קטגוריה: אי שם בלב

הרמונטיקאי שבתוכנו רוצה להזיז הרים ולבנות עולמות עבור האנשים שאנו אוהבים. בסרטון הבא (10 דקות) מוצג הסיפור הסייבר-רומנטי (ז'אנר שהרגע החלטתי להמציא) על אדם בעתיד (הלא רחוק) שעשה בדיוק את זה:

תודה לאחי האהוב רז על הלינק.
הקליפ מוקדש לדבורה, האישה שכל בוקר מציתה בי מחדש את הרצון לבנות עולם.

אני מפסיק את שידורינו הרגילים להודעה שהרגע נתגלתה לי. הסרט "מעוף הדרקונים" מופיע ביוטיוב. סרט שזכור לי עד היום משנותי כילד, ואחת ההתקלויות הראשונות שלי בעולם ה"מבוכים ודרקונים" שמאז ירשו אותו אינספור עולמות פנטזיה ומשחקים.
לפני הטמעת הסרט אני מצרף את סקירתם של ניר וזיו קיטרו (שנמצא דרך גוגל פה), תהנו:

"מעוף הדרקונים"
שנה: 1982

לפני שנים רבות כשהייתי קטן וחביב (כן, הייתה תקופה בא לא הילכתי אימים על האנושות כולה) הטלוויזיה הישראלית הייתה משדרת סרטים טובים. לא סתם טובים אלא ממש טובים. רצועת הסרטים הייתה ביום שלישי אחרי הצוהריים. אחד הסרטים היותר מפורסמים ששודרו במתכונת זו הוא הסרט "מעוף הדרקונים". הסרט היה הצלחה כזו גדולה שהוא שודר עוד פעמים רבות מאוד מאז אלא שלצערי בנקודה מסוימת איזה גאון אחד שעבד בטלוויזיה החינוכית החליט שהסרט הוא אנטישמי.

למה? כי לדמות של המכשף הרע יש אף גדול! כן, זו הסיבה. מטומטמת להחריד, לאנשים רבים בעולמנו יש אף גדול, לערן למשל יש אף ענק. יש לי רק שאלה אחת לאותו טמבל: אם זה סרט אנטישמי אז איך זה שהמכשף הטוב הוא בעל אף עוד יותר גדול? ובנוסף מדובר בסרט מאולפני וורנר-בראדרס, מה עושה את כל התירוץ הזה קלוש מאוד, מדובר בחברה גדולה ורצינית. אבל לצערי יש אנשים טיפשים…

אז, לאחר שפרקתי את תסכולי – "למה לנו לראות את הסרט", אתם שואלים? ובכן כי מדובר באחת מקלאסיקות הפנטזיה היותר קסומות שקיימות ולשמחתי חברת וורנר מוציאה את הסרט בהוצאה מחודשת בימים אלו ממש, מדליק לא?

מעוף הדרקונים מבוסס בחלקו על ספר שנכתב ע"י סופר צעיר ושמו פיטר דיקנסון. דיקנסון היה חולה דרקונים והוציא ספר או יותר נכון אנציקלופדיה על דרקונים. ספר זה הוא הבסיס לסרט המופלא הזה.

הסרט מתחיל בסצנה בה אנו מגלים את העולם הקסום והמופלא של "מעוף הדרקונים" . עולם, כך אנו מגלים, שאינו אלא עולמנו שלנו אך לפני שנים רבות. בתקופה בה אנו נכנסים לסרט הקסם מתחיל לשקוע והטכנולוגיה עולה. אמנם לא מדובר עדיין בחלליות או אפילו מכונית אבל בני האדם מסתמכים על טכנולוגיה יותר ויותר.

בתקופה זו שבה הקסם נחלש חיים ארבעה אחים- קרולינוס, לו-טאג'ל, סולאריוס ואומאדן – אחים אלו אינם סתם אחים כי אם המכשפים האחרונים והחזקים ביותר הקיימים בתבל וכל אחד מהם מייצג אספקט אחר של קסם.
האח הבכור, קרולינוס, מבחין בהיחלשות הקסם ומזמן את אחיו למועצה, מועצה שלא זומנה מזה מאות שנים. ארבעת האחים נפגשים שוב במקדש הקדמוניות, מקדש השייך לאל הקדמוניות, מקום אליו יכולים להגיע רק ארבעת אחי הקסם.

במקדש מראה קרולינוס לאחיו את מסקנותיו ואת הפתרון- ממלכת הקסם, מקום אליו יפרשו כל היצורים הקסומים על מנת שישמרו ולא יגוועו. בעוד סולאריוס ולו-טאג'ל מסכימים לפתרון ומציעים את עזרתם יוצא כנגדם אומאדן, המכשף האדום.
אומאדן, אשר ממלכתו כוללת את כל הרשע וכוחו הוא "הקסם השחור" מכריז על מסע צלב כנגד האנושות ונשבע בכתר האודם- מקור כוחו- שלעולם לא יפרוש אל עולם זה אשר קרולינוס מציעה, לא בעבור בני האדם.

בעוד אחיהם הרשע עוזב את המקדש מטכסים האחים עיצה ומוצאים את הפתרון- מסע קודש. הדרך היחידה החוקית להלחם נגד אומאדן ועושי דברו.
כאן מתחילה הרפתקה קסומה ומדהימה.

קרולינוס מגייס את גורבש, דרקונו הצעיר, את סר אורין נויל סמית' ועוד אחד שכן שלושה צריכים להתחיל את המסע המקודש. את השלישי, אומר קרולינוס, יבחר אל הקדמוניות. אכן אל הקדמוניות מוצא את הלוחם השלישי והוא לא אחר מאשר פיטר דיקנסון (הלא הוא כותב האנציקלופדיה) שהוא צאצאו הרחוק של פיטר "אדון הדרקונים" אשר לימד את הדרקונים את שפת בני האדם.

פיטר מזומן מתוך שלהי המאה ה-20 אל העבר הרחוק לקחת את מקומו לצד שאר היצורים הקסומים במלחמה על קיום הקסם כנגד אומאדן.
תאונה מצערת גורמת לפיטר לבעיה, כישוף נכשל של אומאדן מאחד את מוחו של איש המאה ה 20 עם גופו של גורבש הדרקון.

אני חושב שאחד הדברים היותר יפים שנוצרו בסרט הזה הוא המאבק שמתרחש בתוך פיטר. לא רק שעליו להתמודד עם העובדה שהוא עבר לעולם העתיק ושם כל יצורי חלומותיו מתקיימים אלא שהוא נמצא ממש בתוך דרקון. לא רק שעליו ללמוד את מנהגי התקופה הוא גם חייב להכיר את עולמם הקסום של הדרקונים.

כך -בהרפתקה מופלאה – יוצאים גיבורינו אל ממלכתו האפילה של אומאדן. לאורך הדרך הם מקבלים עזרה ויצורים קסומים נוספים מצטרפים אליהם: ננסים, זאב שטבע ושב לחיים, דרקון זקן ועתיר קרבות וקשתית יפיפייה ומסוכנת.

הרפתקה מלאה בקסם, בסכנות ובשנינות מדהימה. זהו אכן תענוג לראות את הנופים של העולם המוזר הזה הנפרש למול עינינו, לחוות את הצלילים של פס הקול שלוקח אותנו למקום רחוק מאוד וגורם לנו להאמין שקסם עדיין קיים.

מעוף הדרקונים מקבל 4 מתוך 6 נקודות. הוא מקסים, כיפי וקסום ויש בו כל מה שהרפתקן ורומנטיקן יכולים לבקש. אני ממש מקווה שתשיגו לכם עותק מהסרט. תבדקו אם נותרו עוד אנשים שהקליטו את הסרט ושמרו עותק נורמאלי (כמונו, J J) או שתנסו להזמין דרך האינטרנט עותק מההוצאה החדשה. אתם לא תתאכזבו.

עד כאן חוות הדעת של ניר וזיו (שאני מאמץ בשתי ידיים), לחצו להמשך הפוסט לצפייה בסרט מיוטיוב:
להמשיך לקרוא מעוף הדרקונים – ביוטיוב

(לקוח מהאתר המתנגד ל- חוק המאגר הביומטרי)

חוק המאגר הביומטרי (המכונה גם "חוק האח הענק") עבר קריאה ראשונה במליאה של 20 חברי כנסת, ומאז מנסים ליישם אותו בשטח תוך התעלמות מתהליכי חקיקה מסודרים.

לפי הצעת החוק, שאותה יזם משרד הפנים, יונפקו בישראל "תעודות זהות חכמות" הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים, ובהם טביעת אצבע ותמונות פנים ממוחשבות. בנוסף, החוק מורה על הקמת מאגר שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל תושבי המדינה.

הקמת מאגר ביומטרי כזה תגרום לנזק בלתי הפיך ותפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות:

1. החשש הגדול הוא מזליגה של נתונים לשוק הפרטי, לחברות מסחריות, לעבריינים, ואף לגורמים עוינים.
מרגע שהמאגר יוקם לא תהיה עוד דרך חזרה: נסיון העבר ממאגרים רגישים אחרים (מרשם האוכלוסין, למשל) מלמד
שכל הנסיונות לשמור על מאגר מאובטח נכשלים, ומאגרים כאלה מועדים להיפרץ או להיגנב.

2. קיימות שיטות רבות להקשות על זיוף תעודת זהות בלי להשתמש בנתונים ביומטריים. כרגע, קל יותר לזייף תעודת
זהות מאשר שטר חדש של 20 שקל. גם במדינות בהן הונהג זיהוי ביומטרי (גרמניה, למשל), הוא אינו מסתמך על מאגר
מרכזי (בין השאר כדי למנוע זיופים, האזנות ותקלות).

3. המאגר יוקם למטרה מוצהרת אחת בלבד: מניעת הנפקה של יותר מתעודת זהות אחת לאותו אדם (הרכשה כפולה). לא ברור עד כמה המאגר יכול להיות יעיל לצורך זה (למשל, חלק ממבצעי הפיגוע של 11 בספטמבר שיחדו פקידים כדי להשיג תעודות מזהות), אבל הנזק שבהקמתו ברור, ואין שום פרופורציה בינו לבין התועלת. מרגע שיוקם המאגר, אין מניעה שמטרותיו יורחבו בדיעבד, וייעשה בו שימוש למטרות אחרות באמצעות "חקיקה זוחלת".

4. עוד לפני שהסתיימה החקיקה, אנחנו עדים להקמת מאגר ביומטרי של רשות שדות התעופה במעבר טאבה, ובקרוב גם
במעבר הגבול בנהר הירדן ובנתב"ג. מדובר בפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ויש לפעול נגד הקמת "מאחזים
ביומטריים" אלה שמנסים לקבוע עובדות בשטח.

מדינה שמקימה מאגר ביומטרי של אזרחיה מתייחסת לנתוניהם פרטיים כאל הפקר. ישראל עתידה להיות המדינה המערבית הראשונה בה יוקם מאגר כזה, והיא תצטרף למדינות בהן זכויות אדם והזכות לפרטיות מופרות בדרך קבע: כווית, תימן, ופקיסטאן.

אזרחי מדינת ישראל עלולים למצוא עצמם מוטרדים, הופכים לעבריינים על לא עוול בכפם, לא מתקבלים לעבודה או לא מקבלים ביטוח בריאות. מידע אישי כמו משבר כלכלי, דיכאון אחרי לידה, התמוטטות נפשית ומחלה, עלול להיחשף בפני פקידי ממשל שונים, וכאמור – בפני חברות מסחריות, עבריינים וגורמים עוינים, ברגע שידלוף.

הלוואי שחוק "האח הענק" לא יעבור באופן פזיז, ללא בקרה או פיקוח, מבלי שייבחנו ההשלכות והסכנות הטמונות בתהליך, לפני שייבדקו חלופות, ובלי דיון ציבורי מקיף בנושא, מעל במת הכנסת ובאמצעי התקשורת.

לפני כ- 5 חודשים פירסמתי אודות התקרית האלימה במהלכה נשברה הברך של עובד גן המדע במכון וויצמן. התקרית הייתה על רקע סיכסוך עבודה: עובדי גן המדע במכון (גן המדע זה כמו מוזיאון מדע, אבל בחוץ) ביקשו לשפר את תנאי ההעסקה שלהם ולהתאגד כאירגון עובדים. הנהלת המכון מנעה מהעובדים התארגנות באמצעים שונים והעובדים יצאו למאבק בהנהלת הגן.
היום גיליתי שהמאבק הגיע לבסוף לבית הדין לעבודה בת"א, שם זכו פעילי הגן בתמיכת בית המשפט.

זאת פורסם בבלוג של הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (ונלקחה מידיעה שפורסמה במקור בעוקץ).

אחד הדברים המצערים בסיפור היא שלאחר פסק הדין, הוציא פרופ' חיים זייפמן (נשיא מכון וייצמן) מכתב לעובדי המכון אשר מציג את מכון וויצמן כטהור ואת עובדי גן המדע כפורעי סדר – למרות שפסק הדין של בית המשפט היה שונה בתכלית.

לשם ההשוואה, הנה כמה דברים ממה שכתב פרופ' חיים זייפמן:

"אתמול אמר בית הדין את דברו, דחה את מרבית תביעותיהם של המדריכים וקבע כי קבוצת המדריכים הזו כלל אינה מייצגת את עובדי מכון דוידסון. כמו כן דחה בית הדין את תביעת המדריכים כי מכון דוידסון ינהל איתם משא ומתן על הסכם קיבוצי…..
בשורה התחתונה, ניסיונם של חלק מעובדי גן המדע לפגוע באווירת העבודה הטובה ובעשייה החינוכית, נדחה על ידי בית הדין לעבודה".

ולעומתם, הנה מספר דברים שנכתבו בפסק הדין. (כאמור, חלק זה נלקח מהאתר העוקץ)
אך כיוון שכאמור פסק הדין הוא ארוך מאד, אציג כאן רק כמה מן הקביעות העיקריות של פסק הדין המציגות את התנהלותו המכוערת של המכון והתנכלותו לזכויות אדם יסודיות.
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו יכול להיות מוכר כארגון עובדים מבלי לקבל קודם הכרה מבית הדין לעבודה. בית הדין קובע:
"כללו של דבר: מכל הטעמים לעיל, אנו דוחים את טענת המכון כי תנאי לפעילותו של ארגון עובדים מול מעביד הוא קבלת הכרה מבית הדין לעבודה למעמדו כארגון עובדים"
המכון טען כי ארגון כוח לעובדים אינו ארגון עובדים, בית הדין האזורי כותב:
"כללו של דבר: מחומר הראיות עולה כי ארגון עובדים כוח לעובדים מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בו כארגון עובדים",
המכון טען כי זכותו לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים על ידי ארגון עובדים ולנהל איתם משא ומתן. בית הדין האזורי קבע:
"לאחר בחינת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי אין לקבל את עמדת המכון לפיה עומדת למעביד הזכות לסרב לבקשת העובדים להיות מיוצגים ביחסיהם עמו על ידי נציגות העובדים, וחובה עליו לנהל עם ארגון עובדים יציג הליך של הידברות והיוועצות."
שואל בית הדין:
" האם המכון נקט שלא כדין בפעולות שפגעו בזכות ההתארגנות? ועונה:
72. כעולה מהאמור לעיל, מצאנו כי המכון נקט פעולות שפגעו בזכות ההתארגנות כמפורט להלן:
72.1. המכון חסם את כרטיסי העובד של העובדים המאורגנים לאחר שנקטו פעולות מחאה לגיטימיות.
72.2. דר' רוני אשכנזי עובדת בכירה בגן המדע, ניסתה לשכנע את העובדים לפרוש מהתארגנות העובדים.
72.3. המכון נקט בפעולה של סירוב לקבל עבודה חלקית של העובדים המאורגנים, כאשר השיקול העיקרי שעמד מאחורי החלטה זו היה רצון לסכל את התארגנות העובדים ולא התמודדות עם נזקי השביתה.
72.4. המכון פעל להפסקת הייצוג המשפטי של עובדי גן המדע על ידי הקליניקה למשפט ורווחה שבאוניברסיטת תל אביב.
מעבר לאמור לעיל, נוסיף כי גם האיסור הגורף על העובדים המאורגנים להיכנס לחצרי גן המדע ומכון ויצמן החל מיום 2.11.08 היה פעולה שפגעה בזכות ההתארגנות, בניגוד להוראת סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים.

בית הדין מעניק מספר סעדים לעובדים:

"ניתן בזה צו הקובע כי המכון אינו רשאי לאסור על כניסתם של חברי ארגון כוח לעובדים ו/או נציגות עובדי גן המדע לגן המדע ולמכון ויצמן, לנוכח הוראות סעיפים 33ח ו- 33ט לחוק הסכמים קיבוציים. זאת, ללא קשר לשאלת מעמדו של ארגון כוח לעובדים כארגון עובדים יציג. מובהר, כי גם על המבקשים לפעול במסגרת החוק, וכניסת נציגי ארגון העובדים וועד העובדים צריכה להיעשות בהתחשב בצרכי העבודה ובצנעת הפרט"

"צו עשה קבוע המורה למשיב להשיב לאלתר את העובדים המאורגנים לעבודה ולשבצם לעבודה כרגיל: כאמור לעיל, קבענו כי סירוב המכון לקבל עבודה חלקית היה שלא כדין, ולכן כל עוד לא יחול שינוי בנסיבות על המכון לשבץ כרגיל את העובדים המאורגנים לעבודה, באורח שוויוני ביחס לעובדים האחרים הלא מאורגנים".

"צו מניעה קבוע המונע מהמשיב לפגוע בכל דרך שהיא בזכות ההתאגדות וההתארגנות של עובדי גן המדע: איננו רואים מקום לתת סעד גורף כזה חסר תוכן קונקרטי. עם זאת, מובהר כי על המשיב ועובדיו לכבד את זכות העובדים לחופש ההתאגדות, על כל המשתמע מכך"

" צו מניעה קבוע המונע מהמשיב להעסיק עובדים חלופיים, זמניים או קבועים, במקומם של העובדים המאורגנים, ובכלל זה צו המורה למשיב לחדול לאלתר מהעסקה כזאת:
כאמור לעיל, קבענו כי העסקת העובדים החלופיים הייתה שלא כדין, ומובהר כי ככל שיינקטו שיבושי עבודה נוספים המכון לא יהיה רשאי לקבל לעבודה עובדים חדשים במקום העובדים השובתים, בין כעובדים זמניים ובין כעובדים קבועים".

הנה המכתב המלא של פרופסור זייפמן (נשיא מכון וויצמן) :
Presidents Letter Verdict 2

חוסר הדיוק והנאמנות לרוח הדברים של פרופסור זייפמן מצערת אותי ביותר.

לשאלה הזו אין לי תשובה טובה, לאחר שאני רואה את הידיעות בווינט ובהארץ:

• ווינט – עדויות חיילים מעזה: "ההוראות היו בעצם לרצוח" – הרג חפים מפשע, הוראות לירות בלי הבחנה בתוך בתים, הרס רכוש ללא סיבה – כך תיארו מפקדים ב"עופרת יצוקה" את הפעילות: "בעזה מותר לך לעשות מה שאתה רוצה". צה"ל: "נקבל עוד מידע ונתחקר לעומק"
• הארץ – עופרת יצוקה | עדויות החיילים נחשפות: הוראות פתיחה באש מתירניות, הרג אזרחים פלסטינים, הרס מכוון של רכוש – חשיפת "הארץ": עדויות ראשונות של לוחמים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, חושפות תמונה חמורה, השונה בתכלית מטענת צה"ל על מוסר לחימה גבוה

החיילים מעידים על הרג אזרחים על לא עוול בכפם, על הרס סתמי, גירוש משפחות מבתים שנתפסו כמאחז ארעי, אטימות ביחס לחיי אדם ועל נטייה להתבהמות. ההתנהגות השערורייתית לא נבעה ממדיניות הפיקוד הבכיר, אך פרחה על רקע נתק בין הדרגים שממפקדי הגדודים ומעלה לבין המתרחש בפלוגות, במחלקות ובבתים שבהם נאחזו החיילים בהמתנה להמשך הלחימה, לאחר שחוליות החמאס נסוגו ונעלמו בשטח העירוני הצפוף. כשלא היה לחיילים במי להילחם, נלחמו במי שהיה.

את הטריילר של וואלס עם באשיר ראיתם ?

(סרט מעולה אגב)

ודעתי? שאם לא צפיתם בהרצאתו המרתקת של פיליפ זימבארדו על "כיצד אנשים רגילים נהפכים למפלצות… או גיבורים" (עליה כתבתי בימים הראשונים של המבצע, בפוסט שבו הצהרתי על התנגדותי לעופרת יצוקה), אז עכשיו זה זמן טוב:

ואתם? מה אתם חושבים ?