רוצים את הספר "הסוף לזיקנה" של אוברי דה-גרי בעברית?

הרקע לסיפור

לפני יותר משנתיים נתקלתי לראשונה בהרצאות TED. האתר מציע אינספור הרצאות של מובילי דעה בתחומם, הפתוחים לצפייה חופשית של הקהל. כל הרצאה היא של בין דקה לחצי שעה ורובם המוחלט של ההרצאות מרחיבות אופקים ומרתקות.

מבין ההרצאות נתקלתי בהרצאה של אוברי דה גרי (הנה ההרצאה). בהרצאתו שאל אוברי מדוע זה שאנו מתייחסים למחלות כאל דבר רע בו אנו נלחמים, אך לא עושים דבר לגבי הזדקנות ומוות מזיקנה. משם פנה אוברי להציע כיצד לדעתו ניתן למנוע ולחסל את הזיקנה מעולמנו (באמצעות טכנולוגיה). על כך הוא גם מדובר בהרחבה באתר העמותה אותה הוא ייסד: SENS.
הנה ההרצאה להנאתכם:

ולאחר זמן מה, אוברי אף פירסם ספר הפורס את משנתו למלחמה בזיקנה הנקרא Ending aging

מה קרה לאחרונה

פניתי לאוברי באי-מייל וכתבתי שאם הוא רוצה שיקראו את הספר בעברית, צריך לתרגם אותו ולשחררו לחופשי. היות ולא סביר שהתירגום ופירסום הספר יחזירו את עצמו המלצתי לאוברי לשחרר את קובץ הספר ברשותי כדי שאני (ועוד חברי שוחרי אריכות חיים) נפנה לתרגם את הספר בזמננו הפנוי – ולאחר מכן נפרסם את הספר בעברית (מבחינתי, רצוי על גבי האינטרנט – ובחינם).

אוברי השיב לי תשובה במייל שזה רעיון מעולה (היות והספר אינו למטרות רווח, אלא להפצת הרעיון), ואמר שיבדוק בנושא. ולפני זמן לא רב, חזר אלי אוברי עם אימייל שמוצמד לו הקובץ עם הספר (באנגלית).

אז מה עכשיו

אני צריך שני דברים: פלאטפורמה ומתנדבים.

פלאטפורמה – אני רוצה להעלות פרקים מהספר, כך שאנשים שונים יוכלו להכנס, ולראות את הפרקים, לתרגם, ולראות את התירגום שאנשים אחרים השאירו – כך שהעבודה תיעשה בשיתוף פעולה. כמו וויקיפדיה – אבל עבור תירגום. מצאתי אתרים שעושים את זה ברשת, אך הם דורשים לשחרר את הקובץ תחת רשיון חופשי – אך אין לי הזכות לפרסם את הספר (באנגלית) תחת רשיון זה, כך שאיני יכול להשתמש בהם.

שני הפתרונות שאני מסוגל לחשוב עליהם כרגע הם גוגל דוקס (שלצערי איטיים מידי). והשני הוא וויקיפדיה (שאפשר לחסום בקלות תחת סיסמא). החיסרון היחידי של וויקיפדיה הוא היישור מימין לשמאל (שאפשר לבחור רק אחד ממנו, ואני לא מכיר דרך לקבוע שחלק מהטקסט במאמר ייושר לימין וחלק לשמאל). אחרי שהשאלה הזו תפטר, אני אעלה את הטקסט לאינטרנט (תחת סיסמא), וארצה להתחיל לתרגם אותו.

מתנדבים – וזה מוביל אותי לשלב השני, אני רוצה אנשים שישתתפו בתרגום הספר. אם תעזרו – זה יקרה. אם תעזרו, אפשר יהיה להפיץ לאנשים את הטקסט המתורגם, ולהתחיל לעודד התייחסות רצינית בארץ (לפחות באוכלוסיה האינטרנטית היותר משכילה), שהארכת חיים על ידי ביטול הזיקנה הוא משהו שצריך לדבר עליו ולקדם אותו.

מעוניינים להשתתף ? אתם מוזמנים לצור איתי קשר או להשאיר הודעה בתחתית הפוסט.

may the force be with us…

במשך 5 שנים זורקת מדינת ישראל מים למדבר – כתבת וידיאו ראשונה של אתר "הסביבה"

אני מתכבד בשמחה (ובצער) להציג בפניכם את כתבת הוידיאו הראשונה של האתר (בעיני מספר 1) לחדשות איכות הסביבה בארץ:

http://www.hasviva.co.il

הכתבה עוסקת במחדל ביורוקרטי אשר הוביל ל- 5 שנים של ביזבוז 15 מליון שקל על ידי שפיכת מים למדבר, במקום טיהורם לצורך חקלאי (300,000 קוב מים בשנה). הנה הכתבה לפניכם:

אישור ואושר :-) (כ-16 דקות של סרט בשביל החיוך)

ניצן (המדהים) הפנה אותי לסרט באורך של 16 דקות ביוטיוב.
דקה אחת של צפייה שיכנעה אותי להמשיך ולצפות בסרט הזה את כל ה- 16 דקות. אחרי 3 דקות, שאלתי את עצמי מה כבר אפשר לעשות עם כזו דמות ב- 12 הדקות שנותרו, אך מסתבר שאפשר.
צפיתי בסרט הזה עם זוגתי, ובזכותו הסתובבנו עם חיוך עצום לשארית הערב. וכעת אני חולק אותו איתכם. כי אתם, ממש, אבל ממש, קוראים נהדרים 🙂

זהירות: השומרים במכון וויצמן שברו ברך לפעיל אירגון עובדים שהגיע להפגין

רקע: למעלה מ- 100 יום שמכון וויצמן מונע מעובדי מוזיאון גן המדע על שם קלור להתאגד. בשבוע האחרון היא מנעה (בניגוד לחוק) מעובדי הגן להכנס למכון. ומחוץ ובתוך המכון (מחוץ לגן המדע), הותקפו המפגינים על ידי שומרי המכון. כאשר אחד המפגינים יצא מהאירוע עם ברך שבורה. הנה תמונות מהתקרית האלימה:

דיברתי כעת עם פעיל חברתי שאמר ששלח את התמונות הללו לפני מספר ימים לאתר חדשות גדול מאד – אך לא התפרסמה בנושא כתבה.

כלומר: אף אחד (מלבדנו הבלוגרים) לא מספר לציבור איך (מוסד הקשור ישירות ל) מכון וויצמן – השתמש באלימות (פיזית וכלכלית) כנגד עובדים המנסים להתאגד בו באופן חוקי!

רוצים לכתוב על זה בהרחבה – עוד פרטים בהמשך הפוסט:

להמשיך לקרוא זהירות: השומרים במכון וויצמן שברו ברך לפעיל אירגון עובדים שהגיע להפגין

וורדקמפ ישראל 2008 – מספר מילים לעת שובי הביתה

וורדקמפ ישראל 2008.

מדהים. עייף.

אלו המילים שבאות למוחי כרגע. האמת, שעייף מגיע קודם – אך המדהים מציף אותו מכל הכיוונים.

הייתי רוצה לכתוב בהרחבה על הכנס, אך כנראה שלא הערב.

לאחר שהלכתי לישון לאחר חצות, קמתי לקראת חמש בבוקר להגיע לבית ציוני אמריקה. שם פגשו אותי איתי ונועה ואלעד ועוד זרם של אנשים שטיפטף והגיע יותר ויותר (עוד תודות לפבל ולבוריס, ועוד אנשים שמוחי הקודח ממען לזכור).

דברים נעו והתארגנו – ואנשים זרמו. בדיווח האחרון נאמר לי ש- 275 איש הגיעו לכנס, ייתכן והיו קצת יותר. כ- 75 איש יותר משנה שעברה, איזה כיף 🙂 

כשנועה ואני התחלנו להזיז את הדברים, היו שהביעו חששות שאנשים איבדו עניין. והכנס הזה הראה שנהפוך הוא. למרות חוסר העמידה שלנו (המארגנים) בזמנים של ההרצאות. ולמרות חיבור האינטרנט שהוביל לקשיים. אני מרגיש שהכנס היה מצויין.

בכנס היו פאשלות. אבל האווירה, האנשים, מדהים! לראות קהילה של הייטקיסטים גרפומנים נפגשים עם אנשים שמנסים לעשות את הארץ (והעולם) למקום טוב יותר, אבל הם כעוורים ברזי האינטרנט – הותיר אותי (ואת נועה!) בתחושת התעלות.

(ובנושא משבר האינטרנט – אני רוצה לציין את מושיעי היום בנושאי האינטרנט שהיה ניב קלדרון – שאמר "פשוט תשאל מי בקהל יכול להשאיל את האינטרנט שלו דרך הסלולרי". מה שהוביל לשתי הצעות מיידיות. ואיפשרו למרצים אינטרנט משלהם – תודה!

ואגב, הוא גם צלם מצויין שהשיג תמונות פפרצי מהממות שלי ושל זוגתי דב – אז ניב, אני מחכה להם! 🙂     אה, ותזכור לתייג אותם ב- wordcamp2008israel )

אחד המחירים בלהשתתף באירגון כנס כזה הוא שאי אפשר להנות מההרצאות. ואי אפשר להיות עם האנשים. הצורך לתזז בין דברים, לזהות את הצרכים ולענות עליהם – מונע מכל אפשרות של שיחה מעמיקה להתפתח. למרות שרציתי אנשים – כל כך רציתי! אז בזה אני אסיים בדברים הבאים:

1) אתם רוצים "להתחבר", הנה פרופיל הפייסבוק שלי:  טל בפייסבוק. והרמתי עמוד "מעריצים" לוורדקמפ-ישראל.

2) לכל מטרה, האימייל שלי: [email protected]

3) אנחנו (נועה, אלעד, איתי ואנוכי) – דיברנו על האפשרות לארגן פיקניק פוסט-וורדקמפ (אולי ביום רביעי), אז אחרי שנישן הלילה – ונרגיש שאנחנו מסוגלים לקבלת החלטות שקולה יותר, נספר על זה לכולם. (וגם נשלח מייל עם קישורים, ותודות, ולינק לטופס משוב, ואחרי זה גם יהיו ההרצאות המוקלטות בווידיאו – וכו' וכו').

אגב, אם תרצו לעזור לנסח את טופס המשוב שישלח מחר – אנא העלו את הצעותיכם בעמוד הוויקי שנפתח לנושא.

ואם תרצו להגיב ישירות פה – אז גם סבבה.

תודות בפעם האחרונה לפוסט הזה: תודה לנועה (תו-ת-חית!), אלעד (גם), איתי (לחלוטין). תודות לאנשים שעזרו מסביב (שאני לא אתחיל למנות כרגע), למרצים, ולאנשים שהגיעו – ועשו את הכנס הזה למה שהוא באמת היה (לפחות עבורי).

 

זהו – יאללה לנוח!

נ.ב: הנה רסס של (רוב) הבלוגרים שהיו רשומים לוורדקמפ – ומה שהם רשמו (תודה חנן) http://www.webster.co.il/wordcamp2008/