תוספי התזונה הכי יעילים (על סמך מחקרים) – טבלה ותרשים

פוסט זה מספק תרשים אשר מלמד איזה תוסף תזונה הוכח (מחקרית) כיעיל (עבור מצב רפואי זה או אחר).
מטרתי היא שתשלחו את התרשים לדודות שלכם כדי שהם ידפיסו ויתלו אותו על המקרר 🙂  (וגם כדי להעלות את המודעות לידע מחקרי מבוסס, על השימוש בתוספי מזון)

*  *  *

בתוך מסמך הגוגל-דוק הזה מופיעה רשימה ארוכה של מחקרים הבודקים את היעילות של תוספי-מזון לתחומי בריאות שונים. כדי לאפשר לנווט בתוך המסמך, כותביו הוסיפו ליד כל תוסף מזון את מידת המהימנות המחקרית המעידה על ייעלות התוסף בהקשר של טיפול באלמנט בריאותי כלשהו.

המסמך הורכב בידי בלוגר אשר עוסק בהצגה גרפית של מידע ואף פירסם תרשים (מהמם) אשר ממחיש את תוצאות מחקרו. היות והתרשים (למרות שהוא יפה וויזואלית), לא מאפשר השוואה נוחה של תוצאות המטה-מחקר שהבלוגר ביצע, החלטתי לנסות את כוחי ולארגן את תוצאות הטבלה כך שכולנו נוכל להסתכל ולמצוא איזה תוסף מזון עוזר למה. והנה התוצאה כאן (ניתן להקליק כדי לראות את התמונה מוגדלת):
טבלת תוספי המזון הכי יעילים (בהתאם למחקרים עדכניים)

בציר ה- Y של התרשים אפשר לראות את האספקט הבריאותי (לדוגמא: מיגרנה) ומולו בציר ה X אפשר לראות את התוסף שנמצא מחקרית שעוזר לו (לדוגמא: מלטונין). גודל (וצבע) העיגולים בתוך הטבלה/תרשים, מציינים את רמת המספר אשר מייצג עבורנו את מידת המהימנות המחקרית של הקשר בין התוסף לבין הייתרון הבריאותי. כך, לדוגמא, אפשר לראות שמלטונין עוזר למיגרנה רק ברמת מהימנות מחקרית 3 שזו המהימנות הכי נמוכה שהסכמתי להכניס לתוך הטבלה. בנתונים המקוריים, יש גם רמות נמוכות יותר – וכך תוכלו לראות איזה מחקרים בוצעו על תוספים שאתם משתמשים בהם שאינם מופיעים בתרשים שיצרתי (לדוגמא, CoQ10, שקיבל ציונים מאד נמוכים).

אחד הדברים הנחמדים הוא שבגלל שהנתונים הללו נמצאים בתוך גוגל דוק, הרי שכל פעם שהחוקר יעדכן את הטבלה, אפשר יהיה להריץ את הקוד מחדש ולקבל תוצאות מעודכנות יותר של המטא-מחקר שהוא ביצע. המסמך כבר עודכן מספר פעמים (אפשר לראות את יומן השינויים כאן). כך לדוגמא, אומגה-3 קיבל שינוי בציון שלו בהתאם לתגובות הקהל שעידכנו את הבלוגר במידע רפואי עדכני יותר.

ציון ה"מהימנות הרפואית" של הנתונים בתרשים, נוצרה לאחר מחקר של מספר חודשים על ידי סקירה של 1500 מחקרים מ- PubMed ומ- Cochrane.org כאשר הסקירה התמקדה בנתונים שהגיעו מניסויים קליניים גדולים, בבני אדם, אשר בוצעו עם הקצאה מקרית של נבדקים, סמיות ושאר הדברים שעושים בניסויים כאלה. המטרה של מי שאספו את הנתונים הללו היה להתבסס על מחקרים שבוצעו בבני אדם, ולא כאלו שבוצעו על בעלי חיים או תרביות תאים (זאת על מנת להתמקד בדברים שהוכחו כאפקטיביים בבני אדם, ולא באופן עקיף)

*  *  *

את התרשים יצרתי באמצעות התוכנה הסטטיסטית (האהובה עלי) R. והסברתי כיצד עשיתי זאת בבלוג האנגלי שלי בפוסט: Nutritional supplements efficacy score – Graphing plots of current studies results

יום ממוצע בחייו של אמריקאי ב- 2008 (ויזואליזציה מהממת)

"סקר העברת הזמן של האמריקאים" ביקש מ-1000 אמריקאים (מעל גיל 15) לשחזר כל דקה מיום בחייהם, במהלך 2008. אם זה יפה בעינכם, רוצו לאתר של הניו-יורק טיימז לגירסה האינטראקטיבית של הגרף המהמם הזה.

הסבר קצרצרון: הגרף המוצג הוא גרף שכבות. ציר ה- X הוא זמן, וציר ה- Y הוא אחוז האנשים ש…עשו משהו. בכל נקודת זמן, העובי היחסי של כל פרוסה אומר מהו אחוז האנשים שעשו את אותו המשהו. הגרף מאפשר לזהות מגמות גדולות כמו למשל את שעות האוכל אשר נוגסות בפעילות העבודה. גם מעניין לראות כיצד אנשים שעוסקים בפעילויות בית, או בחופשה לא יאכלו בשעות קבועות כמו אלו שעוסקים בעבודה (נישמע לי מוכר).
הגירסה האינטראקטיבית של הגרף באתר של הניו-יורק טיימז מאפשרת ללחוץ על כל פרוסה ואז לראות את ההתפלגות שלה לאורך היממה. תהנו 🙂

day2day

תודה לאלעד על הלינק!

התפקיד של צבע בהשפעה על קבלת החלטות (תוצאות מחקר של חברת HP)

כסטטיסטיקאים, אנו נדרשים לעיתים קרובות לייצר גרפים שמטרתם להעביר מסרים ללקוח. מסיבה זו ראוי לסטטיסטיקאי לרכוש ידע על אופן העברת המסרים דרך גרפים. אחת המיומנויות הדרושות היא ההבנה של צבעים והשפעתם על הצופה, מסיבה זו החלטתי לחלוק איתכם את המחקר הבא של חברת HP אשר חקר את ההשפעה של שימוש בצבעים שונים על ההיענות של הנבדקים לאיגדים שונים. אני מציג את טקסט המחקר (כמעט) ללא עריכה משלי.

*     *     *     *     *     *     *

"חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה" –   "אני מרגיש מלא השראה היום"

המוטיבציה למחקר: המעצב ברוך נאה מציין כי לצבע תפקיד משמעותי בקביעת מידת ההסכמה, רמת המעורבות, יכולת יצירת היענות ואפילו משפיע על תהליך קבלת ההחלטות של אנשים

התוצאות: לפי מחקר שערכה קבוצת ההדמיה וההדפסה של HP באזור אירופה, המזה"ת ואפריקה (EMEA), אנשים מגיבים ביתר חיוב למשפטים המוצגים להם בירוק, בעוד שאדום מעורר את תגובות מנוגדות החזקות ביותר.

מסקנות: לצבע הירוק השפעה חיובית טובה יותר לעומת אדום כחול ושחור

פרטי המחקר:
שני המשפטים שהוצגו לקבוצת הנשאלים היו "חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה". "אני מרגיש מלא השראה היום".
המחקר, שנערך בקרב עובדים בתשע מדינות (מבוסס על מחקר שבוצע בהשתתפות 2,000 עובדים בין הגילאים 16-55 בבריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, שבדיה, דרום אפריקה ורוסיה על-ידי חברת מחקר אינטרנט בלתי-תלויה (ToLuna. התבסס על סדרת "היגדים ניטראליים" שהודפסו בגופנים במספר צבעים- ירוק, אדום, כחול ושחור לקבוצות שונות של משיבים, שהתבקשו לציין את מידת הסכמתם להיגדים אלו.
הסכמה: מבחינת יכולת יצירת היענות וליצור הסכמה עם משפט כלשהו, הממצאים מצביעים שצבע ממלא תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות. יותר ממחצית המשיבים (53%) ששתי השאלות שלהם היו בגופן ירוק הסכימו מאד עם ההיגדים, בהשוואה ל-36% מהמשתתפים שהשאלות שלהם הודפס בשחור.
עמדות קיצוניות: בנוסף, המחקר מצא מתאם בין עמדות מוקצנות ולבין הצבע אדום, כאשר כמעט פי 3 שאלות אדומות (29%) הניבו תגובות קיצוניות ("מסכים מאד" או "מאד לא מסכים") בהשוואה לשאלות הכתובות בצבע שחור (10%).
חוסר החלטיות: בחירת "לא יודע" נמצאה קשורה לצבעים כחול ושחור, וצבעים אלו יצרו שיעור חוסר החלטיות של 47% ו-43%, בהתאמה, בהשוואה ל-28% עבור ירוק ו-19% עבור אדום.

colors-agreement

ההיגדים: "חודש מאי הוא החביב עלי ביותר בשנה". "אני מרגיש מלא השראה היום". התוצאות הן לכל אזור EMEA משולב
הגרמנים הנינוחים ביותר: בניתוח של מדינות, רמת ההסכמה הגבוהה ביותר התקבלה בגרמניה, עם 60% מהמשיבים שהסכימו או הסכימו מאד עם משפטים שהוצגו בגופן ירוק, בעוד הנתון המקביל בהולנד היה 45% בלבד.
האנגלים הכי קיצונים: המשיבים בבריטניה היו בעלי שיעור התשובות הקיצוניות הגבוה ביותר (עם 35% שהסכימו מאד או לא הסכימו מאד עם המשפטים), בהשוואה ל-24% בלבד באיטליה.
הבדלים בין המינים: הסקר חשף גם כי פי שניים יותר גברים השיבו לסקר בקיצוניות (24%) בהשוואה ל-11% בין הנשים. אדום התברר כצבע הגורם לשונות הגדולה ביותר בתשובות. צבע זה עורר בשני המינים תגובות חזקות (34% מהגברים ו-24% מהנשים) בהשוואה להבדל נשים-גברים של 16% ו-3%, בהתאמה כאשר השאלון הודפס בדיו שחורה.

המעצב ברוך נאה מציין כי השימוש שנעשה היום בצבע הוא עדיין בגדר אומנות, יותר מאשר מדע מדויק אך לצבע תפקיד משמעותי בקביעת מידת ההסכמה, רמת המעורבות, יכולת יצירת היענות ואפילו משפיע על תהליך קבלת ההחלטות. ההשלכות בהקשר העסקי מעניינות מאד. הצבע חשוב במיוחד לחברות שמנסות לעורר תגובה מסוימת אצל קהל היעד או אפילו רק לבלוט בהשוואה למתחרים", הוסיף נאה.
עוד הוסיף נאה כי הסקר מאשר את האינטואיציה שלנו, ששימוש נבון בצבע יכול לשדרג מותג לרמת אפקטיביות גבוהה בהרבה ולחזק באופן דרמטי את השפעתו מבחינת ערך נתפס, מידת והתגובות שלהם לצבעים יכולות להיות שונות מאד וקשות מאד לניתוח או לחיזוי.