קטגוריה: אי שם בלב

היום התפרסם נייר העמדה הטכנולוגי של התנועה הירוקה מימד. וכבר מיהר וכתב עליו קלינגר:

"האם במצע של המפלגה שאתם מתכננים להצביע עבורה יש התייחסות לשיתוף קבצים, קוד פתוח, שקיפות טכנולוגית, תקני רשת ומחזור של מערכות מחשב? אם כן,  אז כנראה שאתם מצביעים לתנועה הירוקה-מימד." זאת כתב היום קלינגר בבלוגו ופנה לנמק גם מדוע הוא לא יצביע לעבודה או למר"צ.

המצע הטכנולוגי של התי"מ (התנועה הירוקה מימד) הוא החלום הרטוב של כל ישראלי אוהב אינטרנט באשר הוא. יש תחושת קטרזיס בקריאת כל הדברים הללו שהיינו רוצים לראות ולא חלמנו שמפלגה תעיז להעלות אותם על הכתב. בעיקר לאחר שמהממשלה האחרונה סבלנו מכך שחוק נתוני התקשורת עבר, ועוד אנו ממשיכים להמתין בזמן שמונפת מעלינו החרב של חוק הצנזורה על הרשת (חוק 892).

אני מקווה שכמה שיותר בלוגרים יביעו תמיכה במצע הזה (ויכתבו עליו), שהתקשורת תתלבש על זה – ומי יודע אולי אפילו מפלגות נוספות יחליטו שיש דברים בגו (לא המשחק, המצע).

ואם אתם מסכימים לעמדתי, אנא הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שפתחתי בנושא: גם אני רוצה מצע טכנולוגי נאור – בבחירות של 2009 !

והיות והמצע מפורסם תחת CC, אני מביא אותו לפניכם בבלוג הזה:

להמשיך לקרוא המצע הטכנולוגי הראשון (והראוי!) לבחירות 2009

יוסי טאגורי הפיץ קישור לבלוג של הבית הלבן, עם קליפ יוטיוב בו אובאמה פונה לאומה במשך 5 דקות בהן הוא מתאר חזון מדהים לכהונה הקרובה שלו ותוכניתו להתמודדות עם המשבר הכלכלי. השקעה בתשתיות, תחבורה ציבורית (שלא מפותחת בכל ארה"ב, תלוי בעיר) ועוד. השקעה משמעותית בחינוך (השלשת ההשקעה), השקעה בהחלפת מקורות האנרגיה המשמשים את המדינה, השקעה בשינוי מגורי דירות לשימוש חסכוני יותר באנרגיה, סיפוק אינטרנט מהיר לכמה שיותר שכבות אוכלוסיה, ועוד ועוד. מעורר השראה לשמוע את נשיא ארה"ב מדבר באופן שנשמע כל כך… שפוי. הנה הוא לפניכם:

ומאובאמה אני רוצה לעבור לפוליטיקה שלנו. הלוואי ואצלנו היינו יכולים לשלוח אימייל לפוליטיקאים ולצפות לזכות לתשובה. אני יודע שיש מקרים שזה עבד (למרות שזה בהחלט עבודה שחורה), אבל אם אתם רוצים להעלות את הסיכויים שלכם לקבל תשובה מהפוליטיקאים שלנו בארץ, אז ערוץ 2 נותן לנו הזדמנות.
ערוץ 2 העלה יוזמה מעניינת. גולשים מעלים סרטונים ליו-טיוב, הגולשים מצביעים – והסרטון שמקבל את מירב הקולות זוכה ששאלתו תועבר למועמדים לראשות הממשלה.
ההצבעה שלי, אגב, הלכה לשאלה שהעלתה כרמל ויסמן "מהו החזון שלכם?"
עליכם לחפש "שאלות אישיות" כדי להגיע ולהצביע לסרטון של כרמל (אם אתם בעד השאלה). הנה הלינק לתחרות:
http://www.youtube.com/Elections09

(איך הסרטון של אובאמה התקשר לי לתחרות של ערוץ 2? כי שניהם מדברים על חזון. הראשון מדגים התחלת יישום בארה"ב, בעוד שהשני מציג קריאת תיגר בנושא לפוליטיקאים שלנו)

עוד לפני שהגעתי לכנס הבחירות של התנועה הירוקה מימד, כבר ידעתי שהם המפלגה לה אני אצביע בבחירות הקרובות.
זה לא היה כי קראתי את המצע שלהם, או בגלל שאחי שוקי אחראי לקמפיין האינטרנט שלהם. הסיבה להירתמות שלי הייתה מפגש בלוגרים (חשאי) שהתקיים ביום האחרון של שנת 2008.
במפגש השתתפו הן ערן בן-ימיני והן הרב מלכיאור, ובו הם הציגו את עצמם באופן שהוא הרבה מעבר לכריזמה – כי אם באותנטיות!
התרגשתי להקשיב לאנשים שמעיזים לקוות במדינה שלנו. מתיימרים לשאוף לחשיבה לטווח רחוק ומערבבים מילים כמו חינוך עם מודעות לתרבות היהודית וגם הערבית. ועמוד השידרה להכל הוא השילוב בין חשיבה סביבתית לבין הפרדת דת-ומדינה (כפי שהיטיב לומר הרב מלכיאור: "אני לא אהיה היהודי של שבת שלך").
הכי הקסים אותי היו היחסים המפרגנים שבין ערן ומלכיאור. כבר כל כך התרגלתי לציניות בפוליטיקה הישראלית, שהרי ברור שאנשים שעובדים ביחד לא באמת מחבבים האחד את השני – וכאן אפשר לזהות שכוחם באחדותם. הם סופרים 10 שנים של עבודה משותפת ואני שמח מעודד ומפרגן לאיחוד של התנועה הירוקה מימד לבחירות הבאות עלינו לטובה.
מסקרן לדעת מהו הדבר שמוביל מישהו לצאת ולבחור למפלגה כזו או אחרת. מסתבר שעבורי כל מה שאני צריך הוא להקשיב לאנשים שמדברים בהגיון שנשמע בריא, ויוצרים רושם ברור של אנשים נקיי כפיים.
עבורי, אלו הבחירות הראשונות בחיי שאני מרגיש שהמפלגה לה אני מצביע היא לא הרע במיעוטו, אלא סיבה ממשית לצאת מהבית. ואולי השנה תעלה סוף סוף מפלגה עם סדר יום חברתי/סביבתי לפוליטיקה הישראלית. אני רוצה לקוות.

ואם אתם רוצים לראות מה הרשים אותי כל כך בערן בן ימיני וברב מלכיאור, הנה סרטון של קצת פחות מ- 7 דקות (שווה לצפות לפחות ב- 2 הדקות הראשונות). הסרט המציג כמה מהנקודות המרתקות שעלו במפגש הבלוגרים שהתקיים (בין הנושאים הנדונים: על המועמדים והרקורד שלהם, ענייני חברה וסביבה, תחבורה ציבורית בשבת וההתנגדות של הירוקה-מימד לחקיקה דתית, אחוז החסימה, המצע, אופיה של המדינה).
והרי הוא לפניכם:

(ותודה לד"ר-בלוגים, כרמל וייסמן, על העבודה המעולה בצילום הסרט ועריכתו – תודה!)

נ.ב: ואורי קציר, אני מקווה שזה עונה לשאלתך 🙂

את הכתבה ב- YNET . והנה התקציר:
ד"ר אבו אל עייש, ששכל שלוש מבנותיו ואת אחייניתו מפגז של צה"ל, כינס מסיבת עיתונאים בבית החולים כדי לבקש שבנותיו יהיו הקורבנות האחרונים. אם לחיילים התפרצה לדבריו ושאלה: "לא מבינה למה נותנים לו במה"

בכתבה של YNET נתקלתי אחרי שסיימתי לקרוא את הפוסט של יונית בשם "נאמנות למדינה", בו היא כתבה:
"המדינה שבה לא בוגדים אביגדור ליברמן, האהודים ושאר הירקות האלו אינה מדינת ישראל. היא מדינה פרי דמיונם, שאין בה לא יהדות ולא דמוקרטיה, אלא עבודת אלילים ופאשיזם. נוח להם עם הציבור הבור, מנשק המזוזות וממלמל התהילים באוטובוסים כמו צ'אנטים של שבטים פגאנים. נוח להם עם הציבור המפוחד שבטוח שכל קסאם על שדרות הוא איום קיומי על מדינת ישראל, ושבחירת החמאס, שאיש לא נתן להם כאן להיבחר באמת, כלומר – לעבוד – מצדיקה את הרס עזה וטבח אזרחיה."

וקריאת התגובות המודגשות באישור הקוראים היא זו שעזרה לי להבין למה התכוונה יונית, תגובות כגון:

1. אשה תותחית. אנחנו מנסים להיות יותר אנושיים מאמא תרזה.
עם כל הצער על הילדים, עזה היא מדינת אויב, והחמאס הוא גוף שנבחר בבחירות דמוקרטיות.
על כל עזתי יש את האחריות שבאה עם הזכות הדמוקרטית.

4. מחיר המלחמה
באמת כואב הלב לקרוא ולשמוע ששוב ילדים הם שמשלמים את מחיר המלחמה. נכון הם לא אשמים אולם גם ילדי שדרות וישובי עוטף עזה אינם אשמים.
ליבי קודם כל עם עמי – ילדינו יקרים בעיני יותר ,כן אני מבדילה בין דם לדם – דם ילדינו יקר לי יותר.
אינני יכולה לשכוח שעם כל הצער והכאב החמס לא עלה לשלטון בהפיכה צבאית, הוא נבחר בבחירות . רבותי העזתים זה מה בחרתם – תאכלו ותחנקו.
… לא להסכם כלשהו ללא גלעד שליט…
ומצידי שלא ישאר שם ולו בית אחד עומד על תילו.

6. ד"ר מלחמה
משתתפת בצערך על מות בנותייך
אבל במלחמה כמו במלחמה יש קורבנות בכל צד , אל נא לך לנצל את מעמדך כדי לנאום נאומים של שלום אהבה ובטחון כשמביתך נורים אלינו טילים , לפני שאתה מבקש את האמת אצלנו תבדוק את האמת בצד שלך – עצה שלי אתה תמצא שם הרבה שקרים……..

אני באמת חי בבועה…

ביום ראשון הקרוב (18.1.09) יקיימו התנועה הירוקה ממד, כנס פעילים לקראת הבחירות. בעמוד האירוע שבפייסבוק (הנה לינק), כבר נרשמו מאות פעילים המתכננים להגיע, ואני ביניהם.

השמועה על הקמת התנועה-הירוקה (שלאחר מכן התאחדה עם מימד), הגיע לראשונה לאוזני מכמה מעגלים חברתיים שונים (שלא הכירו האחד את השני) אשר מחוברים למאבק סביבתי/חברתי כזה או אחר. באופן דומה לעיר לכולנו, מדובר בתנועה שצמחה מהשטח וזוכה לתמיכה נלהבת ומדבקת של פעיליה (בכללם אחי, שוקי).
לקבלת רושם על הרקע הפוליטי לתוכו נכנסת התנועה הירוקה, הנה דבריו של מקום שני ברשימה, פרופסור אלון טל (כדקה וחצי):

על רקע הציניות הפוליטית שמאפיינת את השנים האחרונות, שאלתי כל אחד מחברי "הירוקים" אודות המפלגה: "האם אלו אנשים רציניים? האם הם מושחטים? מה האינטרס שלהם?"
להמשיך לקרוא כנס הבחירות של התנועה הירוקה-מימד, אני אהיה שם