לפני (כמעט) חצי שנה, התחלתי לעבוד בקומפיוקול (כווב-אנליטיקאי) ואני מאוהב באנשים שאיתם אני עובד. סרטון החג-פסח-שמח הבא (שפורסם במקור בבלוג אס.אי.או) יעזור לכם להבין למה:
קטגוריה: הישר מה"צינור-אתה"
שילוב תמונות בעולמות-ווירטואליים-תלת-ממדיים
אחד הבלוגים של גוגל כתב לאחרונה על Viewfinder. זהו נסיון לפתח טכנולוגיה/תוכנה שתאפשר הלבשה של תמונות דו-ממדיות על עולם-ווירטואלי-תלת-ממדי (כמו גוגל-הרת' google-earth). הנה דוגמונת לשלב הנוכחי של התוכנה (הסרטון משעמם משהו, אבל הכיוון חביב):
הנה דוגמא לחבר'ה אחרים שמנסים לעשות משהו דומה באופן אוטומאטי, פוטו-סינת' של מיקרוסופט. אצלם נראה שהטכנולוגיה כבר הרבה יותר מפותחת. התהליך של טכנולוגיית הפוטוסינת' הוא של לקיחת ערימת תמונות מאיזור "דומה" (יודעים שהאיזור דומה לפי התיוג-הגיאוגרפי שאנשים ביצעו על התמונות), ואז יצירת מודל תלת ממדי של האיזור ממנו התמונות לקוחות – והלבשת התמונות על אותו עולם תלת ממדי שנוצר (שווה לראות כדי להאמין, זה מדהים):
והשילוב של אלו ביחד, יוכל להוביל למשהו שיראה בערך ככה:
הגיגים ופנטזיות: מסרטונים כאלו, מתקבלת התחושה של טכנולוגיה שתגיע אלינו "בקרוב" (בין אם זה 10 שנים או חודשים, אין לי מושג). מה המשמעות של כל זה? בלתי נתפסת!
לדוגמא: אני מפנטז על ההתממשקות של טכנולוגיה כזו על החינוך (החל מהשכלה אלמנטרית עד אקדמאית). איזה שיעורים מרתקים אפשר לרקום באקולוגיה/ביולוגיה (מדעי החי והצומח)/היסטוריה/ארכיאולוגיה/גיאוגרפיה/שפות/אומנות – כאשר הלומדים יוכלו לטייל במרחב הווירטואלי, העשיר במטא-מידע, שהוא נושא השיחה של השיעור. אני מדמיין אותם לוקחים רשימות (class-notes), על גבי המרחב הווירטואלי שבו הם מטיילים – ובכך מעשירים את המטא-מידע למבקרים הבאים שיגיעו אחריהם.
(אם יש לכם גם רעיונות מה ההשלכות של טכנולוגיה כזו, אשמח לקרוא…)
טריילר לאירון-מן, הערך שלו בוויקיפדיה, ואקסו-סקלטון
אחי האהוב רז, סיפר לי שבקרוב (ב- 3.5.08) יצא סרט גיבורי על חדש (מעולם הגיבורים של MARVEL ) בשם Iron Man. עוד מגיל צעיר יש לי מקום חם בלב לגיבורי על, אבל באיירון-מן לא נתקלתי. העפתי מבט בטריילר (די חמוד האמת) –
רגע וויקיפדיה: החלטתי להעיף מבט על הערך של איירון-מן בוויקיפדיה (לינק). מאד התרשמתי מהיקף ההשקעה שבוצעה בערך הזה. עמוד השיחה שלו (לינק) מכיל 45 (!) פתילי דיונים. ועמוד הדיונים הקודמים מכיל עדכונים שבוצעו עוד היום. תופעה מרשימה…
פיקנטורה ממאמר הויקי – הידעתם ש
- פורבס עשו רשימה של (10) הדמויות הפיקטיביות העשירות ביותר ? (מתוכם אני מכיר רק 3 דמויות)
- ביזנס ויק, עשו רשימה של (10) גיבורי העל הכי חכמים. (מתוכם אני מכיר 8)
ורגע מדע:
איירו-מן, הוא גיבור-על שמבסס את כוחו על שריון חיצוני "סופר-מתקדם" (שנותן לו כוח, מהירות, כלי נשק וכו' וכו'). מה בין זה למציאות? שני קישורים:
- זרועות פרוסטטיות. (הפרוייקט האנושי הזה של דין קיימן, ממציא הסאגווי)
- אקסוסקלטון (שלד-חיצוני). BLEEX הוא פרוייקט הנדסי שמיועד לאפשר לחיילים-רגליים לסחוב משקל משמעותי לאורך מרחקים ארוכים.
אגב, הנה סרטון המדגים את הטכנולוגיה: (נישמע רועש משהו. וכמדומני, פורסם על זה משהו גם אצל הידען, וכמדומני הבעיה העיקרית במכשיר היא צריכת האנרגיה המטורפת שלו. נראה איך יתפתח…)
בוקר רע ? תאכלו שוקלד (קליפ פרסומת מוצלח)
קפצתי לבקר בבלוג של עמי סלנט, וכרגיל מצאתי פוסט עתיר בקישורים מעניינים (בדיוק מהסיבה הזו אני גם משתדל להיזהר בלפתוח את קורא ה- RSS שלי). אז מלבד להמליץ על הפוסט, רציתי גם לחלוק איתכם את סרטון הפרסומת הבא (שהופיע בפוסט של עמי), אשר מציג עובד משרד שיש לו "אחד מאותם ימים", עד אשר הוא מגיע לחטיף השוקולד שלו. כפי שעמי מציין, מה שמקסים בסרטון הזה איננו רגע האושר, אלא דווקא ההמחשה המצויינת של חיי המשרד שחלקנו נאלצים לחיות.
נ.ב: שניה לאחר הפירסום, הבנתי שראוי להבהיר שהסרטון נגע בי פשוט כיוון שיצא לי לעבוד במקומות שכך הרגשת. אך מקום העבודה הנוכחי שלי (קומפיוקול), מצטיין בלהיות ההיפך ממקום כזה: דבר ראשון – האנשים שם נהדרים, מת-עליהם אחד אחד! שנית – אין שם מכונת שוקלד…
מדוע הזנב של גקואים חשוב (ולמה שיהיה איכפת)
טוב, נתחיל בלמה איכפת:
- זה דוגמא נהדרת למידע שניתן לאסוף מצילום איטי (slow motion photography).
- המידע שנאסף, עשוי לעזור בתיכנון העתידי של רובוטים דמויי-גקו. (והיות ואחייני האהוב י', אוהב רובוטים – אז הנושא ראוי לסיקור)
(הסרטון נמשך 1:20 דקות)