"אף טכנולוגיה אינה פועלת, אם אין משתמשים בה" (לארי ניבן)
אז פנו אלי מאונ' ת"א בבקשה שאספר קצת על עצמי כבוגר אוניברסיטה.
יצא שכתבתי יותר ממה שתיכננתי (אני יודע שחברי לעבודה שקוראים זאת צוחקים כרגע), וחשבתי שאולי זה יעניין פה כמה אנשים.
אמל"ק: המחלקה לסטטיסטיקה באונ' ת"א זה אחלה מקום ללמוד בו, ופייסבוק זה מקום מעולה לעבוד בו. אם יש לכם שאלות בנושאים אלו, אתם מוזמנים לפנות אלי בתגובה או בפרטי.
להמשיך לקרוא כמה מחשבות על ללמוד סטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב
תמצות הכתבה (אמ;לק): ישיבה על האסלה לצורך עשיית צרכים ("חירבון") היא יעילה יותר כאשר משלבים בה כיפוף של הבירכיים לכיוון הבטן (סקוואט). אפשר להשיג זאת דרך הנחת הרגליים על שרפרף קטן (רכישת שרפרף ייעודי), או מנח "גמיש" על האסלה. אם עד היום לא עשיתם זאת (כמוני) – כדאי שתדעו על הנושא…
לפני מספר חודשים ביקרתי בטורקיה לכבוד כנס. כשנכנסתי לשירותים גיליתי שאין שם אסלה – ישנו רק בור (המכונה, מסתבר "שירותי כריעה" או Squat toilet) וכדי לשחרר בו צרכינו עלינו לרדת לישיבת סקוואט (Squat). החוויה לא הייתה נעימה במיוחד. הדבר דרש ממני גמישות ועומס על הבירכיים מעבר למה שהייתי רגיל בו, לא הייתה מעקה נוח בשביל הידיים (כך שחששתי מהחלקה או נפילה). סך הכל – השארתי את החוויה הזו מאחורי.
זאת עד אשר נתקלתי בפייסבוק בסרטון הבא, אשר מפרסם את המוצר SquattyPotty. הסרטון מציג שרפרף קטן אשר עליו מניחים את הרגליים בזמן ישיבה על האסלה, ובזכות זאת זוכים ליציאות קלות/מלאות יותר. הסרטון עשוי באופן מצחיק ומתמודד היטב עם נושא שלא פשוט לדון בו באופן נעים:
בסרטון נטען שהשימוש בשרפרף מצליח לשפר את זמן החירבון מ- 130 שניות ל- 50 שניות (די מרשים). מתוך סקרנות רציתי לבדוק על מה הנתון הזה מבוסס. אז מסתבר שהתפרסם מאמר בשנת 2003 בשם "Comparison of Straining During Defecation in Three Positions: Results and Implications for Human Health". המחקר בוצע על 28 נבדקים בני 17 עד 66, וביקש מהם לחרבן בישיבה, בישיבה על אסלה נמוכה, ובעזרת שימוש בשרפרף. התוצאות שמתוארות בסירטון נראות כמו התוצאות שמופיעות מהמאמר.
יש גם סרטון נוסף מאותה חברה (טיפה פחות חד-קרני)
אמלק: מחקר חדש מראה עדויות לכך שהרף הקיים של לחץ דם סיסטולי של 140 (בבני 50 ומעלה, עם עוד סייגים) הוא גבוה מידי, ועדיף להוריד אותו מתחת ל- 120. המחקר שפורסם היום (2015-09-11). המחקר היה אמור להסתיים רק בשנת 2018-2017, אך בשל התוצאות המאד מובהקות – הוחלט להפסיק את הניסוי בהקדם ולהוציא (בקרוב) הנחיות חדשות לגבי טיפול רפואי באנשים בעלי לחץ דם גבוה.
וגם – הסיקור של המחקר ב- ynet אינו מדייק (בלשון המעטה), בתיאור הביצוע והתוצאות החשובות של המחקר.
לפני שעות מספר פורסמה כתבה ב-ynet תחת הכותרת ממצאים מדאיגים: לחץ הדם ה"תקין" המקובל – גבוה מדי ומסוכן. מצד אחד הכתבה פורסמה בטיקר החדשות של ווינט, מה שיוצר את הרושם שמדובר במשהו חשוב. מצד שני, היות ונתקלתי בעבר בכתבות לא מדוייקות ב ynet (ראו לדוגמא את הפוסט שכתבתי בזמנו: טענה מטעה בווינט – "התאורה בחדר השינה מגבירה הסיכון לסרטן שד ב- 40%"), התעוררה בי דאגה לגבי האם הדיווח היה מדוייק מספיק לתוצאות המחקר.
מצד שלישי, היות ומדובר בנושא חשוב, החלטתי שאני רוצה לדעת מהם באמת החדשות (ויש חדשות). אי לכך, אני אתחיל בלדווח בקצרה על המימצאים, ואז אתן ביקורת לכתבה שפורסמה בווינט.
במהלך הסמסטר (2015 ב') יינתן ייעוץ סטטיסטי ללא תשלום על ידי תלמידי תואר שני בסטטיסטיקה ובביוסטטיסטיקה במסגרת הקורס סמינר המעבדה לסטטיסטיקה.
השירות כולל:
להרשמה למפגש ייעוץ:
שלחו אלי בהקדם דוא"ל ל [email protected] עם תיאור קצר של הבעיה ושל הנתונים. הייעוץ יונחה על ידי צוות המעבדה לסטטיסטיקה בבית הספר למדעי המתמטיקה. שימו לב: מספר הבקשות שנוכל להיענות להן מוגבל.
בברכה,
פרופ' דניאל יקותיאלי
ראש המעבדה לסטטיסטיקה
על השאלה הזו החליט איליה זורוב (פרופיל פייסבוק) לענות באמצעות איסוף נתונים והצעת ניתוח סטטיסטי עבורם. לפני שנתחיל, ברצוני לציין שכל מוות של חף מפשע הוא טרגדיה נוראית. איני בא לומר האם המבצע הצבאי של ישראל הוא ראוי או לא, האם ניתן היה למנוע אותו או לא, או מה "צריך לעשות". אבל כן חשוב לי לשתף בפוסט הזה שהנתונים הסטטיסטיים ממחישים שלמרות הטרגדיות, צה"ל עושה את מה שהוא אומר שהוא עושה – מנסה לפגוע במחבלים, ולא לפגוע בחפים מפשע (בהצלחה פחותה מכפי שהיינו רוצים, אבל זו סוגיה מורכבת שלא נכנס אליה כאן). אשמח לתגובות אינפורמטיביות על התוצאות (והמלצות על ניתוחים/נתונים חלופיים).
(תרשים באדיבות גלעד דיאמנט)
להמשיך לקרוא האם צה"ל תוקף אזרחים וטרוריסטים פלסטינים באותה המידה? (במבצע "צוק איתן")