קארי מוליס, זכה ב- 1990 בפרס נובל בכימיה על המצאת שיטה לשיכפול גדיל של DNA.
לפני שנה חבר שלו נפטר מזיהום של בקטריה אלימה. כנראה שהאובדן הוביל אותו למצוא עניין רב בנושא של אימונולוגיה, ותוך כדי ההתעניינות הוא גילה משהו די מדהים. הוא גילה שישנה מולקולה שברגע שמלבישים אותה על משהו (נאמר, בקטריה שאיננו אוהבים), היא אוטומאטית מעוררת תגובה חיסונית לאותו המשהו.
בסרטון, קארי מראה תרשים הישרדות של עכברים אשר קיבלו הרעלת אנטרקס. ואז הראה כמה מהם שרדו לאחר מספר ימים. בין העכברים הייתה קבוצה שלא קיבלה אף טיפול, קבוצה שקיבלה טיפולים מקובלים, וקבוצה שקיבלה את הטיפול שלו.
כל העכברים שקיבלו את הטיפול שלו נשארו בחיים, כל השאר – מתו!
קטגוריה: ביוכימיה
אנימציית מחשב המדגימה: קיפול, שיכפול, תיעתוק ותירגום של DNA
השלבים המתוארים באנימצייה ידועים בתור "הדוגמה המרכזית של ביולוגיה מולקולרית". אחת הנקודות המצויינות באנימציה היא התזזיתיות של כל הרכיבים. התזזתיות הזו איננה במקרה, שכן כל ההתרחשויות שבתא אינן "נקיות", כל המתרחש בתא הוא קופצני, מרקד ורועש (כמובן, תחת התפלגות ההתרחשויות שלו).
תהנו:
כיצד גילו את ה- RNAi (ה-ר.נ.א "המפריע") – קליפ מהנה לצפיה
נתקלתי בסרטון מקסים המסביר מה זה RNAi. בתימצות: מדובר במנגנון הגנה של תאים כנגד ווירוסים. המנגנון יודע לזהות RNA שניראה כאילו הוא וויראלי – ולהשמיד אותו.
הסרטון שלפנינו מציג את כל המנגנון של שיכפול ד.נ.א ל- ר.נ.א, בתאים, בצורה מאד ידידותית ומהנה לצפיה (באמצעות טירות וטבחים ופיראטים). תהנו: (5:42 דקות)