קטגוריה: קורא ברשת

בפוסט הקודם, עוזי איתי ואנוכי הסכמנו שהשאלה "כיצד לסנן מידע חדש שנתקלים בו?" – היא שאלה מצויינת.

והנה במקרה, נתקלתי היום בכתבה "Comparing Six Ways to Identify Top Blogs in Any Niche". שמציגה בעד-ונגד עבור שלל כלי חיפוש (והם: טכנורטי, דלישס, סטמבל-אפון, המלצות מגוגל-רידר, אייד-רסס וחיפוש הבלוגים של אסק). במאמר מופיעות כמה טענות מעניינות כגון:

1. Technorati doesn't feel as active today as it once did (מסכים)
2. Del.ico.us hasn't been evolving very quickly (בהחלט נכון, מאידך – עדיין אחלה שירות)
3. StumbleUpon is more "fun" than it is business (אני מסכים מאד)
4. Google Reader's new recommendations are very high quality, in tech at least (מעניין, לא ידעתי על זה)
5. Ask has the best blogsearch on the web, (There's very little spam. ) – (את זה לא ידעתי – מגניב)
6. הנקודה האחרונה שעליה הייתי רוצה להרחיב: AideRSS

AideRSS – הוא מנוע חיפוש בתוך פידים.
מכניסים לתוכו לינק של בלוג או של פיד (לאלו שלא יודעים מה זה, אנא קיראו את מה זה רסס) ומקבלים את רשימת כל הפוסטים של אותו הפיד, כאשר אפשר למיין אותם לפי "חשיבות". (החשיבות נקבעת לפי המדדים של: מספר התגובות לפוסט, כמה לינקים הוא קיבל מגוגל וכמה הוא קיבל מדלישס). הנה דוגמא לחיפוש שביצעתי על שני בלוגים שאני מחבב ("הרגלי-זן", ולייף-האקר):

• http://www.aiderss.com/hits/zenhabits.net
• http://www.aiderss.com/all/feeds.gawker.com/lifehacker/excerpts.xml

התוצאות רחוקות ממושלמות:

• זמן החיפוש (יחסית) איטי.
• החיפוש לא עובד כל כך עם בלוגים בעברית (הוא טוען שבבלוג החומוס אין כמעט תגובות. מצד שני, בבלוג החומוס האנגלי, הוא כן מראה את מספר התגובות לפוסט).
• גם אפשר לדון האם הקרטריונים של החשיבות הם מוצלחים.

אך בשורה התחתונה: AideRSS הוא אתר ששווה להכיר !

למתקדמים: עוד דרך יצירתית להשתמש ב-AideRSS, היא לשאוב רסס עבור שילוב תגיות מדלישס, ולהכניס אותו במנוע החיפוש. לדוגמא: נניח שאני רוצה למצוא עיצוב מעניין עבור בלוג וורדפרס, אז אני מכניס לחיפוש: http://del.icio.us/tag/theme+wordpress (כיוון שהוא יודע אוטומאטית לשאוב את הרסס של הלינק הזה). ואז הוא מביא לי את התוצאות (הנה לינק). מכאן ישר נתגלו לינקים מעניינים (הנה דוגמא לעיצוב וורדפרס כמגאזין: לינק).

TED.com הוא אתר שמציע לצפות (בחינם) בהרצאות שניתנו בכנס TED. ההרצאות מרחיבות אופקים, עשויות בטעם טוב ועורכות בין 5 דקות לחצי שעה.

אני חולק איתכם שמלאחרונה, TED מציעים לצפות בתכנים שלהם דרך פלייר בשם MIRO. מה שזה אומר הוא שמתקינים תוכנה, ומקבלים דרך נוחה להוריד מראש הרצאות שמעניינות אותנו, ואז לצפות בהם בקלות. הנה הלינקים להורדה:

Download the TED Miro player here, for Mac and for Windows.

וכבונוס, הנה ההרצאה שנתן כריס אנדרסון על החזון שלו לטד. ההרצאה ניתנה ב- 2002, אורכת כ- 13 דקות. (ואין לבלבל בין כריס אנדרסון של טד לבין כריס אנדרסון שעורך את WIRED וכתב את the long tail ):

dataportability.org היא קבוצה מעניינת. לפני כשבועיים העליתי את זה ש- YAHOO הכריזו על תמיכה ב- OpenID. ומאז (מסתבר) קרו עוד דברים חשובים בקבוצה. כדי להקל על אנשים שאינם חיים בתוך קבוצות הדיון שלהם (כמוני), קבוצת הדטה-פורטבילטי יצרו מסמך עידכון על מצבם, אותו ניתן לקרוא בלינק הזה (המסמך יחסית קצר).

למה שזה יעניין אותנו ? הוא צריך להיות בעל עניין מיוחד לאלו מאיתנו שמעוניינים בביצוע שינוי חברתי דרך האינטרנט, כיוון שהמסמך מתאר כיצד הקבוצה הזו מתארגנת/מנהלת את פעולותיה באינטרנט – וזה מעניין.
המסמך מתאר את קבוצות העבודה השונות שנפתחו (בגוגל-גרופס, כמובן). הוא מתאר שלכל קבוצת עבודה יש "אחראי קבוצה", ומפרט איזה הישגים בוצעו בכל קבוצה. יש פירוט על מתווה פעולה לטווח זמן קרוב ובינוני. יש גם 2 פריטי חדשות שמתארים תגובות לביקורות שהושמעו על הקבוצה, ורשימה של תומכים. אני מצרף כאן את הטקסט על רשימה זו, גם כי היא מעניינת וגם כדי להדגים את אופי הכתיבה במסמך:

The DataPortability initiative has received the open endorsement of several prominent companies and individuals. They include Microsoft, Google, Facebook, Six Apart, Plaxo, Flickr, Twitter and others. Each of these companies in public and in private, have committed different resources for the success of DataPortability. At a minimum, however, an official representative is to participate in the Action Groups.

To date however, participation from the major vendors or their representatives has been light to non-existent. This is of minor concern, however we hope and expect this to change once the Blueprints begin taking shape.

We plan to remain transparent about the participation (or lack-there-of) of all stakeholders in the ecosystem to ensure that the vision of DataPortability is actively pursued and implemented.

יפה מאד.

ולמי שרוצה להבין קצת יותר על הקבוצה, אני ממליץ לצפות בסרטון המשובח הבא (כ-2 דקות):

DataPortability – Connect, Control, Share, Remix from Smashcut Media on Vimeo.

התשובה (שלי):

תקראו לעצמכם בלוג!

ועכשיו אחרי שיש לנו תשובה, אחקור בשארית הפוסט מדוע בכלל השאלה עולה (ולמה, לדעתי, חשוב לענות עליה).

מי שואל שאלה כזו ?

לאחרונה נתקלתי בשאלה הזו ממספר אנשים שעבורם בניתי בלוג: הם שואלים אותי ואת עצמם האם לקרוא לבלוג שבניתי להם "בלוג" או "אתר". אני אפילו זוכר שכששוקי ואני בנינו את בלוג החומוס, הקדשנו כמה דקות לשאלה הזו.

המוטיבציה לפוסט הנוכחי היא שלאחרונה עלו קולות מתוך קהילת האקדמאיים עבורם בניתי (בשיתוף פעולה עם איתמר שאלתיאל) את הבלוג "הפורום להגנת ההשכלה הגבוה" (שעל פתיחתו סיפרתי כאן). אשר אמרו "בואו נקרא לבלוג שלנו אתר".

מה אנשים (מסויימים) בארץ חושבים על בלוגים ?

לדעתי, המקור לשאלה "האם לקרוא לי בלוג או אתר?", מגיע מדימוי שלילי של אנשים בארץ על בלוגים. כאדם שאוהב סטטיסטיקה, הייתי שמח לכמת את זה – לעשות על זה סקר ולנתח את התוצאות. אבל היות ואין לי את האמצעים אני אסתפק בלנחש שאנשים רבים בארץ חושבים על בלוגים באותו אופן שבו התוכנית "ארץ נהדרת" מציגה אותם, לפיה: בלוג הוא יומן-רשת עבור נערות פאקאצות מתבגרות.

או במילים אחרות: בארץ, יש אנשים שחושבים ש "בלוג" = עמוד אינטרנט (שאיננו מוגבל בנפח) שמתמלא בתוכן (לא רציני ולא איכותי) על ידי מיעוט גרפומאני (כנראה, ללא חיים מעניינים – הרי אחרת מאיפה יש להם זמן לכתוב?).

ולמה שיהיה לנו איכפת שזה הדימוי של בלוגים ?

כי הדימוי של בלוגים בארץ מרחיק אנשים מהבלוגוספירה וכך פוגע בהתפתחות תרבות האינטרנט בארץ. כי דימוי שלילי של בלוגים בארץ, מדכא אנשים מוכשרים מלכתוב את התוכן (העיברי) האיכותי שלהם בבלוג. ומסביב לכל מוביל דעה שלא כותב את דעתו בבלוג, כך גם נעדרים מהבלוגוספירה רבבות של קוראי בלוגים פוטנציאליים שפשוט אין להם מה לקרוא.

ולהבנתי, הכניסה של אנשים לתרבות האינטרנט היא תנאי הכרחי לשינוי חברתי, שהשלבים היותר מפותחים שלו הוא שהתרבות שלנו תהיה בשלה לדברים כמו דמוקרטיא ישירה.

קצת לינקים

• הבלוג של אורי אמיתי הוא קריאה טובה על דמוקרטיא ישירה.
• והשבוע גם קראתי פוסט מקסים של טל וולפסון על שינוי חברתי בישראל ע”פ אנטוניו גרמשי, שגרם לי (שוב) לחשוב על עד כמה זה חשוב לפתח את תרבות האינטרנט בארץ – כחלק מתהליך כללי יותר של פיתוח חברה סולידרית יותר במדינת ישראל.
• כרמל וייס כתבה פוסט משובח בשם "הם לא משלנו": יחסי בלוגרים והתקשורת בישראל" שדן ביחסי הקבלה דחיה של התקשורת את הבלוגוספירה
• עוד בלוגים (8) – סידרה של פוסטים שכותב אלעד, בהם הוא מספר על בלוגים מעניינים שהוא מוצא בבלוגוספירה הישראלית.

ולסיום – "מה זה בלוג"

ובשביל חסרי הנסיון שבינינו, אסיים את הפוסט הזה בלומר כמה מילים על מה זה בלוג. אתם יכולים לקרוא את זה, או פשוט לראות את הסרטון המקסים שצירפתי בסוף הפוסט שמלמד מהו בלוג ב plain english.

מהגדרת בלוג בויקיפדיה:

בלוג Blog (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט). המילה "בלוג" היא חיבור המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע.
בעידן הוב 2.0 שלטת מגמה שונה המנכיחה באינטרנט בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים.

מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.

(הערך בוויקיפדיה ממשיך ומפרט על סוגי בלוגים כגון: בלוג קהילתי, בלוג בארגון, בלוג אקדמי, בלוג עיתונאי)