האם חבריכם פונים לאינטרנט עבור מידע רפואי ?

קחו אחריות על בריאותכם !

אחי האהוב כתב בבלוג המיגרנה פוסט על בריאות ואינטרנט. המסר שלו הוא פשוט: קחו אחריות על הבריאות של עצמכם – תחפשו באינטרנט מידע בנושאים הקשורים בבריאותכם.

על אף שהמסר הוא פשוט, ולחלקנו ממש טריוויאלי – הרי שאם תבדקו, אתם צפויים לגלות שאנשים רבים סביבכם אינם עושים זאת.

למה אנשים לא מחפשים מידע רפואי באינטרנט ?

יש את הסיבה הכללית שאנשים מתחמקים מלהתמודד עם הבריאות של עצמם – זה, פסיכולוגית, לא פשוט.

אך בעיני יש לכך עוד סיבה, והיא שבתרבות שלנו עדיין קיימות שתי תפיסות לגבי מידע:

  • ספיגה פאסיבית של מידע (כמו זו שהועברה אלינו בכיתה, מהעיתון, הרדיו, הקולנוע והטלויזיה), למול
  • מעורבות אקטיבית בחיפוש, אירגון, יצירה, הפצה, והפנמה של ידע (כפי שבאה בימינו לביטוי במערכות של קבוצות דיון, וויקי, ואף בלוגים כמו זה שלי 🙂  ).

ההבדל התרבותי הזה משפיע מאד דרמטית על האנשים שסביבנו. והמדהים הוא, כיצד אנחנו שוכים שישנם אנשים כל כך חסרי אונים סביבנו – שבאמת תלויים לחלוטין בדברי הרופא.

דוגמא פשוטה: חפשו "הורדת חום" בגוגל. במקום השני אפשר למצוא את המאמר הזה.  ואני מדקלם את מה שכתוב שם:

חום –עד כמה זה באמת מסוכן אם בכלל ? (לקרוא עד הסוף !)

המיתוס טוען שחום גבוה יכול לגרום למגוון בעיות שונות ומשונות – לא משנה מה שמעתם,הכל –אבל הכל לא נכון. חום שמקורו מחלה וירלית או חיידקית לכשלעצמו אינו גורם לשום תופעות לוואי ארוכות טווח כאלו או אחרות.

מה שכתוב שם היה במרחק של שני קליקים מכל מי שיש לו חיבור אינטרנט. מאידך – אני מכיר אנשים רבים שברגע שיש להם חום, ישר ממהרים להוריד אותו, כאילו החום כשלעצמו היה הבעיה.

השאלה כיצד לחפש ולסנן מידע רפואי מהאינטרנט היא שאלה מרתקת שלא ארחיב עליה היום – רק אומר שהתברכתי בשני אחים, שכל אחד מהם (לטעמי) יודע לעשות זאת היטב.

ואסיים:

שביום רביעי 20 לפברואר 15:00-18:00 תינתן הזדמנות, למי שמעוניין, בקבלת טיפול דיקור, בעלות של 50 ש"ח, ממדקר מנוסה בשם "אילן מיגדלי", אשר מבקר כעת בארץ ומעביר סדנה למטפלים. מידע נוסף בבלוג דרך הכוונה – אתר ישראלי לחשיבה סינית (אני אהיה שם).

5 דברים מסוכנים שאתם רוצים לתת לילדכם לעשות

הרצאה מצויינת מטד. שאני מתכנן ליישם על האחיינים שלי בשנים הבאות 😀

הרשימה היא:
1) אש.
2) סכין כיס.
3) לזרוק חניתות
4) לפרק דברים (רצוי, לפני שזורקים אותם)
5) לנהוג במכונית.
(והוא גם ממליץ לצרוב מוזיקה, אבל על זה אין לי מה לומר)

ההרצאה:

הורדה נוחה של הרצאות מ- TED

TED.com הוא אתר שמציע לצפות (בחינם) בהרצאות שניתנו בכנס TED. ההרצאות מרחיבות אופקים, עשויות בטעם טוב ועורכות בין 5 דקות לחצי שעה.

אני חולק איתכם שמלאחרונה, TED מציעים לצפות בתכנים שלהם דרך פלייר בשם MIRO. מה שזה אומר הוא שמתקינים תוכנה, ומקבלים דרך נוחה להוריד מראש הרצאות שמעניינות אותנו, ואז לצפות בהם בקלות. הנה הלינקים להורדה:

Download the TED Miro player here, for Mac and for Windows.

וכבונוס, הנה ההרצאה שנתן כריס אנדרסון על החזון שלו לטד. ההרצאה ניתנה ב- 2002, אורכת כ- 13 דקות. (ואין לבלבל בין כריס אנדרסון של טד לבין כריס אנדרסון שעורך את WIRED וכתב את the long tail ):

דיווח ראשון של קבוצת העבודה של DataPortability (דוגמא מצויינת לאירגון ספונטאני ברשת)

dataportability.org היא קבוצה מעניינת. לפני כשבועיים העליתי את זה ש- YAHOO הכריזו על תמיכה ב- OpenID. ומאז (מסתבר) קרו עוד דברים חשובים בקבוצה. כדי להקל על אנשים שאינם חיים בתוך קבוצות הדיון שלהם (כמוני), קבוצת הדטה-פורטבילטי יצרו מסמך עידכון על מצבם, אותו ניתן לקרוא בלינק הזה (המסמך יחסית קצר).

למה שזה יעניין אותנו ? הוא צריך להיות בעל עניין מיוחד לאלו מאיתנו שמעוניינים בביצוע שינוי חברתי דרך האינטרנט, כיוון שהמסמך מתאר כיצד הקבוצה הזו מתארגנת/מנהלת את פעולותיה באינטרנט – וזה מעניין.
המסמך מתאר את קבוצות העבודה השונות שנפתחו (בגוגל-גרופס, כמובן). הוא מתאר שלכל קבוצת עבודה יש "אחראי קבוצה", ומפרט איזה הישגים בוצעו בכל קבוצה. יש פירוט על מתווה פעולה לטווח זמן קרוב ובינוני. יש גם 2 פריטי חדשות שמתארים תגובות לביקורות שהושמעו על הקבוצה, ורשימה של תומכים. אני מצרף כאן את הטקסט על רשימה זו, גם כי היא מעניינת וגם כדי להדגים את אופי הכתיבה במסמך:

The DataPortability initiative has received the open endorsement of several prominent companies and individuals. They include Microsoft, Google, Facebook, Six Apart, Plaxo, Flickr, Twitter and others. Each of these companies in public and in private, have committed different resources for the success of DataPortability. At a minimum, however, an official representative is to participate in the Action Groups.

To date however, participation from the major vendors or their representatives has been light to non-existent. This is of minor concern, however we hope and expect this to change once the Blueprints begin taking shape.

We plan to remain transparent about the participation (or lack-there-of) of all stakeholders in the ecosystem to ensure that the vision of DataPortability is actively pursued and implemented.

יפה מאד.

ולמי שרוצה להבין קצת יותר על הקבוצה, אני ממליץ לצפות בסרטון המשובח הבא (כ-2 דקות):

DataPortability – Connect, Control, Share, Remix from Smashcut Media on Vimeo.

"איך לקרוא לעצמי – בלוג או אתר ?" (או: דימוי הבלוגוספירה בארץ)

התשובה (שלי):

תקראו לעצמכם בלוג!

ועכשיו אחרי שיש לנו תשובה, אחקור בשארית הפוסט מדוע בכלל השאלה עולה (ולמה, לדעתי, חשוב לענות עליה).

מי שואל שאלה כזו ?

לאחרונה נתקלתי בשאלה הזו ממספר אנשים שעבורם בניתי בלוג: הם שואלים אותי ואת עצמם האם לקרוא לבלוג שבניתי להם "בלוג" או "אתר". אני אפילו זוכר שכששוקי ואני בנינו את בלוג החומוס, הקדשנו כמה דקות לשאלה הזו.

המוטיבציה לפוסט הנוכחי היא שלאחרונה עלו קולות מתוך קהילת האקדמאיים עבורם בניתי (בשיתוף פעולה עם איתמר שאלתיאל) את הבלוג "הפורום להגנת ההשכלה הגבוה" (שעל פתיחתו סיפרתי כאן). אשר אמרו "בואו נקרא לבלוג שלנו אתר".

מה אנשים (מסויימים) בארץ חושבים על בלוגים ?

לדעתי, המקור לשאלה "האם לקרוא לי בלוג או אתר?", מגיע מדימוי שלילי של אנשים בארץ על בלוגים. כאדם שאוהב סטטיסטיקה, הייתי שמח לכמת את זה – לעשות על זה סקר ולנתח את התוצאות. אבל היות ואין לי את האמצעים אני אסתפק בלנחש שאנשים רבים בארץ חושבים על בלוגים באותו אופן שבו התוכנית "ארץ נהדרת" מציגה אותם, לפיה: בלוג הוא יומן-רשת עבור נערות פאקאצות מתבגרות.

או במילים אחרות: בארץ, יש אנשים שחושבים ש "בלוג" = עמוד אינטרנט (שאיננו מוגבל בנפח) שמתמלא בתוכן (לא רציני ולא איכותי) על ידי מיעוט גרפומאני (כנראה, ללא חיים מעניינים – הרי אחרת מאיפה יש להם זמן לכתוב?).

ולמה שיהיה לנו איכפת שזה הדימוי של בלוגים ?

כי הדימוי של בלוגים בארץ מרחיק אנשים מהבלוגוספירה וכך פוגע בהתפתחות תרבות האינטרנט בארץ. כי דימוי שלילי של בלוגים בארץ, מדכא אנשים מוכשרים מלכתוב את התוכן (העיברי) האיכותי שלהם בבלוג. ומסביב לכל מוביל דעה שלא כותב את דעתו בבלוג, כך גם נעדרים מהבלוגוספירה רבבות של קוראי בלוגים פוטנציאליים שפשוט אין להם מה לקרוא.

ולהבנתי, הכניסה של אנשים לתרבות האינטרנט היא תנאי הכרחי לשינוי חברתי, שהשלבים היותר מפותחים שלו הוא שהתרבות שלנו תהיה בשלה לדברים כמו דמוקרטיא ישירה.

קצת לינקים

ולסיום – "מה זה בלוג"

ובשביל חסרי הנסיון שבינינו, אסיים את הפוסט הזה בלומר כמה מילים על מה זה בלוג. אתם יכולים לקרוא את זה, או פשוט לראות את הסרטון המקסים שצירפתי בסוף הפוסט שמלמד מהו בלוג ב plain english.

מהגדרת בלוג בויקיפדיה:

בלוג Blog (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט). המילה "בלוג" היא חיבור המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע.
בעידן הוב 2.0 שלטת מגמה שונה המנכיחה באינטרנט בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים.

מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.

(הערך בוויקיפדיה ממשיך ומפרט על סוגי בלוגים כגון: בלוג קהילתי, בלוג בארגון, בלוג אקדמי, בלוג עיתונאי)