"האם במצע של המפלגה שאתם מתכננים להצביע עבורה יש התייחסות לשיתוף קבצים, קוד פתוח, שקיפות טכנולוגית, תקני רשת ומחזור של מערכות מחשב? אם כן, אז כנראה שאתם מצביעים לתנועה הירוקה-מימד." זאת כתב היום קלינגר בבלוגו ופנה לנמק גם מדוע הוא לא יצביע לעבודה או למר"צ.
המצע הטכנולוגי של התי"מ (התנועה הירוקה מימד) הוא החלום הרטוב של כל ישראלי אוהב אינטרנט באשר הוא. יש תחושת קטרזיס בקריאת כל הדברים הללו שהיינו רוצים לראות ולא חלמנו שמפלגה תעיז להעלות אותם על הכתב. בעיקר לאחר שמהממשלה האחרונה סבלנו מכך שחוק נתוני התקשורת עבר, ועוד אנו ממשיכים להמתין בזמן שמונפת מעלינו החרב של חוק הצנזורה על הרשת (חוק 892).
אני מקווה שכמה שיותר בלוגרים יביעו תמיכה במצע הזה (ויכתבו עליו), שהתקשורת תתלבש על זה – ומי יודע אולי אפילו מפלגות נוספות יחליטו שיש דברים בגו (לא המשחק, המצע).
עוד לפני שהגעתי לכנס הבחירות של התנועה הירוקה מימד, כבר ידעתי שהם המפלגה לה אני אצביע בבחירות הקרובות.
זה לא היה כי קראתי את המצע שלהם, או בגלל שאחי שוקי אחראי לקמפיין האינטרנט שלהם. הסיבה להירתמות שלי הייתה מפגש בלוגרים (חשאי) שהתקיים ביום האחרון של שנת 2008.
במפגש השתתפו הן ערן בן-ימיני והן הרב מלכיאור, ובו הם הציגו את עצמם באופן שהוא הרבה מעבר לכריזמה – כי אם באותנטיות! התרגשתי להקשיב לאנשים שמעיזים לקוות במדינה שלנו. מתיימרים לשאוף לחשיבה לטווח רחוק ומערבבים מילים כמו חינוך עם מודעות לתרבות היהודית וגם הערבית. ועמוד השידרה להכל הוא השילוב בין חשיבה סביבתית לבין הפרדת דת-ומדינה (כפי שהיטיב לומר הרב מלכיאור: "אני לא אהיה היהודי של שבת שלך").
הכי הקסים אותי היו היחסים המפרגנים שבין ערן ומלכיאור. כבר כל כך התרגלתי לציניות בפוליטיקה הישראלית, שהרי ברור שאנשים שעובדים ביחד לא באמת מחבבים האחד את השני – וכאן אפשר לזהות שכוחם באחדותם. הם סופרים 10 שנים של עבודה משותפת ואני שמח מעודד ומפרגן לאיחוד של התנועה הירוקה מימד לבחירות הבאות עלינו לטובה.
מסקרן לדעת מהו הדבר שמוביל מישהו לצאת ולבחור למפלגה כזו או אחרת. מסתבר שעבורי כל מה שאני צריך הוא להקשיב לאנשים שמדברים בהגיון שנשמע בריא, ויוצרים רושם ברור של אנשים נקיי כפיים.
עבורי, אלו הבחירות הראשונות בחיי שאני מרגיש שהמפלגה לה אני מצביע היא לא הרע במיעוטו, אלא סיבה ממשית לצאת מהבית. ואולי השנה תעלה סוף סוף מפלגה עם סדר יום חברתי/סביבתי לפוליטיקה הישראלית. אני רוצה לקוות.
ואם אתם רוצים לראות מה הרשים אותי כל כך בערן בן ימיני וברב מלכיאור, הנה סרטון של קצת פחות מ- 7 דקות (שווה לצפות לפחות ב- 2 הדקות הראשונות). הסרט המציג כמה מהנקודות המרתקות שעלו במפגש הבלוגרים שהתקיים (בין הנושאים הנדונים: על המועמדים והרקורד שלהם, ענייני חברה וסביבה, תחבורה ציבורית בשבת וההתנגדות של הירוקה-מימד לחקיקה דתית, אחוז החסימה, המצע, אופיה של המדינה).
והרי הוא לפניכם:
(ותודה לד"ר-בלוגים, כרמל וייסמן, על העבודה המעולה בצילום הסרט ועריכתו – תודה!)
זהו פוסט פוליטי, אבל הוא לא יתחיל כך, הוא יתחיל בריקוד.
הריקוד מתבצע לשירו של תום ויטס "הכל הולך לגיהנום" ("Everything Goes To Hell" ), עם כוריאגרפיה וביצוע של נעה דר המדהימה. אני ממליץ לצפות בקליפ לאחר שקוראים את מילות השיר, משום שקטע הריקוד של נעה דר הוא המחזה (דהיינו פנטומימה, או "שפת תנועה") של מילות השיר של וויטס. וזה מבוצע באופן שרק רקדנית כנעה דר מסוגלת לה.
הנה מילות השיר:
Why be sweet, why be careful, why he kind?
A man has only one thing on his mind
Why ask palitely, why go lightly,
Why say please?
They only want to get you on your knees
There are a few things I never could believe
A woman when she weeps
A merchant when he swears
A thief who says he'll pay
A lawyer when he cares
A snake when he is sleeping
A drunkard when he prays
I don't believe you go to heaven
When you're good
Everything goes to hell, anyway…
Laissez-faire mi amour, ce la vie
Shall I return to shore or swim
Back out to sea? The world don't care what a soldier
Does in town
It's all hanging in the windows
By the pound
There are few things
I never could believe…
A woman when she weeps
A merchant when he swears
A thief who says he'll pay
A lawyer when he cares
A snake when he is sleeping
A drunkard when he prays
I don't believe you go to heaven
When you're good
Everything goes to hell, anyway…
I only want to hear your purr and to hear
Ou moan There is another man who brings
The money home
I don't want dishes in the sink
Please don't tell me what you
Feel of what you think
There are few things I never could believe…
והנה הקליפ (2:20 דקות) :
(מתחיל בדקה 1:08, אם הקליפ לא קופץ עבורכם לשם אוטומאטית, גיללו לשם ידנית)
הקליפ הועלה לרשת במסגרת פרוייקט העלאת קטעים של כוריאגרפים ישראלים, שייזמה זוגתי (או יש עלי לומר ארוסתי 🙂 ) האהובה דבורה. לאוהבי הריקוד שביניכם, דבורה אף כותבת בלוג באנגלית בנושא הריקוד בישראל בשם Dance In Israel .
על נעה דר הוסיף ואכתוב שהיא כוריאגרפית ישראלית בעלת רפרטואר עשיר של יצירות ריקוד. לעיתים תכופות היא מציגה עבודות ברחבי הארץ ויש לה סטודיו משלה בתל-אביב, אשר מהווה מקום הן לשיעורים והן להופעות (רשימת הופעות קרובה בסטודיו של נעה דר).
ביום שבו ראיתי את הקליפ הזה ידעתי שאני אעלה אותו מתישהו אצלי בבלוג. והנה "לשמחתי" הגיעה לה ההזדמנות במסגרת כתיבה על המלחמה בעזה.
(חידה לחובבי המד"ב: מאיפה לקוח המשפט שבכותרת ? 🙂 )
את ההזמנה להשתמש בגוגל-חבר-חבר בבלוג שלי (google friend connect) קיבלתי לפני כשבוע, אך לא טרחתי להכנס. כך זה נשאר עד אשר הוזמנתי דרך ניב להכנס לאתר מערצי הסטאר טרק. מרגע שנכנסתי וראיתי מה אפשר לעשות עם גוגל-חבר-חבר ישר אמרתי לעצמי "גם אני רוצה כזה !".
ואני מקווה שבסוף הפוסט הזה אתם תאמרו לעצמכם את אותו הדבר.
מה זה גוגל חבר חבר?
גוגל-חבר-חבר (פרנד-קונקט) הוא דרך לחבר את הבלוג (או האתר) שלנו לרשת חברתית חדשה (לא פייסבוק) אשר מתיימרות לשאוף לעקרונות של ניידות מידע. ניידות מידע, להזכירכם, היא היכולת לקחת את המידע החברתי שלנו מאתר לאתר מבלי להיות כבולים. לדוגמא: פייסבוק איננה עומדת בכללי ניידות המידע, כיוון שהיא אינה מאפשרת לחבריה לייצא את רשימת חבריה לרשת חברתית אחרת (ובכך נועלת את כולנו ברשת שלה – בווז). הנה סרטון (של פחות מ- 3 דקות) הממחיש היטב למה אנו רוצים ניידות מידע:
בעל הבלוג: מעלה 2 קבצים לתיקיית האתר ומטמיע קוד של גוגל בתפריט הניווט (דוגמא לאיך זה נראה אפשר לראות בתפריט הניווט השמאלי אצלי באתר).
האדם שמבקר בבלוג: יכול כעת להצטרף להיות "חבר בבלוג", בצורה שמזכירה את ה"קבוצות" בפייסבוק. ההרשמה לאתר מתבצעת על חשבון הג'ימייל שלכם (ואם אין לכם אז אפשר גם דרך חשבון הפלאקסו, אורקט, אופן-אי-די וצפויים להיות עוד דרכים בהמשך). פעולות בסיסיות אפשריות של חברי הבלוג:
חברי הבלוג יכולים להשאיר הודעות על ה"קיר" באתר (לדוגמא: ראו כיצד זה מייושם אצלי בצד שמאל באתר).
להציע "חברות" לחברים אחרים בבלוג -וכך להסתכל על הפרופילים שלהם, לראות איזה אתרים הם אוהבים, ולקבל גישה אל האימייל שלהם.
להזמין עוד חברים (מרשימת המיילים שלהם) לאתר.
הנה סרטון ווידיאו (כ- 3 דקות) המדגים את אשר כתבתי: