לשם הגילוי הנאות אני רוצה להתחיל עם עמדתי.
בניגוד לחלק מחברי היותר שמאלניים, אני לא מאמין שמה שקרה במשט היה כניסה של חיילים במטרה להרוג אזרחים. אני מאמין שהתיאור של רון בן ישי לסיפור הוא מה שקרה.
כבר 24 שעות שאני מתוסכל מהטרור התקשורתי על תדמית מדינת ישראל.
ואם בפיגוע טרור מגיעים ישר מגן דוד אדום והמשטרה, הרי שבמקרה שלנו בקושי הגיע חובש בודד למערכה.
יש שלוש רמות שבהן קוראים ביקורות כרגע על ישראל. האחת היא אסטרטגית מדינית (כגון: "אולי לא צריך מצור על עזה, וכולנו נחייה בשלום?" אני מסופק. ומצד שני "כל ההתנהלות של ישראל עלולה להוביל אותנו למשטר פשיסטי" – זה כבר באמת מטריד אותי). טקטית בראיה-לאחור ("אילו רק היו משתקים את האוניה עם טיל ונותנים למישהו לגרור אותה, הכל היה בסדר", או "לא יכלו לחשוב שהערבים הרצחניים הללו ינסו לפגוע בחיילים?" – טענות מעניינות, מעניין מי שומע אותן ומה זה ישנה. או גם ביקורות על הטימטום שמשתקף מהתקרית הזו).
והביקורת השלישית, שמעניינת אותי, היא טקטית תקשורתית (וספצפית, תקשורתית-אינטרנטית).
מאד העציב אותי לקרוא את סגן אלוף אביטל שאמרה
מה עם רשתות חברתיות, מדיום שהשיח הוא נשמת אפו? "אנחנו לא מנהלים כרגע שיחה בטוויטר מבחירה", עונה ליבוביץ'. "המטרה שלנו היא כרגע להגיע לקהלי היעד שלא משתמשים במדיה המסורתית ולתת להם את כל המידע"
לפחות יש להם חשבון טוויטר ואפילו בלוג.
גם שימח אותי שהיא אמרה בכתבה ש:
"אנחנו בתחילת הדרך של הנושא של המדיה החדשה. אנחנו בהתחלה, אבל בהחלט מתכוונים להמשיך ללמוד ולפתח את הנושא. ולראיה כוח האדם והמשאבים שמושקעים בתחום הזה", היא מסכמת.
אבל עוד רחוקה הדרך.
בבלוגוספירה כבר כמה כתבו היטב:
דוד כתב יפה שחובה היה להעלות מצלמה על ראשו של כל חייל ומיד להעלות את מה שקרה לרשת. ניב קלדרון כתב פוסט עשיר-ניסיון שאמר בצער איך לא נראה שהממשלה פנתה לעזרה מקצועית בתחום.
כי למה היינו צריכים לחכות כל כך הרבה שעות בשביל הוידיאו הרופס הזה:
לפני שסוף סוף העלו משהו כמו זה:
אבל בשלב שכבר זה עלה, היו כבר עשרות אלפי טורכים שהפגינו נגדינו. איכשהו, לא נראה לי שבשלב הזה היה אפשר לומר להם "היי חבר'ה, בעצם יש לנו תמונות שפעילי השלום תקפו אותם עם אלות. באמת, זה לא היה כל כך ברור שהצבא היו המנייאקים פה!"
כפי שכתב מישהו בווינט:
12 שעות קריטיות הפקרתם את הזירה לאל ג'זירה
אח"כ כבר רדפתם אחרי הסיפור במטרה לתקן נזקים ולצעוק את הגרסא שלכם, כשמליונים כבר מפגינים בכל העולם ורשתות השידור עוברות לסיפור הבא. יש עוד דברים בעולם. כתם נפט בארצות הברית, בחירות בגרמניה, אסון טבע בגוואמלה.
רשתות התקשורת לא עוצרות את נשימת עד שכבוד רמד ניו מדיה תשחרר סרטון ביו טיוב.
לתזמון יש השפעה קריטית והוא הקובע את דעת הקהל. מי שבא אח"כ הופך לפולוור ונאבק לשנות את השיחה.
צה"ל נגרר אחרי משרד החוץ אשר עושה עבודת הסברה מ ח ר י ד ה מאז נכנס ליברמן לתפקיד.
לא מספיק לשחרר לאינטרנט. כל הרעיון הוא זמן אמת. אין זמן אמת = אין הסברה. זה משחק סכום אפס.
נקווה שתסיקי את המסקנות בפעם הבאה
ומישהו אחר:
אפשר להציג ברשת מה שרוצים, אך לו השכלתם לחסום את כל דרכי התקשורת של הספינות 500 מטרים לפני המים הטריטוריאליים, הם לא היו יכולים לשחרר תמונות לפניכם. (וכידוע לך, זה אמנם לא פשוט, אבל זה כן אפשרי מבחינה טכנולוגית) לו אתם הייתם ראשונים ובלעדיים, יכולתם לקבוע את התמונות שכולם יראו,ואת הקולות שכולם ישמעו – ולא באיחור של חצי יום.
התמונות הלא מוצלחות יצאו קודם וקבעו את סדר היום.
תמונה בזמן אמת שווה אלף מילים וחמשת אלפים ציוצים.
עוד תגובה מעניינת בווינט הסבירה ש:
מי שינסה להיכנס לעמוד של הסרט שהופיע בכתבה ביו-טיוב (ולא בוואי-נט)ייתקל בחסימה שדורשת ממנו לעשות לוג-אין, מכיוון שגולשים שביקרו באתר (מעניין מי) סימנו את הסרט כלא ראוי לצפייה ע"י ילדים. מחסום מהסוג הזה גורם להרבה מאוד משתמשים לא מנוסים או חסרי סבלנות לוותר על צפייה בסרט ובעצם הופך את פרסומו לכמעט חסר השפעה.
מעשה שכזה מהווה פעולה אקטיווית ישירה נגד ההסברה הישראלית ברשת וברור שבוצע ע"י גורמים עוינים לישראל ולמאמצי ההסברה שלה.
לאור פעולות כאלו נדרש להעלות הילוך במלחמת ההסברה, לשים לב לפרטים הקטנים ולחוקי המשחק החדשים של עולם האינרנט והרשתות החברתיות ולפעול בהתאם.
ואגב, עבור משתמשי הטוויטר של צה"ל – תלמדו בבקשה להשתמש בהשטגס (מילים שלפניהן יש #), ולדעת מהן המילים שאתם מפיצים להם. במקרה שלנו אלו היו המילים #israil (כן, בכתיב מוזר), וגם #flotilla (והיו עוד כמה).
מתסכל, אבל נקווה שיהיה פה תהליך למידה. איכשהו, אחרי לילה של שינה, אני מצליח להיות קצת אופטימי…
אם יש לכם עוד פוסטים או תגובות ראויות להתייחסות, אנא שתפו אותם בתגובות.