מע"מ על פירות וירקות – מדוע אני מתנגד

(עידכון נוסף: באופן אירוני שאין כדוגמתו, לאחר העמקה בנושא החלטתי לשנות את דעתי.

פירסמתי פוסט המרחיב את דעתי המעודכנת בנושא "בעד מע"מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא")

עידכונים מאז שכתבתי את הפוסט הזה

למה כתבתי את הפוסט הזה

קשה לי לדבר ולדון בנושאים תקציביים. הסיבה לכך היא שאני לא יודע מספיק: אני לא כלכלן, או סוציולוג או פוליטיקאי. אין לי משהו המתקרב לנתונים הדרושים לקבל החלטה שקולה במה שכרוך בניהול מדינה ומהזווית הזו, מי אני שאדבר?
ואף על פי כן, ישנן החלטות ממשלתיות שמצליחות לעורר אצלי ספקנות רבה, אף מעבר לעננת אי-הידיעה שאופפת אותי (וכנראה את רובינו). הגזירה החדשה הצפויה להוסיף מע"מ על רכישת פירות וירקות היא גזירה כזו.

את הפוסט הנוכחי אני כותב כיוון שהנושא נראה לי חשוב, באופן אישי ובאופן כללי. הפוסט הוא למעשה תיעוד של המחקר הקטן שעשיתי בנושא כדי להבין, עבור עצמי, במה מדובר. ואני חולק אותו איתכם בתקווה לעזור למי שרוצה לדעת יותר, ובתקווה לקבל פידבק שיוכל ללמד אותי (ואת שאר הקוראים) יותר.

אני אתחיל מלהציג מספר זוויות ראיה שהופיעו בעיתונות, להציג מספר נתונים סטטיסטיים ולבסוף אנסה להוסיף כמה מילים מדעתי האישית. כל מי שמרגיש שיש לו מה להוסיף, מוזמן בחום להשאיר תגובה.

נתחיל מהגדרות – מהו המע"מ

כפי שמופיע בוויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/מס_ערך_מוסף

מע"מ, הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.

מע"מ המוחל בשיעור אחיד על הצריכה, הינו מס בעל מאפיינים רגרסיביים. שיעור הצריכה מההכנסה הולך ופוחת ככל שרמת ההכנסה עולה, כך שביחס להכנסה, שעור המע"מ המשולם גבוה יותר ככל שהכנסתו של משק הבית נמוכה יותר. או במילים אחרות: מע"מ אחיד קשה יותר לאוכלוסיות חלשות (השייכים לעשירונים התחתונים בהכנסתם).

בשביל הרקע – קצת נתונים מהלמ"ס – כמה כסף מוציאים אנשים על פירות וירקות? (או למה המע"מ המוצע הוא מס שווה לכל השכבות)

הנתונים הכי חדשים שמצאתי הם עבור שנת 2006, ב"לוח 2.2 .- הוצאה חודשית לתצרוכת בעשירונים של משקי בית, לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית" הנה הלינק הישיר לקובץ PDF. זה לקוח מתוך סקר הוצאות משק הבית 2006 סיכומים כלליים (לינק לעמוד עם תוצאות נוספות מהסקר)

להל"ן נתונים המראים כמה שקלים מוציאים (לחודש?) על תצרוכת המזון, לפי עשירון. פירות וירקות מודגשים בירוק (גרפים בהמשך הפוסט):

d794d795d7a6d790d794-d797d795d793d7a9d799d7aa-d7a2d79c-d79ed796d795d79f-d79cd7a4d799-d7a2d7a9d799d7a8d795d79f

היות וקשה מתוך טבלה לקבל מושג על הפרופורציות של המספר, הכנסתי אותם לגליון אקסל ושרטטתי אותם האחד ליד השני, כדי שנקבל קצת יותר מושג (פרשנותי שלי מתחת לגרפים).

d792d7a8d7a4d799d79d-d7a9d79c-d794d795d7a6d790d795d7aa-d797d795d793d7a9d799d795d7aa-d79cd7a4d799-d7a2d7a9d799d7a8d795d79f

הגרף העליון (עמודות בצבע בורדו) מציג את כמות ההוצאות החודשיות פר עשירון באוכלוסיה. אפשר בגרף לראות שיש הבדלים משמעותיים בין כמות ההוצעות החודשיות של אנשים מעשירונים שונים. כשאנשים מהעשירון התחתון מוציאים לחודש כ- 7000 שקל בעוד אנשים מהעשירון העליון מוציאים למעלה מ- 19,000 שקל לחודש. בתוך התקציבים הללו, כמות הכסף שיוצאת על פירות וירקות היא יחסית זעומה (בין 320 ל- 420 שקל לחודש).

אך מה שהגרף השני (שמתחתיו – זה עם העמודות הצהובות) מראה לנו, הוא שההוצאה על פירות וירקות בין העשירונים היא כמעט זהה. אנשים במדינת ישראל, לא משנה באיזה עשירון תסתכלו, מוציאים כמעט אותו הדבר על פירות וירקות (בין 320 ל- 420 ש"ח לחודש). כשעבור 7 העשירונים הראשונים, אין כמעט הבדל בכמות ההוצאות על פירות וירקות, וכולם עומדים על מתחת ל- 350 שקל לחודש.

או אם לסכם את התוצאות (אפילו שבעלי הרקע הכלכלי מביניכם יודעים זאת כבר), העלאה של המע"מ היא בפועל להעביר מס שווה על כל האוכלוסיות בארץ (מועסקים או מובטלים, צעירים או זקנים, עשירים או עניים). המס יהיה בערך של:

330 * 0.155  = (בערך) 50 ש"ח לחודש

(וזה לפני שנתניהו יעלה את המע"מ להיות 16.5% כפי שהוא מתכנן לעשות)

כלומר, מס על המע"מ יהיה מס רגרסיבי קלאסי.

(החלק הזה של הפוסט עודכן ב- 17.5.09)

בתגובות היו אנשים שטענו שאנשים מעשירונים תחתונים אוכלים יותר ירקות ופירות מאשר בעשירונים גבוהים (בגלל שיש להם פחות כסף להוציא על מזון תעשייתי יקר, ולכן הם יוציאו אותו על פירות וירקות), לעומתם היו אנשים שאמרו שאנשים משכבות חלשות יוציאו פחות כסף על פירות וירקות (היות ויש להם פחות מודעות ואמצעים, אז הם יוציאו את מירב כספם על מוצרים בפיקוח כמו לחם לבן וחלב, ופחות על פירות וירקות). ברצוני לומר שלמרות שבשני הטיעונים יש הגיון, הרי שללא נתונים אנחנו מתקשים לקחת את הדיון הלאה. אני מסכים ששני הטיעונים יכולים להסביר (בדיעבד או להתימר לנסות לספק חיזוי) על מה יהיה מידת הצריכה של ירקות ופירות באוכלוסיות החלשות, עם זאת – מבחן המציאות (או לפחות, מבחן הנתונים שבאפשרותינו לאסוף) הוא הקובע.

אי לכך, אני מצרף כאן פירות של הוצאות הירקות והפירות של העשירונים השונים לפי תת סעיף צריכה (רק ירקות, רק פירות, פירות יבשים, וכן הלאה). הנתונים לקוחים מהסקר על הוצאות משק הבית 2006 (אשר ממנו לקחנו את הנתונים הקודמים גם כן).

d79ed795d7a6d7a8d799-d799d7a8d7a7d795d7aa-d795d7a4d799d7a8d795d7aa-d79cd7a4d799-d7aad7aa-d79ed795d7a6d7a8d799d79d-d7a4d7a8-d7a2d7a9

מה שאנו יכולים לראות בתמונה היא טבלת נתונים ומתחתיה גרף. בגרף יש לנו בציר ה- X את עשרת העשירונים לפי יכולת הכנסה ובציר ה-Y אנו רואים כמה כל עשירון כזה מוציא על פירות וירקות. הקווים הצבעוניים מציגים פירות של ההוצאות (פר עשירון) לפי סוג מוצר הצריכה. כך לדוגמא, הקו העליון ביותר (הצהוב) מציג את כמות הכסף שמוציאים העשירונים השונים על ירקות טריים. הקו שמתחתיו (הטורקיז) מציג את כמות הכסף שמוציאים (פר עשירון) על פירות טריים, וכן הלאה.

רצוי לזכור לגבי הגרף הזה כמה דברים:

  1. הנתונים הללו מתייחסים לשנת 2006. ייתכן ולשנים יש פה השפעה, וראוי (אילו היה לנו את המוטיבציה והזמן) לבדוק זאת.
  2. הנתונים לא מציגים את מידת אי הוודאות שיש לנו לגבי כל אחד מהנתונים. היות והלמס נותנים לנו את הנתון הזה, אני יכול לומר שמידת אי הוודאות על פני העשירונים היא יחסית דומה, אך בין מוצרי הצריכה השונים היא שונה. לצורך הדיון שלנו נבחר לפשט את הבעיה ולקחת את התוצאות כמות שהן.
  3. הנתונים לא מציגים לנו מהי כמות המוצרים שהאנשים רכשו אלא רק כמה הם הוציאו עליהם. כך לדוגמא, אם אני רואה שהעשירון התחתון הוציא 140 ש"ח על ירקות טריים בעוד שהעשירון העליון הוציא 145, הרי שאם העניים יותר רכשו את הירקות בשוק והעשירים יותר רכשו את הירקות בסופר-מרקט, הרי שברור לי מכך שהעניים רוכשים יותר ירקות מאשר העשירים.

תיאור תוצאות (עיקריות) הגרף – ומסקנותי מהנתונים:

  • האוכלוסיות הכי חלשות (עשירון ראשון) מוציאות יותר כסף על ירקות טריים מאשר שאר העשירונים עד החל מהעשירון השמיני. היות ואפשר להניח שהעשירון התחתון קונה בשוק והעשירונים העליונים רוכשים (לפחות חלק מהזמן) בסופר-מרקט, הרי שקל מכך להסיק ששכבות חלשות רוכשות יותר ירקות מאשר השכבות החזקות.
  • ששת העשירונים הראשונים רוכשים פירות באותה כמות של כסף (פחות או יותר), וארבעת העשירונים העליונים מוציאים יותר כסף על פירות. היות ולא ברור כיצד אלו ואלו רוכשים בסופר לעומת בשוק, לא ניתן להסיק בקלות מי רוכש יותר פירות.

לסיכום – שכבות חלשות מסתמכות מאד על ירקות ופירות בתזונה שלהם. המשך הדיון בנושא בתגובות…

הזווית הפוליטית של הסיפור (ספין פוליטי)

יש הטוענים שהוספת המע"מ על פירות וירקות היא "עז גדולה". דהיינו ספין פוליטי שמטרתו להכניס סעיף מפלצתי שלאחר מכן כשיוציאו אותו מתקציב המדינה הרי שמגבשי התקציב יוכלו לומר "התפשרנו".
כך טוען שר הרווחה הרצוג בידיעה שהופיע בנענע: "שר הרווחה מאמין שהסעיף שהוא מכנה "העז הגדולה" הוכנס לתקציב לקראת המשא ומתן שיערך בכנסת, והוא "מניח שהסעיף יוסר בסופו של דבר מתקציב המדינה""
האם באמת מדובר רק בספין? ימים יגיעו – צפויה, כך נכתב, ישיבה ממשלתית על הנושא ביום רביעי הבא.

הזווית הבריאותית (רווחי הטווח הקצר למול תחלואי הטווח הארוך)

ווינט בריאות מפרסמים את הקטע הבא: "מס על ירקות ופירות – החלטה תמוהה והרסנית. בעוד שברוב מדינות העולם המערבי דנים בהטלת מיסים על מוצרים עתירי סוכר וקלוריות, בישראל מתכוונים להטיל מע"מ על פירות וירקות, מה שיגרום לירידה משמעותית בצריכה. מומחים מתחום הבריאות המומים מהצעד שעלול להכניס את ישראל למיטה חולה"
המומחים הבאים חושבים שהטלת המע"מ תוביל לעלייה בכמות התחלואה באוכלוסיה של המדינה. מדובר, לדעת רובם, בחשיבה לרווח כספי לטווח הקצר על חשבון הבריאות של תושבי המדינה לטווח ארוך (באופן שלא ישתלם כלכלית):

  • ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה)
  • פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה
  • האיגוד לרפואת ילדים
  • ד"ר ניבה שפירא מעמותת הדיאטנים והתזונאים

בנימה אישית אוסיף על זה שהסיבה לכך שמעלים מיסים על סגריות (מלבד הרווח הכספי) היא במטרה להוריד את הצריכה של הסגריות באוכלוסיה (זאת בהתבסס על מחקרים שנעשו במדינות שונות אשר הראו את הקשר הנ"ל). על כן, אם נסיק מתחום הסגריות לתחום הפירות והירקות (מי היה מדמיין שזה יקרה), הרי שנקבל שהחשש שהמיסוי יוביל לירידה בצריכת הירקות והפירות (בעיקר בשכבות החלשות), נשמעת הגיונית.

טיעון נגד: עשוי להיות שמיסוי "קטן" לא משנה את הרגלי הצריכה יותר מידי.

תשובתי לכך היא שזו שאלה אמפירית (מהו אחוז המיסוי שמשפיע על אחוזי הצריכה, עבור תחומי צריכה שונים). ואני שואל את עצמי האם מדינת ישראל תהיה מוכנה לקחת אחריות ולבצע מחקר שיבדוק את ההשלכות של שינוי כזה במדיניות הפנים, ובעיקר האם תהיה לאחר מכן ממשלה שתסכים ליישם את הממצאים, במקרה ויתגלה שאכן הוספת המע"מ יוצרת שינוי בהרגלי הצריכה. אני חושש שהתשובות לאלו היא שלילית – מה שמוביל אותי לדאגה…

הזווית הכלכלתי (כמה מרוויחים, ועל חשבון מי?)

זוהי כנראה הנקודה הכי חלשה שלי בפוסט. היות ואני לא יודע. אני לא מבין במלואם את ההיבטים הכלכליים של ההחלטה על הוספת המעמ. אם יש למי מכם תובנות להעניק, ראו עצמכם מוזמנים. עם זאת, הנה מספר מקורות:

בהארץ נכתב ש: "ההחלטה להטיל מע"מ על פירות וירקות לראשונה בתולדות המדינה תפגע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה, אך באוצר מצביעים על הרווחים: 1.8 מיליארד שקל בשנה"

מי ייפגע מהמס? העשירונים התחתונים: "בעשירונים התחתונים מהווה ההוצאה לירקות ופירות כ-20% מההוצאה הכוללת למזון. בשכבות אלה תגדל ההוצאה למזון ב-4%-5%. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההוצאה הממוצעת לכל השכבות מביטול הפטור תסתכם בכ-55 שקל לחודש. "

ומי ירוויח מהמס? זוהי שאלה טובה. בכתבה נאמר ש: "מי עשוי להרוויח מהמע"מ החדש על הפירות והירקות? ראשית, הירקנים ובעלי הבסטות בשווקים. הם יגבו מהצרכנים את המע"מ החדש במלואו, אך ספק רב אם המס הזה גם ימצא את דרכו אל קופות רשות המסים. אלא שגם הם מתייחסים לכך בביטול. ירקן שבבעלותו שתי חנויות במרכז תל אביב אמר אתמול: "אני לא מתרגש כי כולם מבינים שאת המס הזה בלתי אפשר לגבות. אף אחד לא יצליח לחייב כל בסטיונר בשוק לשים קופה רושמת. כולם ימכרו מתחת לשולחן". "

טיעון נגד: יהיו שיטענו שהיות ומטרת הפטור מהמע"מ על פירות וירקות הוא כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות, הרי שאפשר להחזיר להם את הסכום שנגבה מהם באופן ישיר, ובכך להיטיב באופן ממוקד רק עם שכבות אוכלוסיה שהממשל רוצה להיטיב להן.

תשובתי לכך היא שלא ברור שלאוכלוסיות החלשות יהיה לובי שיאפשר להם לקבל את ההטבות הדרושות. בנוסף, וזה מתקשר לסוגיה הקודמת שהעליתי (השפעה על בריאות האוכלוסיה באמצעות מתן תמריץ שלילי לרכישה של פירות וירקות), אני חושש שמבחינה פסיכולוגית, אם תגבה ממישהו 50 שקל מס על פירות וירקות, ואז תחזיר לו אותם באופן עקיף, הרי שעדיין תיצור תמריץ פסיכולוגי למעט ברכישת הפירות והירקות. אם יש מי מכם שהעמיקו בכהנמן וטברסקי, ומוכנים להתייחס לטיעון הזה, אשמח מאד, היות ואלו חקרו את נושאי ה"רציונאליות" בקבלת החלטות של צרכנים. הנה סיפור לדוגמא המדגים את הרעיון: נאמר שהיום בצהריים אנו אמורים ללכת לרכוש כרטיס להופעה בעלות של 200 ש"ח. בעודנו הולכים לדוכן הכרטיסים, גילינו שאיבדנו את השטר של 200 הש"ח. האם נוציא אז כרטיס אשראי לרכישת הכרטיס (או שטר אחר של 200 ש"ח) התשובה לרובינו תהיה כן. לעומת זאת, נאמר שלאחר שרכשנו את הכרטיס, כמה דקות מאוחר יותר גילינו שאיבדנו את הכרטיס ברחוב, האם אז נחזור לדוכן הכרטיסים לרכוש כרטיס נוסף בעוד 200 ש"ח ? התשובה (שעולה מניסויים) היא שבמקרה כזה הסיכוי נמוך יותר שנרכוש את הכרטיס בשנית. זאת למרות שבשתי הסיטואציות שהרגע תיארתי, המצב שלנו הוא כביכול זהה – אך עדיין, האפשרות בה נבחר היא שונה.

טיעון נגד 2: החזרת המס תסייע למנוע רמאויות בשוק. זאת משום שכרגע אנשים שמוכרים בגדים יכולים לטעון לפקחים שהם מוכרים ירקות, ואז לא יבואו אליהם כדי לגבות מע"מ.

תשובתי לכך: אני לא יודע. לא ברור לי כיצד הטלת מע"מ בשוק יכולה להיכפות, והאם באמת למדיניות תהיה השפעה. זו שאלה שהייתי שמח לשמוע תשובות יותר מלומדות משלי.

הזווית מהשוק – מה אנשי השוק אומרים ?

הם צועקים ומתלוננים, כפי שאפשר לראות בשתי כתבות הווידיאו הבאות:

האחת מערוץ 2

והאחת מערוץ ווינט

לסיכום – מה דעתכם ? (ופייסבוק)

לסיכום, העלאת מע"מ על פירות וירקות הוא מס רגרסיבי שמעמיס יותר על השכבות החלשות מאשר החזקות. מדובר בתמריץ שלילי לרכישה של מוצרי פירות וירקות מה שעלול להוביל לירידה בצריכתן ופגיעה בבריאות הציבור לטווח הארוך על חשבון רווח לקופת המדינה בטווח הקצר. ייתכן והמיסוי השווה יקל על גבייה כללית מהשווקים, אך זה לא ברור. ההכנסותו בפירוש יועילו למשק, אך לא ברור שלא היה עדיף לקחת אותם מהאוכלוסיות החזקות יותר לדוגמא על ידי העלאת המיסוי ממוצרי צריכה השייכים לעשירונים העליונים יותר. דבר אחד ברור, לשכבות החלשות יש פחות משאבים, לפני ואחרי, להיאבק על תמיכת הממשלה בהן. דוגמאות כמו ההתנהגות של ממשלתנו כלפי ניצולי השואה היא דוגמא טובה (ועצובה) לכך.

אם אתם מסכימים ומקבלים את מה שכתבתי, אתם מוזמנים להוסיף את עצמכם לקבוצת הפייסבוק שפתחתי בנושא: מע"מ על פירות וירקות? אני נגד

ובכל מקרה, אשמח לקרוא למטה את תגובתכם לפוסט…

משבר המים בישראל – האם זו בעיית ניהול או בעיית מדיניות ?

השבוע נתקלתי בשתי תכונות אשר אהובות עלי בבני אדם: הראשונה היא הרצון (ולקיחת המחוייבות) להפוך את העולם למקום טוב יותר. השניה היא הנכונות לקיים דיאלוג פתוח על כיצד עולם טוב יותר צריך להיראות (וכיצד להגיע אליו).

את שתי התכונות הללו זכיתי לראות אצל דניאל שלגי-שירה. באחרונה פנה אלי דניאל וביקש שאפרסם בלוג חדש שהוא הקים בשם "יש מים בישראל". באודות האתר נכתב כך:

שלום לכולם,

שמי דניאל ואני אזרח שאכפת לו ממה שקורה במדינה שלנו.

במדינת ישראל אין בעית מים, במדינת ישראל יש בעית ניהול.

האתר הזה יתרכז בנושא זה. אודה לכל מי שיכול לתת כתף ולכתוב דעה, מאמר, מחקר, הצעה לדיון וכל טקסט, תמונה, סרטון וכל מדיה אחרת בנושא זה.

אצטט כאן מאמרים מהעיתונות ומבלוגים דיעות שונות לגבי הדרכים לפתרון בעיית המים שאין בישראל – תשדירי שירות עם סלב'ס מאופרים בסדקים הם אינם פיתרון!

ניתן לקרוא עוד בפוסט הראשון של בלוג/אתר זה.

ניתן ליצור עימי קשר כאן

עוד עליי באתר שלי

תודה.

בהצלחה לכולנו :)

דניאל

(נ.ב: ההדגשה בטקסט היא שלי)

הערכתי מאד את היוזמה והפניה של דניאל, ולאחר התכתבות קצרה ביני לבינו קיבלתי את האישור לפנות למומחה בנושא המים (מקהילת הוורדפרס) הלוא הוא אלעד מבלוגלי. התוצאה הייתה תגובה עניינית ומעניינת בנושא משבר המים בישראל. לאחר קבלת אישורם של אלעד ודניאל, אני מפרסם בפניכם את תגובתו של אלעד:

להמשיך לקרוא משבר המים בישראל – האם זו בעיית ניהול או בעיית מדיניות ?

אני מתנגד לחוק המאגר הביומטרי (רוצים לדעת במה מדובר?)

(לקוח מהאתר המתנגד ל- חוק המאגר הביומטרי)

חוק המאגר הביומטרי (המכונה גם "חוק האח הענק") עבר קריאה ראשונה במליאה של 20 חברי כנסת, ומאז מנסים ליישם אותו בשטח תוך התעלמות מתהליכי חקיקה מסודרים.

לפי הצעת החוק, שאותה יזם משרד הפנים, יונפקו בישראל "תעודות זהות חכמות" הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים, ובהם טביעת אצבע ותמונות פנים ממוחשבות. בנוסף, החוק מורה על הקמת מאגר שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל תושבי המדינה.

הקמת מאגר ביומטרי כזה תגרום לנזק בלתי הפיך ותפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות:

1. החשש הגדול הוא מזליגה של נתונים לשוק הפרטי, לחברות מסחריות, לעבריינים, ואף לגורמים עוינים.
מרגע שהמאגר יוקם לא תהיה עוד דרך חזרה: נסיון העבר ממאגרים רגישים אחרים (מרשם האוכלוסין, למשל) מלמד
שכל הנסיונות לשמור על מאגר מאובטח נכשלים, ומאגרים כאלה מועדים להיפרץ או להיגנב.

2. קיימות שיטות רבות להקשות על זיוף תעודת זהות בלי להשתמש בנתונים ביומטריים. כרגע, קל יותר לזייף תעודת
זהות מאשר שטר חדש של 20 שקל. גם במדינות בהן הונהג זיהוי ביומטרי (גרמניה, למשל), הוא אינו מסתמך על מאגר
מרכזי (בין השאר כדי למנוע זיופים, האזנות ותקלות).

3. המאגר יוקם למטרה מוצהרת אחת בלבד: מניעת הנפקה של יותר מתעודת זהות אחת לאותו אדם (הרכשה כפולה). לא ברור עד כמה המאגר יכול להיות יעיל לצורך זה (למשל, חלק ממבצעי הפיגוע של 11 בספטמבר שיחדו פקידים כדי להשיג תעודות מזהות), אבל הנזק שבהקמתו ברור, ואין שום פרופורציה בינו לבין התועלת. מרגע שיוקם המאגר, אין מניעה שמטרותיו יורחבו בדיעבד, וייעשה בו שימוש למטרות אחרות באמצעות "חקיקה זוחלת".

4. עוד לפני שהסתיימה החקיקה, אנחנו עדים להקמת מאגר ביומטרי של רשות שדות התעופה במעבר טאבה, ובקרוב גם
במעבר הגבול בנהר הירדן ובנתב"ג. מדובר בפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ויש לפעול נגד הקמת "מאחזים
ביומטריים" אלה שמנסים לקבוע עובדות בשטח.

מדינה שמקימה מאגר ביומטרי של אזרחיה מתייחסת לנתוניהם פרטיים כאל הפקר. ישראל עתידה להיות המדינה המערבית הראשונה בה יוקם מאגר כזה, והיא תצטרף למדינות בהן זכויות אדם והזכות לפרטיות מופרות בדרך קבע: כווית, תימן, ופקיסטאן.

אזרחי מדינת ישראל עלולים למצוא עצמם מוטרדים, הופכים לעבריינים על לא עוול בכפם, לא מתקבלים לעבודה או לא מקבלים ביטוח בריאות. מידע אישי כמו משבר כלכלי, דיכאון אחרי לידה, התמוטטות נפשית ומחלה, עלול להיחשף בפני פקידי ממשל שונים, וכאמור – בפני חברות מסחריות, עבריינים וגורמים עוינים, ברגע שידלוף.

הלוואי שחוק "האח הענק" לא יעבור באופן פזיז, ללא בקרה או פיקוח, מבלי שייבחנו ההשלכות והסכנות הטמונות בתהליך, לפני שייבדקו חלופות, ובלי דיון ציבורי מקיף בנושא, מעל במת הכנסת ובאמצעי התקשורת.

ניצחון להתארגנות עובדי גן המדע של מכון וויצמן – בזכות בית הדין לעבודה בת"א

לפני כ- 5 חודשים פירסמתי אודות התקרית האלימה במהלכה נשברה הברך של עובד גן המדע במכון וויצמן. התקרית הייתה על רקע סיכסוך עבודה: עובדי גן המדע במכון (גן המדע זה כמו מוזיאון מדע, אבל בחוץ) ביקשו לשפר את תנאי ההעסקה שלהם ולהתאגד כאירגון עובדים. הנהלת המכון מנעה מהעובדים התארגנות באמצעים שונים והעובדים יצאו למאבק בהנהלת הגן.
היום גיליתי שהמאבק הגיע לבסוף לבית הדין לעבודה בת"א, שם זכו פעילי הגן בתמיכת בית המשפט.

זאת פורסם בבלוג של הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (ונלקחה מידיעה שפורסמה במקור בעוקץ).

אחד הדברים המצערים בסיפור היא שלאחר פסק הדין, הוציא פרופ' חיים זייפמן (נשיא מכון וייצמן) מכתב לעובדי המכון אשר מציג את מכון וויצמן כטהור ואת עובדי גן המדע כפורעי סדר – למרות שפסק הדין של בית המשפט היה שונה בתכלית.

לשם ההשוואה, הנה כמה דברים ממה שכתב פרופ' חיים זייפמן:

"אתמול אמר בית הדין את דברו, דחה את מרבית תביעותיהם של המדריכים וקבע כי קבוצת המדריכים הזו כלל אינה מייצגת את עובדי מכון דוידסון. כמו כן דחה בית הדין את תביעת המדריכים כי מכון דוידסון ינהל איתם משא ומתן על הסכם קיבוצי…..
בשורה התחתונה, ניסיונם של חלק מעובדי גן המדע לפגוע באווירת העבודה הטובה ובעשייה החינוכית, נדחה על ידי בית הדין לעבודה".

ולעומתם, הנה מספר דברים שנכתבו בפסק הדין. (כאמור, חלק זה נלקח מהאתר העוקץ)
אך כיוון שכאמור פסק הדין הוא ארוך מאד, אציג כאן רק כמה מן הקביעות העיקריות של פסק הדין המציגות את התנהלותו המכוערת של המכון והתנכלותו לזכויות אדם יסודיות.
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו יכול להיות מוכר כארגון עובדים מבלי לקבל קודם הכרה מבית הדין לעבודה. בית הדין קובע:
"כללו של דבר: מכל הטעמים לעיל, אנו דוחים את טענת המכון כי תנאי לפעילותו של ארגון עובדים מול מעביד הוא קבלת הכרה מבית הדין לעבודה למעמדו כארגון עובדים"
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו ארגון עובדים, בית הדין האזורי כותב:
"כללו של דבר: מחומר הראיות עולה כי ארגון עובדים כוח לעובדים מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בו כארגון עובדים",
המכון טען כי זכותו לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים ולנהל איתם משא ומתן. בית הדין האזורי קבע:
"לאחר בחינת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין לקבל את עמדת המכון לפיה עומדת למעביד הזכות לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים ביחסיהם עמו על ידי נציגות העובדים, וחובה עליו לנהל עם ארגון עובדים יציג הליך של הידברות והיוועצות."
שואל בית הדין:
" האם המכון נקט שלא כדין בפעולות שפגעו בזכות ההתארגנות? ועונה:
72. כעולה מהאמור לעיל, מצאנו כי המכון נקט פעולות שפגעו בזכות ההתארגנות כמפורט להלן:
72.1. המכון חסם את כרטיסי העובד של העובדים המאורגנים לאחר שנקטו פעולות מחאה לגיטימיות.
72.2. דר' רוני אשכנזי עובדת בכירה בגן המדע, ניסתה לשכנע את העובדים לפרוש מהתארגנות העובדים.
72.3. המכון נקט בפעולה של סירוב לקבל עבודה חלקית של העובדים המאורגנים, כאשר השיקול העיקרי שעמד מאחורי החלטה זו היה רצון לסכל את התארגנות העובדים ולא התמודדות עם נזקי השביתה.
72.4. המכון פעל להפסקת הייצוג המשפטי של עובדי גן המדע על ידי הקליניקה למשפט ורווחה שבאוניברסיטת תל אביב.
מעבר לאמור לעיל, נוסיף כי גם האיסור הגורף על העובדים המאורגנים להיכנס לחצרי גן המדע ומכון ויצמן החל מיום 2.11.08 היה פעולה שפגעה בזכות ההתארגנות, בניגוד להוראת סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים.

בית הדין מעניק מספר סעדים לעובדים:

"ניתן בזה צו הקובע כי המכון אינו רשאי לאסור על כניסתם של חברי ארגון כוח לעובדים ו/או נציגות עובדי גן המדע לגן המדע ולמכון ויצמן, לנוכח הוראות סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים. זאת, ללא קשר לשאלת מעמדו של ארגון כוח לעובדים כארגון עובדים יציג. מובהר, כי גם על המבקשים לפעול במסגרת החוק, וכניסת נציגי ארגון העובדים וועד העובדים צריכה להיעשות בהתחשב בצרכי העבודה ובצנעת הפרט"

"צו עשה קבוע המורה למשיב להשיב לאלתר את העובדים המאורגנים לעבודה ולשבצם לעבודה כרגיל: כאמור לעיל, קבענו כי סירוב המכון לקבל עבודה חלקית היה שלא כדין, ולכן כל עוד לא יחול שינוי בנסיבות על המכון לשבץ כרגיל את העובדים המאורגנים לעבודה, באורח שוויוני ביחס לעובדים האחרים הלא מאורגנים".

"צו מניעה קבוע המונע מהמשיב לפגוע בכל דרך שהיא בזכות ההתאגדות וההתארגנות של עובדי גן המדע: איננו רואים מקום לתת סעד גורף כזה חסר תוכן קונקרטי. עם זאת, מובהר כי על המשיב ועובדיו לכבד את זכות העובדים לחופש ההתאגדות, על כל המשתמע מכך"

" צו מניעה קבוע המונע מהמשיב להעסיק עובדים חלופיים, זמניים או קבועים, במקומם של העובדים המאורגנים, ובכלל זה צו המורה למשיב לחדול לאלתר מהעסקה כזאת:
כאמור לעיל, קבענו כי העסקת העובדים החלופיים הייתה שלא כדין, ומובהר כי ככל שיינקטו שיבושי עבודה נוספים המכון לא יהיה רשאי לקבל לעבודה עובדים חדשים במקום העובדים השובתים, בין כעובדים זמניים ובין כעובדים קבועים".

הנה המכתב המלא של פרופסור זייפמן (נשיא מכון וויצמן) :
Presidents Letter Verdict 2 Presidents Letter Verdict 2 sm1972s

חוסר הדיוק והנאמנות לרוח הדברים של פרופסור זייפמן מצערת אותי ביותר.

מי היה הכי מוסרי במהלך עופרת יצוקה: החיילים, המפקדים, צה"ל או הפוליטיקאים ?

לשאלה הזו אין לי תשובה טובה, לאחר שאני רואה את הידיעות בווינט ובהארץ:

  • ווינט – עדויות חיילים מעזה: "ההוראות היו בעצם לרצוח" – הרג חפים מפשע, הוראות לירות בלי הבחנה בתוך בתים, הרס רכוש ללא סיבה – כך תיארו מפקדים ב"עופרת יצוקה" את הפעילות: "בעזה מותר לך לעשות מה שאתה רוצה". צה"ל: "נקבל עוד מידע ונתחקר לעומק"
  • הארץ – עופרת יצוקה | עדויות החיילים נחשפות: הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכוש – חשיפת "הארץ": עדויות ראשונות של לוחמים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, חושפות תמונה חמורה, השונה בתכלית מטענת צה"ל על מוסר לחימה גבוה
מאמר המערכת של הארץ אף מציע הסבר לצד התיאור:
החיילים מעידים על הרג אזרחים על לא עוול בכפם, על הרס סתמי, גירוש משפחות מבתים שנתפסו כמאחז ארעי, אטימות ביחס לחיי אדם ועל נטייה להתבהמות. ההתנהגות השערורייתית לא נבעה ממדיניות הפיקוד הבכיר, אך פרחה על רקע נתק בין הדרגים שממפקדי הגדודים ומעלה לבין המתרחש בפלוגות, במחלקות ובבתים שבהם נאחזו החיילים בהמתנה להמשך הלחימה, לאחר שחוליות החמאס נסוגו ונעלמו בשטח העירוני הצפוף. כשלא היה לחיילים במי להילחם, נלחמו במי שהיה.
גם הטוקבקיסטים של ווינט (מי בתשלום ומי לאו) מציגים את עמדתם לסיפור, הנה הכותרות מהתגובות המומלצות בווינט: 

  • התקשורת יצאה מדעתה
  • למה מפרסמים את זה?
  • שקר וכזב !!!!!!!!!!!!! זה מזעזע לקרוא שקר כזה מי שאמר את זה שיזדהה ולא יתחבא מאחורי שם בדוי. אני הייתי שמה וכל ההוראות היו לא לירות אפילו על מקורות ירי אם יש סיכוי אחד שיש אזרחים.
  • תמיד אהבנו לחטט בפצעים שלנו
  • מה זה??????
  • מתי תבינו שזה או אנחנו או הם
  • למה צריך לפרסם את זה בעתונות ???!!!
  • והם המטרה שלהם היא רק חפים מפשע!!!
  • הבנים שלנו חזרו הבייתה זה הכי חשוב
  • זה ברור, מה הבעיה בזה? ברור שהחיים של החיילים שלנו הרבה יותר חשובים מהחיים של אזרחי האויב.
  • הבנים שלנו חזרו הבייתה זה הכי חשוב
  • מדובר בבתים שהיה לגביהם מודיעין שהם מלאים במחבלים
  • לא ראיתי בחיי מדינה שיורה לעצמה ברגליים כמו ישראל!
  • . תעזבו כבר את צה"ל ותנו לו לעבוד!!!
  • צהל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם ושלא יקשקשו עם סיפורים מתיפיפים כאלו בתקשורת
  • בגלל סיפור של חייל אחד מאמינים?
  • מלחמה. זה לא היה טיול בפארק. זו מלחמה.
  • בזכות זה כמעט ולא היו לנו הרוגים, אלא כמעט ורק מאש כוחותינו. צריך להפנים אם נרחם אליהם אנחנו נהיה אלא שינפגע!
  • כל הכבוד לצהל
  • איפה הצנזורה ושיקול הדעת של התקשורת?
  • שתחזור הצנזורה.מה קרה לפטפטת המשתלטת עלנו.בגלל זה
  • חלמאות – כן תנו לאירופאים ולכל העולם עכשיו לצוץ מהחורים שלהם.. פשוט טפשות לשמה!!
  • היו ממשיכים לירות עלינו קסאמים – ממש כמו היום, איז

 

והתגובה הבאה היא הראשונה שמצאתי ברשימה שלא הראתה תמיכה בצה"ל:

הרהורים בנוגע למונח "דם על הידיים"
מעניין, מעניין איך מדינה יכולה להצדיק אי שחרור מחבלים עם "דם על הידיים" באופן מוסרי לאור התנהלות חייליה בעידוד מוחלט של התקשורת וההנהגה.
מעניין כמה נזק הרס ושנאה פעולה אחת מן אלו המתואות למעלה יכולה לגרום.
מעניין מדוע חוששים מהחזרת מחבלים שישובו לעסוק בטרור, כאשר בו בזמן פועלים במרץ ליצירת דור אויבים ושונאים מר וגדול שבעתיים.
מעניין איך מדינה שלמה התגייסה במשך מספר שבועות למסע הרג רצח וטיהור אוכלוסייה במסווה של "ביטחון לדרום". מעניין איך שיקום הכבוד והזקפה הלאומית באו על חשבון אנושיות מינימלית.
מעניין איך צה"ל יחקור. מעניין איזה חייל יקבל 30 יום במעצר. מאוד מעניין. לסגור את הסיפור הזה, ציונות. נראה שזה לא כלכך הולך.

את הטריילר של וואלס עם באשיר ראיתם ?

(סרט מעולה אגב)

ודעתי? שאם לא צפיתם בהרצאתו המרתקת של פיליפ זימבארדו על "כיצד אנשים רגילים נהפכים למפלצות… או גיבורים" (עליה כתבתי בימים הראשונים של המבצע, בפוסט שבו הצהרתי על התנגדותי לעופרת יצוקה), אז עכשיו זה זמן טוב:

ואתם? מה אתם חושבים ?