כלכלה עוסקת בחקר המחסור או בחקר השימוש האנושי באמצעים הנתונים במחסור שיכולים לשמש למטרות שונות.
זוהי הגדרתו המודרנית של ליונל רובינס לתורת הכלכלה. הגדרה זו, בעיני, קולעת היטב למהות ה"מצב האנושי" בכלל, ולסוגיה של "ניהול קשרים חברתיים" בפרט.
לפני זמן מה סיפר לי אחי (רז), שהאמירה לפיה לאסקימוסים יש אינספור מילים עבור "שלג" היא מיתוס (ראו:Eskimo words for snow). מה שהוא עוד הוסיף לי אבל (ולזה לא מצאתי התייחסות ברשת), הוא שכן יש להם הרבה מאד מילים למילה "חבר". כשהדוגמא שהוא נתן לי הייתה שיש להם מילה שאומרת "אני אוהב אותך אהבת נפש, אך לעולם לא אצא לצוד איתך".
בין אם זה נכון לגבי האסקימוסים או לאו, הרי שהסיפור הזה מצליח לשקף את הרווגוניות של הקשרים החברתיים שלנו. מה שמעביר אותנו לפייסבוק.
פייסבוק = מיפוי הרשת החברתית שלנו
בימינו, עם עליית השימוש ברשתות חברתיות (דוגמאת פייסבוק), הרבה יותר קל לנו למצוא אנשים שהם "חברים" שלנו. מאז שהצטרפתי לפייסבוק, הצלחתי למפות למעלה מ-300 אנשים שיהיו "חברים" שלי, עם למעלה מ- 80 איש שלא אושרו כחברים (מי הם בכלל ?!). המספר הזה לא צריך להרשים אף אחד, כיוון שכל אחד שמשתמש באינטרנט צפוי להגיע למספרים כאלו יחסית בקלות. מה שצריך להרשים אותנו, זה העובדה שכל אחד שמשתמש באינטרנט צפוי להגיע למספרים כאלו יחסית בקלות !
העולם השתנה. מה השתנה ?!
התופעה הזו לא הייתה קיימת לפני חמש שנים, גם לא לפני שנתיים – העולם (שוב) השתנה.
כשאני אומר זאת לאנשים, הם עונים לי "אני לא מרגיש שום הבדל". והרי, מה השתנה, הרי נפגשים/מדברים בערך עם אותם אנשים – אין הבדל. אבל יש כאן טעות. מה שהשתנה הוא פוטנציאל הרשת החברתית שלנו. הנגישות והקלות שלנו עכשיו, פתאום, למצוא אינספור אנשים שמתאימים עבורינו לשיחה/מפגש-חברתי/קשרים-עיסקיים וכו' – השתנתה. וזה שהרבה לא משתמשים בזה, ולא מרגישים הבדל, הוא משהו אחר. אבל הקרקע-החברתית שבתוכה אנו פועלים היום היא שונה מאד, אפילו מהותית, מזו שהייתה לפני 5 שנים.
אז מה עושים ?
ובכן, השאלה הזו היא בעצם מטרת הפוסט שלי. אין לי את התשובה. אבל אני מבין שיש לי שאלה. השאלה היא, עכשיו כשפתאום הרבה יותר אנשים נגישים לנו, בקלות, לאינטראקציה חברתית – איך מנהלים את זה ?
חברות עיסקיות כבר למדו, מזמן, שחשוב לנהל קשרי לקוחות. והם עושים זאת באמצעות מערכות CRM (customer relation managment systems) . אבל אילו מערכות כאלו קיימות עבור אנשים פרטיים ?
(אני יודע שלייף-האקר המליצו בזמנו על שירות הוובי בשם Highrise, אבל מעולם לא הגעתי ללעבוד איתו – מישהו ניסה ?)
והערה לסיום: "מדוע לטרוח בניהול קשרים חברתיים"
חלקכם עשויים לתהות, מדוע בכלל לטרוח בניהול קשרים חברתיים. ומדוע עכשיו. אז התשובה למדוע עכשיו היא כי עכשיו הקלות של מיפוי והתחברות לאנשים חדשים, בזכות בשלות האינטרנט, נהפכה לקלה יותר מאי-פעם, והיא רק תיעשה יותר ויותר פשוטה.
והתשובה ללמה ניהול קשרים חברתיים זה חשוב – היא בגלל שהמוח שלנו לא מתורגל במיוחד בלהחזיק אלפי אנשים בראש – בעת קבלת ההחלטות שלנו. מה שאומר שאם אנחנו רוצים לעשות עליית מדרגה ביכולת שלנו לשתף פעולה עם אנשים, חובה עלינו למצוא דרכים יעילות יותר לתעד ולקבל החלטות הקשורות ברשתות הרחבות של הקשרים החברתיים שלנו.
אני בהחלט מסכים עם אינקוגניטה. חלק מהיתרון של משהוא שמעדכן אותך לגבי חייהם של ה"חברים" שלך (האנשים שראית פעם אחת או אולי פעמיים) זה שאתה יכול לקבל קצת מושג על הבנות החיים שלהם שאחרת הייתצריך לחפש בכדי לראות. כך יום קל לדעת את מי לקרב ואת מי להשאיר רק ברשימת החברים.
פייסבוק גרם לי להבין מי מהחברים שלי אדיוטים (שלח לי 3 הזמנות להיות ערפד/זרק עלי כבשה וכו') ומי לא (נרשם כי חייבים, לא עושה עם זה כלום), שירות בעל ערך רב.
ובלי קשר לנושא הפוסט, אבל בכל זאת מעניין, רציתי להמליץ על סדרת הרצאות בנושא עתידנות שמתקיימת עוד פחות מחודש בת"א, במחיר סמלי: http://www.magid.huji.ac.il/cat.asp?cat=1&sub_cat=19&p_num=280