קטגוריה: וואו – העולם משתנה

גוגל רוצה לקרוא ספרים סרוקים – וכולנו הולכים לעזור לה (או: על הרכישה של גוגל את ר-קפצ'ה)

הקדמה – מה זה קפצ'ה ור-קפצ'ה

קפצ'ה היא מבחן המאפשר להבחין בין מחשב למכונה (סוג של מבחן טיורינג לעניים). כשמדברים על קפצ'ה באינטרנט, לרוב מדברים על האותיות המחורבשות שרואים כשצריך להכנס לאיזשהו אתר. אתרי אינטרנט משתמשים בתמונות הללו כיוון שבני אדם יכולים (לרוב) לקרוא אותם, בעוד שמחשבים לא. דוגמא לשימוש נפוץ הוא בהרשמה לחשבון אימייל חדש – החברה שמספקת את השירות דורשת מאיתנו הגולשים למלא ק'פצה (לפתור את הכתוב בתמונה), כדי לזהות שמי שמבקש את חשבון האימייל הוא אדם אמיתי, ולא תוכנת מחשב שמנסה לפתוח מאות אלפי חשבונות אי-מייל במכה אחת (ואז להשתמש בהם בשביל לשלוח דואר ספאם).

דוגמא נוספת לחשיבות הקפצ'ה תוכלו לקבל מקומיקס ה- XKCD המשובח הבא (לחצו על התמונה להגדלה וקריאה):

suspicion

בחור מבריק אחד ששמו הוא לואיס וון האן, הקים בזמנו חברה בשם re-Captcha. הרעיון המבריק מאחורי המייזם שלו הוא לחבר בין שני צרכים משלימים:

  • אתרי אינטרנט צריכים מבחני קפצ'ה בשביל לזהות שגולש מסויים הוא אדם אמיתי ולא רובוט, ובמקביל –
  • מי שברשותו ספרים סרוקים היה רוצה שאנשים יקלידו לו אותם לתוך המחשב (כלומר – שאנשים יזהו מילים מקושקשת מתוך הספר הסרוק – היות ומחשבים לא יכולים לעשות זאת)

הפתרון: re-Captcha. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת להשתיל באתר (המרשה לה), מערכת שנותנת לגולש מסויים מבחן לזיהוי מילה סרוקה. בעל האתר מקבל לגלות האם הגולש הוא אדם אמיתי או לא, והמערכת מקבלת לדעת על אותה המילה מהי הפרשנות שלה.

להל"ן סרטון של 12 דקות שמסביר את כל אשר כתבתי:

החדשות – גוגל רכשו את ר-קפצ'ה

היום גוגל פירסמו בבלוג שלהם הודעה על רכישת החברה ר-קפצ'ה (reCAPTCHA). טק-קרנצ' כתבו שגוגל עשו נסיונות בלפתח את הטכנולוגיה בעצמם, אך כנראה שגוגל הגיע למסקנה שיותר הגיוני לרכוש את החברה מאשר להמציא את הגלגל מחדש.

המשמעות המיידית וההשלכות לעתיד

השירות ר-קפצ'ה כבר משמש כ- 100,000 אתרי אינטרנט. ועכשיו לאחר שגוגל רכשו אותם, אפשר לצפות לעוד אינספור אתרים שיתחיל להשתמש בשירות. המשמעות המיידית של זה תהיה שגוגל מקבלת מאות אלפי גולשים שיעזרו לה (בחינם) להקליד את הספרים שהיא סרקה לתוך השירות שלה גוגל-ספרים. המשמעות של זה תהיה שבעתיד הנראה לעין, עוד ועוד ספרים יהיו זמינים לחיפוש דרך השירות של גוגל-ספרים. בעתיד הבינוני אפשר אף לצפות שגוגל יוציאו שירות עבור כבדי-ראיה שבו גוגל תקריא להם ספרים (אני ממתין לשיתוף הפעולה הזה שיהיה בין גוגל לאמאזון).
עידכון: ווינט מספרים על כך שגוגל עומדת לאפשר לאנשים להדפיס ולקנות ספרים ישנים מהמאגר שלה (בהנחה שכמה סוגייות משפטיות יפתרו). או במילים אחרות: גוגל לוקחת ספרים שלא קיימים בפורמט דיגטלי, סורקת אותם, מתרגמת את התמונות הסרוקות לאותיות (ועכשיו, באמצעות reCAPTCHA, היא תוכל לעשות זאת באופן כמעט מושלם, כזה שאף מערכת OCR בעולם תוכל לעשות), ואז למכור את הספרים הללו בהדפסה מחודשת. מבריק…

בטווח הרחוק יותר, מדובר בהשקעה אסטרטגית מבריקה. גוגל לא רק זוכה לקבל תירגום של הספרים הסרוקים לטקסט שהמחשב יודע לזהות, היא גם מקבלת מאגר עצום וחסר תקדים של תירגום בין פיקסלים לאותיות. המידע הזה יאפשר לגוגל ליצור אלגוריתמים סטטיסטיים ל- OCR (זיהוי של אותיות מתוך פיקסלים של תמונה) ברמת דיוק שלדעתי האישית (והלא מקצועית) תהיה חסרת תחרות לכל אלגוריתם אחר שיהיה (עד אשר ימציאו בינה מלאכותית אמיתית).
ולמה להסתפק באנגלית? הרי גוגל יוכלו לקדם את הפרוייקט הזה לרשת האינטרנט בכל השפות המדוברות, ובכך ליצור אלגוריתמים סטטיסטיים לזיהוי אותיות ומילים (OCR) בכל שפה אנושית שאנשים המדברים אותה נמצאים ברשת.

החשש: מונופול

אז האם הרכישה הזו טובה לנו או לא? סביר להניח שכן. הכוח של גוגל באינטרנט יאפשר להם להפיץ עוד יותר את השימוש בר-קפצ'ה, מה שאומר שבמקום שאנשים "יבזבזו" את התשובות שלהם על קפצ'ות (מה שקורה ברוב השירותים הקיימים), הרי שיהיה גוף שיאסוף את התשובות שלהם ויעשה בהם שימוש טוב.

ההסתייגות היחידה שלי היא החשש שזה יאפשר לגוגל להיות מונופול בתחום ה- OCR. אני מקווה לראות עוד שחקנים גדולים (מישהו אמר מייקרוסופט?) עולים לבמה ומתחילים לאסוף את המידע הזה. והכי הייתי מקווה אילו איזשהו אירגון (מייקרוסופט, היש סיכוי?) שיעשה שירות מתחרה אבל שהוא יהיה בנוי כך שיפתח את המידע לציבור לחלוטין. כלומר, שכל אחד מאיתנו יוכל להוריד קובץ גדול עם תמונות של מילים, ותירגומם לטקסט שמחשב "מבין" את המשמעות שלו.

לסיום – כיצד להשתמש באנשים כדי לזהות לא רק טקסט, אלא גם תמונות (הרצאה של 50 דקות על כיצד להשתמש באנשים במקום מחשבים)

את ההרצאה הבאה ראיתי לפני יותר משנה, ומדובר באחת מההרצאות היותר מרתקות ופותחות אופקים – למי שיש את הזמן, מומלץ בחום:
להמשיך לקרוא גוגל רוצה לקרוא ספרים סרוקים – וכולנו הולכים לעזור לה (או: על הרכישה של גוגל את ר-קפצ'ה)

מאחורי המאגר הביומטרי – תהיות בבלוגוספירה – האם ישנו קשר הון שלטון בין "מאיר שטרית" לחברת OTI ?

גל מור פירסם הבוקר אצלו בבלוג פוסט בשם "חשיפה: מדוע חבר הכנסת שטרית כה להוט לקדם את המאגר הביומטרי?" המעלה חשדות מפחידות על הקשר בין מאיר שטרית לחברת OTI והמוטיבציה אשר מנחה אותו בלחץ שהוא מפעיל להקמת המאגר הביומטרי.

למעוניינים מביניכם, הנה סיכום:

מהו המאגר הביומטרי? חוק אשר ידרוש מכל אחד מאיתנו למסור טביעת אצבע וצילום פנים, אשר יישמרו במאגר ממשלתי.

למה אנשים מתנגדים לזה?

כי מאגר כזה עלול:

  • לאפשר לממשלה לתעד בהפגנה מיהם האנשים שהשתתפו בה, ואז לסמן אותם ל"טיפול עתידי". (איך? ברגע שאתה לוקח תמונות של אנשים בקהל, ויש לך מאגר של תמונות, אפשר באמצעות שיטות שקיימות היום בשוק להשוות את השניים ברמת דיוק גבוהה)
  • לאפשר לממשלה לדעת על כל אדם מה הוא עושה, כל עוד הוא צולם איפשהו (לדוגמא, כל פעם שתעברו ליד מצלמת הבטחה בעזריאלי או מקום אחר, מי שמחובר למאגר יוכל להצליב את המידע ולמפות את ההתנהגות המדוייקת שלכם ועם מי נפגשתם וכו')
  • בהינתן שהמאגר ידלוף (כמו שקרה עם מאגרים אחרים, כמו מאגר הרשומון), אז זה יאפשר
    • לגורמים פליליים להפליל אנשים באמצעות זיוף טביעות אצבע (שזה די קל) בזירת פשע (ויש לשאר שיש עוד מה לעשות עם מידע שכזה). במקרה של פשע, לדעת מיהם העדים ולהגיע אליהם לפני המשטרה. וכו' וכו'…
    • לגורמים אנטישמיים ששמים את הידיים על המאגר, לעמוד בשדה תעופה (בערך בכל מקום בעולם) ולאתר כל מי שהוא ישראלי ולחטוף אותו.

או לסיכום: מאגר ביומטרי הוא מה שמאפשר בידי ממשלה דיקטטורית לעקוב (ועל כן לשלוט) באזרחיה באופן חסר תקדים!

ומה התחדש מאז אתמול?

שעד עכשיו אנשים לא הבינו למה מאיר שטרית כל כך דוחף את המאגר הזה. והיום בעקבות הכתבה של גל מור (שהיא פירסום דבריו של אפי פוקס), האנשים בבלוגוספירה שואלים את עצמם האם יש חשד שלמאיר שיטרית יש מניעים פוליטיים/כלכליים מאחורי קידום המאגר. רוצים לדעת עוד, קיפצו לקרוא אצל גל מור את "חשיפה: מדוע חבר הכנסת שטרית כה להוט לקדם את המאגר הביומטרי?"

עידכון מהצהריים: בעיקר מעניין לראות את הדיונים שהתפתחו בתגובות, אשר כוללים דיון פרקטי על האתיקה של עיתונאים למול אלו של בלוגרים. ומועלים שלל טענות נגד ובעד הסיפור (ואף בעד החשיבות של הסיפור באופן כללי, ביחס לסוגיה הבעייתית עצמה של הצעת החוק). אכן, פוסט השווה עיון!

עידכון נוסף 26.7.09: נתגלה היום שהפוסט של גל מור הוסר לאחר איום בתביעת דיבה מצד רותי שטרית (אישתו של מאיר שטרית). בהקשר הזה אני רוצה להגיב לכמה דברים שנאמרו בתגובות.

  • לגבי זה שהפוסט מוציא דיבה: הדעה האישית (והלא משפטנית) שלי על הסיפור היא שאין פה הוצאת דיבה. אני חושב שהיה יפה אילו גל מור היה יכול לבצע את המחקר ולברר האם יש קשר הון שלטון בין מאיר שטרית ל- OTI. אבל בעולם ממשי, אין לו את המשאבים לכך, ובמקום זאת הוא החליט לכתוב לקוראים שלו שהוא רואה ראיות נסיבתיות לאפשרות לקשר כזה, וזרק להם את הכפפה אם מי מהם רוצים לחקור את זה יותר או לא. אני לא חושב שאף אחד שיודע לקרוא סיים לקרוא את הכתבה ואמר לעצמו "וואי, מאיר שטרית מושחת". כיוון שזה לא כתוב בכתבה, והכתבה לא טוענת שזה המצב. הפוסט של גל מור רק טען שיש פה סיבה לחשד ומשהו שראוי לבדוק אותו. השאלה האם הוא הצליח לשכנע בזה או לא היא שהוא הצליח לשכנע שיש פה משהו לבדוק (לפחות מספר אנשים שהעידו שהם יבדקו זאת יותר לעומק).
  • לגבי זה שמחקו את הפוסט בגלל הוצאת דיבה – אני חושב שיש פה מהלך לא נבון (בלשון המעטה) מצידה של רותי ומאיר שטרית. אם הם חפים מפשע, מן הראוי היה לתת תגובה ואף להזמין אנשים לבדוק אותם, ואז לאפשר לגורמים המעורבים לפרסם תיקון והתנצלות. ללכת ראש בראש עם בלוגר ולבקש הסרה בעקבות איומי תביעה, משאיר טעם רע (מאד) בפה הקולקטיבי של האנשים שמתעסקים בנושא.
    והאירוניה שבדבר הזה היא שאני משער שהאיום של רותי שטרית בתביעה הוביל בסופו של דבר ליותר אנשים שידעו על הפוסט של גל מאשר היו יודעים עליו סתם ככה. לא רק זה, אלא שעכשיו אין פוסט שהם יכולים לקרוא – אז כל מה שהם יודעים זה שהיה פוסט על קשר אפשרי בין מאיר שטרית ל- OTI, ושהוא הוסר עקב איום בתביעה. וזאת מבלי שיש להם אפשרות לשפוט מה קרה שם. התחושה שזה כמובן נותן היא שמישהו מנסה להסתיר משהו (אפילו אם זה לא נכון) – וכך יוצא שניהול המשברים שרותי שטרית הפגינה פה היה, לדעתי האישית (והלא דיבתית), לרועץ למטרתה…
  • האם שטרית מושחת או לא? שיהיה כתוב כאן בפירוש ובבירור – אני לא יודע. אין לי מידע או פרטים.

עידכון שלישי, 28.7.09: גל מור פרסם פוסט הבהרה והתנצלות בפני משפחת שיטרית. אשר כולל את תגובת משפחת שיטרית לפוסט. גל כתב בפוסט:

עד כאן דברי משפחת שטרית. בנימה אישית: בוודאי שלא התכוונו חלילה, לפגוע במר שטרית באופן אישי וככל שפורסמו הדברים שפורסמו – מטרתן הייתה עניינית גרידא. יחד עם זאת, ברור לנו כי משפחת שטרית נפגעה מהפרסום, ונבקש להבהיר כי אין ולא היה לנו כל רצון לפגוע או לגרום לעוגמת נפש.

תגובתי שלי היא שגם אם אני מניח שמאיר שטרית טהור כשלג (ואין לי קושי להניח את זה), אני חושב ששליחת מכתב עורך דין המאיים בתביעת דיבה (במקרה הנידון) הוא כוחני ולא הולם. כוחני כיוון שרק אנשים שיש להם כסף וכוח יכולים לעשות דבר כזה. גם אם לא הייתה פה שום דיבה, אין לגל המשאבים להתמודד מול תביעה משפטית. וזה בעיני שימוש בכסף כדי לנגח. מצד שני, כסף זה לא הכל. אני רוצה לראות כסף קונה מחדש את המילה "מאיר שטרית" בגוגל…

*  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *  *

רוצים הרחבה ארוכה יותר בנושא החוק הביומטרי? הנה טקסט שקיבלתי במייל, שאני מאמין שראוי לפירסום מחודש:

להמשיך לקרוא מאחורי המאגר הביומטרי – תהיות בבלוגוספירה – האם ישנו קשר הון שלטון בין "מאיר שטרית" לחברת OTI ?

סרטון בו מלבישים מציאות-מדומה על גבי היום יום באמצעות מכשיר סלולרי? (סרטון של 2 דקות)

הרעיון של מציאות מולבשת (augmented reality) נמצא באיזור כבר הרבה זמן. ממש לפני 3 חודשים הבאתי 4 סרטונים המציגים טכנולוגיות שעשויות לאפשר את החיבור הזה בפוסט עתידנו הקרוב – החיבור בין העולם הגשמי למידע מהאינטרנט (מהרצאת טד ועד החזון של מייקרוסופט).
והנה הבוקר נתקלתי בטוויט של שרון המציג את סרטון שמציע גישה נוספת למציאות מולבשת – על ידי שימוש במכשיר הסלולרי. הנה הוא לפניכם:

החיבור שבין סלולארי למציאות מולבשת איננו חדש וכבר הופיע בכמה התייחסויות. אבל זו הפעם הראשונה שנתקלתי בסרטון פירסומי המציג מוצר (פחות או יותר) מוגמר, שמציג את החיבור. בסרטון אפשר לראות אדם משתמש במצלמת הסלולרי שלו על פני איזור שמולו. המצלמה לוכדת את תמונת האיזור ומלבישה עליו שכבות מידע מסוגים שונים (איפה יש בתים, מה המרחק מהם, מה אפשר לקנות בחלקם וכן הלאה). וזה הרי חלק חשוב במהפכה הגיאו-מרחבית עליה כתבתי לפני חודש.

מכאן עד למוצר שמתפשט לכלל האוכלוסיה יש עוד דרך: יש פה אתגרים טכנולוגיים ואתגרים חברתיים.
בצד הטכנולוגי, יש את השאלה כיצד לעמוד בעומס החישובי של יצירת המאשאפ (העירבוב) הזה של הווירטואלי עם המציאותי. אפשר לדמיין שלפני שנצטרך שהסלולארים שלנו יחזיקו מחשבים מאד חזקים, יפתרו את הבעיה הזו באמצעות טכנולוגיות ענן. מסיבה זו טכנולוגיות כמו זו של און-לייב (שבכלל מיועדת למשחקי מחשב על הענן) הן כל כך מעניינות. כך שהבעיה הזו מתחלקת לפתרון החומרה (האפשרות להעביר יותר מידע דרך השרת הסלולרית) ופתרון התוכנה (כיצד ליצור מיחשוב ענן יעיל להלבשת העולם הווירטואלי על העולם האמיתי).
בצד החברתי, כנראה מצוי עיקר הקאטצ'. פה מועלית השאלה כיצד יוצרים ממשק שימוש שאנשים יוכלו להתמודד איתו בקלות ואינטואטיביות. ויותר מזה, כיצד יוצרים רשתות-חברתיות שיאפשרו איסוף של מידע גיאוגרפי במקביל לשאר סוגי המידע שהן אוספות.

תחושת הבטן שלי אומרת שלא נראה תפוצה רחבה של המוצר הזה השנה. אבל מצד שני שההפצה של הטכנולוגיה הזו תהיה מהירה יותר מכפי שאנו מצפים – ואז יום אחד נתעורר ונראה ששילבנו את הווירטואלי למציאותי ונהיה מאד מופתעים (כמו שהיום אנשים פתאום גילו שיש איזה דבר בשם טוויטר שהשפיע על איראן, איזה פלא…)

איראן וטוויטר – מקרה דוגמא (עוד לא ברור למה)

כפי שרובכם וודאי יודעים, באיראן התקיימו לאחרונה בחירות בין אחמדינג'אד לבין מוסאווי (המועמד המוביל מטעם מחנה הרפורמיסטים). יום הבחירות הגיע, אנשים הצביעו, והדיווחים מהתקשורת זרמו על תוצאות הבחירות. הנה לפניכם גרף המתאר עת מספר הקולות שדווחו עבור כל אחד משני המתמודדים המובילים:
iran-election-graph

מה שהגרף מדגים זה יחס לינארי כמעט מושלם במספר הבוחרים לשני הצדדים, לאורך ששת הדיווחים החדשותיים שפורסמו במהלך יום הבחירות והגעת תוצאות ההצבעה (נחשפתי לגרף באתר "קו חוץ" אשר מציע פרשנות חוץ בעברית).
כשרואים נתון כזה אי אפשר שלא לשאול אחד משניים: או שמישהו קיבל את הנתונים ומאד עיגל אותם. או (האפשרות שאיראנים רובים חושדים בה) שמישהו לא הסתכל על שום נתוני הצבעות ופשוט הקריא מה שהמשטר הטוטאליטארי של איראן אמר שצריכות להיות תוצאות הבחירות. אם היה עלי לנחש, הייתי מאמר על האופציה השניה (שוב, בהנחה שהגרף שתיארתי כרגע הוא נכון, אך כנראה שכך הוא – הוא הגיע מדיווחי בלוגרים על תוצאות הבחירות שדווחו בחדשות באיראן).
אך אילו באמת היינו רוצים להגיד שיש פה בעיה, מה שהיינו צריכים לעשות זה להשוות את זה לגרפים אחרים של דיווחי בחירות (באיראן בשנים קודמות ובאופן כללי). למה אני אומר זאת, כיוון שאפשר לראות שהנקודות אינן מסתדרות על הקו בדיוק, והיות והסקאלה היא של מליונים, אז אינני יכול להיות בטוח עד כמה בעצם הנתונים כן משקפים הבדלים של עשרות אלפי הצבעות, אך אנו פשוט לא מסוגלים לראות אותם. ניחא…
(עידכון 1: מישהו כתב לי שמישהו אחר בדק והראה שאותו הדבר התקבל גם בבחירות בארה"ב לפני כמה זמן. עוד לא ראיתי אבל אולי. בכל מקרה ראו את העידכון הבא)
עידכון 2: בינתיים נתקלתי במאמר אקדמי ארוך המנתח את תוצאות הבחירות באיראן ומציג שורה של ממצאים אשר מעידים על כך שהבחירות באיראן זוייפו הנה הלינק כאן.
עידכון 3: אורן פרבר נתן (בעברית) תיאור יפה לבעיה סטטיסטית שמראה שהסיכוי שהבחירות באירן לא פוברקו הן פחות מ- 0.5% (תחת הנחות מסויימות). הנה הקישור.

בכל אופן, מה למדנו מזה?
ראשית – שאם אתם רוצים להונות אוכלוסיה של בלוגרים איראניים לגבי תוצאות הבחירות, תוסיפו רעש כלשהו ליחס בין תוצאות הבחירות (רעש יוניפורמי, נורמאלי, משהו…).
אבל מה שבאמת מעניין בבחירות באיראן, הן הקשר בינן לבין האינטרנט…

הפייסבוק שנסגר לפני הבחירות: התומכים הרפורמיסטים של מאסאווי, כהמון, הצליחו לרתום את האינטרנט למאבקם הפוליטי. עוד בנסיונותיהם להוביל לבחירתו של מועמדם, הם השכילו להשתמש בכלים הפשוטים העומדים לרשותם כגון טוויטר ופייסבוק, על מנת לתאם ביניהם פעולות (אסיפות, מפגשי הסברה וכו'). זו גם הסיבה, כנראה, בגינה בחר המשטר לחסום את הגישה לפייסבוק כ- 20 יום לפני הבחירות.
כשהמשטר מפחד סוגרים את כל הברזים:
עד כאן עד שהגיעו התוצאות – אבל לאחר שהתוצאות הגיעו, מסתבר ששערי גיהנום נפרצו – והמדהים הוא שכולנו יכולנו לקרוא על זה ברשת!
עוד לפני שאיזשהו כתב חדשות יכל לתת דיווח מקיף, עשרות מאות ואלפי דיווחים על הנעשה באיראן נשלחו באמצעות טוויטר, וניתן היה לקרוא אותם בקלות על ידי חיפוש המילה #iranelection בחיפוש של טוויטר.
הנה הדיווחים כפי שהם התקבלו כעת:


הדיווחים שזרמו אתמול בלילה סיפרו על מהומות ושרפות וצעדות. ידעתי בשלב מוקדם מאד שמנהיגי המחנה הרפורמיסטי מוחזקים תחת מאסר בית והיו קישורים לתמונות נוראיות של אלימות משטרתית, מפות גוגל להתמצאות ואינספור סרטונים של הפגנות.
במקביל יש ביקורת של טוויטריסטים על הסיקור החלקי ש- CNN מציגה למאורעות. בתמונה שלפניכם אפשר לראות השוואה של כמות השטח שכל אחד מאתרי החדשות הגדולים סיקרו את המהומות באיראן (CNN – לא יצאו טוב…)

(ניתן לעקוב אחרי הביקורת על ידי חיפוש הצירוף: CNNfail בטוויטר.)

(לפרוטוקול, שמעתי על זה לראשונה בטוויטר דרך הבלוגרית בחסד יונית מוזס)

בזמן שהמהומות התחילו לפרוץ, ממשלת איראן סגרה את רוב תשתיות התקשורת. הם חסמו את הרשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד שלל אתרים חדשותיים מרכזיים מהעולם. הם כיבו את הרשת הטלפונית, ואיראנים נבונים שלחו אימיילים לחבריהם בחו"ל בתחינה שאלו יפרסמו בטוויטר שלהם, אל העולם, מה מתרחש בארצם.
לי זה נוגע ללב!

מאיראן עד קנייה
מבחינת האיננטרנט, יש פה דוגמא מדהימה לכיצד האינטרנט מאפשר לאזרחים לחשוף בפני העולם כיצד הממשלות שלהם מתנהגות. והקצב שטוויטר מציע איננו ניתן לתחרות למול זה של רשתות התקשורת הגדולות. כך לדוגמא קרה בקניה לאחר הבחירות בשנת 2008, שהעולם יכל לראות את האלימות שפרצה שם בזמן זה:

אז מה אנו לומדים מכל זה?
אני לא יודע.
בפירוש קורה פה מ-ש-ה-ו. אבל מהו הדבר שקורה, זה לא ברור.
הקול הפנימי שבי שחושב על קונספירציות שואל את עצמו עד כמה ממשלים אחרים (כמו זה של אובאמה, שהראה הבנה מקיפה של האינטרנט), היה מעורב בעקיפין במה שקורה (לדוגמא על ידי זיהוי דברים שראויים לדיווח ואז הפצתם באמצעים הללו, על ידי שהם מאפשרים לשאר המשתמשים האותנתיים להפיץ הלאה).
לא ברור כמה מהדיווחים הם אמיתיים וכמה לא, אבל השטף מרגיש "אמיתי" (אני מת שמישהו ימדל כבר את הדברים הללו שיהיה לנו דרכים חכמות יותר לדעת זאת).
מה המשמעות של זה על העתיד?
העתיד של איראן – שאלה מרתקת. האם זו תחילתה של מהפיכה במשטר שם או פשוט הזדמנות למשטר לרצוח שכבות של אוכלוסיה משכילה? עוד לא ברור.
העתיד של האינטרנט באופן כללי – זו דוגמא עבור משטרים אפלים מה האינטרנט יכול לשחרר. זה מעודד משטרים כמו סין לשמור על פיקוח אדוק (כאילו הם לא ידעו קודם). ובאופן כללי, צריך להזכיר לכולנו עד כמה הכרחי זה עבורנו שלא לאפשר לאף ממשלה בישראל, אי פעם, לצנזר את האינטרנט… (ואם זה נשמע לכם מדע בדיוני, אז אני רוצה להזכיר לכם שחוק סינון אתרים כבר עבר קריאה ראשונה)
העתיד של טוויטר באופן ספציפי – הייזם שיצליח להרכיב הצגה מחודשת, אינטיליגנטית, של טוויטים יעשה הרבה טוב לעולם. העובדה שכרגע אני לא יודע כמה אנשים כותבים על משהו, כמה טוויטים יש להם בנושא, מה הקשרים ביניהם כשהמידע שלהם זרם (כך שאני יכול לראות אם זה משהו שמגיע מהרבה רשתות חברתיות בטוויטר או גושיש מסויים שאולי הוא מזוייף) וכו וכו – אלו הם האתגרים הבאים שאני רואה לצרכני אינטרנט שכמותי בשימוש בטוויטר לזיהוי מגמות.
(אם למי מכם יש כלים מגניב להמליץ עליהם, הרגישו חופשי לכך בתגובות!)

הנאום המלא של אובאמה אל העולם המוסלמי מקהיר (כ- 55 דקות)

צפייה מרתקת. האיש יודע לנאום ומציג חזון מעורר השראה. תקוותי שהעתיד שהוא מתווה יתממש.

ההתייחסות לישראל (ושאר העולם הערבי) מתחיל בדקה – 24:10