"אף טכנולוגיה אינה פועלת, אם אין משתמשים בה" (לארי ניבן)
הצלחה: תוך יום אחד 194 איש מילאו את הסקר שפירסמתי בבלוג בהמשך לדיון על המעמ לפירות וירקות. זאת בזכות פירסום בבלוג, בטוויטר ובקבוצת הפייסבוק של האנשים שמתנגדים להוספת המעמ (שבינתיים כבר מונה למעלה מ- 1000 איש!).
והנה תוצאות הביניים (אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדילה) :
מה למדנו מהניסוי הקטן הזה?
להמשיך לקרוא תוצאות (ביניים) לסקר אודות הוספת המע"מ לירקות ופירות
**** תוצאות הסקר מופיעות כאן ****
כתבתי לאחרונה אודות ההצעה להוספת מע"מ על ירקות ופירות, וכעת אנו עוברים מדיונים ללקיחת עמדה.
לסקר שלפניכם יש מספר מטרות:
אני מתחייב לפרסם את תוצאות הסקר לאחר שאנשים יתחילו למלא אותו (יהיה מגניב!).
וכעת לאחר (שבתקווה) מילאתם את הסקר, אחלוק איתכם את מטרתו האמיתית של הסקר –
מטרת הסקר היא לעודד אנשים (אותכם ואת חבריכם) לחשוב. לחשוב לא רק על נושא המע"מ (או שאר הסוגיות החברתיות שמקיפות אותנו), אלא על שאלה יותר פרקטית – כיצד את/ה יכולים להתארגן דרך האינטרנט ולהפוך את העולם למקום טוב יותר?
רוצים לעזור? תספרו לחבריכם על הפוסט הזה: במייל, בפייסבוק (יש קבוצה), בבלוג, או בשאר המקומות שאנשים נמצאים בהם. נעשה טוב ויהיה טוב…
קשה לי לדבר ולדון בנושאים תקציביים. הסיבה לכך היא שאני לא יודע מספיק: אני לא כלכלן, או סוציולוג או פוליטיקאי. אין לי משהו המתקרב לנתונים הדרושים לקבל החלטה שקולה במה שכרוך בניהול מדינה ומהזווית הזו, מי אני שאדבר?
ואף על פי כן, ישנן החלטות ממשלתיות שמצליחות לעורר אצלי ספקנות רבה, אף מעבר לעננת אי-הידיעה שאופפת אותי (וכנראה את רובינו). הגזירה החדשה הצפויה להוסיף מע"מ על רכישת פירות וירקות היא גזירה כזו.
את הפוסט הנוכחי אני כותב כיוון שהנושא נראה לי חשוב, באופן אישי ובאופן כללי. הפוסט הוא למעשה תיעוד של המחקר הקטן שעשיתי בנושא כדי להבין, עבור עצמי, במה מדובר. ואני חולק אותו איתכם בתקווה לעזור למי שרוצה לדעת יותר, ובתקווה לקבל פידבק שיוכל ללמד אותי (ואת שאר הקוראים) יותר.
אני אתחיל מלהציג מספר זוויות ראיה שהופיעו בעיתונות, להציג מספר נתונים סטטיסטיים ולבסוף אנסה להוסיף כמה מילים מדעתי האישית. כל מי שמרגיש שיש לו מה להוסיף, מוזמן בחום להשאיר תגובה.
כפי שמופיע בוויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/מס_ערך_מוסף
מע"מ, הוא מס המוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגרלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם.
מע"מ המוחל בשיעור אחיד על הצריכה, הינו מס בעל מאפיינים רגרסיביים. שיעור הצריכה מההכנסה הולך ופוחת ככל שרמת ההכנסה עולה, כך שביחס להכנסה, שעור המע"מ המשולם גבוה יותר ככל שהכנסתו של משק הבית נמוכה יותר. או במילים אחרות: מע"מ אחיד קשה יותר לאוכלוסיות חלשות (השייכים לעשירונים התחתונים בהכנסתם).
הנתונים הכי חדשים שמצאתי הם עבור שנת 2006, ב"לוח 2.2 .- הוצאה חודשית לתצרוכת בעשירונים של משקי בית, לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית" הנה הלינק הישיר לקובץ PDF. זה לקוח מתוך סקר הוצאות משק הבית 2006 סיכומים כלליים (לינק לעמוד עם תוצאות נוספות מהסקר)
להל"ן נתונים המראים כמה שקלים מוציאים (לחודש?) על תצרוכת המזון, לפי עשירון. פירות וירקות מודגשים בירוק (גרפים בהמשך הפוסט):
היות וקשה מתוך טבלה לקבל מושג על הפרופורציות של המספר, הכנסתי אותם לגליון אקסל ושרטטתי אותם האחד ליד השני, כדי שנקבל קצת יותר מושג (פרשנותי שלי מתחת לגרפים).
הגרף העליון (עמודות בצבע בורדו) מציג את כמות ההוצאות החודשיות פר עשירון באוכלוסיה. אפשר בגרף לראות שיש הבדלים משמעותיים בין כמות ההוצעות החודשיות של אנשים מעשירונים שונים. כשאנשים מהעשירון התחתון מוציאים לחודש כ- 7000 שקל בעוד אנשים מהעשירון העליון מוציאים למעלה מ- 19,000 שקל לחודש. בתוך התקציבים הללו, כמות הכסף שיוצאת על פירות וירקות היא יחסית זעומה (בין 320 ל- 420 שקל לחודש).
אך מה שהגרף השני (שמתחתיו – זה עם העמודות הצהובות) מראה לנו, הוא שההוצאה על פירות וירקות בין העשירונים היא כמעט זהה. אנשים במדינת ישראל, לא משנה באיזה עשירון תסתכלו, מוציאים כמעט אותו הדבר על פירות וירקות (בין 320 ל- 420 ש"ח לחודש). כשעבור 7 העשירונים הראשונים, אין כמעט הבדל בכמות ההוצאות על פירות וירקות, וכולם עומדים על מתחת ל- 350 שקל לחודש.
או אם לסכם את התוצאות (אפילו שבעלי הרקע הכלכלי מביניכם יודעים זאת כבר), העלאה של המע"מ היא בפועל להעביר מס שווה על כל האוכלוסיות בארץ (מועסקים או מובטלים, צעירים או זקנים, עשירים או עניים). המס יהיה בערך של:
330 * 0.155 = (בערך) 50 ש"ח לחודש
(וזה לפני שנתניהו יעלה את המע"מ להיות 16.5% כפי שהוא מתכנן לעשות)
כלומר, מס על המע"מ יהיה מס רגרסיבי קלאסי.
(החלק הזה של הפוסט עודכן ב- 17.5.09)
בתגובות היו אנשים שטענו שאנשים מעשירונים תחתונים אוכלים יותר ירקות ופירות מאשר בעשירונים גבוהים (בגלל שיש להם פחות כסף להוציא על מזון תעשייתי יקר, ולכן הם יוציאו אותו על פירות וירקות), לעומתם היו אנשים שאמרו שאנשים משכבות חלשות יוציאו פחות כסף על פירות וירקות (היות ויש להם פחות מודעות ואמצעים, אז הם יוציאו את מירב כספם על מוצרים בפיקוח כמו לחם לבן וחלב, ופחות על פירות וירקות). ברצוני לומר שלמרות שבשני הטיעונים יש הגיון, הרי שללא נתונים אנחנו מתקשים לקחת את הדיון הלאה. אני מסכים ששני הטיעונים יכולים להסביר (בדיעבד או להתימר לנסות לספק חיזוי) על מה יהיה מידת הצריכה של ירקות ופירות באוכלוסיות החלשות, עם זאת – מבחן המציאות (או לפחות, מבחן הנתונים שבאפשרותינו לאסוף) הוא הקובע.
אי לכך, אני מצרף כאן פירות של הוצאות הירקות והפירות של העשירונים השונים לפי תת סעיף צריכה (רק ירקות, רק פירות, פירות יבשים, וכן הלאה). הנתונים לקוחים מהסקר על הוצאות משק הבית 2006 (אשר ממנו לקחנו את הנתונים הקודמים גם כן).
מה שאנו יכולים לראות בתמונה היא טבלת נתונים ומתחתיה גרף. בגרף יש לנו בציר ה- X את עשרת העשירונים לפי יכולת הכנסה ובציר ה-Y אנו רואים כמה כל עשירון כזה מוציא על פירות וירקות. הקווים הצבעוניים מציגים פירות של ההוצאות (פר עשירון) לפי סוג מוצר הצריכה. כך לדוגמא, הקו העליון ביותר (הצהוב) מציג את כמות הכסף שמוציאים העשירונים השונים על ירקות טריים. הקו שמתחתיו (הטורקיז) מציג את כמות הכסף שמוציאים (פר עשירון) על פירות טריים, וכן הלאה.
רצוי לזכור לגבי הגרף הזה כמה דברים:
תיאור תוצאות (עיקריות) הגרף – ומסקנותי מהנתונים:
לסיכום – שכבות חלשות מסתמכות מאד על ירקות ופירות בתזונה שלהם. המשך הדיון בנושא בתגובות…
יש הטוענים שהוספת המע"מ על פירות וירקות היא "עז גדולה". דהיינו ספין פוליטי שמטרתו להכניס סעיף מפלצתי שלאחר מכן כשיוציאו אותו מתקציב המדינה הרי שמגבשי התקציב יוכלו לומר "התפשרנו".
כך טוען שר הרווחה הרצוג בידיעה שהופיע בנענע: "שר הרווחה מאמין שהסעיף שהוא מכנה "העז הגדולה" הוכנס לתקציב לקראת המשא ומתן שיערך בכנסת, והוא "מניח שהסעיף יוסר בסופו של דבר מתקציב המדינה""
האם באמת מדובר רק בספין? ימים יגיעו – צפויה, כך נכתב, ישיבה ממשלתית על הנושא ביום רביעי הבא.
ווינט בריאות מפרסמים את הקטע הבא: "מס על ירקות ופירות – החלטה תמוהה והרסנית. בעוד שברוב מדינות העולם המערבי דנים בהטלת מיסים על מוצרים עתירי סוכר וקלוריות, בישראל מתכוונים להטיל מע"מ על פירות וירקות, מה שיגרום לירידה משמעותית בצריכה. מומחים מתחום הבריאות המומים מהצעד שעלול להכניס את ישראל למיטה חולה"
המומחים הבאים חושבים שהטלת המע"מ תוביל לעלייה בכמות התחלואה באוכלוסיה של המדינה. מדובר, לדעת רובם, בחשיבה לרווח כספי לטווח הקצר על חשבון הבריאות של תושבי המדינה לטווח ארוך (באופן שלא ישתלם כלכלית):
בנימה אישית אוסיף על זה שהסיבה לכך שמעלים מיסים על סגריות (מלבד הרווח הכספי) היא במטרה להוריד את הצריכה של הסגריות באוכלוסיה (זאת בהתבסס על מחקרים שנעשו במדינות שונות אשר הראו את הקשר הנ"ל). על כן, אם נסיק מתחום הסגריות לתחום הפירות והירקות (מי היה מדמיין שזה יקרה), הרי שנקבל שהחשש שהמיסוי יוביל לירידה בצריכת הירקות והפירות (בעיקר בשכבות החלשות), נשמעת הגיונית.
טיעון נגד: עשוי להיות שמיסוי "קטן" לא משנה את הרגלי הצריכה יותר מידי.
תשובתי לכך היא שזו שאלה אמפירית (מהו אחוז המיסוי שמשפיע על אחוזי הצריכה, עבור תחומי צריכה שונים). ואני שואל את עצמי האם מדינת ישראל תהיה מוכנה לקחת אחריות ולבצע מחקר שיבדוק את ההשלכות של שינוי כזה במדיניות הפנים, ובעיקר האם תהיה לאחר מכן ממשלה שתסכים ליישם את הממצאים, במקרה ויתגלה שאכן הוספת המע"מ יוצרת שינוי בהרגלי הצריכה. אני חושש שהתשובות לאלו היא שלילית – מה שמוביל אותי לדאגה…
זוהי כנראה הנקודה הכי חלשה שלי בפוסט. היות ואני לא יודע. אני לא מבין במלואם את ההיבטים הכלכליים של ההחלטה על הוספת המעמ. אם יש למי מכם תובנות להעניק, ראו עצמכם מוזמנים. עם זאת, הנה מספר מקורות:
בהארץ נכתב ש: "ההחלטה להטיל מע"מ על פירות וירקות לראשונה בתולדות המדינה תפגע בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה, אך באוצר מצביעים על הרווחים: 1.8 מיליארד שקל בשנה"
מי ייפגע מהמס? העשירונים התחתונים: "בעשירונים התחתונים מהווה ההוצאה לירקות ופירות כ-20% מההוצאה הכוללת למזון. בשכבות אלה תגדל ההוצאה למזון ב-4%-5%. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההוצאה הממוצעת לכל השכבות מביטול הפטור תסתכם בכ-55 שקל לחודש. "
ומי ירוויח מהמס? זוהי שאלה טובה. בכתבה נאמר ש: "מי עשוי להרוויח מהמע"מ החדש על הפירות והירקות? ראשית, הירקנים ובעלי הבסטות בשווקים. הם יגבו מהצרכנים את המע"מ החדש במלואו, אך ספק רב אם המס הזה גם ימצא את דרכו אל קופות רשות המסים. אלא שגם הם מתייחסים לכך בביטול. ירקן שבבעלותו שתי חנויות במרכז תל אביב אמר אתמול: "אני לא מתרגש כי כולם מבינים שאת המס הזה בלתי אפשר לגבות. אף אחד לא יצליח לחייב כל בסטיונר בשוק לשים קופה רושמת. כולם ימכרו מתחת לשולחן". "
טיעון נגד: יהיו שיטענו שהיות ומטרת הפטור מהמע"מ על פירות וירקות הוא כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות, הרי שאפשר להחזיר להם את הסכום שנגבה מהם באופן ישיר, ובכך להיטיב באופן ממוקד רק עם שכבות אוכלוסיה שהממשל רוצה להיטיב להן.
תשובתי לכך היא שלא ברור שלאוכלוסיות החלשות יהיה לובי שיאפשר להם לקבל את ההטבות הדרושות. בנוסף, וזה מתקשר לסוגיה הקודמת שהעליתי (השפעה על בריאות האוכלוסיה באמצעות מתן תמריץ שלילי לרכישה של פירות וירקות), אני חושש שמבחינה פסיכולוגית, אם תגבה ממישהו 50 שקל מס על פירות וירקות, ואז תחזיר לו אותם באופן עקיף, הרי שעדיין תיצור תמריץ פסיכולוגי למעט ברכישת הפירות והירקות. אם יש מי מכם שהעמיקו בכהנמן וטברסקי, ומוכנים להתייחס לטיעון הזה, אשמח מאד, היות ואלו חקרו את נושאי ה"רציונאליות" בקבלת החלטות של צרכנים. הנה סיפור לדוגמא המדגים את הרעיון: נאמר שהיום בצהריים אנו אמורים ללכת לרכוש כרטיס להופעה בעלות של 200 ש"ח. בעודנו הולכים לדוכן הכרטיסים, גילינו שאיבדנו את השטר של 200 הש"ח. האם נוציא אז כרטיס אשראי לרכישת הכרטיס (או שטר אחר של 200 ש"ח) התשובה לרובינו תהיה כן. לעומת זאת, נאמר שלאחר שרכשנו את הכרטיס, כמה דקות מאוחר יותר גילינו שאיבדנו את הכרטיס ברחוב, האם אז נחזור לדוכן הכרטיסים לרכוש כרטיס נוסף בעוד 200 ש"ח ? התשובה (שעולה מניסויים) היא שבמקרה כזה הסיכוי נמוך יותר שנרכוש את הכרטיס בשנית. זאת למרות שבשתי הסיטואציות שהרגע תיארתי, המצב שלנו הוא כביכול זהה – אך עדיין, האפשרות בה נבחר היא שונה.
טיעון נגד 2: החזרת המס תסייע למנוע רמאויות בשוק. זאת משום שכרגע אנשים שמוכרים בגדים יכולים לטעון לפקחים שהם מוכרים ירקות, ואז לא יבואו אליהם כדי לגבות מע"מ.
תשובתי לכך: אני לא יודע. לא ברור לי כיצד הטלת מע"מ בשוק יכולה להיכפות, והאם באמת למדיניות תהיה השפעה. זו שאלה שהייתי שמח לשמוע תשובות יותר מלומדות משלי.
הם צועקים ומתלוננים, כפי שאפשר לראות בשתי כתבות הווידיאו הבאות:
והאחת מערוץ ווינט
לסיכום, העלאת מע"מ על פירות וירקות הוא מס רגרסיבי שמעמיס יותר על השכבות החלשות מאשר החזקות. מדובר בתמריץ שלילי לרכישה של מוצרי פירות וירקות מה שעלול להוביל לירידה בצריכתן ופגיעה בבריאות הציבור לטווח הארוך על חשבון רווח לקופת המדינה בטווח הקצר. ייתכן והמיסוי השווה יקל על גבייה כללית מהשווקים, אך זה לא ברור. ההכנסותו בפירוש יועילו למשק, אך לא ברור שלא היה עדיף לקחת אותם מהאוכלוסיות החזקות יותר לדוגמא על ידי העלאת המיסוי ממוצרי צריכה השייכים לעשירונים העליונים יותר. דבר אחד ברור, לשכבות החלשות יש פחות משאבים, לפני ואחרי, להיאבק על תמיכת הממשלה בהן. דוגמאות כמו ההתנהגות של ממשלתנו כלפי ניצולי השואה היא דוגמא טובה (ועצובה) לכך.
אם אתם מסכימים ומקבלים את מה שכתבתי, אתם מוזמנים להוסיף את עצמכם לקבוצת הפייסבוק שפתחתי בנושא: מע"מ על פירות וירקות? אני נגד
ובכל מקרה, אשמח לקרוא למטה את תגובתכם לפוסט…
הסיפור של פרס X (המקורי, וגם מה שהתפתח ממנו) הוא מעניין וראוי להיכרות על ידי כל ייזם באשר הוא. אם לתמצת: מדובר באדם שרצה לעוף לחלל, גילה שאין לו סיכוי לעשות זאת דרך נאס"א (היות והם משגרים מעט מידי משלחות, ורוב האסטרונאוטים שלהם מוגדרים בתור "פינגווינים" = ציפורים ללא כנפיים). כמעט מיואש מחלומו, ממציא פרס ה- X גילה שהאדם הראשון שחצה את האוקינוס האטלנטי באמצעות מטוס (ובכך פתח את הצוהר לתעשיה המודרנית של תחבורה באמצעות כלי תעופה), עשה זאת כדי לזכות בפרס. מעודד מהרעיון, פנה הוגה פרס ה- X (ד"ר פיטר דיאמנטיס), לגייס משקיעים, וליצור פרס לקבוצה הראשונה שתצליח להרים כלי תעופה לגובה מסויים (שנקבע מראש). התוצאות היו מעולות. פיטר משתף תובנות מעמיקות על היישום של פרסים ליצירת פריצות דרך (כגון: יחס של בין 10 ל- 50 לכל דולר שסופנסר משקיע בפרס. יחסי ציבור לסוג הזה של המאמץ לספונסר ולמתחרים, וערך לציבור במקרה שיש זכיה). על התובנות שלו מדבר פיטר בהרצאתו בטד: (צפיית חובה לכל יזם) :
עידכון: אם אתם רוצים את ההרצאה המלאה של פיטר בכנס "ארוך עכשיו" (הרצאה של כשעה בערך), תוכלו להוריד אותה מכאן.
והסיבה לכך שאני מדבר איתכם על פרס ה- X היא בגלל אחד ממקבלי ההשראה שלו: פרס ה- M (מתושלח) – פרס הניתן לחוקרים המאפשרים לעכברי מעבדה לחיות באופן דרמטי מעבר לשנות חייהם.
הסתבר לי היום שקרן מתושלח השיגה תוצאות דרמטיות מספיק כדי שערוץ חדשות בחו"ל ידווח עליהם.
הנה לינק לדיווח של ערוץ KTLA על טכנולוגיות חדשות למלחמה בזיקנה ולהארכת חיים (בריאים) עבור כולנו.
ערוץ החדשות KTLA מראיין את מנהל קרן פרס ה- M שטוען "כמו שהעלמנו את הפוליה, כך עלינו להילחם בשאר מחלות הזיקנה!". הכתבה בערוץ אף מזכירה את הטכנולוגיה המתפתחת של הדפסת איברים – ספציפית זו של החברה organovo אשר שואפת להדפיס (בתלת מימד) איברים בהתאם ל- DNA שלנו.
המרגש, עבורי, בהודעה התקשורתית הזו היא לא חדשנית, אלא זה שמדובר בעדות לחדירה של רעיונות שעד לאחרונה נחשבו "סהרוריים" למדיה מרכזית יותר. כוונתי היא לרעיון שאפשר וחובה לחקור (ולרפא) את מחלות הזיקנה.
או ליתר דיוק, סרגי ברין רוצה. זו הסיבה שהוא מסבסד את עלות הבדיקה הגנטית של החברה 23andme, מ- 400$ ל- 25$, עבור 10,000 חולי הפרקינסון הראשונים אשר ישלחו את הרוק שלהם לבדיקה גנטית אצל החברה (לינק לידיעה).
הידיעה הזו היא התפתחות נוספת למה שכתבתי עליו לפני חצי שנה, שם טענתי שההוזלה בריצוף הגנום תגרום לכולנו להשקיע כסף במחקר רפואי.
אז אומנם זה עוד לא התרחש, אבל הצעד של סרגיי ברין רק מעודד אותי להמשיך לקוות שההשקעה של הציבור הרחב במחקר רפואי תהיה עוד אחת המגמות של העשורים הבאים.