גיל, איש טוב ויקר. הפנה אותי להדס דגול (זמרת). כיף לאוזניים.
קטגוריה: ביזבוז זמן (אבל כיף)
על בדידות – מנזיר בודהיסטי
אחרי הפוסט של "זונה יהיו אחרות", הרגשתי שאני מוכרח לאזן.
אג'אן בראמאבאסמו (Ajahn Brahmavamso), הוא נזיר בודהיסטי. ונואם מצחיק ומחונן. בשיחה שלפנינו, הוא מרצה על הנושא של בדידות. כדבריו: בתור אדם שמעביר הרבה מזמנו בבדידות, ניתן לדמיין שיש לו קצת הבנה בנושא. ואכן יש לו.
אוכל לתמצת את המסר ב "בדידות איננה שלילית כשלעצמה. הסבל יכול להימצא בבדידות ובזוגיות." ועם השאלה "כיצד את/ה מתייחס לבדידות שלך ?"
אבל לאמיתו של דבר, אין זה הפאנצ' ליין שמייחד את ההרצאה הזו, אלא הרוח שבה אג'אן מעביר את דבריו לקהל. אם תרצו, הרי שאפשר לכנות הרצאה מן הסוג הזה כ-"הרצאה תרפיוטית".
(נ.ב: ההרצאה אורכת שעה. שזה הרבה זמן. כשאני הקשבתי לה, פשוט הדלקתי את ההרצאה וסידרתי את החדר. )just a thought…
אלגוריתם לשינוי חכם של גודל תמונה (סרטון הדגמה)
נתגלה דרך הבלוג המעניין של יקיר הפיירסטטס עומרי.
ניתן לצפות בסרט באיכות טובה יותר באתרו של אריאל שמיר: כאן.
האלגוריתם המוצג מצליח להקטין את גודלה של תמונה על ידי איתור שבילי פיקסלים "מיותרים" בתמונה, והסרתם (או הוספה של שביל נוסף כזה, על מנת להגדיל את התמונה).
באופן כזה, יש צימצום (או הגדלת) גודל תמונה, תוך שמירה על פרופורציות בתמונה, ותוך הסרה של שבילי פיקסלים "פחות חשובים" בתוך התמונה.
מדוע – "אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה הספרדית !"
הזמנתי חברים לארוחה. ולצורך האירוע פתחתי דף חינמי בוויקי (שאנשים ירשמו מה הם מביאים, כן אני יודע שזה נישמע המון טירחה בשביל אירוע. אבל ברצינות, מדובר בתהליך שלוקח פחות מ- 5 דקות. ובסופו, אנשים יכולים לראות מי בא ומי מביא מה. וזה חינם…)
אך אבוי, שכחתי לרשום את אחד החברים שהוזמנו ברשימת המוזמנים. בתמורה, הוא הוסיף לרשימת המוזמנים את החתול שלו ואת האינקוויזיציה הספרדית. בתגובה כתבתי "לא ציפיתי לאינקוויזיציה הספרדית". והיות וכמה מחברי לא הבינו את הבדיחה, ראיתי לנכון לצרף את המערכון הבא שיבהר:
"זונה, יהיו אחרות" (יורים ובוכים של החמישיה הקאמרית)
לפני כמעט שנה, בת הזוג שלי ניפרדה ממני. שבור וכאוב, חלקתי זאת עם אחי ותגובתו הייתה "זונה, יהיו אחרות". מעט פגוע בשמע (ובשמי), לא הבנתי לכוונתו. והוא הפנה אותי למערכון "יורים ובוכים" של החמישיה הקאמרית.
המערכון מצליח להיות מצחיק ובמקביל להציג ארכיטיפ של מה שקורה לגבר (עם החברים ועם עצמו), לאחר שאישה שהוא אוהב ניפרדת ממנו. (ניזכרתי בזה אחרי שצחקתי מקריאת "חמשת שלבי המעבר לאופיס 2007")
לא הייתי משמיע לו את "לא ידעתי שתלכי ממני" (מתי כספי):
להמשיך לקרוא "זונה, יהיו אחרות" (יורים ובוכים של החמישיה הקאמרית)