ד"ר רונית אנדוולט היא מנהלת התזונה מכבי שרותי בריאות, מרצה באוניברסיטת חיפה וחברה בעמותת עתיד. פניתי אליה בבקשה לחוות דעת מקצועית בנושא הסכנה לבריאות האוכלוסיה במקרה של הוספת מע"מ על ירקות ופירות. בתגובה קיבלתי לפרסום את המאמר הבא בנושא.
החלטת האוצר לשקול את ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, במסגרת חוק ההסדרים, הוא למעשה הטלת מיסוי על הבריאות שלנו. החלטה זו עלולה לעודד תחלואה, משום שהיא תגרום לאוכלוסייה לצרוך פחות מבעבר ירקות ופירות, שהם המזון הבריא ביותר שיש לנו כיום. בבסיס החלטה זו נמצא חוסר שוויוניות מוחלט והיא תוביל להעמקת הפערים החברתיים, זאת משום שאוכלוסיה בעלת יכולת כלכלית גבוה תמשיך לצרוך ירקות ופירות בריאים, בעוד שאלו המשתייכים למעמד כלכלי בינוני ומטה יעדיפו לצרוך מזון זול יותר והרבה פחות בריא, שיגרום להשמנה ויגדיל את הפערים החברתיים והבריאותיים לרעת השכבות החלשות.
פירות וירקות מכילים רכיבים תזונתיים חיוניים הכוללים: ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ועוד אלפי חומרים החיוניים לבריאותינו. מעבר לכך תכולת הסוכר השומן והקלוריות בפירות ובעיקר בירקות היא נמוכה בהשוואה לכל קבוצת מזון אחרת. סגולות תזונתיות אלו מקנות להם יכולת להבטיח בריאות ולמנוע תחלואה.
היום כאשר נטל התחלואה העיקרי הנופל על מדינות מערביות וגם מדינות מתפתחות היא התחלואה הכרונית: סוכרת, מחלות הסרטן, מחלות לב וכלי דם, השמנה ועצירות, נמצא כי לירקות ולפירות ערך מגן בפני עצמו. מחקרים רבים מראים כי אכילת כמות מספקת של ירקות ופירות מורידה את היקף התחלואה באותן מחלות. הטלת מיסוי על ירקות ופירות תגרום לאנשים להפחית בצריכת הירקות והפירות, וכתוצאה מכך יגרם נזק בריאותי לטווח ארוך.
מדינת ישראל התברכה במבחר פירות וירקות הגדלים על אדמתה כמעט בכל חודשי השנה, ובהשוואה למדינות אחרות בעולם, צריכת הפירות והירקות במדינתנו מאוד דומיננטית. גאוותנו היא שבכל ארוחה אנו אוכלים ירקות ופירות, תזונה שמגנה עלינו עד כה, ומהווה חלק מתזונה ים תיכונית בריאה.
בשנים האחרונות מדברים על היעדר 'ביטחון תזונתי' של האוכלוסייה, פירושו הדבר שאין לאנשים די מזון מזין להאכיל את עצמם ואת בני משפחתם. אנשים הסובלים מהעדר ביטחון תזונתי יכולים לסבול מעודף משקל או מהשמנת יתר, משום שהם אוכלים אוכל זול עתיר פחמימות ושומן, משום שאין להם הכנסה מספקת שתאפשר להם לקנות ירקות ופירות, מוצרי חלב, בשר, דגים ועוד. הדרך להילחם בהשמנת יתר, המגיפה של המאה ה- 21, היא לעודד צריכת ירקות ופירות, ולא להיפך.
הוספת מע"מ על הירקות והפירות היא החלטה טיפשית ושגויה. הסיבה לעשות זאת טמונה כנראה בכך שעד היום לא היה עליהם מע"מ. נשאלת השאלה, האם ההסבר זה יהיה משכנע גם בעוד מספר שנים, כשתעלה התחלואה בעיקר בקרב הקבוצות החלשות? האם מישהו בחן את הסיבות מדוע לא היה עד היום מע"מ על הירקות והפירות?
המדינה חייבת לפעול בהגיון כלכלי אך גם בהגיון בריאותי, ולהפנות את היוזמה של אנשי האוצר להטלת מסים נוספים משמעותיים דווקא על כל מה שיש בו נזק ברור לבריאות שלנו כמו מס כבד על עישון סיגריות, על שתייה מתוקה, משקאות אלכוהולים ממתקים וחטיפים, ולעומת זאת להוזיל ולסבסד מזון בריא כמו פירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, קטניות ודגים.
——————————————–
עד כאן דבריה של ד"ר רונית אנדוולט. בנוסף, ד"ר אנדוולט שלחה אלינו לפרסום את תגובתה הרישמית של עמותת "עתיד" (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל , IDA) בנושא כוונת האוצר להטיל מע"מ על ירקות ופירות :
- אין עוררין בקרב אנשי המקצוע על הקשר המוכח שוב ושוב בין אכילת פירות וירקות ובין בריאות הציבור. זו גם הסיבה לכך שכל הארגונים הבריאותיים ברחבי העולם, כולל כמובן משרד הבריאות בישראל, מנחים את כלל האוכלוסייה לצרוך חלק נכבד מהתפריט היומי כמנות פרי וירק לשמירה על תזונה בריאה, תזונה שיש לעודד.
- הפחתה בצריכת ירקות ופירות בעקבות עליה במחירם עלולה לגרום לחסרים תזונתיים חיוניים כגון סיבים, ויטמינים ומינרלים ולהחרפה של הסיכונים הבריאותיים והתפקודיים הכרוכים בחסרים אלו.
- 24% מהאוכלוסייה בישראל היא ענייה (דו"ח ביניים ביטוח לאומי 2007) ו 22% מתושבי ישראל סובלים מאי בטחון תזונתי ( מחקר ביוזמת הפורום לאי בטחון תזונתי 2003). ( אי בטחון תזונתי מוגדר "כמחסור מתמשך בגישה לכמות מספקת של מזון הולם, המבטיח חיים פעילים, בריאות והתפתחות נורמאלית באופן מכובד" )
- הפחתת מנות הפרי והירק בתפריט גורמת לעלייה במשקל בעקבות החלפתם במזונות עתירי קלוריות ודלים במרכיבי תזונה חיוניים – המזונות שלעיתים קרובות גם זולים יותר. בעיית ההשמנה הינה "המגיפה המערבית" ומהווה סיכון בריאותי משמעותי. באופן כביכול פרדוקסלי, דווקא השכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות סובלות יותר מהשמנת יתר. מסקר מב"ת שערך משרד הבריאות ב 2001 עולה ש 34% מהנשים מתחת לקו העוני סובלות מעודף משקל ו 37% מהשמנת יתר. 43% מהגברים מתחת קו העוני סובלים מעודף משקל ו 24% מהשמנת יתר. מאותו סקר עולה כי אנשים במצב סוציו אקונומי נמוך צורכים פחות מ 380 גר' פרי וירק ליום – הרבה פחות מהמומלץ. עלייה במחירי הפירות והירקות יחריפו את הבעיה עוד יותר.
- לתזונה השפעה ישירה על כושר התפקוד הפיזיולוגי והמנטלי ועל יכולת מימוש הפוטנציאל הבריאותי התפקודי והחברתי של האדם. תזונה בריאה ומאוזנת, הכוללת ירקות ופירות בכמויות המומלצות, תורמת ליכולת האנשים לשפר את תפקודם ובכך לצאת ממעגל העוני. הדברים נכונים עוד יותר לגבי ילדים בכל שלבי גדילתם, עובדה המפחיתה את סיכוייהם העתידיים לחיים טובים יותר.
- באם קיים צורך כלכלי להכנסות ממיסים – עדיף להטיל מס קנייה על חטיפים ועל משקאות קלים, מזונות התורמים להשמנה ואינם תורמים רכיבים תזונתיים חיוניים.
- בטווח הארוך, עליה בתחלואה בעקבות תזונה לקויה, תעלה למשק כסף רב יותר מאשר הכסף שייכנס לקופת המדינה בטווח הקצר.
——————————————–
והמלצה אחרונה לקריאה (הוגש על ידי) לגבי החשיבות של ירקות ופירות, היא לעיין במאמר של ד"ר דינה ראלט: ניטריק אוקסיד (תקשורת) והשמנה, או למה כדאי לאכול המון ירקות ירוקים?