נחמיה גרשוני-איילהו העלה סטטוס בדף הפייסבוק של פרוייקט 61 עם הטקסט הבא:
חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מחייב פרסום מידע חשוב ומפורט על כל סקר שנערך ופורסם לציבור. החוק מחייב כל גוף שמפרסם סקר לפרסם תוך 24 שעות את הנתונים הבאים:
(1) שמו של הגוף שהזמין את הסקר;
(2) שמו של הגורם שערך את הסקר;
(3) התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר;
(4) האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;
(5) מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל;
(6) מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.בנוסף, החוק מחייב את הסוקר עצמו, להעביר "בהקדם האפשרי" לועדת הבחירות המרכזית לצורך עיון הציבור גם את המידע הבא:
(1) את הנתונים שהוזכרו לעיל.
(2) מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות:
(א) שיטת הדגימה;
(ב) גודל המדגם ההתחלתי;
(ג) סוגי האוכלוסיה שנדגמו;
(ד) מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר;
(ה) התאריכים והשעות של הראיונות;
(3) מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.לקריאת החוק:
http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/190_003.htm#Seif38פנינו לוועדת הבחירות המרכזית לקבלת נתוני עבר מהבחירות לכנסת ה-19, והובהר לנו שמעט מאוד סוקרים שיתפו פעולה עם החוק, חרף פניה מפורשת של השופט אליקים רובינשטיין על הנושא.
נחמיה מפעיל את משקלו בכותבו:
בהתאם לכך, ומכיוון שמרבית הסוקרים לא עומדים בחובתם לציבור לפרסם את נתוני הסקר המלאים (למיטב ידיעתנו, הפרופסור קמיל פוקס – דיאלוג – הוא היחיד שפרסם לציבור את הנתונים האלה), אי פרסום מידע יוריד את ציון הסוקרים.
פרויקט 61 דוגל בשקיפות, ובהתאם יפרסם כל מידע שיוכל על נתוני הסקרים ברגע שיעמדו לרשותו.
אם למישהו כאן יש רעיון איך אפשר לקדם את חזון המחוקק של מאגר מרכזי של תוצאות סקרי בחירות, אשמח לקרוא את דעתכם.