האתר של וועדת וינוגרד הופקר על ידי ממשלת ישראל – ונרכש על ידי המתנגדים למאגר הביומטרי

עדיין לא הצלחתי להחליט האם הסיפור הזה יותר מצחיק או עצוב. כרגע אני נוטה לכיוון של מצחיק. והרי הטקסט המסביר:

גולשים יקרים, האתר שלפניכם היה האתר הרשמי של ועדת וינוגרד – ועדת החקירה לבדיקת מלחמת לבנון השנייה, אך במהלך חודש יולי 2009 כתובת הדומיין פקעה.. מישהו במדינת ישראל לא טרח לשלם 80 שקלים בעבור חידוש כתובת הדומיין.
כעת אנו רכשנו את כתובת האתר החשוב הזה, בתמורה למחיר הפעוט הנ"ל. גם אתם, לו רציתם, הייתם יכולים לקנות את האתר – כל אחד יכול.
מדינת ישראל מפקירה את נכסיה הדיגיטליים. גם את המאגר הביומטרי שמדינת ישראל מבקשת לבנות בימים אלה, נוכל לקנות יום אחד תמורת 80 שקלים. כשזה יקרה, חיינו יהפכו לגיהנום.
מוגש כחומר למחשבה מטעם המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי WWW.NO2BIO.ORG

הנה הלינק לאתר של וועדת וינוגרד אשר אומץ על ידי מתנגדי המאגר הביומטרי.

מעבר לפאשלה שנתגלתה פה (שלמזלנו לא הייתה כל כך נוראה, דמיינו שחיזבאלה היו קונים את הדומיין הזה – איזה בושות זה היה עושה לנו), הרי שההפקרות של האתר עושה רושם שמסמלת מגמה כללית של שימוש "קר" באינטרנט על ידי הפוליטיקאים בארץ. הנטישה של אתר חשוב (גם אם מאד לא מושקע מבחינה טכנולוגית/עיצובית), כמו זה של וועדת וינוגרד עומד על רקע כתבתה של ד"ר קרין ברזילאי-נהון על עתיד הפוליטיקה ברשת , כתבה מושקעת ומעניינת אשר כוללת התייחסות יפה לאיך פוליטיקאים במערכת הבחירות האחרונה ניסו להגיעו לאנשים דרך האינטרנט, אך לאחר תום תקופת הבחירות הזניחו את נוכחותם האינטרנטית (כמעט) לחלוטין.

ההפקרות של חלק מהפוליטיקאים במרחב הווירטואלי הוא ההזדמנות של האחרים להרים את הכפפה. אובמה הצליח איפה שמקיין נכשל, אני מחכה לראות מי בארץ באמת יבין שבמהות המילים "מדיה-החברתית" נמצאת לא רק המילה "מדיה" אלא גם המילה "חברות".
מי שאני מאמין שהולך לגלות את המחיר הזה לעומקו בבחירות הקרובות הוא מאיר שיטרית אשר חיבר את שמו עם המאגר הביומטרי. הציבור אולי ישכח, אבל גוגל ישכח פחות. אני מחכה לראות את הפוליטיקאי שיכתוב בקמפיין שלו "מאיר שיטרית לא מתעניין בפרטיות האזרח. לא מאמינים לנו? תחפשו אותו בגוגל"

הדור הבא של תרופות כנגד זיהומים אלימים (5 דקות של הרצאה)

קארי מוליס, זכה ב- 1990 בפרס נובל בכימיה על המצאת שיטה לשיכפול גדיל של DNA.
לפני שנה חבר שלו נפטר מזיהום של בקטריה אלימה. כנראה שהאובדן הוביל אותו למצוא עניין רב בנושא של אימונולוגיה, ותוך כדי ההתעניינות הוא גילה משהו די מדהים. הוא גילה שישנה מולקולה שברגע שמלבישים אותה על משהו (נאמר, בקטריה שאיננו אוהבים), היא אוטומאטית מעוררת תגובה חיסונית לאותו המשהו.
בסרטון, קארי מראה תרשים הישרדות של עכברים אשר קיבלו הרעלת אנטרקס. ואז הראה כמה מהם שרדו לאחר מספר ימים. בין העכברים הייתה קבוצה שלא קיבלה אף טיפול, קבוצה שקיבלה טיפולים מקובלים, וקבוצה שקיבלה את הטיפול שלו.
כל העכברים שקיבלו את הטיפול שלו נשארו בחיים, כל השאר – מתו!

יישומים פרקטיים של מדיה חברתית (המלצה על שקופיות+הרצאה)

אני בטוח שכל אחד מקוראי כאן נתקל במושג "מדיה חברתית" בעבר. עם חלקכם אני מצ'וטט דרך קבע בטוויטר ופייסבוק ואת חלקכם אף גיליתי במקור דרך האינטרנט. אך לא כולנו משתמשים כל כך פעילים באפשרויות שהאינטרנט מציע לנו. ואחת הסיבות לחוסר המימוש המלא יכולה לנבוע מזה שאנו מחכים למישהו שיבוא ויקח אותנו ביד צעד צעד לתוך העולם החדש הזה של "הרשת החברתית". אחד המלאכים שיוכל לסייע במלאכתכם הוא אייל סלע.
את אייל הכרתי (או למעשה, הוא מצא אותי) דרך האינטרנט. אייל הוא יצור רשת פעיל, אדם רהוט בעל מודעות והבנת-אינטרנט מהמפותחות שנתקלתי בהן. ובכנס איגוד האינטרנט הישראלי שהתקיים השבוע, הוא העביר הרצאה בנושא "יישומים פרקטיים של מדיה חברתית", שמציגה (כשמה כן היא) על הדרכים המגוונות בהן אייל משתמש ברשת.
סקרנים?
באפשרותכם לראות את המצגת שבה אייל השתמש כאן:

ואם אתם רוצים לשריין 40 דקות, באפשרותכם גם לצפות בהרצאה המלאה כאן:

Social media in day to day life – Eyal Sela – 15 July 2009 [Hebrew] from Eyal Sela on Vimeo.

לינקים מומלצים: הבלוג של אייל על פרודוקטיביות: http://www.productivewise.com/

דליפת המאגר הביומטרי + אנטישמים = "שואה בטחונית"

רק אחרי שראיתי את הסרטון שלפניכם הבנתי עד כמה נורא יהיה דליפה של המאגר הביומטרי:

והנה פרסום הסרטון הזה בערוץ 1:

רוצים לקרוא עוד? הנה מה שאחי כתב על מאיר שטרית וחוק המאגר הביומטרי

בעד מע"מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא

התנצלות קצרה:

קשה לגבש דעה בנושא כלכלי רציני, ולאחר שאחת מתגבשת גם קשה לשנות אותה.
ואת שניהם קשה לבצע כשאמורים לטוס לצרפת לכנס חשוב בנושא R ולהעביר שם הרצאה על שיטה בחירת מודלים ברגרסיה (נושא מרתק, אגב, ברגע שנכנסים אליו. ראוי שאכתוב עליו מתישהו בבלוג הסטטיסטיקה שלי).
ועם זאת, אני מוכרח להודות שעל אף ההשקעה שזה דורש – זה מאד מעניין!
כל ההקדמה הזו הייתה כדי להתנצל על כך שלקח לי שבועיים לפרסם את הפוסט הזה – אז סליחה בפני כולכם.

אז הנה תזכורת קצרה: לפני שבועיים פרסמתי פוסט של התדיינות בין שני חובבי כלכלה (בלשון המעטה), מר א' ומר ש' – אשר התווכחו בעד וכנגד הטלת המע"מ על ירקות ופירות. כפי שציינתי בפוסט, ההתכתבות שלי במייל עם א' (שרובה לא פורסמה בבלוג), הובילה אותי לשנות את דעתי המקורית ביחס להטלת המע"מ על ירקות ופירות ולהחליט לעצור (לפחות מהצד שלי) את המאבק שהתחלתי כנגד הטלת המע"מ.
אם לסכם את הסיבה שלי בקצרה: מר א' שיכנע אותי בניסיון הרב שלו בתחום והביא טיעונים אשר הובילו אותי להאמין בטענה שלו לפיה הטלת המע"מ על ירקות ופירות לא צפויה להעלות במיוחד (אם בכלל) את מחירי הפירות והירקות לצרכן הסופי.

אז אני השתכנעתי, אבל הרבה מהקוראים לא. בפוסט שבו הצגתי את שינוי העמדה שלי בפעם הראשונה, הפוסט זכה ל- 50 תגובות (מספר שיא בבלוג הזה, מלבד הפוסט הנודע לשימצה על פייס-בוק).

ועל כן אני מרגיש מחוייבות (וגם הקלה מסויימת) בלפרסם את הפוסט הזה שמציג:

  1. עוד דברים שנאמרו כנגד דבריו של א' וכמה מתגובותי להם.
  2. ואז הרבה מלל ונתונים מדבריו של א'.

אני אתחיל דווקא מדברי הסיכום של א' לדבריו, ואת השאר תוכלו לקרוא בתוך הפוסט:

אני חושב שכל החומר ששלחתי אמור לשכנע.
רוב אלה שהגיבו , אינם באמת מבינים ותגובתם מגיע מתחושה ומאינטואיציה ולא מידע .
תראה כמה פסלו את העובדה שלימון הוא אינו במוצר בסיסי – ולכך הבאתי אף מכתב ממשרד החקלאות – על כך שצריכת הלימון בארץ שואפת לאפס.
בעיקרון ולסיכום : כל עוד יהיו עודפי תוצרת כ"כ גדולים והמחיר בחו"ל לק"ג תוצרת חקלאית יהיה כ"כ משמעותי יותר גבוה מהארץ , 15% מע"מ זה לא מספיק להעלות את המחיר בארץ.
המחיר בארץ לא משפיע על עקומת ההיצע והביקוש – כי המחיר בחו"ל גבוה משמעותית מהמחיר בארץ ואת זה כן לומדים בכלכלה.
בנוסף לזה , כמו שכבר רשמתי , פרות וירקות בארץ הם מוצרי לוסט לידר מובהקים , ולכן 8 המוצרים המובילים , שכפי שהוכחתי – במכתב ממשרד החקלאות , הם רב סל הפרות והירקות – תמיד ימכרו בזול – ללא קשר לעלות .
בארץ, רב התוצרת החקלאית שמגיעה לרשתות , זה בעצם פסילות יצוא ועודפים , מה שהרבה פעמים מתנגש עם עניין הבריאות , כי אלפי טונות נפסלים בגלל ריסוס יתר ואיכות פרי ירודה מאד – ולרב זה מה שהציבור אוכל.

להמשיך לקרוא בעד מע"מ על ירקות ופירות – הרחבה (ארוכה) בנושא