בלוג-סרצ': מנוע חיפוש חדש לבלוגוספירה הישראלית

נתחיל בלינק, ונמשיך בסיפור וההסברים:
www.BlogSearch.co.il

לאחי שוקי יש יכולת מרשימה לחשוב על רעיונות משונים שמשום מה עובדים. מי היה חושב שבלוג על חומוס יקבל קרוב לחצי מליון מבקרים עם למעלה ממליון כניסות? לא אני, כששוקי שאל אותי אם אבנה לו בלוג על חומוס חשבתי שהוא מתלוצץ, הוא היה רציני.

וכך, לפני כמה זמן, פנה אלי שוקי עם עוד רעיון מוזר "מנוע חיפוש לבלוגים". בהתחלה פיקפקתי, חשבתי שכבר יש כאלה ומה כבר יש לחדש. ואז שוקי איתגר אותי ואמר "לך תחפש לי בבלוגוספירה הישראלית". ניסיתי, והבנתי את כוונתו. עד להיום לא היה אפשר לחפש בבלוגוספירה הישראלית. כלומר, אפשר, אבל רק אם אתם מוכנים להכניס לתוצאות את כל האתרים האחרים שדוברים עברית ברשת.

"אם תבנה אותו, הם יבואו"

הבעיה של מנועי חיפוש כמו טכנורטי או אפילו גוגלהוא שהם אינם יודעים איזה אתרים (בעברית) הם בלוגים ואיזה לא. אבל מי כן יכול לדעת? הבלוגרים עצמם כמובן. האתר שבנינו מאפשר לכל בלוגר (או קורא נאמן שלו) להוסיף את הבלוג שלו לחיפוש. וכך, במקום שניאלץ ללכת ולחפש את כל הבלוגרים ברשת, כל שעלינו לעשות הוא שאותם בלוגרים ימצאו אותנו ויוסיפו את עצמם למאגר. ומרגע שזה יקרה, כולנו נוכל לראות את הדפים שלהם בתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של בלוג סרצ'.

וטריק אחרון, אנחנו מציעים קוד שמאפשר להטמיע את מנוע החיפוש באתרים אחרים, למקרה שתרצו.

אז אם אתם בלוגרים, תבדקו אם אתם מופיעים בתוצאות החיפוש:

ואם הבלוג שלכם אינו מופיע במאגר התוצאות, נשמח שתוסיפו את בלוגכם למאגר מכאן. וכך כולנו נוכל למצוא אתכם.

חיפוש נעים,
טל

לשאלת הקהל: הבלוג כולל גם בלוגרים ישראלים שכותבים באנגלית. למה? כי המנכ"ל החליט…

יישומים פרקטיים של מדיה חברתית (המלצה על שקופיות+הרצאה)

אני בטוח שכל אחד מקוראי כאן נתקל במושג "מדיה חברתית" בעבר. עם חלקכם אני מצ'וטט דרך קבע בטוויטר ופייסבוק ואת חלקכם אף גיליתי במקור דרך האינטרנט. אך לא כולנו משתמשים כל כך פעילים באפשרויות שהאינטרנט מציע לנו. ואחת הסיבות לחוסר המימוש המלא יכולה לנבוע מזה שאנו מחכים למישהו שיבוא ויקח אותנו ביד צעד צעד לתוך העולם החדש הזה של "הרשת החברתית". אחד המלאכים שיוכל לסייע במלאכתכם הוא אייל סלע.
את אייל הכרתי (או למעשה, הוא מצא אותי) דרך האינטרנט. אייל הוא יצור רשת פעיל, אדם רהוט בעל מודעות והבנת-אינטרנט מהמפותחות שנתקלתי בהן. ובכנס איגוד האינטרנט הישראלי שהתקיים השבוע, הוא העביר הרצאה בנושא "יישומים פרקטיים של מדיה חברתית", שמציגה (כשמה כן היא) על הדרכים המגוונות בהן אייל משתמש ברשת.
סקרנים?
באפשרותכם לראות את המצגת שבה אייל השתמש כאן:

ואם אתם רוצים לשריין 40 דקות, באפשרותכם גם לצפות בהרצאה המלאה כאן:

Social media in day to day life – Eyal Sela – 15 July 2009 [Hebrew] from Eyal Sela on Vimeo.

לינקים מומלצים: הבלוג של אייל על פרודוקטיביות: http://www.productivewise.com/

"גוגל אפשרויות חיפוש" – סרטון של 2 דקות על השידרוג החדש לממשק של גוגל

הסרטון מציג את הכלי החדש שגוגל השיקה (היום?) לחיתוך, פילוח ושיפור תוצאות החיפוש שלנו בגוגל. זה כולל אפשרויות כגון:

  • הגבלת תוצאות החיפוש לסרטונים, דיונים מפורומים וביקורות
  • הצגת תמונות או יותר טקסט, לצד תוצאות החיפוש
  • הצגת תוצאות מטווחי זמנים מסויימים
  • וכלים חדשים לוויזואליזציות התוצאות על ידי שימוש בקו-זמן ובמפת חשיבה של מילות חיפוש דומות.
    אגב,  כלי המפות חשיבה ("גלגל הפלא") שגוגל הוסיפה, הוא שידרוג מעניין לתוסף ענן התגיות לפיירפוקס, עליו כתבתי לפני מספר ימים. יהיה מעניין לראות כיצד זה ישנה את הרגלי החיפוש שלנו כמשתמשים.

מעניין איזה שיטות SEO נוספות יפסיקו לעבוד בקרוב….

צפיה מהנה:

תודה ליגאל חמיש על הלינק.

הסטטוספירה – מה זה, איך מחפשים בה, וראיון (קצר) עם ליאור לוין

מהי הסטטוספירה

בשיחת פייסבוק לפני זמן מה, הציג בפני ליאור לוין את המושג "סטטוס-פירה". באותו אופן שדיברנו בשנים האחרונות על "הבלוגוספירה" כעל הסביבה ה"אקולוגית" של הבלוגים והבלוגרים, הרי שהסטטוספירה היא הסביבה של עידכוני הסטטוס שאנשים משאירים בטוויטר ובפייסבוק.

(למוגבלי האינטרנט שבינינו – עידכון סטטוס אומר לכתוב משפט שמתאר מה שלומך, או משהו שאתה מתעסק בו. לאחר שכתבת את המשפט, הוא מתפרסם ברשת וכל מי שעוקב אחרי הפרופיל שלך יוכל לקרוא את העידכון. זה כמו עיתון אישי של "מה שלומי", שמופיע בדף אינטרנט מסויים. שלי, לדוגמא, מופיע כאן)

אז מלבד התגובה הראשונית של לצחוק על האנשים האלה עם הצורך המוזר לחשוף את עצמם לציבור: (כמו בלוגרים, אבל עם משפטים קצרים יותר)

 

הרי שאולי הגיע הזמן לחשוב על התופעה הזו מעבר לשיפוט הראשוני שמאפיין רבים מהאנשים שלא חיים ברשתות חברתיות.

עידכוני סטטוס של אנשים הם תופעה והם משאב. כמו שטק-קרנצ' כתבו בזמנו – אולי הגיע הזמן לחשוב על עידכוני סטטוס (כמו זה שמתבצע בטוויטר) כעל מנוע חיפוש על הדעות של אנשים (אומנם, תת אוכלוסיה של אנשים, אבל עדיין אנשים).

ובין אם אתם אנשי שיווק מקצועיים שמחפשים את הבאז הבא, או סתם מתעניינים במה חבריכם חשבו/כתבו על סרט מסויים, הרי שחיפוש בתוך סטטוסים יכול להיות עבורכם מכרה זהב של דעות.

אם אתם רוצים לחפש בטוויטר זה קל, עליכם פשוט ללכת למנוע החיפוש הפנימי בטוויטר: http://search.twitter.com/

אבל מה אם אתם רוצים לחפש בסטטוסטים של חבריכם בפייסבוק? עד לאחרונה לא היה פתרון בנמצא. ועכשיו יש!  אני מציג בפניכם את אפליקציית החיפוש בסטטוסים של חברים בפייסבוק: http://apps.facebook.com/status_search/

משיחת פייסבוק עם ליאור (אחד היזמים מאחורי מנוע החיפוש), קיבלתי עוד כמה פרטי מידע מעניינים בנושא:

ראיון עם ליאור לוין על אפליקציית החיפוש לסטטוסים בפייסבוק

טל: אז יש לך ככה בשלוף רעיונות למה שאפשר לעשות עם זה ?

ליאור:

ברור.

זה מנוע חיפוש בחברים שלך. זה קצת כמו דלבר אם אתה זוכר. רק שהם ניסוי לעשות משהו גרנדיוזי ואנחנו מסתמכים על הפלטפורמה של פייסבוק ובכך מוציאים את הרעיון המצוין הזה לפועל דיי בקלות.

יש אין סוף שאליתות חיפוש שאתה תעדיף לעשות על החברים שלך(המנוע חיפוש שלנו) מאשר בגוגל. לדוגמא:

1. לראות מי יוצא למסיבה הערב
2. לראות מי כתב בסטטוס שהוא הולך לאירוע שאתה הולך
3. למצוא המלצה לספר
4. לעשות חיפוש האם מישהו פירסם את הבלוג שלך או פירסם משהו עלייך
5. בא לך לטוס לפריז. תחפש מי מהחברים שלך טס לאחרונה ויכול לתת לך המלצות
6. בא לך לקרוא פוסטים של חברים. תעשה חיפוש שיביא לך סטטוסים עם קישורים לפוסטים שלהם.
7. רוצה רעיונות לפעיליות רומנטיות. תחפש בחברים שלך אם מישהו כתב משהו על הנושא

יש עוד אין סוף דוגמאות.
תראה את הטוויט הזה שמראה מה היו החיפושים הכי פופולארים במנוע חיפוש שלנו אתמול:http://twitter.com/statussearch/status/1310638292

טל: מדליק מאד, ואם לשאול שאלה גסה – איפה הכסף ?

ליאור: איפה הכסף? בדיוק איפה שהוא נמצא אצל גוגל. אנחנו סוג חדש של מנוע חיפוש ואנחנו יכולים לספק פרסומות מאוד ממוקדות ולהתקיים בדיוק מאותו מודל עסקי של גוגל.

טל: ושאלה אחרונה לסיום, למה אין לכם אתר אינטרנט ?

ליאור: לא הרגשתי צורך. יש לנו טוויטר, דף אודות של פייסבוק. אתה חושב שצריך עם כל הכלים האלה?

——————-

עד כאן לשיחתנו…

עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)

מציאות מדומה נחשבת אצל רבים מאיתנו כנפרדת מהמציאות היומיומית של ללכת לסופרמרקט או להיפגש עם חברים לקפה (זוהי המציאות שאכנה בפוסט זה בשם החיבה "מציאות מציאות"). לעומתינו, האנשים שמתעניינים, מתעסקים וחוקרים את הדבר הזה שמכונה "מציאות מדומה", הרי שההפרדה בינה לבין המציאות-מציאות נתפסת כשלב ביניים זמני. כאשר הצעד הבא, הבלתי נמנע, הוא של "מציאות-מוגברת" (augmented reality) – מצב שבו טכנולוגיית המידע תוסיף, ללא מאמץ מצידנו, מטה-מידע במציאות היומיומית שלנו.
ההתקלות הראשונה שלי ברעיון הייתה בסרט הראשון של הטרמיניטור, שבו ראינו את "המחסל" (ארנולד שוורצנגר) צופה בעולם כשכל פיסת מידע וויזואלי מקבלת מידע-נוסף מהמחשב שבראשו.
terminator-1-080415-rid5thumbnail
(בתמונה, המחסל מחליט שהוא הולך לקחת את הז'קט עור של הבחור שמולו)

בשנים האחרונות אני נתקל בעוד ועוד טכנולוגיות שמקדמות את הפריצה של המציאות-המוגברת לחיינו.

הטכנולוגיות של אתמול

בעוד שהטרמינייטור (בינה מלאכותית) נסמך על "מחשב" שיגיד לו דברים, אנו מעוניינים להסתמך על משהו אחר – על "חוכמת ההמונים" (ואולי נקרא לה "חוכמת החברים" ?). הקלות ביצירה והפצת תוכן על האינטרנט פתחה את השערים לעולם ה"תוכן מבוסס גולשים" אשר הפציץ את עולמנו ב"זנב ארוך" של מידע על כל דבר שמעניין מישהו: וויקיפדיה, בלוגים (מיקרובלוגינג – אשר הורידו את הסף לשיתוף תוכן אף יותר). יוטיוב, פליקר ואתרים נוספים לשיתוף תמונות וקבצים. (זו הזדמנות להזכיר את מייזם הפיקיוויקי, בעידוד איגוד האינטרנט הישראלי, אשר מגריל מצלמות לאנשים שיעלו תמונות לשיתוף של ארץ ישראל הישנה).

פוטוסינת' – אשר מדגים את החיבור של אינספור תמונות לכדי מודל תלת ממדי של הסביבה ממנה הן נלקחו. רשתות חברתיות (מישהו אמר פייסבוק?!) – בהן אנו אוגרים וממפים אינספור יחסים חברתיים (גם אם הייצוגית שלהן למצבנו החברתי האמיתי, כרגע, היא מוטה). מערכות דירוג המוניות – אמאזון, IMDB, נטפליקס, zap.co.il ואיפה לא.

שירותי מפות והצגה של שירותים מבוססי מיקום, זה מתחיל כעת במתן הנחיות נהיגה אבל אנו מצפים לרגע שבו נקבל המלצות מסעדות שבאיזורנו במקביל לחברים שסביבנו שפנויים להיפגש.

וכמובן, שירותי חיפוש והצגה לכל המידע האינסופי הזה (גוגל מישהו?).

בעצם כל המציאות המדומה הזו אותה סקרתי הרגע, מנסה להתייחס לדברים שקורים בעולם "האמיתי" (המציאות-מציאות). אך עד כמה שהחיבור בין הווירטואלי לריאלי התחזק, עדיין ישנם פערים שאנו מחכים שיגושרו (החל משימושיות וכלה בשפה). ומטרת הפוסט הזה הייתה להציג בפניכם כמה מהגשרים שבהן נתקלתי לאחרונה:
(אם יש לכם לינקים או דברים שנתקלתם בהם, אתם מוזמנים להפנות אותי אליהם בתגובות)

גשרי העתיד – טכנלוגיות עכשוויות

בזכות כנס איגוד האינטרנט הישראלי 2009 גיליתי שאינטרנט במהירות של 80 מגה-בייט לשניה, דרך הסלולארי, זו כבר טכנולוגיה קיימת. כך שהזרמת המידע מהרשת אלינו, בכל מקום שנהיה, היא כבר באופק. אבל כפי שהמרצה מסרטון הטד שהציג כעת טוענות – כשאנו הולכים למכולת אנו לא מוציאים פלאפון ומתחילים לחפש בגוגל על כל מוצר. בגלל זה, מעבדות המדיה של MIT חוקרים כעת כיצד לחבר בין מצלמת רשת, מקרן, ומכשיר סלולרי – בשביל ליצור עוד ממשק בין ה"מדומה" ל"מציאותי", צפיה מהנה (כ- 9 דקות):

ועוד סרטון בונוס – איך לשחק בסימולטור טיסה באמצעות מערכת שמתרגמת את התמונה שלנו במצלמת-רשת לכדי אינטראקציה עם המחשב (http://www.xtr3d.com)

והעתיד ?

הנה החזון לעתיד שמייקרוסופט מציעה. מעניין (כ- 2 דקות) :

והנה הגירסה הארוכה של הסרטון:
להמשיך לקרוא עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט)