התפקדתי כעת למפלגת העבודה – כדי להצביע עבור יהונתן קלינגר ודובי קננגיסר

התפקדתי כעת למפלגת העבודה. זה עלה לי 50 שקלים ולקח פחות מ-5 דקות, דרך הקישור הזה:
http://www.mitpakdim.co.il/site/hitpakdut/hitpakdut.php?party=avoda

עשיתי זאת בשביל להצביע ליהונתן קלינגר ודובי קננגיסריהונתן קלינגר ודובי קננגיסר למפלגת העבודה – דף הקמפיין הרשמי

לפי התקנון של מפלגת העבודה, בעוד 6 חודשים אני אוכל להצביע על עמדתי לגבי חברי כנסת שהייתי רוצה לראות במפלגה.

היות ואני מאמין שנתניהו לא ירוויח דבר מקיום בחירות בקרוב, ומשום כך הוא ידחה אותם ככל יכולתו – קיבלתי החלטה להתפקד כעת מתוך כוונה להשפיע על הבחירות הקרובות לכנסת, דרך מפלגת העבודה.

הכוח היחסי שלי בבחירות במפלגת העבודה הוא מטורף. ראו מספרים רלוונטיים כאן.

אני מקווה שתצטרפו אלי גם אתם ואם לא לעבודה, אז למפלגה אחרת (למרות שברוב המפלגות האחרות, התפקדות לא תשפיע עלהבחירות הקרובות). ותוודאו שאתם קודם קוראים איזה זכויות יהיו לכם מהתפקדות, כי הרבה מפלגות בכלל לא יתנו לכם אפשרות להשפיע על ההתנהלות שלהן (כמו ישראל ביתנו או ש"ס – שמחליטות מה שבא ל"מנהיגים" שלהם על מה יקרה במפלגה ומי יהיה ברשימה לכנסת). הנה רשימת ההסברים עבור כל מפלגה.

הנה סרטון לסיום:

מארגני הפגנה יקרים: רוצים מוזיקה? ככה עושים את זה…

יצאתי ל(כמעט) כל ההפגנות שהיו בקיץ הקודם, ובחודשים האחרונים.
בעיני, זה שמעלים לבמה אמנים לצורך של "בידור" היה מיותר ואף יהיו שיאמרו פתטי (לדוגמא אני).
ומדוע? כי אנחנו לא יוצאים לרחובות בגלל שאנחנו מחפשים בידור, את זה נותנים לנו מספיק. אנחנו יוצאים מסיבות אחרות.
והמטרה של האמנים (לדעתי) איננה לבדר אותנו, אלא לחבר אותנו סביב מכנה משותף.

אז הנה כמה דוגמאות לאמנים שעשו זאת כמו שצריך:
(ואני אציין לטובה את קרולינה, אני חושב שזו הייתה היא, אשר באחת ההפגנות שרה את talking about a revolution באופן מופתי)

שיר נפלא לשיר לביבי:

ושיר המהפכה המוכר:

יש לכם עוד קליפים שפיספסתי – אנא ציינו זאת בתגובות…

כנס "יזמות חברתית בעידן טכנולוגי" ביום שני ה-4 ליוני, 2012 – הכניסה חופשית

פורסם במקור בבלוגה של שומרת הסף, קרין נהון.

תחום היזמות חברתית עלה בצורה חזקה לסדר היום בשנה האחרונה בחברה הישראלית. מהי יזמות חברתית? זוהי יזמות, אשר מטרתה ליישם פתרונות חדשניים לסוגיות חברתיות וסביבתיות, להעצים קהילות שונות ולהביא לשינוי חברתי. בכובעי כראש מרכז אספר ליזמות באוניברסיטה העברית החלטתי להרים את הכפפה ולקיים כנס שיתמקד בקשר שבין יזמות חברתית לטכנולוגיה. בכנס זה אנו מבקשים לבחון את הקשר בין יזמות חברתית לטכנולוגיה, ובפרט, כיצד הטכנולוגיה נרתמת או מאתגרת את השגת אותו שינוי חברתי. יום העיון הוא הזדמנות ייחודית למפגש בין הקהילה העסקית לבין החברה האזרחית. במהלך יום העיון נשמע על פיתוחים, פרוייקטים, רעיונות חדשניים ולקחים נלמדים מפיהם של יזמים חברתיים, חוקרים באקדמיה ומבעלי חברות הון סיכון. יום העיון הוא הזדמנות נהדרת ללבן ולדון בנושאים הללו עם האנשים שנמצאים בחוד החנית של העשיה והמחקר בתחום.

בואו והצטרפו אלינו!

פרטים: הכנס יערך ביום שני ה-4 ליוני, 2012, מהשעה 8:15-14:00 באולם ברונפמן, בניין המנהלה, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.

להרשמה: הכנס והחניה בחינם (ההזמנה הרשמית משמשת כקוד כניסה לחניית מדעי החברה בקמפוס), אך עדיף להירשם מראש ל- [email protected], או בטלפון 02-5881157

לסדר היום ולהורדת הזמנה רשמית

 

משתתפים (לפי סדר א-ב):          

מר יובל אדמון, מנכ"ל הסדנא לידע ציבורי

מר מייקל אייזנברג, שותף בכיר Benchmark

פרופ' דן גלאי, דיקן בית הספר למנהל  עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים

מר בני דאון, מזכ"ל החזית העממית לשחרור ידע ציבורי

גב' קרן דהן, שותפה במיזם השדרה

ד"ר הרי יוקלה, החוג ליזמות, הפקולטה לניהול, הטכניון

מר נדב מנסדורף, מנכ"ל זפה טכנולוגיות ויזם חברתי

ד"ר אראל מרגלית, מייסד ויו"ר  JVP

פרופ' קרין נהון, ראש מרכז אספר, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' יורם עשת-אלקלעי , ראש המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה האוני' הפתוחה

מר עדן פוקס, סמנכ"ל כל זכות

גב' נורית צור, מנכ"לית פרזנטס ישראל

מר ערן קליין, מנהל התכניות בשת"יל

SOPA ו- PIPA לא עברו – אבל הם רק ההתחלה…

זה בעצם הפאנצ' ליין של הרצאת TED (מפחידה מאד) של קלי שירקי. צפייה מומלצת ביותר:

אם אתם רוצים עוד פרטים על SOPA ו- PIPA, הנה שני סרטים מצויינים בנושא:

PROTECT IP / SOPA Breaks The Internet from Fight for the Future on Vimeo.

(תודה לרוזוב על הלינק)

החוק שמאפשר להתעשר על ידי תביעת בלוגרים על "לשון הרע"

חוק איסור לשון הרע במדינת ישראל קובע שלשון הרע זה:

"דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית".

לאחרונה החליט חבר הכנסת הנכבד מאיר שטרית (הזה שהגה את הרעיון של חוק המאגר הביומטרי) לקדם תיקון לחוק האיסור לשון הרע.

התיקון הוא שבכל מקום שבו כתוב שאפשר לתבוע ב- 50,000 שקל, יהיה מעכשיו ניתן לתבוע ב- 500,000 שקל.
והרי מה שהוא כותב כדי לנמק את הצעתו:

מאז שחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 חוקק הוא הוכיח את עצמו והיה מאד יעיל בתביעות דיבה.
לנוכח העובדה שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה יש צורך בהעלאת רף הענישה כדי להרתיע אנשים מלהוציא דיבה או לשון הרע ולשמור על כבודם של מי שמפורסמות ידיעות בנוגע אליהם. מוצע להעלות את הפיצויים שרשאי בית המשפט לפסוק לטובת מי שנפגע מהוצאת דיבה.

התפלאתי מאד לנוכח הקביעה של כבוד חבר הכנסת מאיר שטרית, שהתופעה של פגיעה באנשים התרחבה. לא ראיתי מחקר כמותי/איכותני שעסק בנושא בעת האחרונה.
גם לא ברור לי האם באמת העלאת הרף פי 10 תסייע בהרתעה באופן שיצדיק את הפגיעה בחופש הדיבור של אנשים ברשת.

מתוך סקרנות, רציתי לבדוק מה היו התביעות שהתרחשו בעת האחרונה נגד בלוגרים ברשת עקב לשון הרע.
חיפוש "תביעת בלוגר" בגוגל, הציף כמה מקרים.

  1. הראשון הוא המקרה המפורסם של תביעת תומר פרסיקו, על ידי הבודהה מאוריון (מדובר במקרה מאד רציני, ולא בבדיחה. אני רציני). יש כמה תוצאות בגוגל אודות המקרה הזה.
  2. השני הוא המקרה של תביעת הטכניון את גוגל, על כך שהיא מחזיקה בלוג שבו פורסמו השמצות שכנגד הטכניון.
  3. השלישי הוא התביעה של חברת שיווק את יובל דרור, על כך שהוא כתב עליהם באחד הפוסטים שלו שהעיסקה שהם מציעים היא "מופרכת" (כן, שמעתם טוב, איימו עליו בתביעה בגלל שהוא השתמש במילה מופרכת כדי לתאר את העיסקה שהם מציעים).

הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (אשר מוגן מתביעות לשון הרע, מתוקף היותו חבר כנסת), מאפשרת לכל מי שמעוניין לתבוע את האחר, ללא הוכחת נזיקין, על סכום אשר צפוי למוטט את אותו אדם כלכלית.

אבנר פינצ'וק כבר כתב בנושא והציג סיכונים נוספים שמועלים בחוק.
באפשרותכם לעקוב אחר מצב החוק באתר הכנסת הפתוחה.
החוק עבר קריאה טרומית של 10 בעד למול 1 נגד. המתנגד היה ניצן הורוביץ בעוד שהאנשים שהצביעו בעד החוק הגיעו מהליכוד, ש"ס, הבית היהודי ויהדות התורה.

נחמתי היחידה היא שאילו החוק היה עובר, כנראה שמובילי מחאת האוהלים היו מסוגלים להתעשר רק מתביעות הדיבה על הדברים שכתבו כנגדם…

תחי ישראל.

עידכונים:

  • צבי טריגר כתב על הנושא בווינט – סיכום: זה רע לטוקבקיסטים ולמחאות פייסבוק.
  • עידו באום כתב על הנושא בדה-מרקר – סיכום: ד"ר תמר גדרון עשתה דוקטורט על הנושא, ומצאה שבאנגליה (שם יש חוקים קשים בנושא של לשון הרע), הייתה ירידה בכמות התחקירים כנגד גופים שנוטים להיות תובעים סידרתיים (למשל, בעלי הון סעודיים שנחשדו במימון טרור)