בחודש האחרון נכנס לתוקף "חוק נגישות האתרים" אשר מחייב כל אתר חדש שעולה לאוויר להיות נגיש לבעלי מוגבלויות (ברמה AA או A, תלוי בכמה דברים). כמו כן, לאתרי אינטרנט וותיקים יש תקופת חסד של 36 חודשים לפני שהם פתוחים לתביעות.
כל אתר שלא יענה לדרישות הסף הללו, יהיה פתוח לתביעה משפטית של עד 50,000 שקל, ללא הוכחת נזיקין.
חשבתי שיהיה נחמד לרכז במקום אחד ברשת את כל הכתבות שאני מוצא בעד ונגד החוק הזה, אתם מוזמנים להוסיף הצאות לפוסטים נוספים בתגובות:
מעניין אתכם לשלוח לחברים שלכם כמה טילים ירו על ישראל בשנים האחרונות?
אתם יכולים להשתמש בגירסה הפשוטה הזו של הגרף: (גרף של מספר הטילים שירו עלינו בעשור האחרון, בשילוב עם מספר הפלסטינים שכוחות צה"ל הרגו)
הגרף מופץ ברשיון CC-BY-SA חופשי, ואתם מוזמנים לעשות בו שימוש כרצונכם בבלוג שלכם או איפה שתרצו (תחת מתן קרדיט/לינק).
אני שמח לבשר לכם שהפרוייקט זכה להצלחה מסחררת!
תוך פחות משבוע תורגם כמעט כל המסמך (נשארו במסמך כמה פיסקאות לא מתורגמות, אתם מוזמנים לקפוץ למסמך ולתרגם אותם, או לראות אם יש משהו שדורש תיקון).
הגירסה שיש כרגע באוויר לא כוללת את התירגום הכי עדכני, אבל יש מספיק עברית כדי לראות שזה "באמת קורה". המפתח של האפליקציה אמר לי שהוא יעדכן את קובץ העברית באפליקציה בזמן הקרוב (אני מנחש שזה יהיה עד שבוע מהיום).
הגירסה שיש כרגע באוויר כוללת תירגום של למעלה מ- 95% מהטקסט. האפליקציה תתעדכן עוד בהמשך עם התירגום המלא 🙂
הזמנה לשיתופי פעולה נוספים
אם אתם מעוניינים לעזור לתרגם את המערכת לשפות אחרות (כמו, לדוגמא, ערבית או רוסית), או שיש לכם רצון לשפר את התירגום יותר, או לעשות איתו משהו מכניב אחר שלא חשבתי עליו. אתם מוזמנים
הרוב המוחלט של הכניסות (כ- 700 כניסות) לפוסט שפירסמתי היו דרך פייסבוק (500 ומעלה), כפי שניתן לראות מגוגל אנליטיקס:
מתוך אותם 700 מבקרים, כ- 157 איש המשיכו למסמך התירגום (לפחות, כי יכול להיות שהגיעו למסמך אנשים גם דרך הפייסבוק):
הדרך שבה פירסמתי את הפוסט הייתה לתת את הקישור אליו על הקיר שלי, ועל הקיר של כמה חברים שידעתי שיהיו מעוניינים להשתתף בפרוייקט (זה מהלך מסוכן, שכן אם אני מפרסם את זה אצל חבר שלא מתעניין בפרוייקט – קיים הסיכון לעשות sociale-spam, משהו שאנחנו מ-א-ד רוצים להמנע ממנו.)
אחת הקהילות המתהוות שעזרו לי לקדם את הפרוייקט היא קהילת הספקנים בישראל (אליה אני משתייך בגאווה). זוהי קבוצה של אנשים אשר שואפים לקדם חשיבה (וספקנות) מדעית. ומה יותר מתאים מאשר פרוייקט כמו זה שמזכיר לכולנו שהעולם מדהים (גם מבלי שצריך שיהיו בו דרקונים ופיות. אפילו שדרקונים ופיות זה מגניב). כדי להכיר את קהילת הספקנים יותר, המקום לבקר הוא הגוגל-קבוצה שלנו, תצטרפו ותגידו שלום 🙂
על למה הפרוייקט "הצליח"
לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שהפרוייקט הצליח היא פשוט כי מדובר בפרוייקט מגניב (תבקרו בדף האפליקציה כדי להבין למה אני מתכוון).
והסיבה השניה היא שהפעילות של התירגום היא כייפית. כפי שכתבה לי ידידתי (פראפרזה על משהו שכתבה קרן): "נכנסתי רק כדי לתרגם כמה ווירוסים, ופתאום מצאתי את עצמי מתרגמת עוד ועוד. זה ממש ממכר!"
על "ביזור תירגומים", או: למה הפרוייקט הזה הוא *לא* דוגמא ל-crowd sorcing!
כשדיברתי על זה עם חברי הטוב אייל סלע (a.k.a: one of the real web experts out there)
הוא שאל אותי "אבל למה זה בעצם עובד?! הרי יש כל כך הרבה דרכים שבהם זה יכול להכשל. אנשים יכולים למחוק את המסמך בטעות, או לתרגם רע, או להוריד פסיק במקום הלא נכון. או אפילו לשבש את הטקסט בכוונה, למה זה לא קרה?"
הפליאה של אייל הייתה מוצדקת. הרי מה שעשיתי היה לפתוח מסמך-גוגל בשביל שאנשים יערכו אותו. המסמך הוא אסופה של הרבה פיסקאות, שחייבים לשמור על הסדר שלהם, ועל הפסיקים וגרשאים במקום (כדי שהאפליקציה תוכל אחר כך להשתמש בה). אומנם יש מעקב אחר גירסאות, ואפשר היה לחזור אחורה. אבל באופן כללי, זה גן עדן לטרולים ולשגיאות תמימות.
התשובה לכך היא שהפרוייקט הזה מדגים את ההבדל בין crowd sourcing (מיקור המונים, עליו ארחיב מיד) למול משהו שאייל ואני החלטנו בשיחה לקרוא לו friend sourcing (מיקור חברים):
מיקור המונים (הסבר מויקיפדיה) – הוא הפנייה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או עובדים מטעמה, לביצוע על-ידי קהל גדול ("המונים").
אחת הדוגמאות היפות ביותר למטלה הזו היא הפרוייקט ר-קאפצ'ה. כתבתי בזמנו על איך גוגל משתמש בפרוייקט הזה כדי לקודד אינספור ספרים סרוקים לשפה שמחשבים יכולים לקרוא.
האיש שהמציא את ר'-קאפצ'ה העלה לאחרונה סרטון מצויין (רק 16 דקות) על הרעיון של ללמד אנשים שפה זרה באמצעות זה שנותנים להם לתרגם טקסטים. ודרך תהליך הלימוד, האנשים לומדים (בחינם) את השפה, והרבה טקסטים יתורגמו בין שפות (לדוגמא, תדמיינו שאפשר כך לתרגם את כל ויקיפדיה האנגלית לעברית, דרך התהליך שבו אנשים ילמדו אנגלית…)
הנה הסרטון בו המפתח, לואיז ון האן, מספר על הפרוייקט:
מיקור המונים לעומת מיקור חברים
הסוגיה היא שכדי לפתח מערכת טובה למיקור המונים, חייבים לבנות אותה כך שהיא תהיה יציבה לשגיאות. כי אם נותנים להמון אנשים לבצע משימה, באופן סטטיסטי, חלקם יפשלו ויעשו בלאגן (בטעות, או לעיתים בכוונת זדון). חייבים לבנות את המערכת כך שהיא תהיה אמידה לנסיונות של מעט אנשים לפגוע במערכת לשאר המשתמשים.
עם זאת, מערכת כזו חייבת להיות יחסית מובנה, וזה גם אומר ש"תוכנות מדף" (כמו גוגל-דוקס) לא יתאימו עבורה, היות ותוכנות מדף לרוב מאפשרות יותר מידי חופש פעולה למשתמשים.
המסקנה מכל זה היא שפרוייקט התירגום של "סדרי גודל ביקום 2" לא היה יכול להתבצע באמצעות "מיקור המונים".
אבל, הוא כן היה יכול להתבצע באמצעות "מיקור חברים". הכוונה פה היא לפרוייקט אשר משווק רק למעגל הראשון והשני של החברים שלי, אנשים עליהם אני סומך (או שהחברים שלי סומכים עליהם). כאשר הפרוייקט מגיע לקהל הזה, מובטח לי שהאנשים יעשו מאמץ כנה לעזור (או לפחות, לא לפגוע) במייזם.
מיקור-חברים זה מה שאנחנו עושים כשאנו מארגנים מסיבת "תביאו את האוכל של עצמכם". זה לא פרוייקט שאפשר להעלות את הסקאלה שלו לאלפי אנשים, אבל כל עוד מדובר בכמה עשרות (או אפילו מאות), המערכת מתפקדת.
התחלה של פרוייקט מיקור חברים הופך אתכם לסוג של "מנהיגי שבט" קטנים (במשמעות של להוביל אנשים בפרוייקט מסויים). סביב פרוייקט מיקור חברים, אפשר לדמיין התחלה של התאגדות חברתית דרך האינטרנט. אבל גם אם הפרוייקט לא יזלוג מחוץ למעגל החברים שלכם, עדיין עשיתה משהו שתרם לחבריכם, ולכם.
מוסר ההשכל: מיקור חברים ואתם (friend sourcing and you)
מוסר ההשכל של הפרוייקט הזה איננו שאפשר לפתוח גוגל דוק, לשתף אותו עם אלפי אנשים – ושיהיה שיתוף פעולה פורה. מרגע שתתרחקו מידי ממעגל החברים שלכם אני מנחש שצרות יתחילו להגיע. פרוייקט שדורש אלפי אנשים בשביל שהוא יעבוד, צריך מערכת חזקה בשביל להתמודד עם שגיאות (לדוגמא, ויקיפדיה)
אבל, באמצעות הכלים הנגישים של היום (גוגל-מסמכים, פייסבוק, וכן הלאה), כל אחד מכם, הקוראים היקרים שלי, יכול לפתוח פרוייקט "בינוני", אשר השלמתו יכולה להתבצע באמצעות מאות חברי-הפייסבוק שלכם. בזכות הטכנולוגיות הנוחות של היום, לפרוייקט שלכם יש תקווה להתממש.
אל תחשבו על להקים פרוייקט אחד למאות אלפי אנשים (כמו ויקיפדיה לדוגמא). תחשבו על זה שאלפי מכם יקימו אלפי פרוייקטים, כל אחד יבוצע על ידי עשרות חברים. אבל התוצאה שלו תהיה עולם מגניב ביותר עבור כולנו.
ב- 21 בפברואר, 2012, בנייני האומה, ירושלים, צפוי להתקיים הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. אני צפוי להיות שם, בשביל ההרצאות ובשביל האנשים. וזכיתי להשיג עבורכם הנחה של 20% להרשמה.
ההרשמה תעלה 272 ש"ח (במקום 340) למי שאינו חבר איגוד (או רק 160 ש"ח, במקום 200, לחברי איגוד האינטרנט).
לקבלת ההנחה יש להתקשר למרכז הרישום בטלפון 03-9727406 ולציין את קוד ההנחה 526900.
הכינוס השנתי ה-16של איגוד האינטרנט הישראלי, ידון בסוגיות הבוערות בתחום האינטרנט בישראל ובעולם
· בין הנושאים שיעלו: טכנולוגיית הרשת עשר שנים מהיום, צרכני דור ה- Y ומסחר באינטרנט, סייבר- הגנה והיערכות וכן מסלול הרצאות מיוחד בנושא מימדים ברשת
· בין המשתתפים: Carlo d’Asaro Biondo, נשיא EMEA בגוגל, Tomi Ahonen, יועץ ומומחה עולמי בתחום האינטרנט הסלולרי מחבר רבי מכר, David Boloker, סמנכ"ל טכנולוגיות ב- IBM, פרופ' יצחק בן ישראל ראש מטה הסייבר הלאומי, תא"ל במיל' ניצן נוריאל ראש המטה ללוחמה בטרור, אסף סלע CTO בטקסס אינסטרומנטס ועוד
הכנס יערך ב-21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים
הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי נערך זו השנה ה-16 ברציפות, במקביל למאורעות משמעותיים חובקי עולם בתחום האינטרנט והפרטיות. בכנס, שייערך ב-4 מסלולים מקבילים, יידונו הנושאים הבוערים כיום בעולם האינטרנט הישראלי והעולמי, בהשתתפות מומחים בכירים מחו"ל, מנכ"לים ואנשי אקדמיה, שיציגו את המגמות החדשות והעתידיות באינטרנט בישראל. הכנס יתקיים ב- 21 בפברואר 2012, החל מהשעה 9:00 בבנייני האומה, ירושלים.
את הכנסיפתחו ד"ר ישע סיון, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי וניר בקרת, ראש עיריית ירושלים. לאחריהם יעלו שני מרצים מובילים מחו"ל; Carlo d’Asaro Biondo, נשיא EMEA בגוגל העולמית שידבר על מסחר אלקטרוני בישראל, ו-Tomi Ahonen, יועץ ומומחה עולמי בתחום האינטרנט הסלולרי שידבר על השינוי שחל בעולם בעקבות האינטרנט הסלולרי ועל הצפוי לנו בתחום בשנים הקרובות.
לאחר מכן תתפצל המליאה לארבעה מסלולים מקבילים: מסלול ה- "Cyber, המערכה החדשה: איומים, היערכות וטכנולוגיה" אשר יעסוק בטכנולוגיות וכלים להגנה מפני איומים על ארגונים וחברות בעולם המסחר המקוון ובחזית הסייבר הממשלתית. מסלול "טכנולוגיות האינטרנט – עשר שנים קדימה", שיעסוק בטכנולוגיות חדשות ועתידיות ברשת האינטרנט – לשיפור התקשורת ברמת התשתית, האביזרים והיישומים הנמצאים ברשת ובסביבה – כגון: NFC, רשתות mash, זיהוי מקוון של מחלות, LTE ובינה מלאכותית. מסלול נוסף ידון ב"צרכני דור ה-Y" ויעלה לדיון את נושא המסחר האלקטרוני בישראל, המחאות החברתיות והאינטרנט בתנועה (בכף היד, ברכב ובכל מקום).
המסלול הרביעי הינו מסלול ייחודי – "מימדים – רואים את האינטרנט אחרת" (Web Dimensions), אשר יביא הרצאות מיוחדות בנושאים הנושקים לאינטרנט כגון: "החיים במדינת eBay", "מקהיר העתיקה לרשת האינטרנט", "קץ עידן הפרטיות – האמנם?", "הלא-מודע האינטרנטי וההיפנוזה – שליטה בזמן אמת על ישות בעזרת מחשבה ע"י שימוש ב-fMRI" ועוד.
היום ייחתם בהצגת תכלית המכונה החושבת (בהשתתפות קהל) שתתבצע ע"י David Boloker, סמנכ"ל טכנולוגיות ביבמ העולמית.
בין המשתתפים בפאנלים ובהרצאות: פרופ' יצחק בן ישראל – ראש מטה הסייבר הלאומי ויו"ר המולמו"פ במשרד המדע, יאיר כהן ראש מנהל מודיעין וסייבר באלביט מערכות, תא"ל במיל' ניצן אוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור, ברוך אלפיה – יועץ לניהול סיכונים באמצעי תשלום ולשעבר יועץ בכיר ל'ויזה' הבינ"ל, רמי לוי, מנכ"ל ובעלי שיווק השקמה, יוסי אלבז מנכ"ל דומינוס פיצה, רון רוטשטיין מנהל קבוצת מחקר לתקשורת אלחוטית בג'נרל מוטורס, ערן מנגד, מנהל תחום פתרונות רדיו, אריקסון ישראל, אסף סלע CTO בטקסס אינסטרומנטס ישראל, ד"ר אהרוןהאופטמן, חוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת תל-אביב, ועוד מרצים מובילים מהארץ ומהעולם.
