spam. ) – (את זה לא ידעתי – מגניב)
6. הנקודה האחרונה שעליה הייתי רוצה להרחיב: AideRSS

AideRSS – הוא מנוע חיפוש בתוך פידים.
מכניסים לתוכו לינק של בלוג או של פיד (לאלו שלא יודעים מה זה, אנא קיראו את מה זה רסס) ומקבלים את רשימת כל הפוסטים של אותו הפיד, כאשר אפשר למיין אותם לפי "חשיבות". (החשיבות נקבעת לפי המדדים של: מספר התגובות לפוסט, כמה לינקים הוא קיבל מגוגל וכמה הוא קיבל מדלישס). הנה דוגמא לחיפוש שביצעתי על שני בלוגים שאני מחבב ("הרגלי-זן", ולייף-האקר):

• http://www.aiderss.com/hits/zenhabits.net
• http://www.aiderss.com/all/feeds.gawker.com/lifehacker/excerpts.xml

התוצאות רחוקות ממושלמות:

• זמן החיפוש (יחסית) איטי.
• החיפוש לא עובד כל כך עם בלוגים בעברית (הוא טוען שבבלוג החומוס אין כמעט תגובות. מצד שני, בבלוג החומוס האנגלי, הוא כן מראה את מספר התגובות לפוסט).
• גם אפשר לדון האם הקרטריונים של החשיבות הם מוצלחים.

אך בשורה התחתונה: AideRSS הוא אתר ששווה להכיר !

למתקדמים: עוד דרך יצירתית להשתמש ב-AideRSS, היא לשאוב רסס עבור שילוב תגיות מדלישס, ולהכניס אותו במנוע החיפוש. לדוגמא: נניח שאני רוצה למצוא עיצוב מעניין עבור בלוג וורדפרס, אז אני מכניס לחיפוש: http://del.icio.us/tag/theme+wordpress (כיוון שהוא יודע אוטומאטית לשאוב את הרסס של הלינק הזה). ואז הוא מביא לי את התוצאות (הנה לינק). מכאן ישר נתגלו לינקים מעניינים (הנה דוגמא לעיצוב וורדפרס כמגאזין: לינק).

בפוסט הזה ארכז מידע על איך להשתמש בויקי.

לפני שנתחיל, נבחין בין ויקי לויקיפדיה:

• ויקי = היא שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים.
• ויקיפדיה = היא אנציקלופדייה המשתמשת בטכנולוגיית ויקי.

הסרטון הראשון הוא wiki in plain english . אורכו 4 דקות והוא מסביר בבהירות למה (וגם קצת איך) כדאי להשתמש בויקי:

המצגת הבאה מסבירה כיצד לצור שם-משתמש חדש באתר ויקי וכיצד להתחבר למערכת (אורכה – 16 שקופיות קצרות):
(הערה – באפשרותכם לראות את המצגת במסך מלא, על ידי שתלחצו על האייקון שבצד ימין למטה של המצגת – תגיעו לעמוד המצגת באתר שבו איכסנתי את המצגת, ושם בצד ימין למטה – יהיה לכם כפתור לצפיה במסך מלא)

בתקופה הקרובה גם אוסיף מצגת המסבירה כיצד לערוך דף ויקי…
המצגת הבאה מסבירה כיצד לערוך מאמר קיים וליצור מאמרים נוספים:

(צריך עוד מצגת שמלמדת כיצד להשוות בין גירסאות עריכה – אבל לזה נגיע בזמן אחר)

בפוסט הזה אני אספר על הרצאה טובה, על כיצד להיות מנומס משיג לך את הזכות להשתמש בתמונה ולבסוף – כיצד עורכי דין יכולים להשאיר אותך עם טעם של קפה רע בפה.

הרצאה טובה: לארי לסיג הוא עורך דין שמתעסק בזכויות יוצרים. היום צפיתי בהרצאה שלו בטד. ההרצאה היא מהמוצלחות שנתקלתי בהן, לארי הוא מציג מהרמה הגבוה ביותר. כל אנקדוטה ומשפט בהרצאה משמשים היטב בבניית הטיעון הכללי. מקצב הדיבור נעים ונינוח והשימוש במצגת, התמונות והטקסטים – הוא פנטסטי. מרגישים שהרבה השקעה של זמן ומחשבה הוכנסו ב- 20 דקות הדחוסות של ההרצאה.
למזלנו, אפילו נושא ההרצאה מעניין.
לארי טוען בעד הרעיון של זכויות יוצרים אשר פתוחים לשימוש שאינו מסחרי ואני אשאיר לכם להנאות מההרצאה בעצמכם (הנה לינק).

נימוס ותמונה: ובמקום אחר בעולם (בישראל), אילנה שקולניק קיבלה לידיה קבוצת פייסבוק עבור מידענות. ומספרת בבלוג שלה כיצד היא חיפשה בפליקר תמונה עבור הקבוצה. אילנה מצאה צילום מהמם של Lady of Knowledge של הצלם Jim Austin. התמונה נשמרה תחת זכויות יוצרים אדוקים אך לאחר אימייל מנומס ומושקע של אילנה אל היוצר – היא קבלה ממנו אישור (ואף עידוד) להשתמש בתמונתו בקבוצת הפייסבוק.

מהלך לא יפה של עורכי דין: כידוע לכם, עקבתי בימים האחרונים על שביתת המלצריות בקופי-טו-גו. מדובר במאבק למען זכויות עובדים שנסתיים יפה (ד"ר אורי אמיתי מסכם זאת היטב כאן). והנה ישר אחרי שחלף לילה, אנחנו מקבלים את הפוסט שמספר על "תלונה נגד עו"ד איתי סבירסקי" (מן הקליניקה המשפטית בת"א) אשר סייע למלצריות. הבלוג מספר שעו"ד אריאל שמר, שמשרדו מייצג את רשת קופי טו גו ומפעלים אחרים של חברת שטראוס, מתכוון להגיש בימים הקרובים תלונה לוועדת האתיקה (של לשכת עורכי הדין) כנגד עו"ד איתי סבירסקי.

התלונה היא על כך שההסכמה בין העובדים להנהלה פורסמה. על אף שהיה ברור ומובן מההתחלה שההסכמה עצמה הייתה פומבית ונועדה לפרסום.

מן הראוי להזכיר שהתנהלותו של משרד שמר במהלך השביתה גרמה למחאה והתמרמרות בחוגים משפטיים בישראל, בעיקר בשל שלושת תביעות הדיבה שמשרדו של שמר הוביל כנגד נציגות הוועד (על סך500,000 ש"ח לכל אחת!). ואגב, ביטול התביעה נכלל בהסכמה בין הצדדים – אולם טרם בוצע.

מה אומר, אני שמח שאנחנו חיים בעידן אינטרנט שבו התנהגות כזו יכולה להיחשף בציבור בצורה גלויה. מקסימום, נקים עוד קבוצת פייסבוק 😛