קטגוריה: מידענות

החידה: השארתם תגובה בפוסט ( = מאמר בתוך בלוג) – עכשיו אתם רוצים לקבל עידכון כשעוד מישהו הגיב באותו הפוסט. איך עושים את זה ?

ישנן כמה דרכים לעקוב אחר תגובות חדשות בבלוגים. ברצוני לחלוק אתכם את אלו שאני מכיר (בעיקר בעבור השיטה האחרונה אותה גיליתי ממש לאחרונה)

שיטה 1 – הרשמה לפיד התגובות של הבלוג

בהרבה בלוגים בימינו תוכלו להירשם לרסס של תגובות. כל בלוג וורדפרס מציע את האפשרות הזו. בבלוג שלי יהיה עליכם לעקוב אחר הקישור: https://www.talgalili.com/?feed=comments-rss2

החיסרון בשיטה הזו הוא שמקבלים כך עידכון על כל תגובה שפורסמה בבלוג, לכל הפוסטים, ולא רק לפוסט שמעניין אותכם.

שיטה 2 – פלאגין "מנוי לתגובות"

אם הבלוג שבו הגבתם בנוי על וורדפרס עצמאי, ובעל הבלוג התקין את הפלאגין subscribe to comments , אז תוכלו לסמן תיבה קטנה – ולקבל עידכון לאימייל כל פעם שמשתחררת תגובה חדשה.

החיסרון: לא כל בעל בלוג מאפשר את זה. (או כי הוא לא פועל על וורדפרס עצמאי, או כי הוא לא מכיר את האפשרות, או כי שירות האיכסון שלו לא מסתדר טוב עם משלוח אימיילים)

שיטה 3 – יצירת רסס לעדכונים בעמוד (תמיד יעבוד 🙂 )

אני מציג בפניכם את page2RSS – שירות המאפשר ליצור פיד רסס מכל (טוב נו, כמעט) כל עמוד. וכך לקבל עידכונים כאשר עמוד הפוסט משתנה (ולרוב הוא ישתנה בגלל שאנשים הוסיפו לו תגובה). לנוחות השימוש באפשרותכם לגרור את הקישור הבא: :Add to Page2RSS

לשורת קיצורי הדרך שלכם, וכאשר תלחצו עליו בפוסט האהוב עליכם – ישר תקבלו את קישור הרסס הנחשק.

ואם אתם לא יודעים איך להשתמש ברסס באפשרותכם לקבל את הרסס אליכם לאימייל (על ידי שימוש בשירות כמו: http://www.rssfwd.com/ )

או פשוט ללמוד מה זה רסס.

והנה, בטיפ אחד קטן, הפכנו את הרשת למקום נגיש יותר לכולנו 🙂 (הפיצו לחבריכם הבלוגרים)

הסרטון הבא מציג בפשטות מה זה להשתמש בגוגל-רידר בשביל לקרוא עידכון-רסס של אתר. אני עוד לא התחלתי להשתמש בגוגל-רידר (אני עדיין משתמש בתוכנת הפידים השולחנית פידרידר). ועדיין, מדובר בסרטון טוב:

לאחר שנתקלתי בקליפ של אימוגן היפ, שלחתי לינק אליו אל קרוב משפחה אהוב. אותו קרוב משפחה שאל אותי אם אני רוצה להוריד את הדיסק שלה. אמרתי לו שלא (כיוון שלהוריד דיסקים מהאינטרנט זה לא חוקי, ניראה לי, לא ?! או שרק להעלות אותם זה לא חוקי ?). אז הוא ענה לי "באסה, כי כבר מצאתי איך להוריד אותם".

בשלב הזה הייתי סקרן – כיצד הוא יכל למצוא דיסקים שלמים להורדה כל כך מהר. אז הוא גילה לי את סודו. הוא פשוט חיפש בגוגל את המחרוזת הבאה:

 "parent directory" ogg|mp3 <atrist name here> intitle:"index of:"

מסתבר שיש אנשים שמעלים קבצי מוזיקה "בטעות" לרשת. כמובן שכשעולים עליהם, מורידים אותם. אך בינתיים – מי שהיה יכול לרצות – היה יכול להוריד אותם. קטעים…

מכתב מחבר

חברי הטוב ג'יק שלח לי את המייל הבא:

מפות של מדע בדיוני

ברוס סטרלינג, אחד מסופרי המד"ב האהובים עליי, מקשר בבלוג שלו לפוסט של ג'ף מאנאו, אשר מספר על היוזמה האחרונה של הוצאת הספרים הבריטית פינגווין. היוזמה מסתכמת בכך ששישה מחברים יספרו שישה סיפורים במשך שש שבועות. מה שמשך את תשומת ליבם של סטרלינג ומאנאו היה הסיפור הראשון שנקרא "21 צעדים" והוא מסופר על גבי המפות של גוגל.

מול עיניו של מאנאו עולה החזון של מפות המדע הבדיוני על-גבי, ובאמצעות שירות המפות של גוגל. והוא מציע שלא נסתפק בסיפור הראשון ביוזמה של הוצאת פינגווין אלא נרחיב את היריעה גם לסיפורים נוספים רבים ככל האפשרים ונעלה את ההתרחשויות של כולם על המפה ונמפה את העיר מחדש, על בסיס הסיפור ולא בתור לוח של אתרי תיירות ותחנות רכבת תחתית. חזון, או אולי חזיון זה, אם אי פעם יצא מגדר התיאוריה יאפשר לנו לחיות חיינו, ולו לרגע קט כמו בסיפורים האהובים עלינו או בסרטים הישנים שאנחנו עדיין שומרים על קלטות וידאו. החלום של להכנס לתוך הסיפור מתחיל לקרום עור וגידים ואנחנו לא רחוקים מן היום שבו נוכל לעשות זאת, לפחות על המפה המקוונת.

עידכון:  חברי עידכן אותי למקור של הטקסט אותו הוא שלח במייל. תסתכלו בסוף של המאמר שלקוח מוואלה.

***

עולמות ווירטואליים

השבוע השתתפתי בבכנס  אינפו2008, שבו נכחתי השבוע, הייתה הרצאה של ד"ר ישע סיון (הרצאה אחרונה ביום שלישי, ביום העיון "לא רק תחת הפנס: דרכים חדשניות לחיפוש ואחזור מידע איכותי"). ד"ר סיון ניראה כמו גיימר חביב שהביא את אהבתו לאקדמיה, דיבר על עולמו-משחקים-ווירטואליים (דוגמת world-of-warcraft, metaverse ו- second-life ), והדגים בקיאות מרשימה אודות הקונטקסט של המשחקים הללו בעולמנו (הרבה כסף מוזרם דרכם, כסף אמיתי…).
שאלתי את האישה המקסימה שלצידי "מה אנשים מוצאים בדברים כאלו ?" ותשובתה הייתה "כשאינך מרוצה בחייך שלך, אתה רוצה 'חיים שניים'". אני משער שלא ניתן לסכם את הסיפור שם, אך המשפט נשמע הגיוני באותו הרגע, והנחתי לנושא.

ד"ר סיון המשיך וסיפר על אוגמנטד-ריאליטי, מציאות על גבי המציאות שלנו. מידע שמתווסף רבדים רבדים על פני סביבתנו, ומעשיר אותה. דוגמאות לכאלו אפשר לראות כשמתבוננים בקליפים של אינפוגרפיקה.

נראה שהסיפור "21 צעדים" מצליח להימצא בדיוק בתפר שבין שני אלו. מציאות על גבי מציאותנו שלנו, אך אחת דמיונית. עוד לא קראתי את הסיפור, ואולי לעולם לא אקרא – כך או אחרת, הרעיון מדליק.

עידכון (14.4.08):  עכשיו תחשבו על זה יחד עם שילוב תמונות בעולמות-ווירטואליים-תלת-ממדיים. (ועוד לא אמרתי מילה לגבי שילוב סרטים)