מי רוצה לשוחח באינטרנט? בין תשישות-רשת לפרדוקס הבחירה

ניב ליליאן פירסם את "היכן שזקני השבט הולכים למות" פוסט נוגע ללב על זמן ושינוי.
בפוסט, ניב מתייחס לתופעה של אתרי אינטרנט וותיקים (עין הדג, רשימות, האייל הקורא) שאספו לתוכם תריסרי גולשים אשר הגיעו לבקר ושוחחו האחד עם השני, תופעה שבתקופה האחרונה מגיעה לסיומה.

אז עם מי נשארנו?
יש את אתרי הפורומים השונים (תפוז, כך אני שומע, עדיין פעיל). יש את ויקיפידיה העברית, אשר יש שיערערו על האם תרבות הדיון שם נעימה למבקר החדש, אך כך או אחרת היא חיה ונושמת(ראו את השיחה סביב מחיקת הערך "ענת קם". ולאחריו דף השיחה על כתיבת הערך ענת קם)

ומה עוד? ים של בלוגרים. מספר תגובות פה ושם, אבל ללא שיחה.

רגע, שכחנו עוד מישהו לא? רשתות חברתיות. טוויטר, פייסבוק וגוגל-באז.
ואיך תרבות הדיון שם?
בטוויטר – בעייתי (140 תווים למסר, זה נשמע מפתה – אבל בואו נודע על האמת, זה מקשה על דיון מעמיק…).
בגוגל באז – עוד לא ברור שתפס מספיק תשומת לב ציבורית (למרות שכאשר יש דיונים שם, הם לא רעים בכלל)
בפייסבוק – אני לא יודע, לא שמתי לב מתוך כמות ההזמנות לקבוצות ואירועים פיקטיביים שרק זיהמו לי את תיבת הדואר.

הטענה של ניב (אם הבנתי אותה נכון) היא שעם השנים קיבלנו עוד ועוד (ועוד!) אפשרויות לשוחח. אבל השיחה ברשת פוחתת. האם זה באמת קורא?
בשביל לענות ברצינות, צריך היה לאסוף נתונים ולנתחם.
אבל באינטואיציה – אני חושד שניב צודק.
ולמה זה קורה?
לדעתי – בגלל תשישות-רשת מצטברת של אנשים רבים, בשילוב עם "פרדוקס הבחירה".
להסבר מקיף על פרדוקס הבחירה, הנה הרצאתו המרתקת של בארי שוורץ בטד:

מה אתם חושבים על זה?
רוצים לפתח על זה כאן דיון? (ואם לא, אז בעצם, למה לא?)

לחיות "לנצח" – ראיון עם טל גלילי (רגע, זה אני!) בתוכנית הבוקר של ערוץ 10

ביום ראשון האחרון (11.04.2010), זכיתי להתראיין בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 (בעקבות הכתבה שפורסמה בהארץ על טרנסהומניזם) לאייטם של 7 דקות (במקור אמרו לי שזה יהיה 5, אני מוחמא).

אני מזהיר אתכם שראיונות מסוג זה אינן מתאפיינות בעמקות דיונית (אופיה של הטלויזיה המשודרת. ולמי שלא קרא, אני ממליץ על הסקר "לבדר את עצמנו למוות" בשביל הרחבה על תרבות ה"ועכשיו…. זה!").

מה שכן, למזלי, זכיתי לקבל שאלות טובות (דהיינו, שאלות שידעתי איך לענות עליהן), אשר איפשרו להעביר מסרים בעלי ערך. שאלות כמו:

  • "אתה מעריך שתחיה לנצח?"
  • "1000 שנה של מיסים?!"
  • "איך אנחנו נחיה לנצח?"
  • "זה הגיע מעולם המדע בדיוני?"
  • "עיצבנו את כדור הארץ גם ככה. נמלא את הארץ בזקנים ויהיה פיצוץ אוכלוסין, למה שלא פשוט תיתן לנו הזקנים למות?"
  • "להאריך בלא טיבעי, יגרום לעולם להתפוצץ"
  • "אז איך זה יקרה בפועל?"
  • "טרנסהומניזם – אתם תנועה רוחנית? אתה קבוצות דיון? מה אתם עושים בעניין?"
  • "יש משהו אמיתי שאתה עושה כדי להאריך את חייך?"
  • "אתה – במסגרת הרעיון – מפתח משהו?"
  • "זה לא רעיון הזוי?"
  • "האם תצפה לנצח בתוכנית הבוקר?" (פה התלוצצתי, לא התכוונתי ברצינות כשאמרתי כן!)

הראיון התחיל במשפט: "ממשהו לא בריא אנו עוברים אולי למשהו קצת מיסטי"
והסתיים במשפט המפוחד: "1000 שנה… נישמע לי ארוך מידי!"
שקיבל את המענה המרגיע: "לא יקרה, לא להיבהל!"

אז כנראה שלא "שיכנעתי" אף אחד באולפן, אבל אם הועבר אפילו שמץ מהרעיון לציבור הרחב, דייני.

והנה הראיון המוקלט:
(אם תוכלו להצביע בעד הסרטון, להפיץ בין חבריכם, לשמור כמועדף – זה יהיה מאד נחמד 🙂 )

להרחבה (שהיא כן מעמיקה) בנושא, אני מזמין אתכם לאתר "סינגולריות | הארכת-חיים" – מגאזין מקוון בנושא, על ידי וחברים אחרים.

תודה רבה מגיעה ל: נדב, נעם, רז, איליה, סרג'יו, שני, פינקי, ליאור ושאר הטרנסהומניסטים המקסימים שעזרו לי במייל בהכנתי לראיון – בלעדיכם זה היה יוצא הרבה פחות מוצלח. וכמובן, תודה לאסף מעיתון הארץ על שיזם וקידם את כתיבת המאמר על הנושא בעיתון, תודה מקרב לב!

טרנסהומניזם – מחר מראיינים אותי על זה בגל"צ (עידכון: ביטלו)

שלום חברים וקוראים יקרים, מתוך התרגשות – חשבתי לשתף.
מחר (יום שבת) בעשרים לשתים-עשרה, אני צפוי לקיים ראיון טלפוני בגלי צה"ל,(ביטלו) בעקבות הכתבה שפורסמה בהארץ על טרנסהומניזם (שם גם רואיינתי).

איך אני בכלל קשור לנושא של טרנסהומניזם:

  • אני חובב מד"ב ופנטזיה עוד מהילדות. אני כבר שנים מקווה שחיי לא יסתיימו בגיל 80 (או 90 או 120), אלא במקום זאת לזכות לחיות מאות (ויותר) של שנים לעתיד.
  • בעקבות כך, זכיתי להכיר ולהיפגש עם אנשים אחרים שמקווים לתוחלת חיים ארוכה (להל"ן טרנהומניסטים), התחלתי להגיע למפגשים שהם מקיימים אחת לכמה חודשים (ונהייתי לאחד מהם).
  • התעניינותי בנושא היה לאחת הסיבות שהובילו אותי להמשיך בלימודי לתואר שני בביו-סטטיסטיקה.
  • ולאחרונה, זה הוביל אותי להקים (ביחד עם איליה, סרג'יו, וחברים נוספים), אתר בנושא של טרנסהומניזם, הארכת חיים, וסינגולריות בכתובת:
    www.singulariut.com

עידכון: ביטלו את הראיון איתי בעקבות מותו של נשיא פולין בהתרסקות המטוס ברוסיה, חבל. מאידך – ייתכן ואני אופיע ביום ראשון בטלויזיה.

עידכון 2: הופעתי בסוף בתוכנית הבוקר של ערוץ 10. גם הייתי אמור להופיע בחדשות שעה 5 בערוץ 1, אבל הם ביטלו (ככה זה עסקי הבידור…). אני אעלה את הסרטון בקרוב.

קידום אתרים בוורדפרס: כיצד להשתמש ברג'אקס (regex) כדי לשנות *המון* קישורים בעלי מבנה דומה

רקע

במזל טוב, האתר "רשימות" התחילו לאפשר העברה של הבלוגים של הכותבים ברשימות למערכת וורדפרס (באיכסון עצמי, או באיכסון של wordpress.com).

לכבוד זאת, סייעתי לאחי שוקי להעביר את הבלוג שלו לבלוג עצמאי חדש ונוצץ: "שוקי 101".

האתגר: שימור קישורים פנימיים

אבל המעבר הציב אתגר SEO: כלי ההמרה של רשימות מאפשר להעביר פוסטים מהבלוג הישן לבלוג החדש, אבל אם בבלוג הישן היה לכם לינקים שהפנו אל האתר הישן (המכונים גם internal links), הם ימשיכו לקשר לאתר הישן (ולא לחדש) גם לאחר המעבר..
כלומר – לאחר המעבר מרשימות לבלוג אחר, הלינקים הפנימיים של הבלוג שלכם יהפכו להיות לינקים חיצוניים לבלוג הישן שלכם. מבחינת SEO זה מאד לא רצוי.

אז איך פותרים זאת?
אפשרות אחת היא לעבור פוסט פוסט, לחפש לינקים ולתקן את כולם. בהתחשב בזה שאחי שוקי כותב את הבלוג שלו משנת 2003 וכתב קרוב ל- 1,200 פוסטים, החלטנו בפה אחד שנוותר על הרעיון הזה. אז מה עוד אפשר לעשות?

הערה שחשוב להדגיש

לאחר פירסום הפוסט פנה אלי אורי ברוכין וכתב לי הערה שחשוב לי שתועבר הלאה (בתימצות – הכל יהיה טוב), ובאריכות:

גם אם הלינקים החדשים שלהם אינם נראים מבוססי הקוד, הרי שייצאנו את כל הפוסטים מלכתחילה עם הקוד הזה, כך שגם לינק עם קוד עובד, מלכתחילה, אצל כולם. על זה יהיו מבוססות ההפניות האוטומטיות מהאתר הישן.
זה אומר גם שמי שלא ישנו – הלינקים הפנימיים פשוט יעבירו אל ההפנייה ואז בחזרה ללינק המתאים בבלוג החדש – אז אין מה לדאוג. לאלה ש-SEO חשוב להם במיוחד, מומלץ להשתמש בפתרון שלך, אבל לשאר עדיף לא להסתבך עם זה.

אני מבקש להדגיש זאת שוב: גם אם לא תשתמשו במה שאני מתאר בבלוג שלי, הרי שבעתיד (הנראה לעין), אנשים שילחצו על קישור יגיעו לאתר רשימות ומשם יופנו חזרה לבלוג שלכם. כך שמבחינת גולשים, אתם תהיו בסדר בכל מקרה.
הייתרון בשיטה שאני מציע הוא לאלו מכם שמעניין אותם כל הקטע הזה של SEO (וגם כן, אף אחד לא יודע באמת עד כמה זה קריטי. אבל לנו זה נראה מספיק מעניין כדי לבדוק ולגלות איך עושים זאת – גם אם לא תעשו את מה שאני מציע, יהיה בסדר)

הפתרון: החלפת לינקים באופן מובנה (בעזרת regex)

יש כמה שלבים לפתרון הנוכחי:
0) בצעו גיבוי מלא של הבלוג שלכם!!! (wp-dbmanager הוא פתרון טוב בעיני, כי הוא מאפשר לשחזר גיבויים בקלות רבה)
1) עליכם להתקין את תוסף הוורדפרס (הנהדר): Search Regex
2)
היות ושוקי הוא מקדם אתרים משכמו ומעלה, הוא חזה מראש את הבעיה הזו ודאג (כך הבנתי) שמספר הפוסט שהיה לו בבלוג ברשימות יהיה גם מספר הפוסט שלו בבלוג וורדפרס החדש שלו.
כך לדוגמא, הלינק של פרוייקט הטחינה הגדול (סדרת הפוסטים המיתולוגית שהובילה להקמה של בלוג החומוס), הייתה בבלוג ברשימות:
http://notes.co.il/shooky/8508.asp
ובבלוג החדש היא נהפכה להיות:
http://www.shooky101.com/?p=8508

המבנה הקבוע הזה מאפשר לנו ליצור מערכת כללים שימירו את הלינקים הפנימיים מהבלוג הישן, להיות לינקים פנימיים לבלוג החדש. וכך עשיתי זאת.

כעת עליכם להכנס לתפריט ה "search regex" תחת "כלים" ולהתחיל לבצע החלפות. סמנו את תיבת ה – regex. ובחרו ב post content בתור ה source. כעת מלאו את הפרטים באופן הבא (החליפו את שם האתר של שוקי שמופיע בדוגמאות, לשם האתר שלכם)
שלב א: (החלפת כל פעם ששוקי נתן לינק לעמוד הבית שלו), מלאו את
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/"

תלחצו על הכפתור "replace" כדי לראות מה התוצאות (כך שאין שום בעיות יוצאות דופן). אם הכל הולך כשורה לחצו על "replace and save" כדי לשמור את התוצאות לבסיס הנתונים.

שלב ב: (אותו הדבר אבל בלי סלש)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/"

שלב ג: (להחליף את כל המקרים שיש בהם לינק עם מספר, ללינק החדש כאשר המספר נכנס למקום המתאים בלינק החדש = קסם!)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9])\.asp"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"

שלב ד: (אותו הדבר, אבל למקרים שבהם לא היה סיומת asp ללינק המקורי)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9])"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"

שלב ה: (פותר עוד כמה מקרים שלא ברור לי למה הם לא נתפסו קודם לכן)
חיפוש ב: @"http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*?)\.asp"@
החלפה ב: "http://www.shooky101.com/?p=$1"

שלב ו: (לבדוק ללא סימן ה regex, האם פיספסנו משהו)
חיפוש של: http://notes.co.il/shooky
(בשלב הזה מצאתי כאלו מקרים כאשר היו פגמים בלינק)

למהדרים, אפשר גם לטפל קצת בלינקים שבתגובות. אם תבחרו בתור source את comment author URL,
תוכל לבצע משהו כמו זה (שימו לב שהפעם אין "גרשיים", כי אף פעם לא משתמשים בהם בתגובות. זה יוצר קצת סיפור, שימו לב לסדר שבו אני מבצע את הפעולות!):

החלפה של: @http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky/(.*[0-9]).asp@
ב: http://www.shooky101.com/?p=$1

ואז –

החלפה של: @http://(?:www\.)?notes\.co\.il/shooky@
ב: http://www.shooky101.com/

3) תתקינו את התוסף Broken Link Checker – כדי למצוא ולתקן עוד כל מיני מקרים (מוזרים לרוב) של לינקים שבורים/לא-תיקניים.

מקווה שעזרתי לכם (אם כן, אני אוהב לקבל תגובות בבלוג, לינקים ומסאז' טוב…)

גוגל באז – סיכום מה שנכתב על זה ברשת (ולאן לדעתי זה הולך)

גוגל השיקו את "גוגל-באז". מטרתי במאמר זה היא לסכם את שלל המאמרים שמצאתי ברשת על השירות החדש ולגבש הסבר על מה קורה פה ולאן זה (לדעתי) הולך.

סיכום בפיסקה: גוגל ביצעו מהלך מבריק, שנותן להם סיכוי להיות המובילים בשוק העתידי של חיפוש ופירסום מקוון. וכעת אני אסביר מדוע.

*  *  *  *

(בקצרה) מה זה גוגל-באזז: זהו שירות המאפשר למשתמשי ג'ימייל לבצע עידכוני סטטוס ל"חבריהם" (מתוך אנשי הקשר של ג'ימייל). לכלול בעידכוני הסטטוס הרבה סוגים של מידע (טקסט, תמונות, אודיו, סרטים, מיקום). הסטטוסים יכולים להישאב ממקורות קיימים (נאמר, הטוויטר או הבלוג שלכם) והחברים שעוקבים אחריכם יכולים להגיב לסטטוסים ולהמליץ עליהם לחברים אחרים. אפשר להשתמש בשירות מהמחשב או מהסלולרי.
עידכון (טיפ): באפשרותכם ליצור באז חדש על ידי משלוח אימייל אל: [email protected] (תודה לניב קלדרון על הטיפ)

הנה סרטון (קצר) המדגים את הנאמר:

עוד המלצונת: הדס אדלר יצרה סרטון (בעברית) המסביר כיצד להשתמש בגוגל באז. וגם גאדג'ט גורו פירסם אחלה פוסט המסביר על השימוש בגוגלבאז.

הדברים הרעים שחושבים ברשת על גוגל באז

חיפוש זריז בבלוגוספירה הישראלית העלה שלל מאמרים. הרבה מהפוסטים היו שליליים. בלוגרים חוששים מעודף רעש, מפלישה לאימייל שלהם ומאובדן נוסף של פרטיות:

  • יובל דרור כתב ב "גוגל מציגה: אתם מטומטמים" – "ההשקה של באז היא עבורי אירוע מכונן כיוון שהיא ממחישה בצורה חדה כתער עד כמה הראש שלי מתפוצץ מרעש דיגיטלי, חסר פשר, חסר משמעות, חסר תוחלת, חסר סדר." (זאת במקביל לפוסט הומוריסטי עם רעיונות לרשתות חברתיות חדשות שגוגל יקימו, כגון: גוגל פגז, גוגל נאנז, גוגל מופז, גוגל דאז, גוגל ארגז, גוגל שימפאנז וכן הלאה והלאה)
  • ניב קלדרון כתב ב "גוגל באזז- חוויית משתמש ומחשבות" – "[בבאזז]…כל דבר שקורה בהווה מגיע לנו למייל שהוא סוג של המעוז האחרון של התקשורת הקונבנציונלית, הבאזז מכניס את העולם החברתי החדש למעוז "מדורת השבט" האחרון [(האימייל)]"
  • רויטל סלומון כתבה ב"יאללה, תן גז, גוגל באז" – "כל מה שתעשו, כל נאד שתתקעו ברשת או באתר גוגל כלשהו, יפורסם לרשימת עוקבים בלתי הגיונית בעליל, שגוגל ייצרה במיוחד בשבילכם, על פי מאפיינים לא ברורים ומטרידים."
  • אורלי בראון כתבה ב"הרשת רוחשת. הבאז, הגוגל והבלבול" – "אז מה הפחיד אותי בבאזז? שפתאום המקום הכי פרטי שלי והכי חשוב לי הופך להיות סוג של פלטפורמה חברתית, שאני אפסיק לזכור איפה רשמתי מה ואיזה תגובות (כבר קורה), שאני לא אהיה בטוחה מה מופיע ומה לא ובקיצור בלבול…"
  • הבלוגר דור (וגם אחרים) כתבו פוסט על כיצד לכבות את הבאז (לוחצים על הלינק קטן בתחתית ה- Gmail שאומר "כבו את הבאז" או "turn off buzz").

הקונטקסט

אבל במקביל למחשבות הכפירה בשירות החדש של גוגל, הבלוגרים גם מביאים את ההקשר הרחב יותר של התופעה. גל מור שואל "האם GOOGLE BUZZ יהרוג את טוויטר?" (ובעצם, גם פייסבוק), ניב מדבר על אותו הדבר בפוסט שלו ועל כך גם מדברים מורן בר ויניב פלדמן בפוסט "ה-Buzz של גוגל מאיים להשתלט על הזירה החברתית". אבל בעיני שני הפוסטים הכי חשובים הגיע דווקא מהבלוגוספירה העולמית. הראשון הוא הפוסט של טקקרנצ' "Google Acquires Aardvark For $50 million" והשני הוא "Google Buzz: "Are You at Work? How About a $.99 Big Mac From McDonald's, Three Blocks Away?""

איך כל הפוסטים הללו (ואחרים) משתלבים יחד?

באופן הבא: באמצעות שיחרור הגוגל-באז, גוגל ביצעה מהלך אסטרטגי מרכזי שיאפשר לה להפוך את בסיס משתמשי הג'ימייל שלה ממשתמשים נפרדים לרשת חברתית. כבר כעת יש לגוגל את המידע, אבל על ידי יצירת הגוגל-באז, גוגל מעניקה לעצמה את הלגיטימציה להשתמש במידע על הקשרים החברתיים בין המשתמשים בג'ימייל, עבור השירותים האחרים שלה. המידע החברתי על המשתמשים (בשילוב עם שלל פיט'צרים נוספים של גוגל באז) יאפשר לגוגל להרחיב את עצמה מחברת פירסום שהוא מבוסס "תוצאות חיפוש" או "מבוסס תוכן", לחברת פירסום שיכולה להציע פירסום "מבוסס מיקום" והכי חשוב "פירסום מבוסס שאלות" ו-"פירסום מבוסס אנשים".

הנה ההסבר: חייבים לזכור שגוגל היא חברת פירסום. הכסף שמניע את גוגל מגיע מפירסום (גוגל-אדוורדז) בתוצאות החיפוש של אנשים במנוע החיפוש "גוגל". כך גוגל מציעה "פירסום מבוסס תוצאות חיפוש". אבל גוגל הבינה שאם הם יישארו רק במנוע החיפוש שלהם, הם ייעלמו.

זה למה גוגל הרחיבה את הפירסומות שלה לתוך רשת השותפים של גוגל (כך בלוגים, כמו בלוג החומוס לדוגמא, מקבלים כסף דרך גוגל-אדסנס). גוגל אדסנס נותנת ליוצרי התוכן להציב אצלם פרסומות ולמפרסמים היא מאפשרת לעשות "פירסום מבוסס תוכן". אבל זה לא מספיק.
בשלב הקרוב, גוגל רוצה לתת לנו "פירסום מבוסס מיקום". לגוגל יש את גוגל-מפות (שירות המפות של גוגל), גוגל אנדרואיד (מערכת הפעלה, קוד-פתוח, לטלפונים סלולרים) וגוגל-פון (מכשיר סלולרי בחסות גוגל). אז מה חסר להם? לדעת את המיקום שלנו כרגע. ואיך הם מתכננים לעשות את זה? באמצעות הגוגל-באז. הגוגל באז מאפשר לאנשים ליצור הודעות סטטוסים מהמכשירים הסלולריים שלהם, ביחד עם תיוג (אוטומאטי) של המיקום שלהם בזמן יצירת הסטטוס. זה מאפשר, לדוגמא, לראות את הסטטוסים (של ה"חברים" שלנו) שנמצאים סביב מקום כלשהו. כדי לראות מה זה אומר, צפו בסרטון הבא:

אבל מה שזה בעצם אומר, הוא שגוגל תוכל להציע למפרסמים "פירסום מבוסס מיקום". כלומר, ליצור פרסומת (דרך גוגל אדוורדז), שתעלה כל פעם שמישהו מגיע לאיזור מסויים (והרי גוגל יודעים זאת, כיוון שהם אמרו להם היכן הם נמצאים דרך גוגל-באז).

עד כאן זה מה שכולם דיברו עליו. אבל יש עוד מרכיב אחד בסיפור, שהוא חשוב לא פחות (ואף יותר) מהקודמים: "חיפוש מבוסס שאלות". הדור הבא של חיפוש (ואני אומר את זה כמשתמש, לא ברמת התיאוריה) הוא חיפוש מבוסס שאלות (שאנשים אמיתיים עונים עליהם). כבר ישנו אתר אינטרנט (עם 90,000 משתמשים) שמאפשר זאת – קוראים לשירות הזה Vark.com (אדווארק או ווארק בקיצור). מדובר במנוע חיפוש שמאפשר לכם לשאול שאלה (האתר מתייג לאיזה נושאים השאלה קשורה) ואז האתר ימצא עבורכם מישהו (ברשת החברים המורחבת שלכם) שיענה לכם על השאלה (תודה לאייל סלע על שגילה לי את האתר הזה לפני כמה חודשים). ואת השירות הזה (כך פורסם היום) גוגל קנו!

השירות של אדווארק נשען על רשת חברתית של אנשים. כדי לאפשר לגוגל להכניס את (200 מליון) משתמשי הג'ימייל שלה לתוך אדווארק, היא קודם הייתה חייבת להפוך את ג'ימייל ל"רשת חברתית פתוחה" (דהיינו כזו שבה יש הצהרה רישמית שלנו, עם וויתור על פרטיות, על מיהם החברים שלנו). מרגע שגוגל פתחו את גוגל-באז, הדרך בשבילם פתוחה (לאחר שהאבק ישקע ואנשים יתרגלו לממשק והכל), לשלב לתוך הגוגל-באז את אדווארק. המשמעות של זה היא תוספת של (עד כ-) 200 מליון משתמשי ג'ימייל למנוע החיפוש, מבוסס אנשים, הגדול ביותר שנוצר אי פעם. מה שיאפשר לגוגל לשלב את הפירסומות שלה בתוך מנוע חיפוש מבוסס שאלות. זה מדהים!

והדבר הכי מדהים (שבערך כולם מבינים), זה שמרגע שגוגל שולטים ב"רשת חברתית" (דהיינו גוגל-באז), הם יוכלו להציע למפרסמים "פירסום מבוסס אנשים". במשמעות של – פרסם רק לאנשים מעל גיל X, זכרים, בעלי סוג פרופיל חברים כזה וכזה, בעלי הרגלי עבודה כאלה וכאלה, וכו' וכו'.

לאן זה מוביל את כולנו – עולם (כמעט) נטול פרטיות (למול גוגל, או חברה אחרת שתשיג אותה בסיבוב). הרבה יותר נגישות למידע ולאנשים. הרבה יותר צורך בניהול מידע, ניהול זמן, תיעדוף מטרות ומציאת פרופורציות בחיים.

כמו שעלה בשיחה שלי עם אחייני אוריאל (שבין שאר מעלותיו הוא חוקר תרבות מבריק), בספר 1984 פחדנו שהממשלה תהפוך לאח הגדול. ופתאום מצאנו את עצמנו בעולם שבו חברות מסחריות, ואנחנו (כהמון) נהפכנו לאח-הגדול של עצמנו…

עידכון: ושלא יהיה צל של ספק, גוגל מאנדקס שיחות Google Buzz

הנה סרטון קלאסי (Epic 2015) שמדגים חזון עתידי (וקצת מפחיד) של כמות הכוח שגוגל הולכת לצבור בשנים הקרובות (ישנם עוד לפחות שלושה סרטונים בעלי אופי דומה. אולי נפרסם את כולם ביחד מתישהו…):

והערות קטנות לסיום:

חדירה: אני חושב שהגוגל-באז מציג את קונספט הסטטוסים לאנשים שאינם משתמשים בטוויטר או בפייסבוק.

תחרות: אני חושב שהגוגל-באז יכול (תאורתית) למחוק את טוויטר. והוא יהווה תחרות לפייסבוק (שבדיוק משיקה שירות אימייל משל עצמה שיתחרה בג'ימייל). בעיקר בהתחשב שלגוגל יש את גוגל-חבר-חבר (שמחברת את הרשת החברתית של גוגל בתוך אתרי אינטרנט ובלוגים אחרים), ו- API לגוגל-באז.

יהיה מעניין!