"אף טכנולוגיה אינה פועלת, אם אין משתמשים בה" (לארי ניבן)
השלבים המתוארים באנימצייה ידועים בתור "הדוגמה המרכזית של ביולוגיה מולקולרית". אחת הנקודות המצויינות באנימציה היא התזזיתיות של כל הרכיבים. התזזתיות הזו איננה במקרה, שכן כל ההתרחשויות שבתא אינן "נקיות", כל המתרחש בתא הוא קופצני, מרקד ורועש (כמובן, תחת התפלגות ההתרחשויות שלו).
תהנו:
הקליפ הבא נקרא "A Vision of Students Today" והוא מדגיש עד כמה סביבת הלימוד (האקדמית) של היום – כושלת בהתאמתה לתרבות החדשה, מבוססת אינטרנט, שהתפתחה בשנים האחרונות אצל הנוער.
הקליפ מציג שורה של פריטי מידע ("סטטיסטיקות"), אשר שוזרות את סיפור הסטודנטים של היום (מזכיר את המצגת "שינויים קורים"): סטודנטים שנמצאים בכיתה, אולי, ללא צורך. שלומדים חומר, אולי, לא רלוונטי. שרוכשים ספרים שהם, לרוב, לא קוראים. שמבלים את זמנם, רובו, ברשת – ובמנותק מהחיים האקדמיים שהם בונים.
האקדמיה, כמו שאר הענקים מהדור "הישן" (העיתונות, הטלויזיה, הפירסום הקלאסי) – ייאלצו להשתנות, או למות. והכתובת כתובה על הקיר (הווירטואלי):
(אגב, מי שפיתח את הקליפ הוא, כנראה, אותו אחד שאחראי על: Web 2.0 … The Machine is Us/ing Us )
תרבות האינטרנט הישראלית קרבה לנקודת צומת מעניינת/מפחידה/מרגשת. באחרונה עבר חוק-סינון-האתרים (892) קריאה ראשונה בכנסת.
ואילו היינו שואלים אחד מ-46 נבחרי הציבור שהצביעו בעד החוק "למה הצבעת כך ?".
ייתכן והוא היה עונה לנו: "כי הסטטיסטיקה אומרת ש 56% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל תומכים בחוק סינון אתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים.
ופה אני נכנס ושואל – מה בעצם הסטטיסטיקה הזו אמרה לנו ? האם היא אומרת ש- 56% מהאנשים באוכלוסיה היו רוצים ש- 892 יעבור?
התשובה שלי היא שאני לא יודע. ושגם חברי הכנסת לא יודעים.
בשביל שנבין מהי המשמעות של הסקר, יהיה עלינו לבחון את הסקר בצורה שקולה: להבין איך נבחרו המשיבים, כיצד הם משקפים את שאר מבנה האוכלוסיה, והכי חשוב – להבין מה בעצם הסקר שאל.
הניחוש שלי הוא שהסקר לא שאל "האם אתה רוצה ש- 892 יעבור?" אלא שאל "האם אתה מבין מספיק מה-זה-אינטרנט ?" (מספיק כדי להבין ש- 892 רע לתרבות האינטרנט בישראל, רע לדמוקרטיה ובנוסף לכל גם ייכשל בלהשיג את שהוא מנסה להשיג, אלא אם הוא ישפוך את התינוק עם המים).
והפרשנות שלי לתוצאות הסקר היא שאנשים שמשתמשים באינטרנט (בשביל אימיילים וקצת גלישה), עדיין לא הפנימו את מה שקרה פה בשנים האחרונות.
הסקר הנ"ל, שהעביר ערוץ הכנסת, עוד יקבל אצלי התייחסות מקיפה יותר (אבל לא היום). אך בינתיים:
בשביל האנשים שעוד-לא-הפנימו-מהו-אינטרנט, אני מצרף את הסרטון הבא (ותודה לאופיר כהן על הלינק).
הסרטון הוא באורך של 4:30 דקות, והצפייה בו ריגשה אותי מאד. הקליפ כותב, וממחיש כיצד עוד ועוד צורות חשיבה התפתחו: בדרך שבה אנו עובדים עם טקסט, מציגים טקסט, מקשרים טקסט, כותבים על טקסט, מפיצים טקסט. ובעצם, לא רק טקסט – אלא גם אודיו ווידיאו. ובעצם, לא רק אותם – אלא את עצמנו. והכל מלווה במוזיקת רקע מתאימה. תהנו:
Web 2.0 … The Machine is Us/ing Us
הקליפ הבא מצחיק ובמקביל הזכיר לי נקודה חשובה: אנחנו חשופים להמון מידע ויזואלי סימבולי.
תהנו:
Breaking News: Series Of Concentric Circles Emanating From Glowing Red Dot
בתגובה לקליפ האינפוגרפי הטיפוגרפי של הסצנה מספרות זולה. אחד המגיבים הפנה אותנו לקליפ אינפוגרפי טיפוגרפי (איזה כיף שזה מתחרז) שנוצר עבור השיר של ביורק
"It's oh so quiet" (את מילות השיר ניתן למצוא בסוף הפוסט).
הקליפ מצליח להמחיז באמצעות מילים, אותיות, צבעים ותנועה את הרגשות והתזזיתיות שכל כך מאפיינת את השיר הזה של ביורק (ואולי אף של ביורק בכלל).
להמשיך לקרוא "הכל כה שקט…ששש…" (קליפ אינפוגרפי טיפוגרפי עם שיר של ביורק)