שאלה טובה. נספר על מאמר בנושא ונציג קצת ביקורת.
הפריקונומיסט מדווח על מאמר שפורסם ב "American Psychological Association Journal". ( "Does harboring hostility hurt? "). שחוקר את השאלה האם כעס מפחית את תפקוד הריאות ?
תשובת המאמר: ניראה שכן.
כיצד הם עשו זאת: המחקר לקח 4629 אנשים בריאים, בגילאים 18 עד 30 ממספר מדינות. הנבדקים נשפו לתוך מודד תיפקוד ריאתי ואז ניתבקשו לענות על שאלון עם 50 פריטים של רפלקציה עצמית כגון "אני נוטה להתרגז בקלות".
התוצאות, לאחר התאמה של שלל פרמטרים דמוגרפיים כגון גיל, מצב סוציואקונומי, עישון, אסטמה וכו', הראו שיש מיתאם בין תפקוד ריאתי נמוך לבין מידת התוקפנות שהתבטאה בשאלון – עבור נשים בעלי צבע עור שחור ולבן. ועבור גברים בעלי צבע עור שחור. עבור גברים עם עור לבן – לא ניתגלה מתאם.
כמה ביקורות:
הפריקנומיסט מציין שלא נוטרלו ההשפעות של גורמים סביבתיים אחרים (עישון פאסיבי, מידת זיהום סביבתי וכו'). ואף מדגיש מה שכל אפידמיולוג לומד בקורס הראשון שלו: מיתאם סטטיסטי איננו גורר סיבתיות. דהיינו: זה שיש קשר בין כעס לבין תיפקוד ריאתי – יכול גם לנבוע שאנשים עם בעיות בתפקוד ריאתי נוטים להיות עצבניים יותר.
אגב, זו שאלה מצויינת עד כמה דיווח עצמי משקף את "האמת" (או אולי, איזה מתאם יש בין דיווח עצמי לבין דעותיהם של אחרים עלינו). מקום ניפלא לבדוק זאת היה באמצעות נתוני הרשת של רימזו (כפי שמתאר אותם"הדיסוננס הקוגנטיבי"). אולי שווה לשלוח להם מייל בנושא…
עוד כיוון – נועצתי בדינה ראלט (בלוגרית מצויינת ומעניינת), על המאמר ותגובתה:
"הי טל,
ראיתי את זה…ודווקא הייתי אומרת שזה מחקר מאד בעייתי…שכן כעס "עצור" גורם יותר נזקי בריאות מכעס מבוטא:
http://www.psychosomaticmedicine.org/cgi/content/abstract/65/1/100
או
http://aje.oxfordjournals.org/cgi/content/abstract/158/9/827
והדירוג עצור…מודחק…מודע…הוא לא פשוט…"