"כלב גדול" – בהמת מסע רובוטית

(הפוסט הזה מוקדש לאחייני האהוב יונתן)

בלייזר פירסמו כתבה מעניינת על שלושה חידושים רובוטיים שעושים את דרכם לעולמנו. אחד מהם הוא של בהמת מסע רובוטית העונה לשם "כלב גדול". תעזבו אותכם ממילים נוספות ופשוט תפעילו את היוטיוב:

 

"כלב גדול", מתוצרת Boston Dynamics, מתוכנן לסייע לצבא האמריקאי. הוא נראה כמו הרגליים שני אנשים שסוחבים קופסא גדולה, והוא מסוגל לסחוב משקלים גבוהים בתנאי שטח קשים: אדמת יער, מדרונים, חצץ, על חלוקי נחל, בשלג, בכביש חלק וכו'.

מעניין לראות לאיזה מהירויות יצליחו להביא את הדברים האלה ללכת, ובאיזה מהירות יצליחו להביא את הדברים האלה לשוק הפרטי…

חיבור בין גוגל קונקט לוורדפרס (פלאגין)

(פוסט זה מוקדש לעומר פרצ'יק ששאל איך)

תזכורת למי שלא יודע מה זה שגוגל-חבר-חבר (Google Connect):

הרגע גיליתי שגוגל קונקט שיחררו פלאגין שמאפשר לבלוגרי וורדפרס להציע למשתמשים שלהם להתחבר למערכת התגובות דרך המערכת של גוגל-קונקט. (זאת בהמשך להרחבת ה- API שלהם)
מדובר עוד בשירות לא בשל, אך שווה לתת עליו את העין.

עידכון (28.3.09): הבלוגר יוסט שיחרר פלאגין וורדפרס שמקל על התקנת המערכת (הוא מאפשר להגדיר אותו דרך ממשק הוורדפרס במקום ברמת הקוד). ניתן להוריד אותו מכאן.

צעדי התקנה:

 

  1. תצטרפו לגוגל פרנד קונקט (אם עוד לא עשיתם זאת) כאן. (ותעלו את כל הקבצים שצריך, ההוראות שם)
  2. כנסו למערכת וכשתכנסו להגדרות של settings, אז יהיה לכם את ה- ID שלכם כתוב ב URL
  3. תורידו את הפלאגין
  4. תעלו את הפלאגין לתקיית הפלאגינים שלכם.
  5. תכנסו ל settings => friendconnect – ותכניסו את מספר ה- ID שלכם.
  6. זהו

כפי שכתוב באתר של יוסט, הייתרון העיקרי של הפלאגין יהיה עבור אתרים שמגבילים את התגובות למשתמשים רשומים בלבד. כך המשתמשים יוכלו להירשם בזריזות באמצעות סיסמאת הגוגל שלהם (ואנחנו הבלוגרים חוסכמים מעצמנו הרבה ספאם). 

להסברים נוספים, כנסו לאתר של יוסט.


אם אתם רוצים לנסות, הנה הצעדים (הצעדים באנגלית ):
1)
תורידו את הקובץ, לגירסאות עתידיות תלכו ללינק הבא להורדת הקובץ: http://code.google.com/p/google-friend-connect-plugins/downloads/list
2) תוציאו ממנו את התיקיה src ותשנו את השם שלה ל – fc_plugin.
3) תפתחו את הקובץ fc_plugin.php ותבצעו שני שינויים:
3.1) הראשון הוא למצוא את השורה google.friendconnect.container.setParentUrl() ולוודא שהקישור שיש שם הוא לאיפה שהכנסתם את קבצי ה canvas.html שלכם. (אצלי זה בשורש, אז פשוט הכנסתי / )
3.2) תמצאו את הפונקציה fc_get_site_id – ותכניסו שם את ה- ID של האתר שלכם. (אני מצאתי אותו על ידי התחברות למערכת של גוגל קונקט, ובבחירת האתר שלי, אפשר לראות את ה- ID ב- URL –
לינק)
4) תעלו את התיקיה לתקיית ה plugins של הבלוג שלכם ותפעילו את התוסף.

ייתרונות: בלחיצת כפתור, משתמשים יכולים להתחבר לאתר שלכם, לקבל משתמש, ולהשאיר תגובות מזוהות.
חסרונות: המערכת עולה יחסית לאט. כבלוגר, האימייל של המשתמשים שאני רואה הוא: [email protected] (שלחתי מייל לעצמי לקישור הזה, אני לא יודע לאן הוא הגיע). אני מניח שה- [email protected] הוא האימייל האמיתי של המשתמש, אבל זה נראה לי הסתבכות שאיננה מובנת (אולי בעתיד נבין)

התוצאה הסופית נראית כך:

הגיגים על און-לייב: השירות שיביא גיימרים לענן של משחקי מחשב

על אונלייב והמשמעויות של זה לעתיד.

הכתבה בווינט על אוןלייב (OnLive) תפסה את תשומת ליבי, וזה צריך לעניין גם אתכם.
אוןלייב מספקת שירותי "מיחשוב ענן" (cloud computing) לגיימרים, ומציעה להם לשלם דמי מנוי ולקבל גישה מהאינטרנט למשחקי המחשב החדשים והכבדים ביותר. המחשבים של אונלייב יריצו את המשחק אצלם בחוות המחשבים, ומקבלי השירות יצטרכו רק חיבור אינטרנט (כשרמת הווידיאו שמקבלים תלויה באיכות חיבור האינטרנט של השחקן).
בשלושת הסרטונים הבאים מוצגים דמו של המערכת ושני חלקים של ראיון עם אחד מאנשי הצוות של אוןלייב.

הדמו:

 

 

בראיון מוצגים כמה רעיונות מעניינים שמתאפשרים בזכות המערכת:

  • אפשרות לשחק את המשחק הכי חדש בשוק, מבלי להידרש לשדרג את המחשב.
  • אפשרות להפצה מיידית של משחקי מחשב חדשים (במקום שהלקוח יצטרך ללכת ולקנות את המשחק, הוא יכול פשוט לבחור לנסות אותו מתפריט המשחקים החדשים)
  • אפשרות לצפות במשחקים של שחקנים אחרים (שמאפשרים זאת) – כך ששחקן חדש יכול ללמוד מהלכים מ"מקצוענים" והלחליט האם המשחק מעניין אותו. (ושחקנים מקבלים תמריץ נוסף להיות סלבריטאי משחקים, קצת בדומה לגיבורי היוטיוב של השנים האחרונות)
  • אפשרות של מפתחי משחקים להריץ בדיקות למשחק חדש (שיחרור גירסאות בטא) בקלות רבה (גם עבור משחקים שעד כה שוחררו לקונסוליות טלוויזיה, מה שעד כה לא היה קיים). וגם אפשרות למפתחי המשחקים לראות איך אנשים משתמשים במשחק ברמות מעקב חסרות תקדים (אם חשבתם שווב-אנליטיקס זה מורכב, אנחנו מדברים כאן על משהו ברמה אחרת לחלוטין)
  • מניעת גניבות (זה לא מופיע בראיון, אך ברור שזה אחד הייתרונות של המערכת עבור מפתחי ומפיצי המשחקים).

הנה הראיונות:

 

הסיפור של אוןלייב צריך לעניין אתכם גם אם אינכם גיימרים (אני, לדוגמא, נגמלתי ממשחקי מחשב, ולא מתכנן לחזור לכך בקרוב), וזאת משום שישנם שתי תעשיות שמובילות את העדר במה שקשור לטכנולוגיות: משחקים ופורנו. ואונלייב מציגה צעד נוסף בהעברת חיי המחשוב שלנו אל "הענן" (מה שכבר רובנו עושים בהתחברות לשירותי גוגל השונים, החל מג'ימייל, לוח-שנה וגוגל-מסמכים).
אני רואה בהשקה של און-לייב כסימן משמעותי נוסף לעתיד מתקרב של חיבור בין ה"מציאות מציאות" ל"מציאות המדומה" .

גם אם אתם לא גיימרים, אונלייב הוא סימן מרגש לבאות.

אני מתנגד לחוק המאגר הביומטרי (רוצים לדעת במה מדובר?)

(לקוח מהאתר המתנגד ל- חוק המאגר הביומטרי)

חוק המאגר הביומטרי (המכונה גם "חוק האח הענק") עבר קריאה ראשונה במליאה של 20 חברי כנסת, ומאז מנסים ליישם אותו בשטח תוך התעלמות מתהליכי חקיקה מסודרים.

לפי הצעת החוק, שאותה יזם משרד הפנים, יונפקו בישראל "תעודות זהות חכמות" הכוללות אמצעי זיהוי ביומטריים, ובהם טביעת אצבע ותמונות פנים ממוחשבות. בנוסף, החוק מורה על הקמת מאגר שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל תושבי המדינה.

הקמת מאגר ביומטרי כזה תגרום לנזק בלתי הפיך ותפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות:

1. החשש הגדול הוא מזליגה של נתונים לשוק הפרטי, לחברות מסחריות, לעבריינים, ואף לגורמים עוינים.
מרגע שהמאגר יוקם לא תהיה עוד דרך חזרה: נסיון העבר ממאגרים רגישים אחרים (מרשם האוכלוסין, למשל) מלמד
שכל הנסיונות לשמור על מאגר מאובטח נכשלים, ומאגרים כאלה מועדים להיפרץ או להיגנב.

2. קיימות שיטות רבות להקשות על זיוף תעודת זהות בלי להשתמש בנתונים ביומטריים. כרגע, קל יותר לזייף תעודת
זהות מאשר שטר חדש של 20 שקל. גם במדינות בהן הונהג זיהוי ביומטרי (גרמניה, למשל), הוא אינו מסתמך על מאגר
מרכזי (בין השאר כדי למנוע זיופים, האזנות ותקלות).

3. המאגר יוקם למטרה מוצהרת אחת בלבד: מניעת הנפקה של יותר מתעודת זהות אחת לאותו אדם (הרכשה כפולה). לא ברור עד כמה המאגר יכול להיות יעיל לצורך זה (למשל, חלק ממבצעי הפיגוע של 11 בספטמבר שיחדו פקידים כדי להשיג תעודות מזהות), אבל הנזק שבהקמתו ברור, ואין שום פרופורציה בינו לבין התועלת. מרגע שיוקם המאגר, אין מניעה שמטרותיו יורחבו בדיעבד, וייעשה בו שימוש למטרות אחרות באמצעות "חקיקה זוחלת".

4. עוד לפני שהסתיימה החקיקה, אנחנו עדים להקמת מאגר ביומטרי של רשות שדות התעופה במעבר טאבה, ובקרוב גם
במעבר הגבול בנהר הירדן ובנתב"ג. מדובר בפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ויש לפעול נגד הקמת "מאחזים
ביומטריים" אלה שמנסים לקבוע עובדות בשטח.

מדינה שמקימה מאגר ביומטרי של אזרחיה מתייחסת לנתוניהם פרטיים כאל הפקר. ישראל עתידה להיות המדינה המערבית הראשונה בה יוקם מאגר כזה, והיא תצטרף למדינות בהן זכויות אדם והזכות לפרטיות מופרות בדרך קבע: כווית, תימן, ופקיסטאן.

אזרחי מדינת ישראל עלולים למצוא עצמם מוטרדים, הופכים לעבריינים על לא עוול בכפם, לא מתקבלים לעבודה או לא מקבלים ביטוח בריאות. מידע אישי כמו משבר כלכלי, דיכאון אחרי לידה, התמוטטות נפשית ומחלה, עלול להיחשף בפני פקידי ממשל שונים, וכאמור – בפני חברות מסחריות, עבריינים וגורמים עוינים, ברגע שידלוף.

הלוואי שחוק "האח הענק" לא יעבור באופן פזיז, ללא בקרה או פיקוח, מבלי שייבחנו ההשלכות והסכנות הטמונות בתהליך, לפני שייבדקו חלופות, ובלי דיון ציבורי מקיף בנושא, מעל במת הכנסת ובאמצעי התקשורת.