אז פנו אלי מאונ' ת"א בבקשה שאספר קצת על עצמי כבוגר אוניברסיטה.
יצא שכתבתי יותר ממה שתיכננתי (אני יודע שחברי לעבודה שקוראים זאת צוחקים כרגע), וחשבתי שאולי זה יעניין פה כמה אנשים.
אמל"ק: המחלקה לסטטיסטיקה באונ' ת"א זה אחלה מקום ללמוד בו, ופייסבוק זה מקום מעולה לעבוד בו. אם יש לכם שאלות בנושאים אלו, אתם מוזמנים לפנות אלי בתגובה או בפרטי.
================
שאלה -שם:
טל גלילי
שאלה -איפה עובד:
פייסבוק ישראל
שאלה -מתי סיים:
ב- 2017
שאלה – מה למד (איזה מסלול) ולמה בחרת דווקא את זה:
עשיתי בת"א תואר ראשון דו-חוגי בסטטיסטיקה ו-BA כללי במדעי הרוח. תואר שני בסטטיסטיקה עם דגש על ביוסטטיסטיקה. ודוקטורט בסטטיסטיקה.
את התואר הראשון בחרתי באופן מאד נאיבי. לקחתי סטטיסטיקה כי לא הצלחתי להתקבל למדעי המחשב. לא היה לי מושג מה זה סטטיסטיקה, ורק ידעתי שיש שם קורסים חופפים. ו-BA כללי במדעי הרוח לקחתי בגלל שהיה שם פילוסופיה, וחשבתי שזה משהו שאנשים חכמים לומדים. במהלך התואר הראשון התחלתי להבין קצת יותר לאן הגעתי, וגיליתי שאני ממש אוהב את זה.
את התואר השני בחרתי ללמוד בגלל שהרגשתי שאני לא כל כך מבין הרבה, אז שכדאי שאשקיע עוד קצת זמן בלימודים. ואז סיימתי את התואר השני והרגשתי שאני מבין ממש קצת, אז כדאי שאמשיך לעשות דוקטורט.
כיום, לאחר שסיימתי דוקטורט, הבנתי שאני לא מבין כמעט כלום. הייתי ממשיך עוד באקדמיה, אבל החלטתי שאני רוצה להתנסות קצת גם בלהשפיע על העולם באופן ישיר עם הכלים שרכשתי, ולא רק דרך מחקר אקדמי.
שאלה -ספר קצת על עצמך:
אני בן 37, נשוי באושר כבר עשור לדבורה, לפני שנה נולדה לי תינוקת מקסימה בשם מאיה. אני אוהב לפעול להפוך את העולם למקום טוב יותר ולעזור לאנשים לעשות את העולם טוב יותר. בין הדרכים שבהם אני אוהב לעשות זאת, מלבד להשתדל להיות בן משפחה וחבר טוב, זה ללמד אנשים דברים שאני יודע, לכתוב בבלוגים שהקמתי, לערוך בוויקיפדיה, לעסוק בתכנות סטטיסטי (בעיקר בשפת R), ובאופן כללי לקדם חשיבה שיטתית על איסוף נתונים, הערכתם, ונסיון בוגר וכן להסיק מהם מסקנות לגבי העולם – ואז לתכנן אסטרטגיות פעולה בהתאם.
שאלה -למה בחרת ללמוד דווקא באוניברסיטת תל אביב?
בתואר הראשון העדפתי את אונ' ת"א כי זה היה קרוב למרכז הישראלי לטאי צ'י, שם התאמנתי (שכמובן עברו לדרום ת"א אחרי כמה שנים).
כשהמשכתי ללמוד תואר שני באונ' ת"א זה היה כי התאהבתי במרצים בחוג לסטטיסטיקה וחקבצ, והרגשתי שיש לי עוד המון מה ללמוד מהם.
שאלה -למה אתה הכי מתגעגע בלימודים?
לתרגל קורסים. מאד נהניתי לתרגל באונ', זה היה מבחינתי חוויה מאד מספקת רגשית (כי הרגשתי שעזרתי להרבה תלמידים) ומאד מפתחת מבחינה מקצועית (כי לומדים המון מללמד חומר מעניין).
שאלה -מהו הקורס שהכי אהבת בתואר?
בלתי אפשרי לענות על השאלה הזו, זה כמו לשאול את איזה מההורים שלך אתה אוהב יותר. כל קורס מוצלח נותן לך חתיכה אחרת ממי שאתה נהפך להיות, ובשלבים שונים בחיים לומדים להעריך דברים שקורסים שונים נתנו. אהבתי המון קורסים שלקחתי (ותירגלתי) באוניברסיטה, ואת חלקם לקח לי שנים לגלות עד כמה אני אוהב.
בתואר הראשון הקורס שגרם לי להתאהב בסטטיסטיקה היה תכנון ניסויים וניתוח שונות (שהועבר על ידי פרופ' דוד שטיינברג) זה הקורס שעזר לי להבין לראשונה שסטטיסטיקה זה לא מקצוע משעמם אלא דרך מרתקת לחקור ולהבין את העולם. כשהתחלתי לתרגל/ללמד, זכיתי לאהבה מחודשת לקורס מבוא לסטטיסטיקה לסטטיסטיקאים וגם מבוא למדעי המחשב לסטטיסטיקאים – שניהם קורסים מעולים. סבלתי מהקורס תיאוריה סטטיסטית כשלקחתי אותו אבל כשזכיתי לתרגל אותו התאהבתי בו ממש, זה קורס יפהיפה. אהבתי מאד את הקורס רגרסיה (שהעביר דני יקוטיאלי), את הקורס "המעבדה לייעוץ סטטיסטי", את חישוב סטטיסטי. גם מאד נהניתי ממשחקים שיתופיים ומאופטימיזציה, הרשימה נמשכת…
בתואר השני היו המון קורסים שאהבתי (ביניהם בולט כריית נתונים שהעביר פרופ' יואב בנימיני, שלימים נהפך למנחה שלי לתואר שני ושלישי), קורסים שהעביר פרופ' יצחק מלכסון, פרופ' קמיל פוקס, פרופ' פליקס אברהמוביץ' – כל אחד מהם העניק לי פרספקטיבה והערכה לעולם הסטטיסטיקה.
שאלה -כמה זמן לקח עד שהתברגת לשוק העבודה לאחר התואר?
פייסבוק התחילו לפנות אלי כשעוד נותרה לי יותר משנה לסיום הדוקטורט. הם היו מאד סובלניים, וחיכו לקראת שאסיים לפני שראיינו אותי, וחיכו לי עם משרה פתוחה עד שאסיים את התואר. אז אפשר לומר 0 פלוס/מינוס שנה.
שאלה -איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
ממשיך בפייסבוק. מדובר בחברה מאד ערכית, מלאה באנשים חברותיים ונבונים שמעוניינים בכנות לשפר את העולם. אני זוכה שם להיחשף לבעיות חשובות ומעניינות, טכנולוגיות חדשניות, וסביבת עבודה תומכת ומפרה.
שאלה -מה הדבר הכי חשוב שלקחת איתך מהתואר?
המון דברים, אבל כנראה שהחשוב בהם זה ענווה אינטלקטואלית וסבלנות. חוויתי על בשרי את כמות האנרגיות הנדרשות בשביל להוסיף פסיק קטנטן לספר הידע האנושי. זה יצר אצלי יראת כבוד גדולה כלפי המאמץ הדרוש ליצור כל טענה (אמיתית) לגבי איך העולם עובד. ובמקביל, זה איפשר לי לתרגל הרבה סבלנות עד שמגיעים לתוצאות.
(פירסמתי גם כסטטוס בפייסבוק)