כמה קליפי יוטיוב בשביל החיוך (וויליאם שאטנר מקריא שרה פיילין, הפתיח של הסימפסונים ושירים אחרים בקול אנושי)

טוב, החוק הביומטרי שהולך לעבור עושה לי עצוב בלב. אבל במקביל לזה מצטברים אצלי במלאי רשימה של סרטונים ממש חמודים, אז רציתי לשתף איתכם כמה מהם.

1) וויליאם שאטנר מקריא קטע מנאום הפרידה של שרה פיילין
להמשיך לקרוא כמה קליפי יוטיוב בשביל החיוך (וויליאם שאטנר מקריא שרה פיילין, הפתיח של הסימפסונים ושירים אחרים בקול אנושי)

יישומים פרקטיים של מדיה חברתית (המלצה על שקופיות+הרצאה)

אני בטוח שכל אחד מקוראי כאן נתקל במושג "מדיה חברתית" בעבר. עם חלקכם אני מצ'וטט דרך קבע בטוויטר ופייסבוק ואת חלקכם אף גיליתי במקור דרך האינטרנט. אך לא כולנו משתמשים כל כך פעילים באפשרויות שהאינטרנט מציע לנו. ואחת הסיבות לחוסר המימוש המלא יכולה לנבוע מזה שאנו מחכים למישהו שיבוא ויקח אותנו ביד צעד צעד לתוך העולם החדש הזה של "הרשת החברתית". אחד המלאכים שיוכל לסייע במלאכתכם הוא אייל סלע.
את אייל הכרתי (או למעשה, הוא מצא אותי) דרך האינטרנט. אייל הוא יצור רשת פעיל, אדם רהוט בעל מודעות והבנת-אינטרנט מהמפותחות שנתקלתי בהן. ובכנס איגוד האינטרנט הישראלי שהתקיים השבוע, הוא העביר הרצאה בנושא "יישומים פרקטיים של מדיה חברתית", שמציגה (כשמה כן היא) על הדרכים המגוונות בהן אייל משתמש ברשת.
סקרנים?
באפשרותכם לראות את המצגת שבה אייל השתמש כאן:

ואם אתם רוצים לשריין 40 דקות, באפשרותכם גם לצפות בהרצאה המלאה כאן:

Social media in day to day life – Eyal Sela – 15 July 2009 [Hebrew] from Eyal Sela on Vimeo.

לינקים מומלצים: הבלוג של אייל על פרודוקטיביות: http://www.productivewise.com/

דליפת המאגר הביומטרי + אנטישמים = "שואה בטחונית"

רק אחרי שראיתי את הסרטון שלפניכם הבנתי עד כמה נורא יהיה דליפה של המאגר הביומטרי:

והנה פרסום הסרטון הזה בערוץ 1:

רוצים לקרוא עוד? הנה מה שאחי כתב על מאיר שטרית וחוק המאגר הביומטרי

היום בצינור – מאנימציית פתקיות לסיפור אהבה יפני

קשה לקרוא לזה פוסט, אולי פוסטון. אך שני הסרטים הללו העלו חיוך על שפתי, ונראה לי ראוי להביאם כאן.

הראשון לקח 3 חודשים לעשייה, 4 ימים לצלם ו- 6000 פתקים דביקים. סרט מחווה לכל מי שאי פעם נדרש לדד-ליין והשאיר לעצמו פתקים-דביקים בשביל תזכורת

השני (לחלוטין לא קשור לראשון) הוא סרטון אהבה בסגנון אנימה. הזוי ומקסים כאחד, באופן שמזכיר לנו עד כמה אפשר להתפרע כשמשלבים דמיון ואנימציה

(תודות לווינט למדור הקישורים המועדפים שהציפו בפני את שני הסרטונים הללו)