בשבח האיטיות – וכיצד הבחירה שלנו להתמקד משפיעה עלינו

לפני זמן מה צפיתי בהרצאה המקסימה של קרל אונורה (בטד). ההרצאה אורכת 20 דקות ועוסקת באיטיות. בחשיבות של לקחת את הזמן כמתכון לאיכות חיים. למי שממהר לראות אותה, הנה היא כאן:

היום נתקלתי בכתבתו של גל מור בווינט "לאן אנחנו ממהרים?" שגילתה לי 3 נקודות מעניינות:
1) הספר של קרל תורגם לעברית: "בשבח האיטיות" יצא ב-2006 בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן
2) הרעיון שקיים קשר חשאי בין האיטיות והזיכרון, בין המהירות והשיכחה. (כך כותב קרל) – נחשוב על מצב שגרתי מאין כמוהו: אדם צועד ברחוב. לפתע פתאום הוא רוצה להיזכר בדבר מה, אך הזיכרון חומק ממנו. באותו רגע, הוא אוטומטית מאט את צעדו. לעומת זאת, מישהו שמנסה לשכוח אירוע מצער שחווה לא כבר יגביר שלא מדעת את קצב ההליכה שלו, כאילו ביקש להתרחק במהירות ממה שעדיין נמצא קרוב מדי בזמן. במתמטיקה הקיומית מופיע הניסיון הזה בצורת שתי משוואות פשוטות: דרגת האיטיות עומדת ביחס ישר לעוצמת הזיכרון; דרגת המהירות עומדת ביחס ישר לעוצמת השיכחה
3) האמירה ש"אנשים הם איטיים ומבריקים". לדוגמא שצ'רלס דרווין תיאר עצמו כ"חושב איטי" ואלברט איינשטיין היה מבלה שעות בבהייה בחלל הריק במשרדו באוניברסיטת פרינסטון.

מעבר לשלושת הנקודות הללו – נקודה אחת הלמה בי לאחר שסיימתי את המאמר: את המאמר "לאן אנחנו ממהרים" קראתי מתחילתו עד סופו. וזה דבר שכמעט ולא קורא עם מאמרים של ווינט (וכשחושבים על זה, במאמרים בכלל שאני קורא באינטרנט).
איך אני מסביר את זה? ובכן, זה מזכיר לי ניסוי שבוצע, בו השערת המחקר של החוקרים הייתה שככל שאנשים יותר מודעים להיותם בני-תמותה, כך הם ינטו יותר להיאחז בנורמות התרבותיות שלהם (כביכול, בגלל שהנורמות התרבותיות שלהם מספקות להם נחמה כנגד המורטליות). והדרך שבה בחנו את ההשערה, הייתה לבחון את הפסיקות של שתי קבוצות שופטים, אשר לאחת מהן ניתן שאלון לפני קביעת פסקי הדין. השאלון שנתנו להם נבנה כך שיועד להזכיר לקוראיו את היותם בני-תמותה (איך אתם חושבים שתמותו, מה תרצו שיעשה בגופתכם לאחר מכן וכו וכו). באותה צורה, זה מזכיר לי גם ניסוי שדיווח מאלקול גולדוול בספרו BLINK – שנתנו לאנשים שאלונים שהשפיעו על המיקוד של אנשים, מה שהשפיע על ההתייחסות שלהם לאירועים מאוחרים יותר.
וכל זה מוליך אותי דווקא לטוני רובינס, והרצאתו המרתקת (גם כן בטד, גם כן הרצאה של 20 דקות).
אחת הנקודות שטוני מתאר היא שהדרך להשפיע על חווית המציאות שלנו היא על ידי בחירה במה מתמקדים, איזה משמעות נותנים למאורע – ומשם נגזרים הרגשות שלנו, שמהן אנו גוזרים פעולות. פשטני, ללא ספק – אבל את הרצאתו של טוני שמעתי כמה וכמה פעמים. ועל אף שבפעם הראשונה ששמעתי אותו, חשבתי שהרצאתו מאד פשטנית, הרי שמהקשבה נוספת (ונוספת), הגעתי למסקנה שהאיש מבין טוב על מה הוא מדבר ויש דברים בגו. אגב, הנה ההרצאה:

ומה השורה התחתונה של כל המלל ששפכתי היום ?
השורה התחתונה היא שאם קפצתם עד לסוף הפוסט הזה, כדי לראות את השורה האחרונה – כדאי שתחזרו ותקראו את הכל מההתחלה.

סינגולריות לפנים (קורע) – I am the very model of a Singularitarian

זהו קליפ של 3 דקות, פארודיה על שיר אחר. שמתאר בזריזות שאיפות טראנסהומניסטיות. מאד מבדר…

I am the very model of a Singularitarian

by KurzweilAI.net

Charlie Kam has written and recorded a humorous Singularitarian version of Gilbert & Sullivan's "I Am The Very Model of a Modern Major General," from the Gilbert & Sullivan opera, "The Pirates of Penzance."

Lyrics written and performed by Charlie Kam. Original music from "The Pirates of Penzance" by Gilbert and Sullivan.1 Published with permission from Charlie Kam on KurzweilAI.net January 17, 2006.

Click here to listen to the song (Streaming Windows Media) (Download Windows Media Player 9 for Mac OS X or 7.1 here)

Lyrics:

להמשיך לקרוא סינגולריות לפנים (קורע) – I am the very model of a Singularitarian

קליפ – "לחיות לנצח"

מוקדש ליוני, זיו, איתי, איליה, ליאור, דניאל, נעם ועוד רבים.
מוזיקה טובה, אנימציה מהממת ושאלה חדה: "האם אפשר להשאר חי לנצח כשבדרך תאבד נפש של חבר/ה אהוב/ה?" נתגלה ברשת כאן (כמה אנשים מגיבים לקליפ בנקודות מעניינות).
הקליפ: (המילים בהמשך הפוסט)

Breaking Benjamin – Forever Lyrics

do you know that i could never leave you?
and you know i could never beat you?
and if i, if i could never find you nevermind, i would not
forget you.
can i stay alive forever?
can i stay alive forever?
can i stay alive forever?
forever. can i feel a chemical reaction?
because i feel a hideous
attraction could we share a poison apple?
could it be maniacle and awful?
can i stay alive forever?
can i stay alive forever?
can i stay alive forever?
forever. forever
stay alive forever
forever
stay alive forever
stay alive forever
stay alive forever
stay alive forever
stay alive forever

הרצאה: אוברי דה גרי שואל "למה אתם לא מדברים על זיקנה ?"

אני מודה, אוברי שיכנע אותי. אז אם אתם קוראים את הפוסט הזה, ואתם מתעניינים בנושא באופן רציני – דעו שאתם לא לבד.

לינקים:

מצגת השבוע: חשיבות האומגה 3 בתזונה

מלפני מספר שנים, היה לי הכבוד להכיר את גיא בן צבי, איש שנדיב במידע וחביבות. בין השאר, מייבא אומגה 3 לארץ במחירים מאד טובים (אני מזמין את האומגה 3 שלי אצלו).
אתר האינטרנט של גיא (אומגה 3 גליל) מכיל מידע חשוב לצרכני האומגה 3 באשר הם. ולמעמיקים שבינינו, גיא מרכז בעמוד המאמרים, אוסף גדול ורב של מחקרים ומטה מחקרים שנעשו על השפעות האומגה 3.
(אני רק מחכה שהוא יפתח בלוג…)

בינתיים, הרשתי לעצמי להעלות לשירותכם את המצגת שהוא הכין בשם "לחיות ללא תרופות – תזונת האומגה 3". המצגת מעט עמוסה, וחשוב לדעת שבנושא תזונה יש הרבה דעות ואין מספיק ידיעות. אבל העמדה שמציג גיא היא חשובה לדעת, ואני כנראה קרוב להאמין בה יותר מאשר בתפיסות "קלאסיות" יותר של תזונה, בהם אני נתקל מסביבי. תהנו: