מחבר: טל גלילי

גברת פפריקה הייתה במפגש פורום של הפורום לרפואה משלימה בתפוז. לאחרונה היה שירשור שמסכם את חודש יולי (שמכיל קישורים ותימצותים לעיקר הדיונים המעניינים של השבוע). במקרה נתקלתי בשירשור שמספר על החוויות של ליצנית רפואית. זה כל כך הקסים אותי, שהייתי חייב לקשר לכם:

אירוע שנערך בקיבוץ כפר עזה

תחילת הסיפור:
"בתחילת החודש יצר איתי קשר בחור מקסים בשם אופיר, שנודע לימים כאחד ממנועי הטורבו של קבוצת צלמים שנקראת קליק ארט. מסתבר שהקבוצה הזאת, המונה צלמים וחובבי צילום, מקדישה מזמנה וממרצה לפרוייקטים של עזרה לקהילה בכל הארץ, או במילים שלהם: "צילום למען הקהילה".

אופיר סיפר שהם מתארגנים לנסיעה לדרום, לאיזור בו שגרת היומיום היא שגרה של חרדה, פחד, וחיים בצל הסכנה. היעד : קיבוץ כפר עזה, שמזה שנים ארוכות סופג מטחי קסאמים בלתי פוסקים. החלטתי להצטרף אליהם."

שאלה טובה. נספר על מאמר בנושא ונציג קצת ביקורת.

הפריקונומיסט מדווח על מאמר שפורסם ב "American Psychological Association Journal". ( "Does harboring hostility hurt? "). שחוקר את השאלה האם כעס מפחית את תפקוד הריאות ?

תשובת המאמר: ניראה שכן.

כיצד הם עשו זאת: המחקר לקח 4629 אנשים בריאים, בגילאים 18 עד 30 ממספר מדינות. הנבדקים נשפו לתוך מודד תיפקוד ריאתי ואז ניתבקשו לענות על שאלון עם 50 פריטים של רפלקציה עצמית כגון "אני נוטה להתרגז בקלות".

התוצאות, לאחר התאמה של שלל פרמטרים דמוגרפיים כגון גיל, מצב סוציואקונומי, עישון, אסטמה וכו', הראו שיש מיתאם בין תפקוד ריאתי נמוך לבין מידת התוקפנות שהתבטאה בשאלון – עבור נשים בעלי צבע עור שחור ולבן. ועבור גברים בעלי צבע עור שחור. עבור גברים עם עור לבן – לא ניתגלה מתאם.

כמה ביקורות:

להמשיך לקרוא האם כעס מפחית לכם את תפקוד הריאה ?

סיפורה של סאלי קלארק הופיע לאחרונה בהרצאתו המצויינת של פרופסור פיטר דונולי מאוניברסיטת אוקספורד (ההרצאה מופיע בסוף הפוסט). פרופ' דונולי מספר כיצד חוסר הנסיון של אנשים בחשיבה הסתברותית הוביל לכך שאישה חפה מפשע נשלחה לכלא.

לפני שנדבר על סאלי קלארק, בואו נקח דוגמא הסתברותית קטנה.
נניח שיש לנו בדיקה שיכול לאתר מחלה ב- 99% מהנבדקים. ונניח שמישהו שאנו מכירים ניגש לבדיקה, והבדיקה קבעה שאותו אדם נגוע במחלה. מה הסיכוי שהוא חולה? לכאורה התשובה תהיה 99%. אבל זו אינה התשובה הנכונה.

מדוע? כי…
להמשיך לקרוא כיצד (אי) חשיבה סטטיסטית שולחת אישה לכלא – סיפורה של סאלי קלארק

פורסם כאן:

http://www.technologyreview.com/Biztech/19109/?a=f

" A new natural-language system is based on 30 years of research at PARC."

"Even though attempts have been made at natural-language search for decades, Powerset says that its system is different because it has solved some of the fundamental technological problems that have existed with this kind of search. It has done so by developing a product that is deep, computationally advanced, and still economically viable."

פסק הדין שלי: עוד אין מנוע עובד. נחכה וניראה…

קיבלתי מידידה טובה את האימייל שרשרת הבא:

"שימו לב,
ב-27 באוגוסט ייראו 2 ירחים בשמי הלילה .
למעשה, בתאריך זה כוכב מאדים יהיה בוהק מאוד בשמי הלילה, תהליך שיתחיל כבר מראשית אוגוסט. אבל בתאריך הזה באופן ספציפי הוא ייראה כמו ירח מלא לעין בלתי מזוינת.
כל הדבר הזה יגיע לשיא בתאריך 27 באוגוסט כשכוכב מאדים יגיע למרחק של (רק) 34.65 מליון מייל מכדור הארץ.
מי שיסתכל בלילה הזה על השמיים יראה כאילו 2 ירחים.
הפעם הבאה שכוכב מאדים יהיה כל כך קרוב לכדור הארץ תקרה רק בשנת 2287.
העבירו מייל זה הלאה כי אף אחד מאלו שחיים היום לא יוכל לראות מראה זה עוד פעם במהלך חייו."

האם זה נכון או לא, איני יודע – בטח נישמע על זה עוד בקרוב.

עידכונון: טוב, ראיתי שמגיעים אלי אנשים מגוגל על הנושא, אז גיגלתי בעצמי להבין האם זה נכון או לא. והרי התשובה:

מבדיקה באתר "לא רלוונטי" נימצא שמדובר בקישקוש שהיה (בקושי אולי) נכון ב- 2003. וכרגע הוא לא רלוונטי.

עוד מישהו אפילו הציע שזה טכסיס שיווקי של חברות טלסקופים שאנשים יקנו יותר (אני לא יודע אם זה נכון, אבל הרעיון הקונספירטיבי כל כך שיעשע אותי, שהייתי חייב לחלוק אותו).
עידכונון 2: אני רואה שגם הידען כתבו והפריכו את המייל שרשרת…

הסיבה בגינה אני מפרסם כאן את המכתב היא אחרת.

היא בגלל המשפט בסוף "אף אחד מאלו שחיים היום לא יכול לראות מראה זה עוד פעם במהלך חייו" (דהיינו, לחיות עד שנת 2287 ).

ובהזדמנות זו הייתי מוכרח להביא את אחת ההרצאות של אוברי דה-גריי:

נ.ב: מתעניינים בירח ? גם אמנון ב- דרך הכוונה בפוסט "המודעות אל הירח".