מחבר: טל גלילי

טוויטר הוא מיני-בלוגיה, המאפשרת כתיבה של פוסטים באורך של 140 תווים. כבר הרבה מילים נכתבו על טוויטר (אדלר שלו כתבה מאמר בנענע על טוויטר – הנה לינק). והנה סרטון קליל שמסביר במה מדובר (שפורסם על ידי החבר'ה הנהדרים של קומון-קרפטס):

סינכרונים: (איך לשלוח הודעה בג'יטוק, שתישלח לטוויטר, שתישלח לפייסבוק)

• אפשר לסנכרן את טוויטר עם ג'יטוק – (על ידי הוספת מכשירים – הנה לינק). ואז את העידכונים שולחים לחבר "טוויטר" שמצרפים בג'יטוק. (אני לא ממליץ על הסינכרון הזה, לא עובד משהו)
• אפשר לסנכרן את טוויטר ופייסבוק, כל שעליכם לעשות הוא להתקין אפליקציה (הנה הלינק אליה). ואז לגשת להגדרות שלה, ולדאוג שפייסבוק ישאב את הטוויטרינג שלכם אל הסטטוס שלכם בפייסבוק.
• עידכון (09/07/2008):  מצאתי (בזכות יהונתן קלינגר), תוכנה מעולה בשם טוויטרפוקס (שועל-הטוויטר), שמאפשרת לעקוב ולשוחח על טוויטר דרך הדפדפן האהוב עלי פיירפוקס. התקנתי, ואני מאד מרוצה. הנה לינק לתוסף.
• עידכון 2 (7/12/2008): הורדתי את תוסף השועל-אש (מתוך חשד שהוא מעט את הדפדפן שלי). ובמקומו התקנתי את TweetDeck. שמאפשר בקלות לראות את הטוויטים של חברי, הודעות שנשלחו אלי (פרטיות וציבוריות). וגם תומך בעברית (אם הולכים ל –   settings – color/fonts – – [choose] international font/twitterkey)
• אני נהנה מסנכרון הטוויטר עם וורדפרס באמצעות http://www.phpvrouwen.nl/twitme/. מה שמאפשר לשלוח טוויט אוטומאטי לחברי, ברגע שאני מפרסם פוסט חדש (הכולל את שם הפוסט וכדומה). בינתיים בדקתי אותו רק לאנגלית, צריך עוד לראות איך הוא מתמודד עם עברית. (עידכון 3 9/12/2008)
• סינכרנתי היום את הטוויטר שלי עם שורת הסטטוס בסקייפ על ידי התקנת התוכנה סקיטר. הנה עמוד הבית שלהם, והנה לינק ישיר להורדת התוכנה. לאחר התקנה, יש להכנס לסקייפ -> כלים -> תוספות -> סקיטר -> ואז להכניס שם משתמש ולסמן V כדי להפעיל אותו. הבעיה איתו היא שהוא לא מסתדר טוב עם עברית והופך אותה לסימני שאלה (שלחתי מייל למפתח , נראה אם זה יעזור).
• דלישס – ישנו תוסף פיירפוקס בשם טווישס שמעביר כל לינק שמופיע בחשבון הטוויטר שלכם לחשבון הדלישס. (לינק ישיר לתוסף, דרך העמוד של טווישס)

אתרים המרחיבים את טוויטר:

• http://tweetree.com/home – מאפשר לראות שירשורים של הודעות בטוויטר. זהו כנראה העתיד של הממשק. הלוואי ויישמו אותו בטוויט-דק.. (28.12.08)

דעתי:

• טוויטר הוא שירות מאד מוכר ומדובר (וכנראה שגם כבר לעוס לעייפה אצל גולשי-רשת-מנוסים). אני אשתעשע בו ואם יעלו תובנות – אני אחלוק.
• עידכון (09/07/2008): מאד מוצלח. עודעידכונים בעתיד.

ביקורת בקטנה: גם טוויטר, כמו פרינד-פיד, דורשים מהמשתמשים שלהם לתת את סיסמת ה- Gmail, כדי להוסיף את חבריהם. אני נגד (ולא איכפת לי עד כמה רחוק הם זורקים את הסיסמא שלי לאחר השימוש).

ואגב, אם אתם סקרנים לשמוע על טוויטר מהאיש שהקים את השירות (אוון ויליאמס), אז הנה הרצאת טד בנושא של כ-8 דקות:

(ותודה לזיו על הקישור).

הרצאתו של ג'וסף מרשימה ויצרה בי תחושה של אמון כלפיו. ופתאום מצאתי את עצמי חושב עד כמה קל זה לקוות תקוות עבור מדינה אחרת, אך אני שואל את עצמי האם גם תושבי מדינתו היו מרגישים כמוני למשמע הנאום? והאם מישהו בארץ היה יכול לתת נאום, שמולו הייתי מרשה לעצמי להרגיש את אותה מידה של תקווה שאני מרשה לעצמי להרגיש כעת עבור קנייה ?

בסרטון הבא (של כ-7 דקות ), ג'וסף מספר את סיפורו האישי ואת חזונו לעתיד של ארצו:

ב"עלו ברשת" של ווינט, נתקלתי בהרצאה שרנדי פאוש (פרופ' מאונ' קרנגי-מלון), נשא לתלמידיו לאחר שהובהר לו שהוא צפוי למות, תוך מספר חודשים, מסרטן. ההרצאה אורכת כ-14 דקות, ומכילה שלל אמירות מקסימות כגון: "התנסות היא מה שאתה מקבל כשאינך מקבל את מה שאתה רוצה". ושלל תובנות חיים פשוטות על מה חשוב בחיים: אנשים לעומת רכוש, ענווה למול גאוותנות, התנצלות למול אגו, חלומות הילדות שלנו, החופש שלנו לחוות ולנסות – ואהבה.

ההרצאה נגעה בי לא בשל האימרות שבה, אלא כי מעביר אותה אדם שמעניק לכולנו (לקראת מותו) את אחת המתנות הכי יקרות שאפשר לקבל ממישהו: השראה.

תרבות האינטרנט הישראלית קרבה לנקודת צומת מעניינת/מפחידה/מרגשת. באחרונה עבר חוק-סינון-האתרים (892) קריאה ראשונה בכנסת.
ואילו היינו שואלים אחד מ-46 נבחרי הציבור שהצביעו בעד החוק "למה הצבעת כך ?".
ייתכן והוא היה עונה לנו: "כי הסטטיסטיקה אומרת ש 56% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל תומכים בחוק סינון אתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים.

ופה אני נכנס ושואל – מה בעצם הסטטיסטיקה הזו אמרה לנו ? האם היא אומרת ש- 56% מהאנשים באוכלוסיה היו רוצים ש- 892 יעבור?
התשובה שלי היא שאני לא יודע. ושגם חברי הכנסת לא יודעים.
בשביל שנבין מהי המשמעות של הסקר, יהיה עלינו לבחון את הסקר בצורה שקולה: להבין איך נבחרו המשיבים, כיצד הם משקפים את שאר מבנה האוכלוסיה, והכי חשוב – להבין מה בעצם הסקר שאל.
הניחוש שלי הוא שהסקר לא שאל "האם אתה רוצה ש- 892 יעבור?" אלא שאל "האם אתה מבין מספיק מה-זה-אינטרנט ?" (מספיק כדי להבין ש- 892 רע לתרבות האינטרנט בישראל, רע לדמוקרטיה ובנוסף לכל גם ייכשל בלהשיג את שהוא מנסה להשיג, אלא אם הוא ישפוך את התינוק עם המים).
והפרשנות שלי לתוצאות הסקר היא שאנשים שמשתמשים באינטרנט (בשביל אימיילים וקצת גלישה), עדיין לא הפנימו את מה שקרה פה בשנים האחרונות.
הסקר הנ"ל, שהעביר ערוץ הכנסת, עוד יקבל אצלי התייחסות מקיפה יותר (אבל לא היום). אך בינתיים:

בשביל האנשים שעוד-לא-הפנימו-מהו-אינטרנט, אני מצרף את הסרטון הבא (ותודה לאופיר כהן על הלינק).
הסרטון הוא באורך של 4:30 דקות, והצפייה בו ריגשה אותי מאד. הקליפ כותב, וממחיש כיצד עוד ועוד צורות חשיבה התפתחו: בדרך שבה אנו עובדים עם טקסט, מציגים טקסט, מקשרים טקסט, כותבים על טקסט, מפיצים טקסט. ובעצם, לא רק טקסט – אלא גם אודיו ווידיאו. ובעצם, לא רק אותם – אלא את עצמנו. והכל מלווה במוזיקת רקע מתאימה. תהנו:

Web 2.0 … The Machine is Us/ing Us

דרך קבוצת-הדיון-של-מתנגדי-892, נתקלתי (בזכות אהוד) בקליפ הבא:

ועוד בעניין: טוקבק הווידיאו לראיון הטלוויזיוני של אטיאס בערוץ 2.