חברת הכנסת (אל תקראו לה גברת) מירי רגב היא כנראה נציגת הציבור הראשונה אשר זוכה להראות לנו את כוחה של שקיפות ציבורית אשר מתאפשרת בעידן האינטרנט החדש.
הסיפור התחיל לפני יותר משבוע, כאשר ח"כ מירי רגב הגיעה למאהל מחאתנו של מחאת הדיור. היא זכתה למקלחת צוננת (תרתי משמע) של תגובות מהמפגינים, ופנתה לתקשורת כדי לכנות את המפגינים "אנשים מכוערים ולא נחמדים" (וגם שמאלנים).
העניין שלי בח"כ מירי רגב איננו בכך שהיא משתמשת במילים כמו "אתה סתום?" או לא מסוגלת לתת לצד השני בדיון אפשרות להביא את עמדתו מבלי להתפרץ. מה שמעניין בח"כ מירי רגב הוא שהיא מסבירה לציבור ש-"אני […] עושה כל כך הרבה למען דיור לזוגות צעירים, מתוך הקואליציה" (דקה 00:32). אבל שהיא עושה זאת בעידן שבו לציבור יש הרבה מידע (מידע=כוח) על פעילותה הפרלמנטרית בפועל של חברת הכנסת.
את התירגום מנתונים לתרשימים עשה אביר-השקיפות-הציבורית (לא ח"כ) עפרי רביב אשר פירסם פוסט על (ח"כ) מירי רגב, בו הוא גילה שמתוך שתיים-עשר מפגשים של הוועדה על חוק התכנון והבנייה (“חוק הסופרטאנקר”). ח"כ (לא גברת) מירי רגב לא השתתפה באף דיון של הוועדה בנושא. פשוט מדהים.
עדות לכוחו של הטיעון ניתן לראות בדף הפייסבוק של ח"כ מירי רגב, אשר כולל אזרחים מוטרדים אשר שואלים אותה בדף "מדוע היא לא השתתפה אפילו פעם אחת מתוך 12", ולאף אחד (כולל איש היח"צ של הגברת, כנראה), אין תשובה.
הדממה הרועמת שעל דף הפייסבוק של הח"כית המכובדת (שאינה מכבדת את המחאה), יכלה להתקיים רק בעידן של השקיפות שפרוייקטים כמו אתר האינטרנט "כנסת פתוחה" מעניקים לציבור.