הרגע הצטרפתי לאיגוד האינטרנט הישראלי (70 ש"ח לשנה).
בפוסט שלפניכם אסביר מדוע עשיתי זאת (ובעצם, מדוע כדאי אולי שגם אתם תעשו זאת).
איגוד האינטרנט הישראלי (לקוח מוויקיפדיה) הוא עמותה הפועלת לקידום השימוש באינטרנט לצורכי מחקר, תקשורת ושיתוף פעולה בין גורמים שונים. למרות היותו גוף עצמאי ובלתי תלוי, נחשב האיגוד בעל השפעה רבה בתחום האינטרנט ומהווה סמכות עליונה בנושאים שונים.
החדשות הטובות: לאיגוד האינטרנט הישראלי יש לא מעט כסף וקשרים והוא בעל השפעה רבה בתחום האינטרנט בארץ. היה לי את הזכות לעבוד מול אנשים באיגוד במעורבותי באירגון וורדקמפ ישראל 2007, וגם ב- 2008. אנשים מקסימים כמו נהורא, מי-טל אייל סלע (וכנראה עוד כמה שכרגע פרח לי שמם, ואני מתנצל על כך) – שהראו רמה גבוהה מאד של מקצועיות, אדיבות ואיכפתיות בכל מגעי איתם. אך אנשים טובים אלו אינם האנשים היחידים באיגוד. החדשות הפחות טובות:
באיגוד האינטרנט הישראלי אין מספיק שקיפות ובקרה ציבורית חיצונית על ההתנהלות של האיגוד
החל מעוד שבועיים – כל מי שיירשם שלא נרשם לאיגוד לפני מועד זה לא יוכל להשפיע עליו "מבפנים" במשך שנה (בניגוד למצב היום שבו מי שנרשם אוטומאטית מקבל את הזכות להצביע בתהליכים קבלת החלטות של האירגון)
בגלל שהאיגוד הוא גורם כל כך חשוב באינטרנט הישראלי, ושהחלון עבורנו (בוני האתרים ומשתמשי האינטרנט באופן כללי) להשפיע על התנהלותו עלול בקרוב להסגר. החלטתי היום להירשם לאיגוד ולהבטיח את זכותי להשפיע על איך הוא (והאינטרנט של כולנו) יראה בעתיד.
בדקות אלו אני כבר רואה בטוויטוספירה עוד ועוד טוויטים של אנשים שכותבים שהם נרשמו לאיגוד. כדי להשאר במעקב, חפשו את תגיות ההש: #ISOC
כדי להצטרף לאיגוד, כל שעליכם לעשות הוא להכנס לעמוד ההרשמה שכאן (אשר אפשר להגיע אליו דרך העמוד הזה). ההרשמה לקחה לי פחות מ- 5 דקות, ו – 50 שקל (כי אני סטודנט. זה היה עולה 70 שקל אחרת). לחברות באיגוד יש גם כמה הטבות עליהם תוכלו לקרוא כאן, אבל לא לשם כך נרשמתי – אלא בשביל האפשרות להשפיע על האירגון החשוב ביותר בארץ לעתיד האינטרנט בישראלי.
* * * * *
מה הוביל אותי לנושא הזה?
הקריאה של רועי שלומי בבלוג שלו "איגוד האינטרנט הישראלי צריך להשתנות" (שנכתב כהרחבה למאמר שהוא פירסם היום בווינט "איגוד האינטרנט הישראלי: ככה עושים כסף ברשת"). שני המאמרים הללו נותנים הצצה לעולם הפנימי שמתנהל בתוך איגוד האינטרנט הישראלי. המאמרים מציגים כמה מפעילויות האיגוד, על חלקם אני יכול להסכים ועל חלקם להתמרמר. אני ממליץ לכם להכנס למאמרים ולעקוב אחר המידע שרועי מוסר בעצמכם. אך אם לתמצת חלק מהדברים שמפורטים שם, הנה כמה דוגמאות.
"כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות מורה" – זהו שמה של ההרצאה שנתן גדעון עמיחי (המנכ"ל המשותף במשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי) מכנס "העיר" לחינוך בחולון. ההרצאה היא של 20 דקות וניתן לצפות בה כאן. (התגלה תודות לעומר פרצ'יק בטוויטר – תודה)
כשהתחלתי לצפות בהרצאה לא חשבתי שאראה אותה עד לסיומה, אך הרהיטות והתשוקה של גדעון משכה אותי עד לסופה של ההרצאה ואף לכתוב את הפוסט שלפניכם.
גדעון עמיחי מדבר על תדמית המורה בישראל. תדמית שהיא, כפי שכולנו יודעים (וגם מבלי להציג נתונים סטטיסטיים), איננה חיובית. כשאני חושב על מורים בארץ, המילים שעולות לי לראש הן: שביתות, שכר נמוך, עומס עבודה, חוסר שביעות רצון. ההרצאה של גדעון העירה אצלי את תשומת הלב שה"מותג" הזה שיש לי על מיהו מורה, איננה מבוססת על עובדות אלא על רשמים אישיים (ולא מבוססים) שהתגבשו בשנים האחרונות. אי לכך, החלטתי לחטט אצבעותי ולפנות ללמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) כדי לראות מה הם יכולים לספר לי על מצב המורה בארץ, שם מצאתי מספר נתונים מעניינים.
לדוגמא, מצאתי את ההודעה הבאה לעיתונות: "הסקר החברתי 2008: כיצד תופשים הישראלים את מצבם הכלכלי?". בעמוד השלישי של המסמך הזה הופיעה גרף (מה שמכונה גרף פרמידה), אשר מראה עבור 18 מקצועות מהו אחוז הנשאלים אשר מרוצים מההכנסה שלהם, לעומת מהו אחוז הנשאלים אשר מרוצים מעבודתם.
מה שהגרף מראה (ושלא הפליא אותי) היה שרק 40% מהמורים היו מרוצים ממשכורתם (בערך כמו עובדי נקיון), זאת לעומת מקצועות אשר זכו ללמעלה מ- 60% מהנשאלים אשר היו מרוצים ממשכורתם (כגון: שופטים, רופאים, כלכלנים, מנהלים בכירים, מהנדסים, עובדי היי-טק ועוד).
אך מה שכן התפלאתי לראות מהגרף היה אחוז הנשאלים שהיו מרוצים מעבודתם. מסתבר שמורים מרוצים מהעבודה אותם הם מבצעים לא פחות (אם אף לא טיפה יותר, אין רווחי סמך כדי להחליט) מאשר מתכנתים, שופטים, מהלים ועוד.
הנה הגרף להנאתכם (הקישו על התמונה כדי לראותה מוגדלת):
(למי שרוצים לחפור ולמצוא עוד אנקדוטות מעניינות, עליכם רק להכנס לאתר הלמס ולהקיש במנוע החיפוש מימין למעלה את המילה "מורים", מה שמחזיר הרבה תוצאות שנראה מעניין יהיה לדעת מה מסתתר מאחוריהן)
מצאתי את הנתון הזה מעניין כי הוא עזר לי להבין שהדימוי שיש לי של המורה איננו מושלם. אומנם רוב המורים (60% מהם למעשה) לא מרוצים ממשכורתם, אבל הרבה מאד מהם מרוצים מעבודתם (בערך 90% מביניהם). כך שאילו הייתי צריך לייעץ לידיד על סמך הנתונים הללו בלבד (מה שכמובן לא היה קורה במציאות, אבל עדיין) הרי שהייתי אומר לו שאם הוא חושב להיות: מוכר בחנות, נהג, עובד נקיון או עובד מטבח, או מטפל סיעודי – הרי שעדיף לו כנראה שעדיף לו ללכת להוראה (בהנחה שהוא פחות או יותר מסוגל להשתלב כמו שצריך). וזאת משום שבמקצועות שציינתי הסיכויים הם שהוא לא יהיה מרוצה ממשכורתו באותה מידה כמו שמורה לא מרוצה ממשכורתו, אבל יהיה לו סיכוי טוב יותר להיות מסופק מהעבודה שהוא עושה (מה שבטח אפשר לקשר עם איכות חיים גבוהה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר, אבל אין לי נתונים על זה אז זה רק ניחוש).
וסיבה להאמין שהוא לא בהכרח היה הולך להוראה אלא היה הולך לאחד המקצועות האחרים, היא בגלל המותג הכושל של המורה בארצנו.
הערת ביניים: ברור לי שהלוגיקה שאני מציג היא מאד שיטחית ולא ממצה. עם זאת, אני חושב שזה אנקדוטה מעניינת שמציגה את האינטואיציה (הדי שיטחית שלי, אני מודה) על למה מיתוג של "המורה" בארץ יכול להיות משמעותי.
ובשלב זה אפשר לחזור להרצאתו של גדעון.
למול המילים השליליות שעלו במוחי במחשבה על המורה בארץ, הרי שגדעון מביא דוגמאות לאופן שבו מוצגת תדמית המורה בארה"ב. הוא מביא דוגמאות לסרטים מוכרים אשר מעלים על נס את המורה ("סיפורו של ויל הנטינג" הוא הכי עדכני מביניהם). הוא אף מביא קטע מרתק שבו שואלים פוליטיקאים מובילים בארה"ב (אובאמה, קלינטון וכו') מי היה המורה האהוב עליהם בילדותם (תחילת הקטע מקוטע אבל שאריתו צלול ופריך)
גדעון מקדם ומשכנע בהרצאתו (הפשוטה אך נוגעת) שחשוב לקדם את תדמית המורה בארץ. הוא מבהיר שקמפיין פירסומי קצר טווח לא יספיק, ושראוי לתת לנושא זה חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח. אחד הרעיונות שהוא מציג הוא להעלות לאוויר סדרת דרמה על "מורים" (כמו שעשו עבור מילואימניקים) – אני בעד.
ישנו סיפור על חברת תעופה (שאינני זוכר את שמה) שהתרסק לה מטוס. במקום להשקיע כסף בשיפור מערך התחזוקה שלה, היא הוציאה סכומי עתק על פירסום ושיווק. האם זה מה שצריך היה לעשות בארץ? במקום לתת למורים יותר כסף, לנסות לשווק את המקצוע יותר טוב וכך להביא אליו יותר אנשים (ובתקווה יותר איכותיים, עם יותר שאיפות ותקווה). מי יודע, אולי.
אולי גם זה היה משפיע על תקציב המורים. אולי אנחנו האזרחים היינו לוחצים על פוליטיקאים לתקצב יותר את מערכת החינוך אילו תדמית המורה הייתה יותר "ראויה" בעינינו לכסף. מי יודע, אולי.
אשמח לקרוא את מחשבותיכם בנושא.
אסיים את הפוסט הזה במענה על השאלה שהוצגה בסרטון – "איזה מורה זכור לי שהשפיע עלי בילדותי".
תשובתי היא ד"ר יוסי באומהקר. האיש המוכשר הזה לימד אותי לבגרות בביולוגיה. השיעורים שלו היו ברמה שונה מזו של כל מורה אחר אצלו למדתי. השיעורים היו מתחילים בזמן, והוא היה מתחיל לרוץ על החומר, להסביר דברים – בקצב שאיתגר אותי יותר מכל שיעור אחר. כל כך הערכתי את שיעוריו, שבעקבותיהם לקחתי באוניברסיטה הפתוחה את הקורס "מבוא לביולוגיה". ואני אף יכול לומר שבבואי לבחור את המסלול שלי לתואר שני, השיעורים שהיו לי איתו השפיעו על בחירתי ללכת למסלול של ביוסטטיסטיקה. אז יוסי, אני מאמין שיום אחד תגיע לפוסט הזה, אז דע לך שאני מעניק לך תודה רבה. אתה בפירוש אחד מהאנשים שעיצבו את חיי.
ואם אתם בטוויטר (או בלוגרים) שרוצים לכתוב על הפוסט הזה, אשמח אם תכתבו משהו קצר על מורה שהשפיע לטובה על חייכם. ועל המשקל של "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן" הרי שגם מיתוג (מחודש של מורים) אשר יכול להזדקק לאלפי מודעות ומסרים יכול להיות ויתחיל בטוויט אחד קטן.
חברים יקרים,
דבורה פרידס ואנוכי (טל גלילי) נשמח לפגוש אתכם ב- 11.9.09 במסיבת-חתונה שתתקיים בפארק הירקון (מיקום מדוייק עוד לא נקבע, וישלחו עליו פרטים בהמשך) ואשר תתחיל בשעה 9:00 בבוקר (טקס אלטרנטיבי יתחיל בשעה 10:00 בבוקר).
מסיבת החתונה תהיה במתכונת של מסיבת פארק: כל חבר מביא איתו משהו נחמד לאכול/לשתות אשר יתחלק בין כולנו. באופן כזה נזכה לראות כמה שיותר אנשים נהדרים אך מבלי ליצור ציפיה מרומזת לקבל צ'קים כדי שיכסו את עלות האירוע(זה הרעיון בקיום מסיבת הפארק בחוץ ולא באולם – עלות האירוע תהיה קטנה למדי).
בנוסף, אם מי מכם גם מיומן בכלי נגינה או בצורת אומנות בידורית אחרת ומעוניין להוסיף לחלק האומנותי של המפגש אזי נשמח לדעת על כך 🙂
אם אתם מעוניינים להגיע, אנא מלאו את הטופס הבא, כדי שיהיה לנו דרך לדעת כמה אנשים צפויים להגיע (מה הם מתכננים להביא, את מי לחבר עם מי בשביל טרמפים) וגם כדי שיהיה לנו את פרטי הקשר שלכם באופן זמין.
ובכן, היום הוא 07.08.09. במקור מה שרציתי היום לעשות הוא לחסום את הגולשים של IE6 לאתר שלי לחלוטין.
הביקורת: לצד תגובות תמיכה, קיבלתי הרבה ביקורת מאנשים בתגובות. אנשים כתבו והסבירו למה הדבר הזה עלול להזיק לדירוג שלי בגוגל (עד שמישהו עידכן אותנו שבעצם גוגל לא גולש עם בוט של IE6). היו אנשים שהסבירו שזה לא הוגן כלפי האנשים שגולשים ממקום העבודה שלהם, שם אין להם אולי הרשאות מנהל לביצוע שידרוג לדפדפן (אבל היות ואני עושה זאת ביום שישי, אני משער שרוב הישראלים לא גולשים מהעבודה). עד שהיו אנשים שטענו שאני מפלה אנשים עם דפדפנים ישנים ושזה לא מוסרי (ובכן, אני מתקשה לקבל את זה והתייחסתי לזה בהרחבה בתגובות).
אז אם לסכם: לצורך המדע (של לראות מה יקרה, כי זה מעניין אותי) בשילוב עם שלום בית, החלטתי (עבור גולשי IE6) להציג הודעה שקופצת על כל המסך אך גם לאפשר להם לגשת לאתר באם ירצו בכך (על ידי לחיצה על המודעה, או דיפדוף למטה בדף).
ומה אתם יכולים לעשות:
בפייסבוק – להצטרף לקבוצת הפייסבוק של האנשים שרוצים ש- IE6 ימות (לינק לקבוצה).
בטוויטר – תוסיפו אייקון אנטי IE6 על האווטר שלכם בטוויטר: http://twibbon.com/join/IE6-Must-Die (באופן כללי, זה אתר מגניב מאד בשביל יוזמות חברתיות באינטרנט, אשר שווה שאכתוב עליו פוסט מתישהו)
בבלוג שלכם – אם אתם בלוגרים – תשקלו להשתמש בתוסף Shockingly Big IE6 Warning. הייתרונות שלו הן שהוא מאפשר לערוך את ההודעה המוצגת לגולש, וגם שזו תהיה הודעה שמוצגת בראש הבלוג ולא לחסום את האתר לחלוטין. אם תבחרו להשתמש באתר, תקפידו לשנות את הלינק שמוביל להורדת פיירפוקס מברירת המחדל ללינק של firefox.co.il.
כבר כמה בלוגרים כתבו על היוזמה ואף החליטו להצטרף אליה (בין אם על ידי התוסף עליו המלצתי מעל או תוסף אחר) וחסמו את אתרם מ- IE6. תודה לכל אחד מכם! הלינקים לבלוגרים הללו הם:
(אם שכחתי מישהו, או אם עוד מכם רוצים בלינק – עליכם רק לתת לינק לפוסט המקורי או לפוסט הנוכחי, ומהטרקבק שלכם אדע להוסיף אתכם לרשימה)
מבין היוזמות החברתיות בהן הייתי מעורב, זו כנראה האחת בעלת החשיבות הנמוכה ביותר אך יחד עם זאת עם ההסכמה הגורפת ביותר לגבי המטרה.
אני מחכה ליום שבו נתעורר ונאמר שהיום לא נצפה אף דפדפן אינטרנט אקספלורר 6 ברשת!
סיכום יום – תוצאות הפרוייקט
היום ביקרו לי באתר 58 איש אשר גלשו ב- IE6. מתוכם 6 הקליקו על הכפתור לשדרוג הדפדפן שלהם (2 לשידרוג ל IE8 , 2 לשדרג לפיירפוקס ואחד לשדרג לכרום). כמה מתוכם ממש הורידו והתקינו, את זה אני לא יודע. אבל כ- 10% המרה לבדוק את האפשרות של שידרוג הדפדפן שלהם, זה לא רע בכלל.
מעכשיו והילך אני אשאיר הודעה בראשית הבלוג עבור גולשי IE6 עם המלצה לשידרוג ונקווה שיועיל לציבור הגולשים 🙂
האדם שהעלה את המודעות שלי יותר מכל לנזקים של IE 6 היה כנראה תומר כהן. כבר דובר ועלה הרעיון מספר פעמים לחסום את הבלוגים שלנו לדפדפן, ולעודד את הגולשים להתקין גירסה חדשה יותר. דיבורים דיבורים, אבל עכשיו הגיעה הזדמנות מצויינת לעשות את זה. משתי סיבות:
כי מישהו שיחרר אתמול תוסף וורדפרס שמאפשר לחסום את הגישה לבלוג לגולשי האינטרנט אקספלורר 6 (לינק לתוסף)
הערה חשובה: התוסף לא תואם wp-super-cache. כך שאם אתם מריצים אותו בבלוג שלכם, עליכם לכבות אותו ביום המיועד.
כי שבוע הבא יהיה יום שישי ה- 7.8.09 שזה גימיק שיווקי חמוד לומר למשתמשים "תעברו ל- 7, ל- 8, או ל-9 מצידי. רק אל תישארו ב IE 6 ! )
כי דרך הקמפיין ששוקי ואני התחלנו, להפיץ את בלוג-סרצ' (מנוע חיפוש לבלוגים בעברית) שפתחנו, גיליתי שהצלחנו להגיע לקרוב ל- 200 בלוגרים תוך פחות מיומיים. אז הרעיון לרתום את האנשים הללו למשהו שכולנו בלי יוצא מן הכלל מסכימים לגביו, נראה לי דבר כייפי לעשות 🙂
שאלות-תשובות (או הסתייגויות מהפרוייקט):
שאלה: הרי אני מפסיד גולשים מהדבר הזה, אז למה לי לעשות את זה? תשובה: אנחנו מדברים על יום אחד של מייזם. המטרה היא להציף מודעות. אומנם אתה מפסיד מהגולשים שלך באותו היום, אבל אתה חלק מקבוצה של אנשים שעושים את ה"קורבן" הזה, למען אינטרנט יפה יותר בישראל.
שאלה: לחסום את הגולשים לאתר שלי (בגלל שהם משתמשים בדפדפן ישן) זה להטריד את הגולשים שלי, ואני לא רוצה להטריד את הגולשים שלי! תשובה: ובכן, זה לא ממש שאלה. אבל עדיין אני אענה לה. אני מסכים שזה יכול להציק לגולשים, וזה באמת לא נחמד. השאלה היא מהו אחוז הגולשים שלך שזה יציק להם לעומת אחוז הגולשים שזה לא ישנה להם יותר מידי, לעומת אחוז אלו שיחליטו לקחת את ההזדמנות ולשדרג את הדפדפן שלהם. אם הייתי מגלה לך מראש ש- 99% מהגולשים הללו יחליפו דפדפן ורק אחוז בודד זה יציק לו, האם עדיין היית נשאר בעמדתך? ומה אם זה 50-50?
אישית, אילו הייתי מאמין שזה לא ישפיע בכלל, הייתי מוותר. אבל אני מאמין שזה ישפיע על אנשים מסויימים. והיות וכל הבלוג הזה הוא לא מסחרי (כמעט לחלוטין), אלא ל"טובת הציבור", אישית אני לא רואה שום בעיה בלעשות משהו שהוא מבחינתי עשוי להיטיב עם הרגלי הגלישה של חלק מהציבור.
נישמע לך? אז הנה מה שהגיתי במוחי כצעדים ההגיוניים בפרוייקט כזה, אשמח לדעתך…
שלבי/כללי הפרוייקט הקבוצתי
כל מי שבוחר להשתתף בפרוייקט הקבוצתי מוזמן לבצע את הצעדים הבאים:
כותב פוסט שהוא משתתף במייזם.
בפוסט הזה הוא מסביר על הפרוייקט בקצרה. רושם מהו אחוז המשתמשים שהיו לו בחודש האחרון שהשתמשו ב- IE6. ויתן לינק לפוסט הזה (כך שהפינגבק יידע אותי שאתם משתתפים בפרוייקט, וגם כי זה תמיד נחמד לקבל לינקים).
ביום המיועד (אני מזכיר לכם ה- 7.8.09 , זה יוצא יום שישי בעוד שבוע) – אני אפרסם פוסט שבו אני אזכיר שזהו יום האירוע. בפוסט יהיו לינקים לכל הבלוגים שהתחייבו להשתתף בפרוייקט (הבלוג שלי הוא PR 5, כך שאני משער שיש ללינק הזה ערך).
ביום המיועד – כולנו מפעילים את התוסף הזה (ואלו מאיתנו שיכולים לעקוב אחרי לינקים יוצאים וכדומה – יספרו לנו בסוף היום כמה לחצו על לינקים יוצאים להתקנת דפדפן חדש למול כמה גולשים הגיעו לעמוד הזה. זה יהיה נחמד כדי לדעת למה לצפות כשנריץ את הפרוייקט הזה שוב, בתקווה, בפעם הבאה)
ולפרוטוקול: 84% מהגולשים לאתר שלי (שזה למעלה מ- 500 גולשים ליום) הם משתמשי IE ומתוכם 32% הם משתמשי IE6 (כך שאני צפוי לספוג מכה קטנה ביום הזה, אבל זו למטרה טובה! 🙂 )
