איכפת לכם מהסביבה ? קחו אחריות פוליטית! (הרצאת-טד של אל-גור)

בעוד יומיים (בשעה 12:00) תתקיים צעדה ברוטשילד בשם מצביעים ברגליים (לחוק) אוויר נקי. אני אהיה שם. הייתי מסביר למה, אבל אל גור כבר הסביר את זה ניפלא בהרצאת הטד שהוא נשא השנה בטד.

כפי שגור הסביר: עד כמה שחשוב למחזר בקבוקים ולהשתמש בנורות חסכוניות, חשוב לא פחות לפתור את "משבר הדמוקרטיה" שלנו (הוא מתייחס לחברה האמריקאית. אך אנו הישראלים, כתמיד, מזכירים את ארה"ב).

n Al Gore's brand-new slideshow (premiering exclusively on TED.com), he presents evidence that the pace of climate change may be even worse than scientists were recently predicting, and challenges us to act with a sense of "generational mission" — the kind of feeling that brought forth the civil rights movement — to set it right. Gore's stirring presentation is followed by a brief Q&A in which he is asked for his verdict on the current political candidates' climate policies and on what role he himself might play in future.

אז מה באפשרותכם לעשות כעת:

  • לחתום על עצומה בעד החוק לאוויר נקי – לחצו כאן.
  • לעבור על רשימת הפעילויות של מגמה ירוקה (שנמצאת כאן) -לדפדף עד ל- 16.5.08, ולצרף ליומן שלכם שאתם רוצים להגיע.
  • להירשם לאירוע בפייסבוק – לחצו כאן.
  • רוצים יותר? אפשר לפנות אל רכז פעילות ציבורית–  0525-937254.

עצומה – לא ניתן לסגור את ההוספיס בתל השומר

הרקע (באדיבות הפוסט של יוסי לוי בנושא):

ידיעה שפורסמה היום ב"הארץ" ובעיתונים אחרים מספרת כי ההוספיס בבית החולים שיבא נמצא בסכנת סגירה. בית החולים הודיע כי ההוספיס ייסגר בעקבות סירוב משרד האוצר להקצות תקנים נוספים על מנת לאייש את הצוות הרפואי במחלקה. משרד האוצר כי מדובר בבעיה ביורוקרטית בלבד, וניתן להעביר תקנים פנויים ממחלקות אחרות בבית החולים אל ההוספיס.

למה איכפת לי:

למדתי לדעת מהו הוספיס רק בשנים האחרונות, אלו היו ימיה האחרונים של דודתי האהובה חיה (אשר גססה מסרטן), והועלה הרעיון להעבירה להוספיס – היא סירבה. היא מתה במיטתה.

אבל אז הבנתי לאיזה אנשים מיועד ההוספיס.

המוסר שלי מכתיב לי לתמוך במקום כזה, והמינמום הוא לתת קישור לעצומה המתנגת לסגירת ההוספיס בתל השומר.

נקודה מעניינת: המחשה של הפצה.בסיפור סגירתו של ההוספיס נתקלתי הבוקר, כאשר אימי סיפרה לי שהיא קיבלה מייל שמזמין אותה לחתום על העצומה – והיא ביקשה את עזרתה בתהליך החתימה.

ראיתי את המייל, אך לא טרחתי להכנס ולחתום.

לאחר מכן נתקלתי באחי שוקי, אשר כתב על סגירת ההוספיס. ולבסוף בפוסט של יוסי.

אף אחד לא שלח אלי אימייל שמזמין אותי לחתום (שזה נהדר, זה אומר שהחברים שלי לא מעבירים דואר זבל). אבל הערוצים שבהם אני בוחר לצרוך חדשות (בלוגים), הצליחו להפנות את תשומת ליבי (מכיוונים שונים), שקורא במדינה משהו שיש לשים אליו את הדעת.

אני מרגיש שזה סימן טוב לבאות…

אנימציית מחשב המדגימה: קיפול, שיכפול, תיעתוק ותירגום של DNA

השלבים המתוארים באנימצייה ידועים בתור "הדוגמה המרכזית של ביולוגיה מולקולרית". אחת הנקודות המצויינות באנימציה היא התזזיתיות של כל הרכיבים. התזזתיות הזו איננה במקרה, שכן כל ההתרחשויות שבתא אינן "נקיות", כל המתרחש בתא הוא קופצני, מרקד ורועש (כמובן, תחת התפלגות ההתרחשויות שלו).

תהנו:

"עץ משפחה לחומוסיות" – איפה שסטטיסטיקה וחומוס נפגשים

לאנשים יש העדפות טעם שונות

אחת מהרצאות הטד הראשונות ששמעתי הייתה הרצאה של מלקולם גלאדוול (מחבר הספר בלינק, אשר יושב לי על המדף, חצי קרוא) בשם: "מה שכל תעשייה יכולה ללמוד מקטצ'ופ".

בהרצאה, מלקולם מספר על תרומתו העצומה של הארוודרד מסקוביץ' לתעשיית המזון. הארוורד הוא פסיכו-פיזיקאי: אדם החוקר את הקשר בין גירוי-חושי לתפיסה סובייקטיבית (ראו Psychophysics). ותרומתו הגדולה הייתה לגלות לתעשיית המזון שתי תובנות חשובות:

  1. לאנשים יש טעם שונה במזון,
  2. שאנשים לא יודעים, מראש, מה שהם יאהבו.

במקרה של הארוורד, התובנה הובילה לגילוי שאנשים שונים אוהבים רוטב-ספגטי (קטצ'ופ), בטעמים ומרקמים שונים (עם גושים, בלי גושים,חריף או לא וכו' וכו'). ההרצאה של מלקולם מקסימה, פותחת אופקים וראוייה לצפייה.

בין חומוס לקטצ'ופ

אחרי שראיתי את ההרצאה, הדבר הראשון שחשבתי עליו "כמובן! אין חומוסיה-מושלמת אחת לכולם, לכל אדם יש את החומוסיה המושלמת עבורו!". באותה צורה שמלקולם מספר בהרצאתו, לאנשים יש העדפות שונות לטעמים, ולכן הם יעדיפו חומוסיות שונות. ובדיוק כמו במקרה של קטצ'ופ, אנשים לא ידעו לספר לנו מראש איזה חומוסיה הם עתידים לאהוב. אבל יש כל כך הרבה חומוסיות, אז איך אדם יכול לדעת לאיזה חומוסיה ללכת קודם? הרי בבלוג החומוס, אנחנו יכולים לספר לאנשים על חומוסיה ולתת את ביקורת החומוסיה שלנו, אבל איך נדע מהי החומוסיה שמתאימה עבורו ?!

מרגע שהשאלה התארגנה במוחי, התשובה הייתה ברורה וטיבעית: סטטיסטיקה !

ישר פניתי לאחי שוקי (ההוגה והכותב של בלוג החומוס) ואמרתי לו "שוקי – אנחנו צריכים לעשות סקר, סקר חומוסיות. זה יהיה נהדר, אנשים ידעו לאן כדאי להם ללכת – וכך נקדם את אהבת החומוס בארץ". אך שוקי לא מיהר, ובסבלנותו הרגילה אמר: "חכה לזמן המתאים טל. עכשיו זה עוד מוקדם מידי".

להמשיך לקרוא "עץ משפחה לחומוסיות" – איפה שסטטיסטיקה וחומוס נפגשים

חלב עם מים – חלב עם מים – לבן כמו חלב – דליל כמו מים

השיר הארור הזה, מתנגן לי כל היום בראש.
האשם הוא הסרט(ון) החדש (והראשון!) מבית היוצר של אהודק היקר. ועליו באתי לספר לכם בפוסט זה.

מדובר סרטון (פסאבדו) דוקומנטרי, של 5 דקות, על סרט ה(פסאבדו?!) קאלט "המוסד הסגור" (הנה ערך הוויקי של המוסד הסגור), מבית היוצרים של היפופוטם.

הסרטון הרוויח לי שני דברים, האחד – לגלות שיש דבר כזה שניקרא היפופוטם (כן, שמעתי שהם קיימים, אך אשכרה חיפשתי מערכונים של היפופוטם רק לאחר שצפיתי בסרטון של אהודק.)
והשני – לתהות על אמינותם של סרטים דוקומנטריים באופן כללי, ושל זה בפרט (אני עדיין מחפש את קבוצת הפייסבוק הענקית שתוארה בסרטון).

ולבסוף קבלו את הסרטון: "סרט קאלט ?"

סרט קאלט? from ehud kenan on Vimeo.