את הצעת החוק 892 אפשר לקרוא כאן (היא פחות מעמוד, זה קצר). הצעת החוק מחייבת את ספקיות האינטרנט לצנזר את כל התכנים ששר התקשורת קובע כבלתי הולמים ברמת השרת למשתמשים שלא הודיעו לספקית האינטרנט כי הם מעוניינים באינטרנט "חופשי" וכן לא הזדהו מול ספקית האינטרנט כבגירים לפי קריטריונים שקבע שר התקשורת. (ותודה לקלינגר על ההתנסחות הצחה)
נישמע טוב? זה משתפר: ההצעה כבר עברה קריאה ראשונה.
הצעת החוק 892 כוללת:
הפעלה של אמצעי הסינון על ידי ספק גישה לאינטרנט במתקניו, באופן שיקבע השר בתקנות (תירגום: לשר התקשורת תהיה הסמכות לקבוע איך לסנן את האינטרנט שלנו !)
ספק גישה לאינטרנט לא ייתן למנוי שירות גישה לרשת האינטרנט, אלא לאחר שקיבל מהמנוי, במועד ההתקשרות או במועד חידושה,הודעת מנוי. (תירגום: השר חוסם לנו את האינטרנט. ואם אנו רוצים לגשת לאתרים חסומים, עלינו לפנות לספק האינטרנט ולבקש להוריד את החסימה)
ניר אסתרמן, אדם משובח (וחבר), הזמין אותי לאירוע יוצא דופן שיתקיים ב-1 למרץ בשם "בכיוון הרוח". עלות ההשתתפות בערב היא 50 ש"ח (אשר מועברים במלואם למחלקת הנוער ב"שלוותה") ובתמורה מקבלים תחושת סיפוק, ו- 5 שעות להעביר במגוון סדנאות ומתחמי פעילות. מהכרותי עם ניר, אני מצפה שהאירוע יהיה מלא באנשים טובים.
אני אהיה שם – וגם פתחתי לכך אירוע בפייסבוק (הנה לינק).
למידע נוסף, אני מעתיק לכאן את הטקסט מהפלייר של האירוע:
dataportability.org היא קבוצה מעניינת. לפני כשבועיים העליתי את זה ש- YAHOO הכריזו על תמיכה ב- OpenID. ומאז (מסתבר) קרו עוד דברים חשובים בקבוצה. כדי להקל על אנשים שאינם חיים בתוך קבוצות הדיון שלהם (כמוני), קבוצת הדטה-פורטבילטי יצרו מסמך עידכון על מצבם, אותו ניתן לקרוא בלינק הזה (המסמך יחסית קצר).
למה שזה יעניין אותנו ? הוא צריך להיות בעל עניין מיוחד לאלו מאיתנו שמעוניינים בביצוע שינוי חברתי דרך האינטרנט, כיוון שהמסמך מתאר כיצד הקבוצה הזו מתארגנת/מנהלת את פעולותיה באינטרנט – וזה מעניין.
המסמך מתאר את קבוצות העבודה השונות שנפתחו (בגוגל-גרופס, כמובן). הוא מתאר שלכל קבוצת עבודה יש "אחראי קבוצה", ומפרט איזה הישגים בוצעו בכל קבוצה. יש פירוט על מתווה פעולה לטווח זמן קרוב ובינוני. יש גם 2 פריטי חדשות שמתארים תגובות לביקורות שהושמעו על הקבוצה, ורשימה של תומכים. אני מצרף כאן את הטקסט על רשימה זו, גם כי היא מעניינת וגם כדי להדגים את אופי הכתיבה במסמך:
The DataPortability initiative has received the open endorsement of several prominent companies and individuals. They include Microsoft, Google, Facebook, Six Apart, Plaxo, Flickr, Twitter and others. Each of these companies in public and in private, have committed different resources for the success of DataPortability. At a minimum, however, an official representative is to participate in the Action Groups.
To date however, participation from the major vendors or their representatives has been light to non-existent. This is of minor concern, however we hope and expect this to change once the Blueprints begin taking shape.
We plan to remain transparent about the participation (or lack-there-of) of all stakeholders in the ecosystem to ensure that the vision of DataPortability is actively pursued and implemented.
יפה מאד.
ולמי שרוצה להבין קצת יותר על הקבוצה, אני ממליץ לצפות בסרטון המשובח הבא (כ-2 דקות):
ועכשיו אחרי שיש לנו תשובה, אחקור בשארית הפוסט מדוע בכלל השאלה עולה (ולמה, לדעתי, חשוב לענות עליה).
מי שואל שאלה כזו ?
לאחרונה נתקלתי בשאלה הזו ממספר אנשים שעבורם בניתי בלוג: הם שואלים אותי ואת עצמם האם לקרוא לבלוג שבניתי להם "בלוג" או "אתר". אני אפילו זוכר שכששוקי ואני בנינו את בלוג החומוס, הקדשנו כמה דקות לשאלה הזו.
המוטיבציה לפוסט הנוכחי היא שלאחרונה עלו קולות מתוך קהילת האקדמאיים עבורם בניתי (בשיתוף פעולה עם איתמר שאלתיאל) את הבלוג "הפורום להגנת ההשכלה הגבוה" (שעל פתיחתו סיפרתי כאן). אשר אמרו "בואו נקרא לבלוג שלנו אתר".
מה אנשים (מסויימים) בארץ חושבים על בלוגים ?
לדעתי, המקור לשאלה "האם לקרוא לי בלוג או אתר?", מגיע מדימוי שלילי של אנשים בארץ על בלוגים. כאדם שאוהב סטטיסטיקה, הייתי שמח לכמת את זה – לעשות על זה סקר ולנתח את התוצאות. אבל היות ואין לי את האמצעים אני אסתפק בלנחש שאנשים רבים בארץ חושבים על בלוגים באותו אופן שבו התוכנית "ארץ נהדרת" מציגה אותם, לפיה: בלוג הוא יומן-רשת עבור נערות פאקאצות מתבגרות.
או במילים אחרות: בארץ, יש אנשים שחושבים ש "בלוג" = עמוד אינטרנט (שאיננו מוגבל בנפח) שמתמלא בתוכן (לא רציני ולא איכותי) על ידי מיעוט גרפומאני (כנראה, ללא חיים מעניינים – הרי אחרת מאיפה יש להם זמן לכתוב?).
ולמה שיהיה לנו איכפת שזה הדימוי של בלוגים ?
כי הדימוי של בלוגים בארץ מרחיק אנשים מהבלוגוספירה וכך פוגע בהתפתחות תרבות האינטרנט בארץ. כי דימוי שלילי של בלוגים בארץ, מדכא אנשים מוכשרים מלכתוב את התוכן (העיברי) האיכותי שלהם בבלוג. ומסביב לכל מוביל דעה שלא כותב את דעתו בבלוג, כך גם נעדרים מהבלוגוספירה רבבות של קוראי בלוגים פוטנציאליים שפשוט אין להם מה לקרוא.
ולהבנתי, הכניסה של אנשים לתרבות האינטרנט היא תנאי הכרחי לשינוי חברתי, שהשלבים היותר מפותחים שלו הוא שהתרבות שלנו תהיה בשלה לדברים כמו דמוקרטיא ישירה.
והשבוע גם קראתי פוסט מקסים של טל וולפסון על שינוי חברתי בישראל ע”פ אנטוניו גרמשי, שגרם לי (שוב) לחשוב על עד כמה זה חשוב לפתח את תרבות האינטרנט בארץ – כחלק מתהליך כללי יותר של פיתוח חברה סולידרית יותר במדינת ישראל.
עוד בלוגים (8) – סידרה של פוסטים שכותב אלעד, בהם הוא מספר על בלוגים מעניינים שהוא מוצא בבלוגוספירה הישראלית.
ולסיום – "מה זה בלוג"
ובשביל חסרי הנסיון שבינינו, אסיים את הפוסט הזה בלומר כמה מילים על מה זה בלוג. אתם יכולים לקרוא את זה, או פשוט לראות את הסרטון המקסים שצירפתי בסוף הפוסט שמלמד מהו בלוג ב plain english.
בלוג Blog (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט). המילה "בלוג" היא חיבור המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).
הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע.
בעידן הוב 2.0 שלטת מגמה שונה המנכיחה באינטרנט בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים.
מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.
(הערך בוויקיפדיה ממשיך ומפרט על סוגי בלוגים כגון: בלוג קהילתי, בלוג בארגון, בלוג אקדמי, בלוג עיתונאי)
והרחבה: הפורום להגנת ההשכלה הציבורית הקים בלוג עצמאי. הפיצו את הקישור
שביתת המרצים נמשכת זה היום ה-81. ועד ראשי האוניברסיטאות איים כי אם השביתה תימשך עד יום ראשון הקרוב, הסמסטר יבוטל. הפורום להגנת ההשכלה הציבורית – פורום שמורכב מאנשי סגל בכיר, סגל זוטר, מורים מן החוץ וסטודנטים – שם לו למטרה להיאבק בהפרטת ההשכלה הציבורית בישראל, על כל שלוחותיה, מהפיחות בשכר המרצים ועד למאבק בדו"ח שוחט ובחנק התקציבי של מוסדות ההשכלה הציבורית. הפורום הקים בלוג, שמרכז מאמרים, חדשות ועדכונים אודות המאבק. המאבק הזה לא מתחיל ונגמר בשביתת המרצים, ואנו זקוקים לכל עזרה שנוכל לקבל. כהתחלה צנועה, נשמח אם תוכלו להפיץ את הקישור לבלוג.
והנה הרצאת הפתיחה בכנס שבו הוכרז הפורום להגנת ההשכלה הציבורית (הרצאות נוספות יפורסמו בקרוב ב: www.publiceducation.org.il)
