לינק לפוסט מומלץ: אודות ספר הסינגולריות של ריי קורצוויל

בזכותו של יגאל חמיש, גיליתי את בלוגו של אמנון כרמל.

ושם, מצאתי את הכתבה המופלאה הזו על הספר "הסנגולריות קרבה" של ריי קורצוויל.

אמנון מספק מבט חטוף דרך טענותיו של קורצוויל בספר, וחושף עתיד שאני שומע אותו מתקרב אלינו מכיוונים רבים. והכי כיף, הדיון בסוף המאמר – משובח לחלוטין.

רוצו לקרוא !

ועידכון, בין התגובות למאמר, נתקלתי בקישור לסרט הבא (Building Gods). בינתיים אני משאיר אותו כאן לצפיה (אני בטח אגיע ללראות אותו רק עוד כמה ימים)

למה מישהי שרה על בגידה בגבר שאוהב אותה

דוד, איש יקר, כתב על שיר שהוא שמע ועיצבן אותו.

בתימצות: הזמרת בשיר מספרת שהיא בוגדת בגבר שהיא איתו. הגבר מאוהב בה, היא לא אוהבת אותו – והבגידה בידיעה.

הרשומה מעלה סוגיות מתבקשות החל מ- "מה, היא שרוטה ?" וכלה ב "אנחנו ממש לא מקשיבים למילות השיר שאנו שומעים מה…" (סוגיה שקיבלה הרחבה מקסימה בבלוג של גילי ברשימות).

הפוסט הזה היא תגובה ל "מה היא שרוטה ?!?!". ובעצם לשאלה של "איך קורא דבר כזה". לשם כך – אני מפנה את הבמה לאלן פישר, מדענית אשר חוקרת (ובסרטון טד שלפנינו, מרצה על) אהבה. ספציפית לעניינו, ההרצאה של אלן, מלבד שהיא מרתקת – מציגה טענה מרתקת לפיה ישנן איזורים שונים במוח אשר אחראיים לתחושות של: אהבה, מיניות והקשרות. כך שמצבים פתולוגיים בהם יש אחד ואין את האחרים, הם חלק מהתופעה האנושית. תהנו.

"האם יש לחשוש מכך שקוד פתוח ישמש טרוריסטים ?"

השאלה הזו עלתה ברשומה הזאת (מתוך בלוג הזנב הארוך).

כריס אנדרסון (הסופר של הספר "הזנב הארוך"), משתעשע בבנייה של מטוסים קטנים (מטוסים זעירים ללא טייס = מזל"ט = מזל טוב) והטכנולוגיה שמתלווה אליהם.  כאשר את הקוד הרלוונטי, הוא מפיץ כקוד פתוח. ותומך בו בקבוצת דיון מתאימה.

אחד המיתוסים שכריס נאלץ להתמודד איתם, הוא החשש שפירסום עבודתו יסייע לטרוריסטים להכין מזל"טים, ולהשתמש בהם כנגד ארה"ב או מדינות "טובות" אחרות.

השאלה כירסמה בליבו אף יותר, כאשר אמיר, בחור איראני בן 17, פירסם בקבוצת הדיון של כריס תמונה של מזלט שהוא בנה – צבוע בצבעים של דגל איראן.

אני מפנה לדיון הזה (למי שמתעניין בנושא), כי הפוסט הנ"ל גרר אחריו שלל תגובות (כולל זו של אמיר), שהתייחסו לסוגיה (שיכולים בטח לעניין את חלקכם).

מה שהכי עניין אותי מכל הסיפור, היה הדוגמא המהממת לאיך האינטרנט מאפשר לקרב לבבות בין אנשים השוכנים בשתי מדינות שעויינות האחת לשניה. איני אומר שקוד פתוח הוא פתרון לבעיות העולם, אבל רשומות כאלו עוזרות לי להאמין שאולי קוד פתוח (והקהילה שצומחת סביבו !), היא ההזדמנות ליותר פלורליזם ואחווה בעולם. (אגב, הרצון להדגים את הדומה בין אנשים – הוא שהצית את הפרוייקט המקסים "אנחנו מרגישים בסדר" עליו סיפרתי כאן)
(אגב, אם נתקלתם בעוד דוגמאות לתופעות חברתיות מעניינות שצומחות דרך קוד פתוח, אשמח אם תספרו לי על זה בתגובות)

על בדידות – מנזיר בודהיסטי

אחרי הפוסט של "זונה יהיו אחרות", הרגשתי שאני מוכרח לאזן.

אג'אן בראמאבאסמו (Ajahn Brahmavamso), הוא נזיר בודהיסטי. ונואם מצחיק ומחונן. בשיחה שלפנינו, הוא מרצה על הנושא של בדידות. כדבריו: בתור אדם שמעביר הרבה מזמנו בבדידות, ניתן לדמיין שיש לו קצת הבנה בנושא. ואכן יש לו.
אוכל לתמצת את המסר ב "בדידות איננה שלילית כשלעצמה. הסבל יכול להימצא בבדידות ובזוגיות." ועם השאלה "כיצד את/ה מתייחס לבדידות שלך ?"
אבל לאמיתו של דבר, אין זה הפאנצ' ליין שמייחד את ההרצאה הזו, אלא הרוח שבה אג'אן מעביר את דבריו לקהל. אם תרצו, הרי שאפשר לכנות הרצאה מן הסוג הזה כ-"הרצאה תרפיוטית".
(נ.ב: ההרצאה אורכת שעה. שזה הרבה זמן. כשאני הקשבתי לה, פשוט הדלקתי את ההרצאה וסידרתי את החדר. )just a thought…